הפיכה בניז'ר באוגוסט האחרון. מיהרו להביע התנערות מהמערב / צילום: Reuters, Balima Boureima
בשלוש השנים האחרונות אפריקה חווה טלטלה משמעותית: לא פחות משמונה הפיכות מוצלחות התרחשו ביבשת כאשר שתי האחרונות שבהן, בניז'ר ובגבון, התבצעו בחודשיים האחרונים. בחלק מן המקרים ישראל אף ניהלה יחסים דיפלומטיים ברמות שונות עם ההנהגות, כפי שקרה, למשל, בגבון - ממנה ישראל רכשה נפט ביתר שאת.
אולם האנרגיה אינה בהכרח הסוגיה המרכזית שמעוררת דאגה בישראל בפרט ובעולם בכלל בעקבות הפיכות אלו. אפריקה, אף ללא הפיכות כלשהן, מהווה כר פורה לארגוני טרור. כשאירועים שכאלו מתרחשים, הם משפיעים בשתי חזיתות: ראשית, הפיכות רבות מהוות "רוח גבית" לגורמים שונים במדינות אחרות. שנית, הפיכה בהכרח מחלישה את השלטון המרכזי במדינה ועשויה ליצור ואקום שלתוכו ייכנסו ארגוני הטרור.
הארגונים מנצלים את העוני
ביולי כאמור הודח נשיא ניז'ר מוחמד בזום. החונטה הצבאית שאחראית להפיכה מיהרה להביע התנערות מהמערב, לאחר שהמשטר הקודם היה מקורב למדינות המערב וסיפק לאיחוד האירופי כ־25% מתצרוכת האורניום. ההפיכה הזו נראית כאחת שתוזמרה על ידי רוסיה במטרה לפגוע באינטרסים של מדינות המערב שסייעו למשטרים הידידותיים באזור להיאבק בדאעש ובאל־קאעידה.
צריך לומר כי אותם ארגונים פועלים ביבשת באופן נרחב כבר שני עשורים, גם בלי קשר להפיכה כזו או אחרת. הם עושים זאת ברמה העדינה באמצעות הפצת דעוה (פעילות מיסיונרית אסלאמית) וברמה האגרסיבית באמצעות כפיית חוקי שריעה, כאשר הם משתלטים על אזורים מסויימים.
"אזורים רבים באפריקה מתאפיינים בכך שאין בהם תעסוקה יציבה אז האלטרנטיבה היא כלכלה שחורה, הגירה או התגייסות לארגוני טרור", אומר לגלובס ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. "אזור הסאהל הוא בעייתי מאוד ומהווה מעין שדה פעילות לארגוני טרור במשך שני עשורים. אל-קאעידה בנו שם מערכת של כלכלה שחורה. הם מצליחים לכונן בריתות עם שבטים מקומיים ואף יצרו רשת הברחות של סמים, יהלומים ונשק".
בה בעת, ארגוני הטרור ניצלו ועודם מנצלים את העוני הרחב ביבשת ואת מיליוני הפליטים. באזור אפריקה שמדרום לסהרה, מוקד ההפיכות בשנים האחרונות, הצמיחה הכלכלית צפויה לרדת מ־3.6% ב־2022 ל־3.1% עד תום השנה. החיבור בין העוני, היקף הפליטים והיעדר האופק הכלכלי, מאפשר לארגוני הטרור לגייס יותר ויותר לוחמים לשורותיהם. אי לכך, בצל היעדר שיפור המצב הכלכלי, יציבות השלטונות, ומגמת ההפיכות שכבר בעיצומה - מדינות שריעה ברוח אפגניסטן באפריקה נראות רק כשאלה של זמן.
גם ישראל צריכה לפקוח עין
זירה שעלולה להיות הראשונה בתפנית הג'יהאדיסטית של גל ההפיכות באפריקה היא סומליה, שסובלת מאוד מארגון אל-שבאב שמסונף לאל־קאעידה. אותו ארגון ביצע באזור הגבול של סומליה עם קניה לא פחות מ־90 מתקפות חמושות מיוני ועד אוגוסט.
המקרים הללו אמורים להטריד את ישראל מכיוון שסומליה נמצאת במפרץ עדן, ממש בסמוך לכניסה לים האדום. על כן, מדינה ג'יהאדיסטית שתקום שם, עלולה להשפיע על התנועה הימית באזור - ובפרט לכיוון אילת.
במדינה נורמטיבית, את המקום של הכוחות הזרים היה תופס צבא חזק, אבל בסומליה זו לא הסיטואציה. בין השאר, בגלל שחיתות חריגה בקנה מידה בינלאומי. מדד לכידות השחיתות לשנת 2022, שבחן 180 מדינות בעולם, הציב את סומליה במקום האחרון. "סומליה סובלת משחיתות בהיקף קיצוני", מסביר ד"ר ברק. "אל־שבאב מפעילה אימפריית פשע ברחבי סומליה. חלק מהאימפריה הזו באה לידי ביטוי בחטיפת אנשים באיומים ובהקמת מחסומים שבהם גובים דמי מעבר".
במקביל, הצמיחה בסומליה ירדה מ־3.3% ב־2021 ל־2.4% ב־2022. התמ"ג לנפש של סומליה, שעומד על כ־462 דולר לפי הבנק העולמי, מצביע כי מדובר באחת המדינות העניות ביותר באפריקה.
על הפערים בין המצב הכלכלי של העם הסומלי לבין אל־שבאב, מוסיף ד"ר ברק כי באמצעות פעילות הפשע של ארגון הטרור שמהווה את אחת השלוחות החזקות ביותר של אל־קאעידה באפריקה, אל־שבאב הצליחו להרוויח מאה מיליון דולר. "יש נקודת אור", מסכם החוקר הבכיר בנימה אופטימית. "המצרים, הסעודים והאמירותים עוזרים לממשלות באפריקה ונותנים להן כלים להיאבק מול הטרור".