גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תתכוננו, פקקים חדשים בדרך: בדקנו תכנון של שלוש שכונות חדשות, והמסקנות מטרידות

אם אתם מוצאים את עצמכם יושבים בפקקים בלתי נגמרים ביציאה מהשכונה בשביל להגיע לעבודה או לסידורים, דעו שזו לא גזירת גורל, אלא תכנון גרוע ● גלובס בדק שלוש שכונות חדשות שהתכנון שלהן ימשיך לעודד פקקים ויפגע באיכות החיים של התושבים

שכונת עיר ימים בנתניה. השכונה החדשה - שירת הים - מסתמנת כמתחרה  לשכונה היוקרתית / צילום: Shutterstock
שכונת עיר ימים בנתניה. השכונה החדשה - שירת הים - מסתמנת כמתחרה לשכונה היוקרתית / צילום: Shutterstock

גלית, בעלה ושלושת ילדיה עברו לפני שנה להתגורר בשכונת גליל ים המתאכלסת. "יש לנו חניות ובשפע, אבל הבעיה היא ביציאה ובכניסה לשכונה כי יש רק יציאה אחת וכולם שמים את הילדים סביב שמונה בבוקר בבתי הספר ומגיעים לאותו הכביש. אנחנו עומדים לא מעט זמן", היא מספרת.

לדבריה, "הבעיה שגם אין תחבורה ציבורית אפקטיבית כי יש רק קו אוטובוס אחד ובתדירות נמוכה. אנחנו מחזיקים שני כלי רכב והילדים תלויים בנו בהיעדר תחבורה ציבורית טובה".

אריק מירובסקי, פרשנות | הבשורה של שוק הנדל"ן ערב החג: מצוקה בשכירות ויובש בעסקאות גם בשנה הבאה
חדש מהניילונים: בכמה נמכר פנטהאוז בשטח של 170 מ"ר באור יהודה?
הסיפור שמאחורי צריחי הבטון בכיכר המדינה: כל הבניינים נבנים בבת אחת וכל הדירות יימסרו יחד

רועי מור, אדריכל תושב השכונה, מדגיש את האבסורד במצב, נוכח המיקום של גליל ים - בלב המטרופולין. "אנחנו 600 מטר מתחנת הרכבת, קילומטר ממרכז אזור התעשייה של הרצליה פיתוח וכשני קילומטרים ממרכז העיר הוותיק, אבל אין כל דרך נעימה ובטוחה לחצות את הכבישים המקיפים את השכונה. אין רצף של שבילי אופניים שיתחבר לרשת עירונית והתחבורה הציבורית לא מתפקדת, כל הפוטנציאל יורד לטמיון וכל משפחה חייבת שני כלי רכב".

בשכונת גליל ים יש אלפי מקומות חניה ורק יציאה אחת אפשרית ממנה ישירות לעומסי התנועה של הרצליה. לתחבורה הציבורית קשה לספק בה שירות יעיל בגלל המבנה שלה ובשל מיעוט התושבים היחסי וביזורם במרחב. השכונה גם אינה מותאמת להליכה רגלית.

גליל ים. אלפי מקומות חניה ורק יציאה אחת ישירות לעומסי התנועה של הרצליה / צילום: איל יצהר

שכונות מעין אלו, שמתעדפות את נגישות הרכב הפרטי ובנויות בתכנון פרברי מבוזר ולא קומפקטי מכונות "שכונות בלון", בשל צורתן. לשכונות בלון אין הגדרה מדויקת, אך מומחים בתחומי התחבורה והתכנון מסבירים כי צוואר הבקבוק בכניסה וביציאה מהשכונה שיוצר פקקים אינו המאפיין היחיד, אף שהוא זה הנראה לעין במבט על מבנה השכונות.

אין להן רשת רחובות צפופה, אין מספיק עירוב שימושים ויש מעט כניסות ויציאות שמהוות צוואר בקבוק תנועתי. מרכיב נוסף של שכונות כאלו הוא היעדר ההקשר למרחב העירוני שסביבן, ובידודן של שכונות אלו בין כבישים וחוסר תקשורת עם המרחב העירוני הוותיק. ברבות מהן אין מספיק שירותים עירוניים שיכולים לספק למשפחה את כל צרכיה, עובדה שמחייבת להיכנס לרכב ולעמוד בפקקים בצוואר הבקבוק.

גם גודל הבלוקים דומה, והדירות המוצעות בהם - כמו גם השירותים הציבוריים - מותאמות למשפחות עם ילדים, אלא שעם הזמן הילדים גדלים, והשכונה אינה מספקת אטרקטיביות גם בהמשך.

פעמים רבות, במבט מלמעלה השכונות ייראו כאילו תכננו אותן עם מחוגה במקום עם סרגל, כלומר הכבישים מתוכננים בספירלה במקום תכנון של רחובות המצטלבים שתי וערב במרחקים קצרים. זה תכנון שמותאם לנסיעה של כלי רכב ולא להליכה רגלית או לרכיבה על אופניים, שאורכות זמן רב יותר בשכונות מעגליות ללא רשת דרכים. תכנון כזה גם מקשה על תנועת האוטובוסים שמבצעים מסלולים מעגליים שאורכים זמן רב. רמת הצפיפות הנמוכה בשכונות משפיעה גם היא על תדירות הקווים.

בחלוקת משאבי התחבורה הציבורית - משאב שהוא מוגבל - לא תמיד יהיה יעיל להגביר תדירות היכן שיש מעט "לקוחות", והדבר מזין את עצמו: שירות התחבורה הציבורית לא מתרומם, התושבים מתרגלים לכלי הרכב שפוקקים את הדרכים ומעמיסים על יוקר המחיה ופעמים רבות גם שכונות סמוכות ייבנו באותו האופן שאליו התרגלו המתכננים והתושבים.

מעיריית הרצליה נמסר לגלובס: "לא לחינם נחשבת גליל ים בהרצליה לשכונת המגורים המבוקשת ביותר בישראל. תושבי השכונה נהנים מתשתיות חדישות, קרבה לרכבת ולעורקי תנועה מרכזיים, פארק ענק עם ריאות ירוקות ומתקני כושר, קריות חינוך מובילות, קרבה לקאנטרי, רשת מסועפת של שבילי אופניים, עמדות להשכרת אופניים ורכבים שיתופיים, קניון במרחק הליכה ועוד. לכן, לא ברורה לנו על מה התלונה. מוזמנים לבוא לבקר - כי אין טוב ממראה עיניים".

שכונות "משודרגות" עם שתי יציאות

גליל ים היא ממש לא היחידה. שכונות דומות אפשר למצוא בתל ברוך צפון, במשתלה ובנווה גן בתל אביב, בגבעת הרקפות בקריית ביאליק, בגבעת אלונים ובגבעת טל בקריית אתא, באם המושבות בפתח תקווה וברבות נוספות - כמעט בכל עיר.

שכונות אחרות שנבנות הן מעיין בלונים משודרגים, שיש להן יותר מיציאה אחת והן לא מרוחקות מרחק פיזי רב מהבינוי הקיים, אך הן עדיין מוטות רכב פרטי שחומות וכבישים מפרידים אותן מהעיר והן מייצרות צווארי בקבוק ופקקים שמתחילים כבר מהיציאה מהחניה. עם קצב גידול האוכלוסין הגבוה של ישראל, הקושי בתיקון המצב בשכונות קיימות והתכנון שלא משתנה מספיק מהר בעבור שכונות חדשות - הבעיות עלולות רק להחריף.

"במשך עשרות שנים תכננו בישראל עבור מכוניות ולא עבור אנשים, והמרחב הציבורי נראה בהתאם", אומרת יעל דורי ראש תחום התכנון באדם טבע ודין. "אבל גם למכוניות נגמר המקום, והתכנון של שכונות בלון למגורים או אזורי תעסוקה, כולם עם כניסה/יציאה אחת או מקסימום שתיים, גורמים להידרדרות המצב הסביבתי והחברתי. עומסי תנועה בלתי נסבלים בכניסה היחידה לשכונה, גם אם זו שכונה יוקרתית כמו תל ברוך צפון, או אזור תעסוקה במרכז הארץ כמו ראש העין צפון, גורמים לרתיעה מכניסה אליהם ולסבל יומיומי לתושבים ולמועסקים".

יעל דורי מתכננת ערים באדם טבע ודין / צילום: כדיה לוי

בניית שכונות בשיטת העתק הדבק

מתכנן התחבורה אלון סיגלר, כותב הבלוג The Last Mile, מסביר כי "מדובר בתפיסה שגויה שתופסת חזק מאוד בישראל ליצור שכונות לזוגות צעירים, כאילו שהם היחידים שצורכים דיור. לכן מבני הציבור כוללים גני ילדים וטיפת חלב, יש רחובות רגועים ושקטים אבל בפועל כולם מתנקזים ליציאות הבודדות".

לדבריו, "הרעיון הוא שאם מתכננים למשפחות צעירות אז בונים פארק גדול ושכונה סגורה מתוך מחשבה שלא להעביר מכוניות, אבל זה לא עובד ובפועל הכול תלוי ברכב הפרטי. מה שצריך זו רשת רחובות ואפשר לנהל את הרשת הזו: למתן תנועה, לא להפעיל תחבורה בכלל ועוד. אנשים מדמיינים שהשכונה שלהם היא קיבוץ כי אין בה דרכים אבל הכוונה והמציאות לא נפגשים".

סיגלר סבור כי הסיבות לכך קשורות ליזמים שלא מבינים בהכרח בתכנון, וברמ"י שמעדיפה ליזום שכונות מהירות בשיטת "העתק הדבק". גם קידום של כבישים עוקפים ומהירים סביב הערים מביא לתוצאה דומה - כביש מהיר שבונים אותו על שוליה של עיר שמתפתחת לכיוון הכביש יפסיק להיות מהיר אם יהיו הרבה חיבורים שיזינו אותו מתוך השכונות.

כך, כדי לא לפגוע במהירות הנסיעה, מתכננים מעט צמתים. "כך, בנו למשל את עוקף רמת השרון שהיה בשולי העיר, ועכשיו העיר מתפתחת מעבר לו, סיפור דומה קרה עם כפר יונה וכביש 57 שכדי לא לפגוע בתנועה לא בנו בכביש מספיק צמתים. גם כביש 44, אם תהפוך אותו לשדרה עירונית, תוכל לחבר אליו הרבה מאוד צמתים. זה גלגל שאחר כך קשה לשבור".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, נוכח תשתיות תחבורה ישנות והגידול העצום בכמות בכלי רכב בכבישים בישראל בשנים האחרונות, פתרונות תחבורתיים הם חלק בלתי נפרד במסגרת תכנון שכונות חדשות שמובילה רמ"י ברחבי הארץ. פתרונות אלה כוללים, בין היתר, פיתוח רשת שבילי הליכה ואופניים ברחבי השכונות המחברים למוסדות חינוך, מבני ציבור, מרכזי מסחר ותעסוקה, תחב"צ ותחנות רכבת במטרה לייתר את הצורך בשימוש ברכבים פרטיים".

הפתרונות: להפוך חניונים לחנויות

יש גם דרכים אחרות וגישות תכנון אחרות לבנייתן של שכונות חדשות, גם כאלו שצמודות לכבישים עוקפים. כך למשל בלוד מקדמת העירייה את הרובע הבינלאומי שכולל בין השאר את תמ"ל 1087 להקמת 11 אלף יחידות דיור. לשכונה חיבורים רבים לכביש 200 - עובדה שתהפוך את הכביש מכביש עוקף לכביש עירוני. אמנם הוא מרובה נתיבים, אך יהיה בו נתיב תחבורה ציבורית. הכביש מפריד בין שכונת גני אביב לבין השכונה החדשה כשרחובותיה הניצבים לכביש של שכונת גני אביב ימשיכו אל תוך השכונה החדשה שתחובר ברשת של רחובות.

הצפיפות בשכונה החדשה נמוכה יחסית, בשל מגבלות הבנייה לגובה בסביבת נתב"ג, אך היא מאופיינת בעירוב שימושים והיא סמוכה גם לתחנת רכבת. מהעבר השני של מסילת הרכבת יוקם רובע תעסוקה ובו 6,000 יחידות דיור נוספות שאליו יגיע הקו החום שיוביל מלוד לראשון לציון דרך רמלה ובאר יעקב. ברחובות המתוכננים יש ניסיון לייצר רחובות עם הרבה בניינים וכניסות, וכן רחובות עם חזיתות מסחר ועירוב שימושים.

ואולם, בשונה מתכנון שכונה חדשה, לא פשוט לתקן את השכונות הקיימות.

"לשכונות כאלה לעולם לא יהיה פתרון מלא", אומרת מתכננת הערים גלי פרוינד, "הן לא יהיו עירוניות במלוא מובן המילה. התלות של מקומות כאלה ברכב פרטי היא כמעט בלתי פתירה".

פרוינד מדגישה כי "זו שאלה של זמן עד ששכונה כזו מכלה את האפשרויות הגלומות בתוכה, ומתחילה להזדקן. ככל שישראל תהיה צפופה יותר, כך אנשים בשכונות בלון יהיו יותר ויותר בבעיה כי התשתיות לעולם לא יוכלו לשרת כראוי אנשים שאינם גרים במרחב עירוני מקושר, לכן פשוט צריך להפסיק לבנות ככה".

גלי פרוינד, מתכננת ערים / צילום: יובל ובר

עם זאת, בשכונות שעוברות התחדשות עירונית, למשל, אפשר לתכנן מחדש את הגריד. "ממש חשוב כמה שיותר מוקדם לפרוץ את רשת הדרכים ולייצר כמה שיותר צמתים והצטלבויות של רחובות, בעדיפות לאפשרות למעבר רחב ככל הניתן. גם על חשבון חניות.

"נוסף לכך, רצוי להקדיש שטחים למבני חניה (לא תת־קרקעיים) ובתמורה לפנות את החניונים העיליים של הבניין ולבנות שימושים חדשים: מרכז קהילתי, בריכה שכונתית, מרכז ספורט לילדים ונוער, בתי קפה, חנויות שכונתיות, ירקן. זה גם יכול לאפשר לתושבים לוותר על נסיעות ברכב, וכן לחסוך טרטור למי שמראש אין לו רכב או לא יכול לנהוג - ילדים, נוער, קשישים, אנשים שההכנסה שלהם נמוכה. ומעבר לכך".

המתכננת יעל דורי סבורה שיש לפרוץ קישורים נוספים לכבישים הסובבים את השכונות, גם על חשבון מגרשים לבינוי, וכן לייעל את התחבורה הציבורית, לסלול שבילי אופניים, לנטוע עצים ולהוסיף תאורה. לדבריה, "בנוסף, יש להפחית את תקן החניה ולהוסיף תחבורה ציבורית תדירה ויעילה למוקד תחבורה ציבורית קרוב, כמו תחנת רכבת. כל אלו יכולים להגביר את הקישוריות של המשתמשים בשכונה או במקום העבודה, לצמצם את העומס בכניסה וביציאה ולהועיל סביבתית וכלכלית לכל המשתמשים".

סיגלר מזכיר כי "רוב האנשים בארץ הולכים ונוסעים למרחקים של עד חמישה ק"מ מהבית ולכן לא חייבים לסלול כביש מהיר, שאנשים נתקעים בו בפקקים בגלל הניסיון לשמור עליו כמהיר. התנועה תזרום טוב יותר אם אנשים יוכלו לעבור משכונה לשכונה באמצעות רשת רחובות, אלו צריכים להיות נעימים עם שימושים מגוונים והבינוי חייב להיפתח לרחוב הראשי - שאליו הרבה פעמים הבניינים מפנים עורף. הזדמנות משמעותית נמצאת בהליכי פינוי בינוי, אבל לא קל לתקן ושכונה גרועה שנבנית היום אפשר יהיה לתקן בעוד 50 שנה לפחות".

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות