הממשלה לבג"ץ: התערבות בחוקי יסוד עלולה להביא לאנרכיה

הממשלה הגישה הבוקר (ו') את תגובתה לעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות, לקראת הדיון שיתקיים בבג"ץ ביום שלישי הקרוב. לעמדת הממשלה, על בית המשפט להימנע מלהתערב בחוקי יסוד. בתגובה נטען כי התערבות בחוקי יסוד "עלולה להוביל לאנרכיה".

● לתגובה המלאה

בעמדה, שהוגשה באמצעות עו"ד אילן בומבך, נטען כי "אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית".

● טור סופ"ש | עילת הסבירות מגיעה לבג"ץ, ובהרב־מיארה שוברת את מסורת היועמ"שים 
● סמוטריץ' בהפגנה מול בית המשפט העליון: "חיות, אל תעזי לפסול חוקי יסוד" 
● בפעם השנייה: בג"ץ דחה את בקשת הממשלה לדחות את הדיון בעילת הסבירות

לעמדת הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, אין תימוכין לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לפיה בית המשפט מוסמך להתערב בחוקי יסוד. "טענה זו נטענת ללא כל מקור, אסמכתה או הנמקה של ממש, ולא בכדי", נטען בעמדת הממשלה.

בתגובה הכוללת 90 עמודים, הממשלה טוענת כי אין דין שמכוחו ניתן להתערב בחוקי יסוד, וכי ההנחה בעתירות היא שבית המשפט הוא שליט כל-יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו, ושלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה.

"בית המשפט יונק את סמכותו מחוק יסוד: השפיטה. אין לו משלו כלום", טוענת הממשלה. "אם רשאי בית המשפט לדון בתיקוניו של חוק יסוד: השפיטה, נמצא הוא עליון על מקור סמכותו שלו... תהא זו אפוא פגיעה שורשית ועמוקה בעקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה - עיקרון ריבונות העם, עיקרון שלטון החוק ועיקרון הפרדת הרשויות. כל זאת בשעה שבה טרם נתקבלה חוקה שלמה במדינת ישראל. ובעת שבה מדינת ישראל מצויה במשבר חברתי ופוליטי חריף, הזעזוע מן הפגיעה בעקרונות אלה יגבר שבעתיים". 

לפיכך מבקשים הממשלה, נתניהו ולוין כי בית המשפט העליון יקבע, באופן עקרוני, כי לא ניתן להתערב בחוקי יסוד. 

"סמכות בלתי מוגבלת לשופטים" 

באשר לטיעון העותרים כי מדובר בתיקון חוקתי שאינו חוקתי, משיבה הממשלה כי אימוץ הדוקטרינה "טומן בחובו הענקת סמכות בלתי מוגבלת לשופטים, עד כדי ערעור על זהותה ואופייה הבסיסיים של מדינת ישראל תחת היומרה לשמור עליהם". טיעון נוסף הוא שברוב הדמוקרטיות בעולם אין לבית המשפט סמכות לפסול תיקונים חוקתיים.

הממשלה דוחה את הטענה כי על בסיס מגילת העצמאות ניתן לבקר חקיקת יסוד: "מגילת העצמאות היא מסמך שאין שני לו בחשיבותו ההיסטורית בהיותה במסד להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. אולם הכרה במגילת העצמאות כמסמך מכונן, משמעותה שסמכותה הנורמטיבית של הרשות המכוננת - אשר נבחרה בבחירות דמוקרטיות וחופשיות - משנית ביחס למועצת המדינה הזמנית אשר נקבעה באופן שרירותי ללא בחירות".

הממשלה גם דוחה את הטיעון כי מצבם של הישראלים ייפגע ברמה הבינלאומית, ומכנה טיעון זה "אבסורד". לעמדתה, "מערכת המשפט האיתנה של מדינת ישראל תמשיך לפעול בעצמאות ובמקצועיות ותמשיך לשמור על שלטון החוק. ניתן לשער כי גורמים בינלאומיים ימציאו תואנות מעת לעת כדי לנסות לפגוע בישראל ובצה"ל - עם התיקון ובלעדיו".