גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהכנסת תדרוש את זכויותיה

כבודו של הפרלמנט הישראלי נרמס כבר שנים ● הכנסת היא הריבון ולא הממשלה, תפקידה לפקח על הרשויות, וכדאי לתת לה לעשות זאת

מליאת הכנסת, ההצבעות על ביטול עילת הסבירות, 24.7.23 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
מליאת הכנסת, ההצבעות על ביטול עילת הסבירות, 24.7.23 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכותבת היא חוקרת בכירה בתוכנית "כללי המשחק של הדמוקרטיה" במכון תכלית ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

כולנו שמענו שוב ושוב בשנה האחרונה את המשפט לפיו צריך להחזיר את האיזונים והבלמים בין הרשויות. אך לאחרונה הדגיש יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי "הכנסת לא תקבל את רמיסתה", כשביקש לעמוד למול בית המשפט.

ואכן, שאלת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון היא ליבתית תמיד ומצויה בעת הזו בעצימות גבוהה על סדר היום. תומכים ותומכות, מתנגדים ומתנגדות, מחאות ומחאות־נגד. זהו דיון חשוב, דיון שיורד לשורשה של הדמוקרטיה. כמעט.

מדוע כמעט? כי בפועל, הדיון עוסק בשתיים מרשויות השלטון: לחזק את המשילות - של הממשלה. לחזק את הביקורת השיפוטית - של בית המשפט. אבל מה עם לחזק את הכנסת?

הריבון שמייצג את העם

הכנסת היא הריבון שמדבר בשם העם, לא הממשלה. נכון, צודקים אלה הטוענים כי לא בית המשפט מייצג את העם. זה לא תפקידו. אך גם הממשלה לא - תפקידה לבצע. המוסד שמייצג את העם, שעבורו הצביעו, הוא הכנסת.

בעולם מדברים על גירעון דמוקרטי. תחושת הדמוקרטיה שלנו מצויה במחסור, ויש לכך טעמים רבים. "המדינה המינהלית" נכנסת ליותר ויותר אזורים בחיינו. הרשתות החברתיות הפכו אותנו לביקורתיים יותר. לשקיפות יש לעתים מחיר בדמות ביקורת ציבורית. אבל לצד כל אלה, חלק גדול מהבעיה היא שהנציגים שאותם בחרנו, לא מייצגים אותנו. למה? כי הכנסת נשלטת בידי הממשלה.

והבעיה היא רבת־ממדים. לחברי וחברות הכנסת אין כמעט עצמאות מחשבתית. המשמעת הקואליציונית מופעלת בכל נושא. לא תמיד ניתן להרהר אחרי או לערער על עמדת הממשלה. מקומה האדיר של ועדת השרים לענייני חקיקה הופך את החקיקה לעניין של העדפה ממשלתית.

בית המשפט מצדו מתערב במקרים רבים לנוכח חולשת הממשלה. כך למשל בשני פסקי הדין בבג"ץ שעסקו בעניין הגז, זה שעסק בעצם יצוא הגז וזה שעסק במתווה, בית המשפט הדגיש כי נוצר מצב בו הכנסת היא "להקת המעודדות של הממשלה". אין זה מקרי שבעתירות רבות ניתן לראות כי בין העותרים מצויים חברות וחברי כנסת. הטעם לכך הוא שהם חשים שאין ביכולתם להשפיע על מדיניות בהליך הפרלמנטרי.

זוהי מציאות עגומה, וכולנו חווים את השלכותיה. כשבית המחוקקים חלש, המדינה נשלטת על־ידי קומץ קטן של אנשים. העולם הדמוקרטי חווה גל פופוליזם, הפוליטיקה הופכת ליותר פרסונלית, המפלגות נחלשות, ואנחנו, האזרחים, חשים זאת על בשרנו.

מעט מדי כוח והשפעה

אחד מהכלים האפקטיביים היחידים שעומדים לרשותם של חברי הכנסת הם הצעות חוק. מרבית הצעות החוק הפרטיות הן הצעות חוק שלא יבשילו לעולם, כי הן קיצוניות, מצריכות משאבים רבים מדי או מנוגדות לעמדת הממשלה. בכנסת האחרונה שהשלימה קדנציה, רק 4.1% מהצעות החוק הפרטיות הבשילו לכדי חקיקה.

אך יש להצעות החוק יתרונות גם כשהן לא עוברות קריאה שנייה ושלישית: הצעות חוק מושכות תקשורת. הן מקנות דיבידנד פוליטי וניראות. הן מאלצות את השרים לתת דין וחשבון ציבורי, במליאה, בוועדה, בתקשורת. וכך מרבית סדר יומה של הכנסת עמוס בחקיקה, רלוונטית יותר או פחות. מה התוצר בסופו של יום? הכנסת עמוסה מדי מכדי לפקח על הממשלה.

המציאות היא שהכנסת מצויה בתוך גלגל עיקש שבו ההליך הפוליטי מותיר אותה למטה, עם מעט מדי כוח והשפעה. צריך בהחלט לעסוק באיזונים ובבלמים בין רשויות השלטון. ובעיסוק הזה, בראש ובראשונה צריך לחשוב איך מחזקים את הכנסת. איך מקנים לה כלים אפקטיביים, עם שיניים, לדרוש מהממשלה דין וחשבון, פירוט, אחריותיות, שקיפות. כי אם היא לא תעשה זאת, אף אחד לא יעשה זאת.

עוד כתבות

קרן מור (''כוכבה שביט'') בקמפיין של קופ''ח לאומית / צילום: פיגמנט

כוכבה עוברת לסגול: קופ"ח לאומית משנה את המיתוג, וזו הסיבה

לאחר שנת שיא עם תוספת של יותר מ-10,000 לקוחות, ובהמשך למיקוד בבריאות האישה, קופת החולים לאומית מחליפה מיתוג ● המהלך כולל התאמה לחברה החרדית והערבית וילווה בקמפיין חדש

בין הסכסוך עם הפד לרוחות מלחמה מול איראן: תיק ההשקעות בעידן טראמפ 2.0

בימים האחרונים קידם נשיא ארה"ב בתזזיתיות מהלכים חריגים מול הפד ובשוקי האשראי, הדיור והנפט ● לכל אלו השפעה על אופק ההשקעה בדולר, בחברות פיננסים ואנרגיה, ביחס לאינפלציה ולאג"ח ממשלת ארה"ב ● איך כל זה צפוי להתבטא בניהול התיק ב–2026

הלוויה של איש כוחות ביטחון איראני שנהרג במהלך המהומות בטהראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

החוקר שטוען: אם טראמפ רוצה לערער את איראן - זה מה שהוא צריך לעשות

המחאות באיראן הן הגדולות והאלימות ביותר מאז המהפכה ב-1979, ולפי ארגוני זכויות אדם, אלפי אזרחים נהרגו על ידי המשטר ● פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב וב-INSS, מסביר מה הם התרחישים האפשריים בהתפתחות המחאות באיראן, מה העמדה הישראלית וממה חוששות המדינות הערביות?

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

בשורה להורים ולדולות: משרד הבריאות מקפיא את הכוונה להוציא טיפולים מהשב"ן

לאחר הביקורת הציבורית, משרד הבריאות חתם על מסמך מעודכן לקופות החולים וחזר בו מההחלטה להוציא מביטוח השב"ן את האפשרות לקבל החזרים על טיפולים משלימים בתחומי התפתחות הילד, הריון ולידה ● במשרד יערכו בדיקה מקיפה ולאחריה יוחלט אם לגנוז את השינוי לחלוטין

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

הביקושים לקופנהגן הוכפלו: כך טיסות ישירות משפיעות על בחירת יעדי הנופש

ענף התעופה המקומי מתחיל להתאושש, והחברות מזהות את ההזדמנות ופותחות קווים ישירים חדשים להאנוי, לקופנהגן ולברטיסלבה ● אלה מקלים על הנסיעה ומגבירים את האטרקטיביות של היעדים ● ומתי טיסות ישירות לא מגדילות את הביקוש?

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

כרטיס אשראי מיוחד לקריית שמונה: האוצר הודיע על מענקים חודשיים לתושבי העיר

על פי הודעת משרד האוצר, תושבי קריית שמונה יקבלו מענק חודשי בסך 1,000 שקל עד 2,500 שקל, שניתן יהיה לממש רק בעסקים בעיר ● התקציב לתוכנית צפוי להגיע מתוך התוכנית לשיקום הצפון, שתוקצבה במקור ב-15 מיליארד שקל ונוצלו מתוכה עד כה כ-9 מיליארד שקל

מתוך קמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך

שבוע שלישי ברציפות: שגיא דקל חן מוביל את מזרחי טפחות למקום הראשון בזכירות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לביטוח 9, וחברות הביטוח תופסות מחצית מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות השבועי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר השבוע שייכת לפלטפורמת הסטרימינג free TV והקמפיין בכיכובו של ארז טל

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

תגביר אכיפה? רשות שוק ההון מבקשת תוספת של 30% לתקציבה

הממונה על שוק ההון מבקש תוספת של כמעט שליש לתקציב עבור ביקורות ואכיפה, מאבק בהון שחור ועוד ● הרשות מפקחת על כ־3 טריליון שקל של הציבור, אך תקציבה עומד על כ־154 מיליון בלבד

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

המשקיע שבטוח: זו החברה שתעקוף את אנבידיה בשווי שוק

היזם והסוחר המפורסם טום סוסנוף טוען כי "אנבידיה היא השקעה משעממת שתאבד את התואר הנכסף לגוגל" ● אבל הוא די לבד - למעט מייקל ברי, יש קונסנזוס בקרב אנליסטים מובילים בוול סטריט שמניית החברה תספק אפסייד משמעותי ב־2026 ואף תעבור שווי שוק של 6 טריליון דולר ● בבלומברג מציינים את הסיכונים והמהמורות שבדרך ● וגם: אנבידיה היא החברה הכי זולה בין "שבע המופלאות", בנק אוף אמריקה: "זו הזדמנות"

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; מניות השבבים מזנקות בעקבות הדוחות של TSMC

הנאסד"ק עולה בכ-0.9% ● TSMC קופצת בכ-7% אחרי הדוחות, אנבידיה ו-AMD עם עליות של 3% ו-5%, בהתאמה ● בנקי ההשקעות מורגן סטנלי וגולדמן סאקס מטפסים בעקבות פרסומי הדוחות ● מניית בלאקרוק מזנקת, לאחר שבית ההשקעות דיווח על שיא של נכסים מנוהלים, בגובה מעל 14 טריליון דולר ● על רקע צפירת ההרגעה של טראמפ - מחירי הנפט יורדים במעל 4%

  / אילוסטרציה: Shutterstock

ביטחון ובתי השקעות בראש: 1 מכל 12 חברות בת"א הכפילה את ערכה בשנה

לצד השיאים ההיסטוריים במדדי הבורסה בת"א, זינקו בשנה החולפת 45 מניות ביותר מ-100% ● שיאניות התשואה: חברות התעשייה הביטחונית והפיננסים ● חמש מניות זינקו ביותר מ-1,000% בשלוש שנים: ארית, נקסט ויז'ן, קווליטאו, מיטב ומנועי בית שמש

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ

מחשש להסלמה: לופטהנזה החלה לבטל טיסות לישראל

קבוצת לופטהנזה הודיעה על המשך פעילותה בארץ במתכונת של טיסות יום בלבד, על רקע צפי מתחזק להסלמה ביטחונית - זאת כדי לאפשר לצוותי האוויר לשוב למדינות המוצא ללא לינה בישראל ● הניסיון מהמלחמה מראה: כאשר קבוצת לופטהנזה מחליטה לצמצם פעילות בארץ, חברות תעופה אירופיות נוטות ללכת בעקבותיה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מה צפוי במדד המחירים לצרכן, והאם נראה הורדת ריבית נוספת כבר בפברואר?

הקונצנזוס בקרב הכלכלנים למדד בחודש דצמבר עומד על 0.1%-, מה שישקף עלייה קלה לקצב אינפלציה שנתי של 2.5%, אך יש גם מי שצופה עלייה יותר חדה ● בבנק ישראל מעריכים כי כבר ברבעון הראשון האינפלציה תרד למרכז טווח היעד (2%) ● הכלכלנים לא פוסלים הורדת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה פברואר

מאיר שמיר, מנכ''ל ובעל השליטה במבטח שמיר / צילום: כדיה לוי

הקפיצה האנרגטית של מאיר שמיר: המניה שהניבה 450% בשלוש שנים

לאחר האקזיטים ההיסטוריים בתנובה, בביטוח ובהייטק, מתברר כי ההימור הנוכחי של מבטח שמיר על תחום תחנות הכוח מוכיח את עצמו - לפחות בבורסה ● שווי החברה כבר עומד על יותר מ-4 מיליארד שקל ומקנה למאיר שמיר הון של 1.7 מיליארד שקל על הנייר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"השד יצא מהבקבוק": האזהרה החדשה של וורן באפט

באפט תמיד הזהיר שמתקפה גרעינית או ביולוגית היא הסיכון הגדול ביותר ● עתה הוא מוצא הקבלה בתחום ה-AI וטען בראיון ל-CNBC כי חוסר ההבנה של מובילי התחום בנוגע לכיוון אליו הטכנולוגיה מתקדמת הוא מסוכן ● להמחשה בחר את דבריו איינשטיין בנוגע לאטום: "זה משנה הכול בעולם, פרט לאופן שבו אנשים חושבים"

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים: 4 טריליון שקל

בכך הוכפלו כספי החוסכים בפנסיה ובגמל בתוך פחות מ-7 שנים ● החזרה הביתה: היקף החשיפה של המוסדיים לחו"ל ירד ל-22.6%, לאחר שכבר עמד על כמעט 27%

HAVAL H6 של GWM / צילום: יח''צ

קאמבק אירופי ל-GWM: שבעה דגמים חדשים ותחרות מול טוסון

GWM מתכננת חזרה לאירופה ולישראל עם מחירים אגרסיביים והנעות מגוונות ● דגמי קרוס־אובר חדשים מרחיבים את ההיצע בטווח 115–230 אלף שקל ● וגם: המעבר לחשמל בצי הממשלתי עדיין מדשדש ● השבוע בענף הרכב

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה