נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אלנבי בתל אביב / צילום: איל יצהר
רצונה של שרת התחבורה מירי רגב לבטל את נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צים) בערים עורר תגובות רבות, אולם בינתיים, נראה כי רשויות מקומיות, בהן אשדוד, הרצליה וחיפה, כלל לא אוכפות אותם. כך עולה מהתשובות של הרשויות לבקשות חופש מידע שהגישה עמותת אור ירוק. התקציב להקמת נתיבי תחבורה ציבורית בין 2021־2026 הוא 7 מיליארד שקל.
● ניתוח| חובות קטנים שתופחים ומתגלגלים להוצאה לפועל: האם זהו המודל הכלכלי של כביש 6?
● הכסף לא עבר, וההבטחה לשיפור השירות באוטובוסים נותרה על הנייר
בעמותה פנו בחודשים האחרונים לרשויות בשאלה אם הן אוכפות נת"צים בשטחן, ונענו בהתחמקויות שונות. כך בעיריית אשדוד הדגישו שאין אכיפה אך "ניתן לראות שהציבור מכבד את הסימונים למעט חריגות בודדות".
בהרצליה השיבו כי "נתיבי תחבורה ציבורית נפתחו בעיר רק לאחרונה. אכיפה תתחיל במהלך השנה". בחדרה מסרו שעל הנת"צ היחיד בעיר, שאורכו 300 מטר, אין אכיפה. בחולון הודו שעדיין לא התחילו לאכוף ובחיפה, שבה עיקר הנת"צים מיועדים לנסיעת המטרונית, מסרו שלא קיימות מצלמות אכיפה כלל והנושא באחריות המשטרה.
כמו כן, בפתח תקווה חותמים על הסכמים להנעת מהלך כזה, ובקריית אתא, שגם בה עוברת המטרונית, טענו כי האכיפה היא בידי חברת נתיבי איילון הממשלתית, ולא באחריות העירייה. בעיריית בת ים ובאר שבע ענו בפשטות כי אין מצלמות אכיפה. בראש העין אומנם אין נת"צים, אבל לעירייה היה חשוב להדגיש במענה כי "בכל הנוגע לתחבורה ציבורית, אין אנו מבצעים אכיפה".
האכיפה בתל אביב: 127 מיליון שקל בדוחות
למרות זאת, ערים אחרות כן מבצעות אכיפה. לפי הנתונים, ב־2022 נרשמו בתל אביב - ככל הנראה שיאנית סלילת הנת"צים בארץ - 203 אלף דוחות, בסך כולל של 127 מיליון שקל. בירושלים נרשמו כ־208 אלף דוחות שהניבו כ־104 מיליון שקל. כמו כן, עיריית בני ברק דיווחה כי בין 2018־2022 נרשמו בה מעט יותר מ־78 אלף דוחות בסכום כולל של כ־40 מיליון שקל. שכנתה, רמת גן, רשמה בשנתיים האחרונות כ־20.5 אלף דוחות בסך של 11.4 מיליון שקל.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר בתגובה כי "ראשי הערים שיש בהן נתיבי תחבורה ציבורית חייבים להתקין מצלמות אכיפה ייעודיות ולהירתם למאמץ לשיפור מערך הסעת ההמונים בשיתוף עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשטרת ישראל. זה יוביל לצמצום כלי הרכב הפרטיים במרכזי הרים, יפחית את העומסים, יצמצם את זיהום האוויר ויפחית את תאונות הדרכים".
המועד האחרון להקמת יחידת האכיפה חלף
לנוכח המחסור באכיפה, בחוק ההסדרים שעבר בתקציב המדינה הקודם הוצע להקים יחידת אכיפה במשרד התחבורה שתאכוף איסור נסיעה בנת"צים. במסגרת הדיונים, סמכויות היחידה קוצצו והוחלט שפעילותה תחל רק בכבישים הבינעירוניים, ובכבישים העירוניים רק אם תחליט כך שרת התחבורה, במקרים שבהם האכיפה לא מספקת. למרות שהחוק נכנס לתוקף כבר לפני שנתיים, היחידה עדיין לא הוקמה ומועד תחילת פעולתה נדחה מעת לעת, כשהמועד האחרון שמשרד התחבורה נקב בו, יוני 2023, חלף לפני שלושה חודשים.
הקמת היחידה ומתן הסמכויות עבור פקחיה נוצרו, על פי דברי ההסבר בחוק ההסדרים, משום שנת"צים יכולים להגדיל את פעילות האוטובוסים הקיימים ב־20%. כלומר, אוטובוס שמבצע נסיעה במשך שעה, יבצע אותה בפחות זמן אם הוא נוסע על נת"צ, וכך ניתן יהיה להפעיל יותר נסיעות באמצעות אותם אוטובוסים ואותם נהגים במשמרת אחת. כדי להביא לייעול הנת"צים יש לאכוף עבירות של נהגי כלי רכב פרטיים אשר מאטים את נסיעת האוטובוסים.
בדברי הסבר לתיקון תקנות התעבורה בהתאם לכך, נכתב כי "האכיפה כיום אינה מספקת או אפקטיבית, ולכן בשל ההשקעה המסיבית של מדינת ישראל בהקמת נתיבי תחבורה ציבורית, וכדי למקסם את יעילותם - תוקנה פקודת התעבורה".
למרות התשתית החוקית הנרחבת ששונתה כדי להגביר אכיפה, רגב מתכננת כאמור אף להפחיתה. לאחרונה היא הנחתה את אנשי המקצוע במשרדה לבחון את המרת הנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית ל"נתיב פלוס", כשעל נתיבים אלו אין כלל אכיפה דיגיטלית.
במשרד האוצר לעומת זאת אמרו כי "בדיקה מקצועית של הנושא תביא למסקנה כי פגיעה בנת"צים ובקדימות של התחבורה הציבורית יפגע משמעותית בהיקף גדול של נוסעי התחבורה הציבורית, שיחוו שירות איטי ולא אמין עוד יותר מהמצב הנוכחי. בנוסף, אנו סבורים שבדיקה מקצועית כאמור תראה שצעד כזה יגביר את הגודש שמשית על המשק הישראלי נזק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה".
במשרד התחבורה מסרו בתגובה כי "בניגוד לפרסום, בחצי השנה שחלפה קודם בנושא באופן דרמטי. התקיימו דיונים רבים בהובלת השרה והמנכ״ל והפעלת יחידת האכיפה נמצאת בהליכים מתקדמים, הן בהיבט הקמת המערכות הטכנולוגיות והן בהיבטי גיוס והסמכת כוח אדם. אלו תהליכים שהיו אמורים להתבצע לפני שנים, ורק עתה הואצו ונמצאים בישורת האחרונה.