גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפרץ חיפה בדרך לשינוי דרמטי: מה התוכנית שאושרה ומתי היא תצא לפועל?

תוכנית "שער המפרץ" תייצר למעשה עיר חדשה בין חיפה לבין גוש הקריות שמצפון לה • אבל בדרך צפויים לא מעט מכשולים – כולל פינוי המפעלים המזהמים והתנגדויות מצד הרשויות • מה נדרש כדי שהתכנון הגרנדיוזי יהפוך למציאות? ● גלובס עושה סדר

מפרץ חיפה. אזור בעל זיהום אוויר גבוה / צילום: Shutterstock, makarenko7
מפרץ חיפה. אזור בעל זיהום אוויר גבוה / צילום: Shutterstock, makarenko7

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה באופן רשמי את תמ"א 75, היא תוכנית "שער המפרץ" שאמורה לשנות לחלוטין את מרחב מפרץ חיפה ולמעשה להקים עיר חדשה במקום אזור התעשייה העצום הפועל בו כיום. מה בעצם משמעות אישורה של תמ"א 75, מה תכלול התוכנית החדשה למפרץ - ומה עוד צפוי בהמשך הדרך, עד למימוש בפועל? גלובס עונה על השאלות החשובות.

התחלות הבנייה בישראל צנחו לשפל של 3 שנים; איזו עיר בכל זאת הובילה?
כבר לא בועה? לפי UBS, מחירי הדירות בתל אביב רשמו ירידה ריאלית

מה מציע התכנון לחידוש מפרץ חיפה?

חידוש מפרץ חיפה הוא רעיון ש"מתגלגל" בין משרדי הממשלה ובמסדרונות מנהל התכנון כבר כמה שנים - בעיקר על רקע הרצון לטפל בזיהום האוויר החמור הנפלט ממפעלים במפרץ. אט־אט התפתח המהלך עד כדי פיתוח מרחב אורבני חדש, בשטח של כ־25 אלף דונם (שטח גדול יותר מכל שטחה של העיר קריית אתא, לדוגמה), ובו עשרות אלפי יחידות דיור ומיליוני מטרים רבועים של שטחי תעסוקה, מסחר ועוד.

ראשית המהלך (לכל הפחות באופן רשמי) היא בהחלטת הממשלה מספר 529 מספטמבר 2015, אז הוכרזה "תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". בהמשך התקבלו עוד שלוש החלטות ממשלה, האחרונה שבהן היא החלטה מספר 1231 ממרץ 2022 - "אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה", שמהותה "פיתוח אורבני משמעותי, אשר יש בו כדי לשנות את אופי האזור כולו, מאזור עם תעשייה כבדה לאזור המשלב מגורים, תעסוקה, תעשייה נקייה ושטחים ירוקים".

מהי תמ"א 75?

תוכנית "שער המפרץ" היא תוכנית מתאר ארצית אשר משמשת למעשה מסגרת לתוכנית התחדשות מפרץ חיפה. היא קובעת את ייעודי הקרקע, את מערך השטחים הפתוחים ואת מערך התשתיות בתוכנית החדשה, וקובעת הוראות והנחיות להכנת תוכניות מפורטות, כלומר מייצרת את התשתית לקידומן של התוכניות שמכוחן ניתן יהיה להוציא את התכנון לפועל.

אם כך, מהי המשמעות של אישור התמ"א במועצה הארצית?

משמעות אישורה של תמ"א 75 במועצה הארצית היא השלמת השלב התכנוני של תוכנית המסגרת לפיתוח המפרץ. כעת עוברת ההחלטה לאישור הממשלה (המתוכנן לחודשים הקרובים) ולאחריו יחל שלב התכנון המפורט. ליאת פלד, סמנכ"לית לתכנון מרחבי במנהל התכנון, אשר ליוותה את התוכנית מראשיתה עוד כמתכננת מחוז חיפה: "אנחנו, במטה התכנון הלאומי ובמנהל התכנון, סברנו שנכון לקדם את התמ"א הזאת לא כתוכנית מתאר מחוזית, בשל הראייה המורכבת סביב המהלך. כמו כן, לא הסכמתי לטפל ולקדם תוכניות מפורטות למתחם לפני שיש תמ"א מוכנה ומאושרת, שכן לטעמי התקדמות שלהן ללא המסגרת שמעניקה התמ"א עלולה הייתה להזיק לתכנון כולו".

ליאת פלד, סמנכ''לית לתכנון מרחבי במנהל התכנון / צילום: מארק ניימן, לשכת העיתונות הממשלתית

מה היקף הבנייה המתוכנן בתחומי תוכנית "שער המפרץ"?

מאחר שתמ"א 75 היא תוכנית מתארית ולא מפורטת, היא איננה כוללת מספרים ספציפיים והיקפי בינוי. עיון במסמכי התוכנית ובהוראותיה לא יוביל לתשובה בעניין הזה, ובכוונת מכוון: "אם התוכנית אם הייתה כוללת מספרים מדויקים, לא היינו יכולים להתקדם מהר כל כך", מסבירה פלד. "התוכנית צריכה להכיל בתוכה את כל עקרונות מנהל התכנון: שילוב שימושים, צפיפויות נכונות, הוספת שטחי מגורים באזורי תעשייה ועוד. כל זה יצטרך לבוא לידי ביטוי בתוכנית, שבאה מלמעלה ומייצרת את החיבוריות הנכונה, את הקשרים האורבניים הנכונים".

ובכל זאת, מספרים כלליים והערכות - יש ויש: על פי מנהל התכנון, התוכנית תציע לכל הפחות 70 אלף יחידות דיור. לפי תוכניות רשות מקרקעי ישראל, יוזמת התוכנית שתקדם את ארבע התוכניות המפורטות ל"שער המפרץ", היא תוכל להכיל בין 100 אלף ל־140 אלף יחידות דיור, לצד כחמישה מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, שני מיליון מ"ר שטחי מסחר ועוד.

מה לגבי פינוי המפעלים המזהמים?

זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר של התוכנית. בימים אלו מתנהל משא ומתן עם בעלי המפעלים המזהמים, ובראשם מפעלי קבוצת בזן המפורסמים העוסקים בין היתר בזיקוק נפט, סביב מועד הפינוי המתוכנן של המפעלים והמשמעויות הנגזרות מכך. תאריך היעד לפינוי, נכון להיום, הוא 2029, ונעשים ניסיונות להקדימו. מצד שני, ההערכות הן שככל שהמשא ומתן יתארך כך הפיצוי שתידרש המדינה לשלם למפעלים יקטן, מתוך הנחה שמחירי הדלקים המיוצרים מנפט יפחתו ככל שהמדינה תגדיל את הסתמכותה על פתרונות אנרגיה אחרים.

בית הזיקוק של בזן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

לאן יפונו המפעלים?

פינוי המפעלים דורש, כמובן, גם מציאת חלופות, הן מבחינת חלופות לייצור האנרגיה - תשתיות ייבוא, אחסון, הולכה וניפוק של תזקיקים - והן מבחינת מציאת הנקודות המתאימות לאותן חלופות. במנהל התכנון חותרים לפיזור גדול ככל האפשר של החלופות הללו, ברמה הארצית". הרעיונות הללו נבחנים כבר כעת, ויידרשו גם הם אישור, בנפרד, של המועצה הארצית, אך צפויים להיתקל בהתנגדויות של תושבים ושל ראשי רשויות שלסביבתם תיבחן העברת המפעלים.

אם כבר הזכרנו ראשי רשויות - מה דעתם של ראשי הרשויות בסביבת מפרץ חיפה על התוכנית?

בחזית הזאת ישנה התנגדות לא קטנה: תמ"א 75 חולשת על שטחיהן של כמה וכמה רשויות, בהן קריית אתא וחיפה, ולכן תשפיע עליהן ישירות. לגלובס נודע כי ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, התנגד בישיבת המועצה הארצית לאישור תמ"א 75, וכי ראשת עיריית חיפה, עינת קליש רותם, כלל לא נכחה בדיון.

קליש רותם טענה בפוסט שפרסמה ברשות החברתיות לאחר אישור התוכנית, כי מפרץ חיפה כלל לא עומד להתנקות וכי אין תקציב לניקוי הקרקעות המזוהמות. פרץ חושש כי התוכנית תפגע בהיקף ההכנסות השנתי של עיריית קריית אתא, בשל הפינוי המתוכנן של המפעלים המזהמים והבינוי המאסיבי המתוכנן למגורים. יש ממש בטענות הללו: ועדת המנכ"לים לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה, שמסקנותיה הוגשו ביוני 2021, אמדה את היקף ההכנסות לרשויות המקומיות מהמתחמים המזוהמים והמיועדים לפינוי ב־125 עד 156 מיליון שקל בשנה, כארנונה עסקית בלבד.

אילו מכשולים נוספים עומדים בדרך?

תוכנית "שער המפרץ" מורכבת מכמה אלמנטים, כל אחד מהם מהווה תוכנית בפני עצמו וכל אחד מהם הוא אתגר בפני עצמו: פינוי המפעלים ופיזור החלופות להם בכל הארץ, שינוי מאפיין חשוב של משק האנרגיה הישראלי (מעבר מהתבססות על זיקוק נפט מקומי ליבוא) הפיתוח האורבני וניהול הנגר. מדובר במהלכים בהיקפים גדולים, שאליהם מצטרפים צעדים גדולים אשר צפויים לארוך זמן רב ולעלות מיליארדים, כמו טיהור הקרקעות מזיהום לאחר פינוי המפעלים המזהמים. "זו תוכנית מורכבת במיוחד, שכוללת בתוכה למעשה גם התחדשות תעשייתית", מסבירה פלד. "פרויקט ענק, שחיזוק המפרץ עצמו מבחינה אורבנית הוא רק חלק ממנו. נעשו הרבה תהליכים, וייעשו עוד הרבה אחרים, אבל כולם 'בנו' את הדבר הזה".

כיצד ייראה המפרץ לאחר השלמת התוכנית?

אם התוכנית תצא לפועל במלואה, מפרץ חיפה ייראה שונה לחלוטין: ללא תעשייה מזהמת, עם פתרון דיור עבור כרבע מיליון תושבים לפחות, עם מרחבים ירוקים ובעיקר עם רצף אורבני. "עד היום האזור הזה לא תוכנן בהיבט האורבני", מסבירה פלד. "לא היו דרכים מחברות, אלא היה רצף עירוני. זה מה שאנחנו רוצים לייצר עכשיו. התוכנית הזו היא בשורה גדולה לתושבי הצפון וספציפית לתושבי חיפה והאזור. יהיה כיף מאוד לגור במקום הזה. זו תוכנית שיכולה להוביל שינוי אדיר".

מתי נראה את המפרץ מתחדש בפועל?

זו שאלת מיליון הדולר, וגם השאלה שהתשובה לגביה קשה יותר מכול. הערכות רמ"י מדברות על יישום התוכנית על פני 50-40 שנים, ואם זה נשמע לכם רחוק, תצטרכו לקחת בחשבון עיכובים צפויים בהתאם לריבוי המכשולים שבדרך - מפינוי המפעלים, דרך טיהור הקרקעות ועד להתנגדות ראשי הרשויות. כל אלו מבטיחים שיעברו עשורים רבים עד שנראה את תוכנית "שער המפרץ" מיושמת בפועל.

עוד כתבות

שי-לי עטרי / צילום: מתוך חשיפה עם חיים אתגר, ערוץ 12

העליון: בימ"ש השלום ידון מחדש בפרסום שמו של החשוד באונס שי-לי עטרי

שם החשוד לא יפורסם עד להכרעת בית משפט השלום ● שופט העליון אלכס שטיין: אין צורך בחוות-דעת פסיכיאטרית כדי לבסס סיכון לאובדנות, אלא ניתן להסתפק בחוות-דעת מתחום הפסיכולוגיה הקלינית

בנקים בישראל

"אנטי-שבירות": בנק אוף אמריקה בהמלצה חמה למניות הישראליות האלו

האנליסטים מפרסמים המלצה אוהדת במיוחד למניות הבנקים הישראלים: "הם בנויים חזק באופן מבני" ● בבנק אוף אמריקה אף מציינים שהשלכות המלחמה נותרו מרוסנות ומזכירים שנתוני המאקרו של המשק חסינים

אשראי חוץ בנקאי / צילום: Shutterstock

"פוטנציאל צמיחה משמעותי לשוק": עוד חברות נכנסות לאשראי החוץ-בנקאי למשכנתאות

שוק המשכנתאות מגלגל מאות מיליארדי שקלים, ונשלט ברובו על ידי הבנקים ● ה"התחממות" בשוק החוץ־בנקאי יכולה לרמוז רבות על העתיד - אבל לפחות כרגע הבנקים יכולים להיות רגועים: הריבית שאינה יורדת מקשה על היכולת שלהן להתחרות בצורה יעילה יותר בבנקים

סקוט בסנט, המועמד של טראמפ לתפקיד שר האוצר / צילום: ap, Matt Kelley

רגע לפני הדדליין - משרד האוצר של ארה"ב מודיע: מטילים סנקציות חדשות על איראן

לקראת סבב השיחות השני בין ארה"ב לאיראן שצפוי להתחיל ביממה הקרובה בפקיסטן, בישראל נערכים לפיצוץ במגעים • באיראן מאיימים: "הכנו קלפים חדשים בשדה הקרב" • טראמפ: הוצאת האורניום המועשר מאיראן תהיה תהליך ארוך שייקח זמן • שר הביטחון מאיים על מזכ"ל חיזבאללה: "ישלם בראשו" ● עדכונים שוטפים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

הקבלן המוביל מנתיבות שולף פעם אחר פעם שפן באחוזת בית

הריטואל הקבוע חזר על עצמו בפעם השלישית: הקבלן יגאל דמרי גייס מאות מיליוני שקלים ממוסדיים ברגע האחרון, במטרה להבטיח את הישארותו במדד ת"א 35 ● מה הרציונל בפרקטיקה שבה הוא נוקט פעם אחר פעם, ומה בכל זאת עלול לגרום לכך שימצא עצמו מחוץ למדד?

נמל תעופה בבואנוס איירס, ארגנטינה / צילום: ap, Rodrigo Abd

16 שעות טיסה וסבסוד של עשרות מיליונים: כך ייראה הקו הישיר לארגנטינה

במהלך ביקורו בישראל הכריז נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי על פתיחת קו טיסות ישיר בין ת"א לבואנוס איירס ● אל על תפעיל את הקו בתדירות של שתי טיסות שבועיות החל מהחורף הקרוב ● העלויות הגבוהות והיעדר רווחיות הובילו לסבסוד של כ־44 מיליון שקל, ומחירי הכרטיסים צפויים להיות גבוהים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם איחור של שבוע יעכב את כניסת פאלו אלטו למדדי ת"א?

ענקית הסייבר פאלו אלטו פספסה בשבוע את המועד הקובע לצירוף למדדי ת"א בעדכון מאי, לאחר שהחלה להיסחר רק ב־23 בפברואר עקב רכישת סייברארק ● כעת ההכרעה מתקרבת: בבורסה יידרשו להחליט השבוע אם להתגמש עם החברה, ששוויה הוא הגבוה ביותר בת"א, 413 מיליארד שקל ● מה ההערכות בשוק?

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בלשכת ראש הממשלה

טקס המשואות מסמן אירוע חסר תקדים. אבל האם כבר היו לו רמזים?

הבחירה במנהיג מדינה זרה להשיא משואה הפתיעה רבים, אך הזרעים נטמנו כבר בעבר ● ואיך משתנה תקנון הטקס שנה אחר שנה? ● המשרוקית של גלובס

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי

בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו

מנועי הצמיחה של איראן נשענים על משאב מתכלה, תנודתי ותלוי בסנקציות, בעוד שהעוצמה הישראלית מבוססת על הון אנושי שמייצר ערך ● במיוחד השנה חשוב לזכור: עצמאות לאומית אינה נמדדת רק בהגנה על גבולות, אלא ביכולת לייצר כלכלה שאינה תלויה בחסדי המשאבים, אלא בחדשנות ● טור אורח

הפקקים חזרו ובגדול / צילום: בר לביא

"עומסי התנועה גדלו וימשיכו לגדול": הפקקים חזרו, במיוחד בכבישים האלה

המלחמה הורידה את היקף התנועה בכבישים, ואחרי שהיא נגמרה, הפקקים חזרו ובגדול ● במרכז ובדרום נרשמה חזרה מהירה לשגרה ● בצפון עדיין אין התאוששות מלאה

על פי החשד, העצורים בפרשה זייפו אישורים וביצעו משיכה מוקדמת שלא כדין / אילוסטרציה: Unsplash, andre taissin

הותר לפרסום: עדי קוכמן הוא החשוד המרכזי בפרשת משיכת כספי הפנסיה

עדי קוכמן, שנידון למאסר רק ב-2024 בפרשה דומה, נעצר שוב בחשד שהוביל מנגנון למשיכת כספי פנסיה תוך קבלת פטור ממס במרמה ● לפי החשד, עובד ברשות המסים בשם ישראל אבבה העניק אישורי נכות פיקטיביים, וסוכן ביטוח ביצע את המשיכות ● כבר נחשפו מיליוני שקלים ששוחררו, והיקף הפרשה עשוי להגיע לעשרות מיליונים

רה''מ נתניהו. / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

נתניהו סיכם עם המעסיקים על הקלות במתווה החל"ת - באוצר לא מכירים

ראש הממשלה סיכם עם נשיאות המגזר העסקי על קיצור תקופת הזכאות לחל"ת לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם עם פרוץ המלחמה מ־10 ימים ל־5, אך במשרד האוצר לא מכירים את הפרטים בשלב זה ● כל תיקון במתווה הקיים ידרוש חקיקה מחדש, בזמן שהכנסת בפגרה

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הממשל בארה"ב מאמין ב־AI, והתחום החם במדע שכדאי להכיר

הבית הלבן פרסם עקרונות שנועדו להנחות את הקונגרס בעיצוב רגולציה ל־AI ● תחום הארכת תוחלת החיים גולש לשוק פעיל וחם בביומד ● ומערכת החינוך בארה"ב עוברת שינוי מבני מואץ הישר לשוק כלכלי ● מדור חדש

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי במסחר היום, והשיא המדאיג שנשבר בוול סטריט

כל העיניים יהיו נשואות לסבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן ● השווקים יגיבו היום לסגירתו המחודשת של מצר הורמוז ● המשקיעים בת"א התחילו לתמחר הורדות ריבית, ובמיטב מעריכים כי ייתכן שהסיכוי להורדה בהחלטה הקרובה עומד על מעל 50% ● וגם: וול סטריט שברה שיאים חדשים, אך יש מי שמזהיר כי השוק עלה גבוה מדי ומהר מדי ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

בועז לוי. ימונה ליו''ר התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

"הדמות הפסיבית": בועז לוי אושר ליו"ר התע"א, ודאג למנכ"ל נוח

דירקטוריון התעשייה האווירית אישר את מינויו של בועז לוי, המכהן כמנכ"ל החברה, ליו"ר ● בתוך כך אישר הדירקטוריון את מינויו של הסמנכ"ל משה לוי למנכ"ל בפועל, אשר ישמש בתפקיד זה באופן זמני עד לסיום הליך בחירת מנכ"ל קבוע לחברה

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר, או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים, אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

רועי ורמוס / צילום:  רמי זרנגר

רועי ורמוס שובר שתיקה של למעלה מעשור: "מה שקרה לפסגות זה כאב לב נוראי"

רועי ורמוס, שותף מנהל ומייסד קרן נוקד, שמר על שתיקה כמעט מוחלטת במשך יותר מעשור ● בראיון בלעדי לפודקאסט "כוחות השוק", הוא מדבר על הכול: מהפרשה ששינתה את מסלול חייו והכאב על דעיכת המותג פסגות, דרך השותפים שהקימו איתו את קרן הגידור הגדולה בישראל, ועד לאסטרטגיית ההשקעה הייחודית והסיבה שהוא נשאר אופטימי "על גבול הנאיבי"

13 באפריל 2022 מחיר הדלק: 6.94 שקלים לליטר. 13 באפריל 2026 מחיר הדלק: 8.05 שקלים לליטר'' / צילום: יוסי זמיר

ליברמן מתגאה שהוא הוזיל את הדלק. מה הוא לא סיפר על המחיר?

הדלק בתקופת ממשלת בנט־לפיד אכן היה זול יותר, אף שמחיר הנפט היה יקר יותר ● אלא שהוזלת הדלק אז הייתה כרוכה במהלכים שזכו לביקורת מקצועית ● המשרוקית של גלובס