אסון הומניטרי בעקבות הסופה ''דניאל'' / צילום: Reuters, Anadolu Agency
ממדי האסון בעקבות ההצפות והשיטפונות בלוב בימים האחרונים מתחילים להתברר: ארגונים לא ממשלתיים ומקורות מקומיים מעריכים כי כ-5,000 בני אדם נהרגו, וישנו חשש כי מספר הקורבנות בפועל יהיה כפול. לפי הערכות, כ-10,000 בני אדם עדיין נעדרים, רובם המכריע באזור עיר החוף דרנה, ששכונות שלמות שלה "נשטפו לים" ונהרסו, לפי דיווחים ותיעוד מהמדינה.
● שאלות ותשובות | "הנפקת השנה" יוצאת היום לדרך וזה כל מה שכדאי לדעת
● "סופר מרושע": ביוגרפיה חדשה של אילון מאסק חושפת את הסכסוך עם ביל גייטס
הסופה "דניאל", שהורידה כמויות ממטרים חריגות, תרמה לכך ששני סכרים באזור העיר למעשה קרסו, והמים שהם אגרו שטפו במהירות את העיר ואת שכונותיה. ארבעה גשרים מקומיים גם נשטפו. דובר ארגון הבריאות העולמי אמר כי האסון נובע בין היתר ממזג האוויר הקיצוני ומ"סופה בעוצמה שמעולם לא אירעה באזור". דרנה ממוקמת בחלק המזרחי של לוב, בשליטה צבאית של הגנרל ח'ליפה חפתר. האזור היה בעבר קרקע פורה לפעילות מיליציות חמושות וכוחות של דאעש עד להשתלטות כוחותיו של הגנרל. בשנה האחרונה פחתו בהדרגה המתחים בין המזרח למערב, והמדינה נמצאה בהליך שיקום.
כעת מאיים לפקוד אסון הומניטרי את הניצולים בדרנה, שרבים מהם איבדו את בתיהם בשיטפונות ובהצפות, ונמצאים ברחוב. "הצורך העליון שלנו כעת הוא מזון, מי שתייה, חלב לתינוקות ותרופות למי שאיבדו את בתיהם בין-לילה", אמר לרשת ה-BBC נציג של הצלב האדום הנורבגי הנמצא במקום. לפי הערכות כ-34 אלף בני אדם באזור דרנה איבדו את בתיהם והפכו לעקורים.
חלוקת המדינה למערב ולמזרח
שאלת התחזוקה והניהול של הסכרים היא רק אחת מהשאלות הפתוחות במקרה הנוכחי, בעקבות העובדה כי האזור המזרחי כולו נפרד מהשלטון המרכזי מאז הדחתו והוצאתו להורג של מועמר קדאפי ב-2011. אז, התקוממות עממית ממזרח, אזור העוין באופן מסורתי את משטר קדאפי, קיבלה גיבוי ממדינות המערב. במטרה למנוע מפלה והרג אזרחים בבנגאזי על ידי משטר קדאפי בתגובה, החלו מדינות המערב, ובראשן צרפת, להפציץ מטרות צבא לובי ולמעשה הפכו ל"חיל האוויר" של המורדים. מאז 2014 המדינה מחולקת למעשה בין המערב עם הבירה טריפולי, שבו ממוקם הממשל המרכזי של לוב המוכר על ידי האו"ם, לבין המזרח עם הבירה האזורית טוברוק, שבה נמצא הפרלמנט. דרנה שייכת לחלק המזרחי.
לפי מומחים לאזור, סכר המרוחק כ-12 קילומטר מן העיר היה הראשון שקרס, כאשר המים שנאגרו בו, ביחד עם כמויות המים האדירות שהורידה הסופה דניאל, נעו לכיוון העיר והביאו לקריסת סכר נוסף, הממוקם ממש על סף העיר עצמה. הממשל המקומי מסר כי גם כעת עשרות גופות "מוחזרות לחופים באופן קבוע" על ידי הים. לפי הדיווחים, ישנן גופות רבות שנותרו מפוזרות בעיי החורבות שנותרו בשכונות של דרנה, אחרי שזרם המים הרס את הבתים וסחף את השברים לים. דיווחים אחרים אומרים כי הבוץ והחול שנעו עם המים למעשה מכסים בשכבה חדשה חלקים מהעיר, שמתחתיה קבורים קורבנות רבים. הרשויות המקומיות החלו לטמון את הגופות שנמצאו בקברי אחים. לפי הנתונים הרשמיים כ-5,200 בני אדם מתו עד כה. "בתחילה חשבנו (שהשיטפונות) הם כתוצאה מהגשם הכבד, אבל בערך בחצות שמענו פיצוץ אדיר, וזה היה הסכר שקרס", אמר תושב מקומי לסוכנות הידיעות "רויטרס".
הכנסות עתק מהפקת נפט וגז
מצבה הכלכלי של לוב אינו מן הרעים ביותר ביבשת, והיא דווקא נהנית מהכנסות עתק כתוצאה מהפקת נפט וגז, הנמשכת למרות העימותים הצבאיים והפוליטיים. אך שחיתות רבה ואינטרסים מקומיים גורמים לחלוקה לא-הוגנת של ההכנסות, ולהידרדרות מהירה בעשור האחרון בתחום הבריאות ושירותי הציבור, שדווקא היו יציבים בשנות קדאפי. יצוא דלקי מאובנים מהווה 95% מהיצוא הלובי. למרות העובדה כי השלטון המקומי נחלק בין שני ממשלים שונים, באופן רשמי כשליש מכוח העבודה בלוב עובד בעבודה ממשלתית כלשהי. מחיר הנפט במדינה הוא אחד הנמוכים בעולם, 3 סנט לליטר. למרות זאת ולמרות עושר דלקי המאובנים, המדינה סובלת מבעיות חשמל רבות, והפסקות חשמל תכופות הובילו בעבר להפגנות גדולות ואלימות.
העובדה כי המדינה מפוצלת למעשה וללא שלטון מרכזי גם מפריעה, לפי הדיווחים, למאמצי ההצלה והסיוע לתושבים ששרדו. מדינות שכנות הציעו עזרה, אך לא ברור אם זו תצליח להגיע למקום. גם הממשלה המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית מהמערב שלחה מטוס סיוע לאזור.