איפה כדאי לשים את הכסף בשנה החדשה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
השנה העברית שמגיעה לסיומה, נחשבה למאתגרת עבור המשקיעים בשוק ההון המקומי שהתנתק מהמגמות של השווקים בחו"ל. על רקע האי-ודאות הגדולה בהקשר הפוליטי, גם השקל נחלש מאוד מול הדולר. מנגד, עליית הריבית פתחה אפיקים סולידיים מעניינים להשקעה, וטרנד ה-AI (בינה מלאכותית) סחף את השווקים והעלה את מחירי מניות הטכנולוגיה, שמשכו את מדדי וול סטריט למעלה. איך תיראה השנה החדשה, והאם יש מקום לאופטימיות? גלובס כינס ארבעה בכירים מעולמות ההשקעה כדי לדון בנושא.
● הגיוס המוצלח של קרן פיטנגו והמסר האופטימי לתעשיית הביומד החבולה
● המוצר שמניב תשואה של 11% ולא נמצא בקרן הנאמנות שלכם
מה היו האירועים המרכזיים בתשפ"ג?
אייל גורן, מנכ"ל פסגות בית השקעות: "אחד הדברים הכי בולטים זה השינוי המהותי בריביות, ובעצם בתשואות שניתן לקבל באג"ח. היום ברור לכולם שאנחנו בצורה כזו או אחרת בסוף מחזור העלאת הריבית, מה שמייצר אופטימיות גדולה ליכולת לייצר תשואות מאוד יפות, ממנהל ההשקעות ועד לחוסך הקטן. החיסכון הופך להיות הדבר הקל ביותר.
"בשנה האחרונה, גם הציבור וגם המוסדיים בישראל קיבלו החלטות יחסית מהר ובכיוונים נכונים. הייתה נהירה עצומה של הסטת כספים לשוק האמריקאי, בעוצמה גדולה בתחילת השנה, והם נהנו מהעליות שהיו שם, וממש נמנעו מהשוק המקומי ואפילו הוציאו ממנו כסף".
ברק בנסקי, משנה למנכ"ל, מנהל חטיבת ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים: "בשוק המניות קרו השנה שני דברים מאוד חריגים: הראשון, מניות הטכנולוגיה שעלו השנה בצורה פנומנלית בתוך סביבה של ריבית ריאלית עולה - זו קורלציה שנשברה השנה, כשהסיבה היא כנראה ה־AI שנכנס לעולמנו. בנוסף, סביבת הריבית הגבוהה משכה משקיעים לחברות גדולות, עם מאזנים חזקים, כצעד של מגננה. זה גרם לעליית שוויים במדד S&P 500 שרוב התשואה ממנו מגיעה ממניות הטכנולוגיה. השני, הוא ששוק המניות הישראלי התנתק מהמגמה העולמית. אם מסתכלים שנה אחורה, מדד S&P 500 עלה ובשוק הישראלי נרשמה ירידה. נכון שהרכבי המדדים שונים אבל הבדל משמעותי כזה בין השווקים של ישראל וחו"ל לא אופייני. כולם מבינים את הסיבות המקומיות שהובילו לכך".
ליאור פייס, מנכ"ל חברת החיתום רוסאריו קפיטל: "אוסיף מהכיוון של החברות, שהעלאת הריבית שהייתה מהירה מהצפי גרמה לחברות 'לעשות חושבים'. לכן רואים כבר למעלה מרבעון חזרה לגיוסי אג"ח, כי צריכים למחזר חובות, וגם בהיבט של האקוויטי, רואים יותר הנפקות זכויות או אג"ח להמרה. בחברות הקטנות בכל עולם הצמיחה קיים יובש גדול, רק חברות שיש להן 'אבא ואמא' (בעלי שליטה שתומכים, ש.ח.ו) מגיעות".
נטהלי רפואה, שותפה מנהלת בקרן ההשקעות ויולה צמיחה: "יש האטה משמעותית ב-18 החודשים האחרונים בהשתתפות של גופים מוסדיים בקרנות השקעה אלטרנטיביות, וזה לא שונה מהמוסדיים העולמיים. יש האטה באקזיטים, כך שפחות כסף חזר לקרנות ואפשר להן להשקיע, וגם אכזבה כללית מהשוק הטכנולוגי - הרבה ולואציות על הנייר שהיה צריך לתקן. בכל העולם הורידו 'רגל מהגז' בהשקעות בקרנות".
האם תלות המשקיעים במדד S&P גדולה מדי?
גורן: "זו אמירה שחוזרת מעת לעת ושומעים אותה יותר לאחרונה. אם מישהו חושב שלמשקיע הישראלי יש בעיה בחשיפה למדדים הגדולים בארה"ב, מה יגידו מאות מיליוני אמריקאים? מוגזם לחשוב שבהשקעה לטווח ארוך צריכים לחשוש ממה יקרה למדדי המניות האמריקאים.
"לגבי הסטת הכספים לחו"ל, עברו עשרות מיליארדים השנה, ומי שעבר בתחילת השנה עשה מהלך נכון. אבל יכול להיות שחלק מהציבור שעבר לאחרונה הוא יותר 'תופעת עדר', ולא יפתיע אף אחד אם שוק המניות המקומי דווקא יחזור ויבלוט".
בנסקי: "אני לא בהכרח בכובע של להזהיר, אבל חשוב לזכור שאמנם ב־S&P 500 יש 500 מניות, אך רק מספר מצומצם מהן משפיעות באופן משמעותי על המדד.
גורן: "מה שבנסקי אומר נכון מאז ומתמיד. S&P 500 הוא בשיטת שווי שוק, ותמיד המניות הגדולות הן מהותיות בו. לפני 15 שנה זה היה האנרגיה והיום הטכנולוגיה".
מה התחזיות לשנה החדשה?
גורן: "המגמה של הוצאת כספים להשקעות בחו"ל עוד לא משתנה, אבל העוצמות ירדו ויש גם חזרה של כספים לשוק המקומי. בשנה הקרובה יש אפסייד לא מבוטל בשוק הישראלי. המון גורמים הכבידו על השוק, אבל מה שחשוב זה ודאות. אם זה יקרה, ביצועי השוק המקומי יכולים להיות חיוביים בשנה הקרובה. למשקיע הישראלי השנה העברית החדשה אופטימית מהקודמת ועם יותר פוטנציאל, במניות ובוודאי באג"ח. יהיה קשה להפסיד בתיק אג"ח".
בנסקי: "אם מסתכלים על תמחורים ממוצעים של השוק המקומי, שוק המניות הישראלי כרגע ניצב ברמות מאוד זולות, ביחס לעצמו ולמגמה העולמית גם יחד. ככל שתהיה רגיעה, הפוטנציאל בשוק המקומי יגדל. אני לא יודע אם תהיה ודאות, אבל יש בשוק הזדמנויות: להיכנס לחברות במחירים מאוד נמוכים, או כאלה שקודם לא יכולנו להיכנס כי בעל השליטה לא מכר.
"לגבי השווקים בחו"ל, בראייה שלנו, הריבית הגבוהה עדיין לא קיבלה ביטוי מלא בפעילות הכלכלית. שנה קדימה נראה היחלשות בכלכלות הגדולות, לא יודע אם מיתון או צמיחה נמוכה משמעותית, כשברקע, נקודת המוצא היא מכפילים לא נמוכים בטכנולוגיה בשוק האמריקאי, כך שתהיה שנה יותר מאתגרת מבחינת תשואות אקוויטי. אולי חברות טכנולוגיה ימשיכו לשאת את המדד על הגב עם ההתלהבות מה־AI, אבל יהיה יותר מאתגר כשהמכפילים מגלמים תשואה של 5.5%־6% שזה מה שמקבלים על מזומן בארה"ב או אג"ח בדירוג השקעה, ויש אלטרנטיבות יותר מעניינות".
פייס: "אני חושב שיהיו פחות הנפקות ראשוניות בת"א, מה שכן רואים זה יותר עניין מצד גופי חיסכון לטווח ארוך במניות, בעיקר של חברות גדולות, לכן אולי נראה יותר מימושים או הנפקות משניות. בהיבט האג"ח, הייתה עלייה בגיוסים, אם כי הם נמוכים משמעותית לעומת השנה שעברה. לא מעט מהשוק זה למיחזור חוב וזה אומר הרבה. יש הפנמה שהריבית כאן להישאר. רואים יותר גיוסים, כולל בדירוגים יותר נמוכים או לא מדורגים, כשהריביות בהתאמה".
רפואה: "להערכתנו יהיה שינוי בשנה הקרובה, גם בהשקעות מוסדיים בקרנות השקעה וגם באופן ישיר בחברות הטכנולוגיה. יש לכך כמה סיבות: אחת, רואים כבר עכשיו ששוק האקזיטים מתחיל לנוע. בנאסד"ק יש שלוש הנפקות השבוע (בהן של ענקית השבבים ARM) וזו התחלה שאולי תוביל להנפקות נוספות, ויותר כסף יתחיל לחזור.
"שתיים, רוב המשקיעים יודעים שזה סייקלים. שלוש, השילוב בין הטכנולוגיה שמתקדמת וכל נושא ה־generative AI, יוצרים הרבה הזדמנויות השקעה, בשילוב עם שוויים יותר נוחים. בשנה־שנה וחצי הקרובות יש הזדמנויות מצוינות בוואלואציות סבירות והמוסדיים יקחו בהן חלק, לרוב באמצעות קרנות".
אילו סקטורים מומלצים להשקעה?
גורן: "אחד הסקטורים המעניינים בישראל זה הביטוח, החברות גדולות, מחלקות דיבידנד, מתומחרות אטרקטיבית והדבר הכי חשוב ־ אם אופטימיים לגבי מתווה הריבית או שוק האג"ח, בתוך תיקי הנוסטרו שלהן קיים המון אפסייד שהשוק לא מתמחר. בהסתכלות לשנה הקרובה, שיכולה להיות עדיין מלווה בקשיים ובהאטה, מניות הביטוח נותנות אפסייד ומצד שני הגנה".
בנסקי: "יש כמה מקומות שאנחנו חושבים שהם מעניינים בשוק הישראלי. ראשית סקטור הבנקאות - שלושת הבנקים הגדולים נסחרים היום משמעותית מתחת להון, סביב 0.85 על ההון, תמחורים נמוכים שמגלמים הרבה מאוד חששות, לגבי המצב הפוליטי, עלייה בהפרשות וחקיקות כנגד רווחיות עודפת. אנחנו חושבים שהחששות מוגזמים, ובתמחורים האלה הבנקים הגדולים בהחלט השקעה מעניינת.
"עוד הזדמנויות קיימת בנדל"ן למגורים בישראל, בדגש על התחדשות עירונית. פה צריך להבדיל בין חברות יותר ופחות ממונפות. בדרך כלל זו פעילות עם מינוף נמוך כי אין מרכיב קרקע, והשוק לא יודע לתמחר אותה בצורה מלאה. העלייה בריבית מהווה משקולת אבל מהצד השני התחלות הבנייה יורדות, והריבית תרד בסוף, גם אם זה יהיה ב־2025.
"בינתיים הדמוגרפיה ממשיכה לעבוד, ושוק השכירות מתייבש לכן גם ההיצע ירד. אנשים צריכים לגור איפשהו ונמצא את עצמנו במצב של מעט היצע. בשנייה שיקבלו ודאות פוליטית, ובהקשר של הריביות נראה המשך עליית מחירים והזדמנות טובה לגשת לחברות האלה".
רפואה: "בינה מלאכותית נכון שכל הנושא של AI היום קצת מנופח, יותר בסיליקון ואלי ופחות בישראל, אבל במבט קדימה כל עולם ה־AI וכל מה שנדרש לייצר את העולמות והצריכה של טכנולוגיה יילך ויגדל. עולמות ה־deep tech, סמיקונדקטור, תחומים שיטפלו ביעילות ובמהירות הייצור. אנחנו גם מאמינים כתמיד בעולמות התוכנה לארגונים, ישראל תמיד הייתה חזקה בו, וגם בעולמות הפינטק".
האם נראה את המשך החולשה בשקל?
פייס: "שוק המט"ח מושפע ממה שקורה פנימית בישראל. בסוף זה שקל־דולר, כל השאר זה נגזרות. ראינו השבוע ניתוחים של דויטשה בנק וג'יי.פי מורגן כל עוד נהיה בחוסר ודאות, הוולטיליות בשוק המט"ח תמשיך להיות גבוהה. אני מניח שמאותן סיבות שדיברנו עליהן, כשהוודאות תגיע לאזורנו גם שער החליפין יירגע ויהיה מהלך של ייסוף בשקל".
רפואה: "אזכיר רק שחברות הטכנולוגיה הישראליות מרוויחות מעלייה בדולר, כי כל הגיוסים הם בדולרים ורוב המשכורות בשקלים".
גורן: "אגיד משהו ודאי על השקל־דולר: כשהדולר עולה ל־3.80 אומרים שהוא יגיע ל־4, וכשהוא יורד ל־3.50 אומרים שיגיע ל־3.30. וברצינות, מט"ח זה נכס שהתוחלת שלו היא אפסית. לא מכשיר השקעה, בטח לא לטווח ארוך, אולי קצת לגידור. בטווח הארוך, צמדי מט"ח למיניהם מתכנסים לממוצע. אנחנו לא ממליצים על מט"ח כהשקעה".
אילו אירועים מרכזיים ישפיעו על השווקים בשנה הקרובה?
בנסקי: "בארה"ב יש בחירות בנובמבר 2024 וזה אירוע סופר משמעותי, בטח בעולם של ריביות גבוהות וכלכלה נחלשת. יהיו לא מעט לחצים על יו"ר הפד סביב האירוע הזה. בשנת בחירות בנקים מרכזיים משתדלים לא לעשות יותר מדי, גם זה פקטור. בישראל זהות מהנגיד משליכה על אמון המשקיעים בעצמאות בנק ישראל ויכולת הנגיד לעמוד מול לחצים. תמיד יש לחצים, והנגיד הנוכחי ידע לעמוד על שלו ולומר את דעתו גם אם לא תאמה את דעות הממשלה.
"עצמאות הבנק המרכזי חשובה מאוד בכלכלות מפותחות. רואים יפה בכלכלות בלי עצמאות כזו את ההשלכות. אני חושב שזהות הנגיד קריטית בטח לזרים אבל גם למקומיים, בעיקר בקשר לשער החליפין".
איך יהיה ניתן להכות במדדים?
בנסקי: "זה מאוד שונה בין ישראל לחו"ל. יש שווקים משוכללים יותר ופחות. הרבה מחקרים מראים שמאוד קשה להכות את מדד המניות האמריקאי, לכן אנחנו גם לא מנסים. יש לנו החזקה גדולה במדדים הראשיים בארה"ב, והחזקה יותר קטנה בכמה מניות ספציפיות. אנחנו כן משקיעים ברמה סקטוריאלית, ובראייה ארוכה מאמינים שצריכים להיות בעודף משקל על הטכנולוגיה, דרך רמת המניה הבודדת או הסקטורים.
"יש שווקים פחות יעילים, ואלה שווקים יותר קטנים שהמדדים לאו דווקא מייצגים את הצורה שבה אנחנו רוצים להשקיע. בישראל, זו המומחיות שלנו, יש לנו מחלקות מחקר שבהן מכסים את כל המניות בישראל והישראליות בחו"ל, ומנהלי השקעות שתפקידם לבנות תיק ברמת המניה הבודדת, ולאורך זמן מכים את המדד".
גורן: "ככל שהשוק יותר משוכלל, יעיל, גדול ומסוקר היכולת להכות אותו יותר קשה. לנו יש מודלי תמחור, ובשוק הישראלי בשל ההיכרות הגדולה, רוב המנהלים האקטיבים, בוודאי לאורך זמן, מנצחים את המדדים. בישראל יש גם שוק קונצרני מאוד מפותח ומעניין, הציבור פחות נותן לו תשובת לב, אבל הוא מייצר ביצועים יפים ועודפים על מדדי אג"ח סולידיים, והשתתפות בהנפקות מעניינות מייצרת ביצועי יתר. אנחנו בנקודת זמן שבה יש יכולת להניב תשואות עודפות".
בראש השנה הזה אתם אופטימים או פסימים?
גורן: "חד משמעותית יותר אופטימיים. כמעט מכל כיוון שהוא הדברים אמורים להיות טובים יותר, אולי למעט שנראה פחות אפסייד בשוק הטכנולוגיה בארה"ב. המשקיעים בישראל הולכים לשנה מאוד טובה, בהנחה שייצאו מהבונקר של פיקדונות וקרנות כספיות, ויעברו לאפיקים עם יותר ערך".
בנסקי: "אני ריאלי. אם הרבה שנים הבסיס של בניית תיק ההשקעות היה קודם כל מניות כי לא היו ריביות, היום חוזרים לעולם שבו כבסיס לתיק אפשר לשים מרכיב אג"ח משמעותי, בין אם ממשלתי ובין אם קונצרני או קרנות חוב. יש תשואה שוטפת, והתנודתיות יורדת משמעותית. זו תשואה גבוהה בלי הרבה סיכון. על זה אפשר להוסיף כמובן מניות ונכסים אלטרנטיביים ככה שמשקיע בתיק פנסיוני בישראל רואה תשואה גלומה של 7% ואפילו מעל במסלול כללי בתיק השקעות פנסיוני. אני בהחלט אופטימי מבחינה זו קדימה, זה שונה מאוד ממה שראינו לפני שנתיים־שלוש. התשואות יותר נמוכות ורמת סיכון הרבה יותר גבוהה".
רפואה: "מצטרפת לאופטימיות. אנחנו יוצאים מתקופה קשה עם חברות יותר טובות, רובן עברו תהליך של התייעלות כדי להביא לצמיחה יעילה ולא צמיחה בכל מחיר. מתחילים לראות אקזיטים והשקעות. זה יאפשר לחברות להתקדם ולקרנות לגייס כסף ולחזור למסלול".