נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, וראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להיפגש בלילה שבין יום שלישי לרביעי עם נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן בניו יורק. בין הנושאים שיעסיקו את השניים נמנים ייצוא הגז הישראלי והסוגיה הפלסטינית, אך ברקע מסתמן גם מרוץ חדש בין המדינות: תחרות לוגיסטית לקישור אירופה עם המזרח.
● שר החוץ הסעודי במסר לישראל: "פתרון שתי המדינות חייב לחזור לשולחן"
● באוקראינה מעריכים: כמה כסף עולה המלחמה לרוסיה
לאחרונה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ניצל את ועידת ה-G-20 במטרה להציג את הקווים הכללים לתוכנית המסדרון התחבורתי מהודו, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל - לאירופה. אלא, שמי שנותרה מאחור היא טורקיה, משום שהקישור בין ישראל לבין האיחוד האירופי באותו מסדרון צפוי להתבצע באמצעות נמל פיראוס ביוון.
לאחר הצגת המתווה הראשוני, ארדואן מיהר להגיד כי תוכנית לקישור דרום אסיה לאירופה ללא טורקיה "לא תעבוד". לדבריו, הפתרון "המתאים" ביותר לחיבור תחבורתי שכזה הוא דרך מדינתו.
"הבחירה במסלול שהציג ביידן - מסלול שיתחיל בהודו ויסתיים ביוון מבלי לעבור בטורקיה - נובעת משיקולים פוליטיים שלא מגיעים מישראל או מאחת המשתתפות המזרח תיכוניות ביוזמתו של ביידן, אלא בהודו", אומר לגלובס ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "טורקיה נוקטת במדיניות חוץ פרו-פקיסטנית שההודים לא אוהבים. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לא מעוניין לרצות את טורקיה כשמדיניות החוץ של אנקרה היא פרו-פקיסטנית - עד כדי כך שהיא בעצמה מחמשת את אסלאמבאד. מעבר לכך, הודו מחמשת את ארמניה, בעת שטורקיה מחמשת את אזרבייג'ן. כלומר, שתי מדינות רחוקות זו מזו, כפי שמראה התבוננות בתמונה הרחבה יותר".
התוכנית הטורקית-עירקית
תגובתו המהירה של נשיא טורקיה נובעת גם מתוכנית אחרת שעומדת ברקע מאז מרץ: חיבור תחבורתי בין מחוז בצרה בדרום עיראק לבין טורקיה, בשם "דרך הפיתוח", שאורכו כ-1,200 ק"מ. התוכנית שהציגו בצוותא ארדואן וראש ממשלת עיראק מוחמד שיאע א-סודאני מיועדת לתת מענה בדיוק לאותם יעדים של קיצור שרשראות האספקה בין המזרח לבין אירופה.
לפי התוכנית, יווצר קישור תחבורתי בין טורקיה לבין המפרץ הפרסי דרך נמל המכולות אל-פאו בדרום עיראק. כלומר, אם ייווצר מסדרון תחבורתי שכזה, אירופה תוכל להתחבר למפרץ הפרסי ומשם למזרח הרחוק, דרך טורקיה ועיראק.
נמל אל-פאו שבמחוז בצרה מיועד להיות הגדול ביותר במזרח התיכון, וגרסתו המשופצת והמורחבת צפויה להתחיל לפעול ב-2025. ממנו, המסדרון התחבורתי, שכולל גם בנייה של 15 תחנות רכבת חדשות, מיועד לחצות את בצרה, לעבור בנג'ף, כרבלה, בגדד, תיקרית ומוסול - ומשם לטורקיה. מגבול עיראק-טורקיה, המטען צפוי להיות מובל לנמל ג'ייהאן דרכו, למשל, ישראל מקבלת את הנפט מאזרבייג'ן, וכן בדרך היבשתית לכיוון איסטנבול וגם ממנה לאירופה.
רמז עבה על מי עשויה לעמוד מאחורי הקלעים התקבל מדבריו של נשיא טורקיה: "אני מאמין שפרויקט הדרכים יהפוך לדרך המשי החדשה של אזורנו". הביטוי "דרך המשי" מקושר, כמובן, לסין, אותה מעצמת על שביידן שואף להרחיק מערב הסעודית באמצעות המיזם התחבורתי שלו. מעבר לכך, כשסוכנות הידיעות הממשלתית הטורקית "אנאדולו" התייחסה לפרויקט, היא לא כתבה כי הוא יקצר את הדרך מאסיה לאירופה. הם ציינו את התוכנית בתור "מקצרת את הדרך בין סין לאירופה, לעומת דרך הים מתעלת סואץ".
שלוש יבשות מתכנסות
במועד שאינו נראה כמקרי, שר החוץ הטורקי הקאן פידאן התייחס לנושא ביום שישי האחרון. הוא הכריז כי פרויקט "דרך הפיתוח" צפוי להיכנס לשלב היישום בתוך חודשים ספורים. "אנחנו, בנקודה שבה שלוש יבשות מתכנסות, פתוחים לכל תוכנית שמקדמת שיתוף פעולה", התייחס פידאן לתוכנית של ביידן. "עם זאת, כדאי לדעת שבאזורנו, הפעלה יעילה וארוכת טווח של מסדרונות תחבורה ואנרגיה היא בלתי אפשרית ללא מעורבות טורקיה".
פידאן אמר את הדברים משום שהוודאות בנוגע למסדרון הטורקי-עיראקי גדולה בהרבה מזה שהציג ביידן. מעבר לעובדה כי מדובר במסדרון שמקשר בין שתי מדינות בלבד בעלות יחסים דיפלומטיים מלאים, לעומת התוכנית הרב-מדינתית של נשיא ארה"ב שכוללת את ישראל וערב הסעודית נטולות היחסים הרשמיים, היקף המימון הנדרש במקרה של המיזם העיראקי-טורקי כבר ברור: 17 מיליארד דולר. "הפרויקט יהווה עמוד תווך לכלכלה שאינה נפט", אמר ראש הממשלה העיראקי. עבור אל-סודאני זו לא פחות מתוכנית דגל, משום שעל אף הנפט הרב שברשות בגדד - תשתיות המדינה מוזנחות. לכן, הוא מעוניין לשפץ את הדרכים ואת תשתית החשמל במדינה.
"שיתוף עיראק במיזם שכזה מחזק את הממשל המרכזי בבגדד", מסכם ד"ר כהן ינרוג'ק. "בגדד מתחזקת, בין השאר, מול האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק, שתבין כי מסדרון התחבורה עלול להפוך למנוף לחץ נוסף נגדם. לבסוף, באמצעות תוכנית זו כל צד יקבל את כפית הדבש שלו בפה - כאשר במקרה של טורקיה היא תקבל את הסחורות ותגביר את חשיבותה האסטרטגית. מסדרון התחבורה ישרת את המדיניות של ארדואן ששואפת ליצור לטורקיה מעמד של 'האב' יחיד באזור".