גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרדוקס הסיני: המותגים כובשים את הכביש אבל לא את אהדת הצרכנים

יבואניות הרכב יזכרו את השנה שעברה לטובה בזכות עלייה במכירות, אבל הירידה בפרסום כרסמה ככל הנראה באהדה למותגים ● המותגים הסיניים כבשו נתח ניכר מהמכירות, אך זה עדיין לא בא לידי ביטוי באהדת הצרכנים ● מדד המותגים 2023 

ב.מ.וו X5M / צילום: יח''צ
ב.מ.וו X5M / צילום: יח''צ

נדמה שכל הכוכבים הסתדרו בשורה עבור המשווקים בענף הרכב הישראלי בשנה שעברה. 2022 הייתה מוצלחת מאוד, שנה שפוגשים, אולי, פעם בכמה עשורים. מצד אחד, השוק היה "רעב" למכוניות חדשות לאחר שנתיים של שיבושי קורונה. הכלכלה המקומית הייתה חזקה וצומחת עם צבירת עושר מואצת של בתי אב בשוק ההון, בשוק הקריפטו ובשוק הנדל"ן; השקל היה חזק, ושוק היד שנייה נהנה מביקוש פעיל, שהעניק גיבוי כלכלי ומוטיבציה לרכישת רכב חדש.

לחצו כאן למתחם המלא של מדד המותגים של גלובס

מצד שני, הביקוש יוצא הדופן פגש במלאים מאוד נמוכים כתוצאה משיבושים מתמשכים בשרשרת האספקה של תעשיית הרכב, שמקורם במחסור מתמשך בצ'יפים וכלה בתובלה ימית מוגבלת.

תוצאת המפגש בין הביקוש החזק לרכב חדש, להיצע נמוך הייתה בדיוק מה שחוזה תורת המיקרו־כלכלה המודרנית. כלומר, המחירים זינקו. הסיסמה של משווקי הרכב בשנה שעברה הייתה "מוכרים פחות, מתאמצים פחות, ומרוויחים הרבה יותר".

ההנחות והמבצעים נעלמו בן לילה, רשימות המתנה של לקוחות נואשים הצטברו אצל כל היבואנים, זמני האספקה התארכו לחודשים, ואם מישהו העז להתלונן על המחירים או זמני האספקה, הוא זכה לתשובה: "אין בעיה. תבטל את ההזמנה. יש עוד שלושה שממתינים לרכב שהזמנת". מהמצב הייחודי נהנו אפילו מותגי רכב מ"קו שני ושלישי", שלרוב נמצאים בשולי השוק ונאלצים "לעבוד קשה" על כל מכירה. אפילו הם הצליחו לגלגל לשוק די במהירות כמעט כל רכב, שהיצרנים ניאותו לספק להם.

ברז הפרסום נסגר

אחת מתופעות הלוואי של המעבר מ"שוק של קונים" ל"שוק של מוכרים" הייתה ירידה חדה מאוד בהשקעה הענפית בפרסום ובשיווק. ענף הרכב הישראלי, שבשנים נורמליות נחשב לאחד משלושת המפרסמים הגדולים במשק הישראלי, עם הוצאה מצרפית שהגיעה בשיא למאות מיליוני דולרים בשנה, "סגר את ברז הפרסום".

ניתן ללמוד מכך מהדוחות הכספיים ל־2022 של חברות ציבוריות מתחום הרכב החדש והמשומש, שהצביעו על ירידה של עשרות אחוזים בהוצאות השיווק והפרסום בהשוואה ל־2019. מנהל שיווק באחת מיבואניות הרכב הגדולות אף אמר לנו כי "ב־2022 היו לנו הרבה אלפי לקוחות מתוסכלים שחיכו לרכב ולא מעט דגמים, שאפילו לא ידענו להגיד מה מועד האספקה שלהם. לכן, לא היה היגיון להשקיע בפרסום. זה רק היה מחמיר את המצב, וכמובן הקטנת הוצאות השיווק תרמה לשורת הרווח".

בדיעבד נראה שזו הייתה טעות משמעותית. רכב הוא לא עוד מוצר צריכה שגרתי, אלא מוצר יקר ומורכב מאוד, שעלותו לצרכן עשרות אלפי עד מאות אלפי דולרים, והוא מתמודד בשוק צפוף ותחרותי. לפיכך למיתוג, לנאמנות לקוחות ולקידום ערכי המותג והיצרן באמצעות "שיווק משמר" יש עדיין חלק לא מבוטל בהחלטות הקנייה של הלקוחות. מכשיר השיווק בעולם הרכב לא נועד רק ל"הארד סייל" אלא גם לקידום ערכי המותג ושמירתם בתודעה הצרכנית כדי למנוע מהרכב להפוך ממוצר נחשק, למוצר שנרכש רק בשל התועלות שלו או (כמו שקרה בשנה שעברה) בשל זמינותו האקראית במלאי.

המדד משקף את ההזנחה השיווקית

מדד המותגים הנוכחי משקף את "המחיר" של ההזנחה השיווקית ב"שנת השפע". רק שני מותגי רכב, ב.מ.וו וטויוטה, הצליחו להשתבץ ב־50 המקומות הראשונים בדירוג הכללי, ולא מעט מבין עשרת מותגי רכב שהשתחלו לרשימת 100 המקומות הראשונים, זזו מטה בדירוג הכולל. מי ששרד טוב יחסית הם מותגי הפרמיום, שהסטטוס ה"נחשק" שלהם בשוק הרכב הישראלי מצליח להשתמר היטב בתודעה הצרכנית תודות להשקעה מתמשכת במיתוג, שמוכתבת "מלמעלה" על ידי היצרנים.

מנגד לא מעט מותגי MASS, כמו מותגי הרכב הקוריאניים, שמחזיקים ביותר משליש מהמכירות בשוק הרכב הישראלי, ירדו בדירוג לעומת שנים עברו. זו נקודת פתיחה בעייתית בשנת המכירות הנוכחית, שבה התהפך הגלגל, והמשווקים צריכים להיאבק בשילוב בעייתי של מחירים גבוהים, מימון יקר ותחרות מתגברת מצד מותגים חדשים ואגרסיביים.

הסינים עדיין לא פרצו לתודעה

עוד תופעה מעניינת שאפיינה את המפה השיווקית של ענף הרכב הישראלי בשנה החולפת היא הפער בין ביצועי המסירות של המותגים הסיניים החדשים לבין הנוכחות שלהם בדירוג המותגים. נזכיר שהשנתיים האחרונות התאפיינו ב"בליץ מכירות" של מותגי רכב מתוצרת סין שהחל כבר בשלהי 2021, ונתח השוק שלהם בישראל צמח כמעט פי ארבעה לכ־16% (השנה) בזכות כ־24.5 אלף מסירות בין ינואר למאי 2023, לא כולל כלי הרכב של טסלה שמיוצרים בסין.

אבל למרות הצלחת המכירות ולמרות שחלק מהמותגים החדשים נכנסו לישראל בליווי של קמפיין החדרה נרחב, רק ארבעה מותגי רכב סיניים נכנסו לדירוג המותגים הסופי. גם הם התמקמו במקומות נמוכים בדירוג יחסית הרחק מתחת למותגי רכב "מערביים", שמכירותיהם היו נמוכות משמעותית באותה תקופה. אז איך ניתן להסביר את הפער בין המכירות לבין המודעות למותג?

הסבר אחד לתופעה עשוי להיות "רוויה במידע צרכני". אחרי עשורים רבים שבהם מפת המותגים הייתה די סטטית, בשנתיים האחרונות הצטרפו לשוק הרכב הישראלי לא פחות מ־12 מותגי רכב חדשים מתוצרת סין מכל פלחי השוק. רובם לא מוכרים במערב, וחלקם כמעט לא מוכרים אפילו בסין עצמה. המצב החדש דוחק עד לקצה את יכולת "ספיגת החידושים" של צרכני הרכב ודורש זמן ממושך להסתגלות.

הסבר נוסף הוא שרוב המותגים הסיניים החשמליים החדשים מתמקדים בפלח הרכב החשמלי, והלקוחות הישראליים עדיין נוטים להתייחס לרכב חשמלי בתור "ברזל". כלומר לרכוש אותו בשל חיסכון בהוצאות, תמורה לכסף (ביצועים חזקים ו/או אבזור עשיר יחסית לפלח המחיר) אבל לא בשל שיקולי סטטוס או היכרות עם המותג.

התופעה הזו באה לידי ביטוי גם בנאמנות נמוכה יחסית למותג בזירה "הסינית" ובמעבר די מהיר ממותג אחד למשנהו. או, אם תרצו, "קניבליזציה" של המותגים בפלח הסיני/חשמלי. בשנתיים האחרונות ניתן היה להבחין בתופעה כאשר לא מעט לקוחות פוטנציאליים של טסלה, נדדו "כלפי מטה" למותג GEELY שהציע מה שנתפס כתמורה טובה יותר לכסף. וכאשר נחת כאן המותג BYD, נדדו אליו לא מעט לקוחות פוטנציאליים של GEELY.

לבסוף, אפשר גם להסביר את התופעה בעובדה, שהסינים עדיין לא הצליחו לבסס לעצמם מוניטין ארוך טווח שמירת ערך יציבה בשוק היד השנייה מפאת הנוכחות הקצרה שלהם בישראל, ובמערב בכלל. זה אחד המרכיבים החשובים ביותר, שיוצרים בישראל מודעות ונאמנות למותג. דוגמה טובה היא החשדנות שהופגנה בתחילת הדרך כלפי המותגים הקוריאניים יונדאי וקיה. אחרי שנים לאחר שהם "הוכיחו את עצמם" עם שמירת ערך סולידית בשוק היד השנייה, עלה גם ערך המותג שלהם. אבל התהליך הזה ארך שנים רבות.

ואיזה מחיר שילמה טסלה?

אי אפשר להתייחס למיתוג בלי כמה מילים על טסלה, שנמצאת השנה במקום ה־181 בדירוג המותגים הכללי ובמקום ה־15 מתוך 26 מקומות בקטגוריית הרכב, הרחק מתחת למותגים הרבה יותר "צנועים". טסלה היא אולי המייצגת הקיצונית ביותר של הגישה האנטי־שיווקית המודרנית בענף. כלומר, "אפס השקעה בפרסום, בשיווק וביחסי ציבור ובניית תדמית המותג". כתחליף בנייה של המותג "מפה לאוזן" בסיוע יצירת "רעש" בעולמות הסייבר ובערוצי המדיה.

השיטה הזו עבדה היטב בתחילת הדרך בישראל כאשר טסלה נהנתה ממעמד ייחודי וכמעט בלעדי בשוק הרכב החשמלי. החברה הצליחה להעלות למעלה מ־15 אלף כלי רכב על כבישי ישראל בלי אולם תצוגה, בלי קמפיין פרסום כלשהו, בלי השקעה בשיווק גלוי ועם מדיניות תמחור לא עקבית. אבל כיום, כאשר בפלח הרכב החשמלי כבר יש לא מעט מתחרות, כולל מפלח הפרמיום, טסלה מגלה את המגבלות של השיטה הזו. מכירותיה בחודשים האחרונים רחוקות מאוד מהשיא של חדירתה ב־2021, וזאת למרות חיתוך מחירים קיצוני, ונראה שגם המודעות אליה בקרב הצרכנים דועכת. בקיצור, מה שטוב בשנים של עודפי ביקוש לא תמיד אפקטיבי כאשר התחרות גוברת.

- דובי בן גדליהו

עוד כתבות

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?