ח"כ יסמין פרידמן, יש עתיד (בוקר טוב דרום, רדיו דרום, 7.9.23) / צילום: דוברות הכנסת
זו הייתה הסערה של השבוע שעבר, והיא כנראה עוד תלווה אותנו בהמשך. האם בית המשפט העליון מוסמך לפסול חוקי יסוד? כשח"כ יסמין פרידמן מיש עתיד נשאלה על כך, היא טענה כי "מי שפוגע בחוקי היסוד זו דווקא הקואליציה. בתוך שמונה חודשים (הם) חוקקו חמישה חוקי יסוד. מעולם לא חוקקו כל־כך מהר חוקי יסוד", קבעה. כלומר, פרידמן למעשה מצביעה כאן על תופעה של "זילות" שעוברים חוקי היסוד, שהיא זאת שהביאה אותנו למצב הנוכחי. אבל האם הנתון שהיא ציינה הוא אכן נכון?
● המשרוקית | מי הסמיך את בג"ץ לדון בחוקי יסוד, ומה קורה בעולם?
● המשרוקית | האם הנשיאה חיות קבעה שבג"ץ לא יכול לפסול חוקי יסוד?
מסקירה שערך ד"ר עמיר פוקס במכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי בכנסת הנוכחית אכן שונו חמישה חוקי יסוד בפרק זמן של שמונה חודשים (מדצמבר 2022 ועד יולי 2023). השינוי הראשון הוא שינוי בחוק יסוד: הממשלה, שזכה לכינוי "חוק דרעי"; השינוי השני הוא תיקון לחוק יסוד: הכנסת, שהרחיב את מספר חברי הכנסת "הנורבגים"; השינוי השלישי הוא "חוק הנבצרות" (עוד תיקון לחוק יסוד: הממשלה); השינוי הרביעי הוא תיקון שנעשה כדי להסדיר את העברת התקציב הדו־שנתי (נוגע לחוק יסוד: משק המדינה); והתיקון החמישי הוא זה שנמצא כעת בכותרות - "חוק עילת הסבירות", שמהווה בפועל תיקון לחוק יסוד: השפיטה.
זהו אכן הספק מרשים, אבל מתברר שלא מדובר בשיא. לפי הסקירה של ד"ר פוקס, בתקופת הכנסת ה־23, אז כיהנה ממשלת נתניהו־גנץ, נרשמו שינויים רבים יותר בזמן קצר יותר. חלקם קשורים למנגנון שיצר את "ממשלת החילופים" (תיקון חוק יסוד: הממשלה, שאותו מגדיר ד"ר פוקס כמהלך "מהפכני ממש", ותיקון חוק יסוד: הכנסת כדי להסדיר את "החוק הנורבגי"); וחלקם קשורים למשבר הקורונה ולהיעדר תקציב מדינה (על רקע המחלוקת בין גנץ ונתניהו), שגררו שינוי נוסף בחוק יסוד: הכנסת, ובעיקר שינויים רבים בחוק יסוד: משק המדינה (לחלקם הוצאה בהמשך "התראת בטלות" מטעם בג"ץ).
בסך־הכול, על־פי הספירה של פוקס, מדובר בשישה תיקונים לחוקי יסוד, כך שמדובר ביותר שינויים מכפי שנעשו כעת, ועל פני תקופת זמן קצרה יותר (בספירה מרחיבה יותר אפשר גם להגיע לתיקונים ב־9 חוקי יסוד).
אגב, בשנת 2018, בתקופת כהונתה של הכנסת ה־20 שהושבעה ב־2015, תוקנו בשבעה חודשים שישה חוקי יסוד (ביניהם חוק חדש לגמרי, חוק הלאום). כלומר, גם כאן יש נתון גבוה יותר, אם כי הוא לא בסמוך להקמת הממשלה.
ומה אפשר ללמוד מכל זה? את מה שאולי רבים מאיתנו כבר שמו אליו לב: קצב השינוי של חוקי היסוד הולך ועולה עם השנים. לפי מחקר של ד"ר אלעד גיל ממכון תכלית, קצב שינוי חוקי היסוד בישראל (ברוב המקרים מדובר בשינוי חוקי היסוד של הממשלה והכנסת) גבר משמעותית, ובשמונה השנים האחרונות מדובר על ממוצע של 4.75 שינויים בשנה (מאז 1958 הממוצע עומד על 2.15 בלבד). בהשוואה של הנתון הזה לעשר מדינות אחרות במערב, מתקבל פער של יותר מפי שניים בשיעור שינויי חוקי היסוד אצלנו. לדברי ד"ר פוקס, הנתונים הללו מאירים בעיה מהותית. "זה מצב שאין לו תקדים", כש"כל רוב רגעי של 61 חברי כנסת" יכול "להפוך את השיטה על פיה".
בשורה התחתונה: דבריה של ח"כ פרידמן אינם נכונים. אומנם בכנסת הנוכחית שונו חמישה חוקי יסוד תוך שמונה חודשים, אך בכנסת ה־23, על רקע הקמת ממשלת נתניהו־גנץ, בוצעו תיקונים רבים יותר בחוקי יסוד, ותוך זמן קצר יותר. גם בכנסת ה־20 אפשר למצוא חלון זמנים שבו בוצעו שינויים רבים יותר בחוקי יסוד.
תחקיר: יובל אינהורן