ג'ו ביידן, נרנדרה מודי ומוחמד בן סלמאן בוועידת G20 / צילום: Associated Press, Evelyn Hockstein
ארה"ב, הודו, האיחוד האירופי וערב הסעודית הכריזו היום (ש') בוועידת G20 על קידום פרויקט חיבור המזרח התיכון במסילות רכבת, ובפרט בין ישראל, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. במעמד האירוע נכחו, בין השאר, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, נסיך הכתר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, מה שמעיד על החשיבות שמייחסים המנהיגים לצעד שאם יתממש - יחזק מאוד את הקשרים הכלכליים בין ריאד לבין ירושלים.
● עשרת האנשים הכי עשירים בארה"ב שווים יותר מ-106 המדינות העניות ביותר יחד
● חברת התרופות שהקפיצה את כלכלת דנמרק ושווה יותר ממותג העל של לואי ויטון
● 5 אירועים מהשבוע שהיה בעולם | גוואטמלה מסרבים לקבל את תוצאות הבחירות, ויש גם זווית ישראלית
הנשיא ביידן הכריז כי התוכנית היא "ביג דיל", ולא בכדי. לפי הערכות בהודו, עלות הפרויקט תעמוד על כ-20 מיליארד דולר. לדברי נשיא ארה"ב, "מסדרון תחבורתי מיועד להביא השקעות בתחומי הספנות והרכבות מהודו, כל הדרך לאירופה, ודרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל". הנשיא לא ציין זאת, אך מדובר גם בצעד נגד למהלכי רוסיה. לפני כשבוע וחצי יצאה רכבת המטען הראשונה מרוסיה, דרך איראן - לערב הסעודית במסגרת מסדרון התחבורה "הצפוני-דרומי". בעולם ככלל ובהודו בפרט מייחסים חשיבות רבה לקיצור שרשראות אספקה, וחיבור שכזה במזרח התיכון יהווה בשורה אדירה לא רק בתחום הנוסעים, אלא גם בנושא מהירות ועלויות האספקה.
כפי שנכתב בגלובס לפני חודש, קישור במסילות רכבת בין ישראל לבין ערב הסעודית, שאליו כבר התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו בריש גלי, צפוי להשפיע על כל האזור. מיזם שכזה עשוי לחבר בין שני פרויקטים שמקדמות המדינות: בצד הישראלי, הרכבת לאילת שמאז שנת 1957 מדברים עליה אבל טרם קמה, ובצד הסעודי - עיר העתיד של מוחמד בן סלמאן "ניאום". עיר שלפי ההצהרות, תתבסס באופן מוחלט על ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.
פרויקט הדגל של נסיך הכתר הסעודי נפרס על פני 26.5 קמ"ר, וההשקעה המוערכת בו עשויה להגיע ל-500 מיליארד דולר - אם לא יותר מכך. הקצה הצפון מערבי של המיזם, שהמשאבים הכספיים שלו מתבססים על קרן העושר הסעודית, נוגע במיצרי טיראן - הכניסה לים סוף. עבור ההמחשה, משך נסיעה מעקבה שבירדן הסמוכה לאילת, עד לאזור שבו נמצא הפרויקט - אורכת כשעתיים וחצי בלבד.
הובלת תיירים, נפט, וסחורות
חיבור ברכבת, למשל, מאילת ואף מחופי הים התיכון של ישראל ועד לניאום תהווה שדרוג ליכולת הובלת תיירים, אנשי עסקים ואף הטמעת טכנולוגיות ישראליות באזור ניאום, שמתבסס כעת על נמל תעופה שכבר קם באזור. "התקווה של הסעודים היא לפתוח את המדינה להשקעות, וחלק מזה מהווה העיר ניאום", הסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "עבור זאת הם צריכים השקעות ממשלתיות, אבל גם מהסקטור הפרטי".
אחת הדרכים שעשויה להביא את הסקטור הפרטי לערב הסעודית היא תשתית של מסילות רכבת שתקשר את ערב הסעודית ואת שכנותיה דרכה, עד לים התיכון. מסדרון תחבורתי שכזה לא ישפיע על הובלת הנפט, אבל בהחלט יכול להוות בשורה לוגיסטית לשינוע הסחורות במסלול חליפי למיצר סואץ. במקום שלמשל סחורה תובל בדרך הימית מטורקיה, דרך מיצר סואץ, הים האדום עד לבאב אל-מנדב (המיצר שמפריד בין אסיה לבין אפריקה) וממפרץ עדן אל הים הפתוח - יתאפשר להוביל את הסחורות לנמלים בישראל שיהיו מקושרים במסילות רכבת לירדן, ממנה לערב הסעודית, ואז לשפע הנמלים של הסעודים או של השכנות במערב המפרץ הפרסי, ומהם אפשר להעביר לים הפתוח.
החזון שנשמע כמעט בלתי אפשרי
ייתכן כי זה נשמע חזון על-אנושי, אך המציאות מוכיחה אחרת. ביולי אשתקד, חברת RZD לוגיסטיקה הפכה לראשונה שמשתמשת במסדרון "הצפוני-דרומי" הבינלאומי שמיועד להוות תחליף להובלות לאורך כ-7,200 ק"מ מבירת רוסיה, מוסקבה, דרך איראן ועד לעיר הגדולה ביותר בהודו - מומבאי. המיזם שצובר תאוצה עם הקמת מסילות רכבת רבות, במיוחד של איראן ורוסיה, מהווה עסקה שכולם יוצאים ממנו נשכרים: רוסיה, איראן ומדינות נוספות באזורן דרך קידום מעמדן הגיאופוליטי והכנסות, וכך גם החברות הפרטיות שמשתמשות באפשרות הזו.
לפי הערכות גורמי מקצוע בהודו, הובלה בדרך הזו שצפויה להתרחב עם מסילות רכבת נוספת, תחסוך למשתמשים 30% מההוצאות ו-40% ממשך זמן ההובלה. מדוע? משום שכיום הובלה מרוסיה דרך מיצר סואץ נמשכת, לדוגמה, 45-30 יום והעברה ברכבת מסנט פטרבורג למומבאי באמצעות רשת רכבות שתלך ותתקדם - תתקצר עד לעשרה ימים בלבד. את אותו המודל יכולות להעתיק ישראל וערב הסעודית באמצעות שילוב הזרועות שהחל היום בין וושינגטון, ניו דלהי ובריסל.