אסדת חיפוש גז בגבול לבנון / צילום: Reuters, TOTALENERGIES
לבנון החלה לאחרונה בקידוחי גז ונפט בבלוק 9, שגובל במים הכלכליים של מדינת ישראל, והתוצאות מהקידוח צפויות להתקבל בחודש וחצי הקרוב. את הקונסורציום שמבצע את העבודות מובילה טוטאל הצרפתית (35%), ולצידה ENI האיטלקית (35%) וקטאר אנרג'י (30%), שהחליפה את נובאטק הרוסית שפרשה בספטמבר אשתקד.
הבחירה בבלוק 9 לקידוחי אקספלורציה אינה מקרית משום שאלו מיועדים כנראה לשדה הגז קנה שבו, לפי הערכות, יש קרוב ל-100 BCM. כלומר, יותר מהמאגרים כריש ותנין גם יחד. שדה הגז הזה היווה את אחת הסוגיות המרכזיות במו"מ לקביעת הגבול הימי בין ישראל לבין לבנון. במסגרת ההסכם שנחתם באוקטובר הוחלט כי קו הגבול יחצה אותו מדרום, והוא יישאר כולו בידי הלבנונים.
בעקבות הסוגיה הרגישה הזו, שצפויה לבוא לידי ביטוי היטב אם ההכנסות בסך מאות מיליארדי דולרים ללבנון יתממשו, ישראל חתמה בנובמבר על מסמך עקרונות עם השותפות בבלוק 9. המסמך קובע עקרונות מנחים למצב שבו תהליכי האקספלורציה שהחלו כעת יביאו להבנה כי ניתן להפיק גז בהיקף מסחרי. ובמצב בו ישראל וטוטאל לא יגיעו להסכמות בנוגע להערכת גודל המאגר, ימונה מומחה חיצוני להכרעה.
עצם הימצאות גז טבעי לא אומרת בהכרח שכדאי להפיק אותו, ונושא זה מושפע משאלות כמו מהם התנאים הגיאולוגיים? מהו עומק המים? והשאלה החשובה מכולן: האם הגז הטבעי שנמצא הוא בהיקף שהופך את פיתוח המאגר שעולה מיליארדי דולרים לכדאי? מעבר לכך, גם כשכבר מפיקים, לא תמיד עומדים בקצב המתוכנן בגלל השפעות שונות.
במצרים, לדוגמה, קצב ההפקה בין החודשים ינואר-מאי צנח לשפל של שלוש שנים - 9% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד ו-12% מלפני שנתיים. שורש הבעיה טמון במאגר "זוהר" שהפיק 2.3 מיליארד רגל מעוקבת ביום (bcfd), בהשוואה ל-2.7 ב-2019. זאת כתוצאה, ככל הנראה, מחדירת מים. המשותף למאגר זוהר המצרי ולבלוק 9 הלבנוני הוא הנוכחות המשמעותית של ENI האיטלקית בשני הקונסורציומים.
עדיין אין גז, אז בלבנון כבר מקימים קרן עושר
עבור מדינה כמו לבנון שהחוב הממשלתי שלה עומד על כ-100 מיליארד דולר, ברור כי איתור גז טבעי שניתן להפיק יהווה בשורה, אבל ממש לא כזו מיידית. תהליך האקספלורציה וקביעת תוכנית פיתוח למאגר צפוי להסתיים, בתרחיש אופטימי למדי, בעוד ארבע-חמש שנים. על כן, עד אז סביר להניח כי בירושלים יבנו על ההכנסות מהמאגר, מה שאי אפשר להגיד בנוגע לביירות. ועדת התקציב והכלכלה בפרלמנט הלבנוני כבר פרסמה טיוטת חוק להקמת קרן עושר, בתום שבעה חודשי עבודה על הנושא. לפי ההצעה, כל ההכנסות מאיתור והפקה של דלקי מאובנים יופנו לקרן.
ייתכן כי ההצעה הזו שואפת למנוע מהשחיתות החמורה בלבנון לדבוק גם בתועלות מאיתור אוצרות טבע, כמו שהתרחש בפרשת נגיד הבנק המרכזי לשעבר ריאד סלאמה. הנגיד שכיהן במשך 30 שנה, חשוד במעילה בהיקף 330 מיליון דולר, שבעקבותיה האינטרפול הוציא נגדו צו מעצר. מאז עזיבתו לפני כחודש, הבנק המרכזי בביירות מתנהל ללא נגיד, אולם אין זה החמור מכל במקרה של לבנון. המדינה המשוסעת מתנהלת ללא נשיא מאז שמישל עאון סיים את תפקידו ב־30 באוקטובר, וכן ללא ממשלה קבועה - כאשר נג'יב שמיקאתי מנהל את המדינה בראשות ממשלה זמנית במשך יותר משנה.
"זהו יום היסטורי", מיהר אמנם להכריז שר האנרגיה הלבנוני וואליד פיאד, אך הסוגיות הרגישות שנוגעות להיקף השחיתות ולריק השלטוני בביירות מובילות לחשש כי אזרחי לבנון לא ייהנו מהכנסות הגז הטבעי, אם אלו אכן יגיעו. לפי ההסכם עם הקונסורציום, המדינה תקבל 54%-63% מההכנסות, לאחר ניכוי עלויות תפעול והשקעות כספיות.
עוד בלבנון: שחיתות, אינפלציה של אלפי אחוזים ושחיקת המטבע ב-98%
מצבה הכלכלי של לבנון הוא חמור במיוחד ודורש טיפול ברמה המיידית, ולא כפי שהגז הטבעי יכול לסייע רק בתוך כמה שנים. הלירה הלבנונית כבר נשחקה ביותר מ-98%, המדינה סובלת מהפסקות חשמל נרחבות כדבר שבשגרה, והאינפלציה משתוללת. מאז ספטמבר 2019, האינפלציה הכוללת של לבנון עומדת על 4,667%. כך עולה ממדד לבנון השבועי (Lebanon Weekly Monitor) של בנק אודי, שנמצא בביירות.
לפי הדוח, מדד המחירים לצרכן בלבנון זינק ביוני ב-300.6% ביחס ליוני אשתקד. מצב קיצוני בהחלט, אך פילוח האינפלציה הלבנונית מטריד אף יותר: מחירי הדיור זינקו ב-1,392.6%, שירותי הבריאות ב-644.3%, הביגוד ב-303%, וכן המזון והמשקאות ב-232.6%. חיבור כלל הסוגיות הללו מוביל לכך שלפי נתונים מעודכנים שפרסם האו"ם בשיתוף ארגוני סיוע, לא פחות מ-1.4 מיליון אנשים בלבנון, אזרחים ופליטים, חיים בחוסר בחוסר ביטחון תזונתי.
אדרבה, בצל המצב, עת לבנון חגגה את תחילת חיפושי הגז והנפט, עובדי המגזר הציבורי פתחו בשביתה בת שבועיים - בדרישה להעלאות שכר ככלל ולהשתתפות בעלויות התחבורה. לפי דיווחים מקומיים, 90% מעובדי המגזר הציבורי נטלו חלק במהלך.
הבעיה שמלווה את המצב הכלכלי של לבנון ועלולה גם להשפיע על ההתפתחויות בנוגע לגז הטבעי היא חוסר היכולת להעביר ביקורת. לפני כשלושה שבועות, הקומיקאי המקומי המפורסם, נור חג'אר, נעצר משום שבמהלך הופעה דיבר על כך שחיילי צבא לבנון נאלצים לקחת עבודות צדדיות כמו משלוחים כדי לא לקרוס כלכלית.
המעצר הזה שביצעה המשטרה הצבאית הלבנונית ממחיש היטב כי בהיעדר שינוי שלטוני מהותי בביירות, לא רק שהכלכלה תמשיך ללכת מדחי לדחי - גם הגז הטבעי, אם בכלל, עשוי שלא להספיק כדי לשקם את המצב במדינה.