בית ספר / צילום: Shutterstock
הכותב הוא כלכלן, לשעבר חוקר בחטיבת המחקר של בנק ישראל
כבכל שנה, באחד בספטמבר 2023 התחילה שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים. וכבכל שנה התלמידים בישראל היו היחידים בקרב מדינות ה־OECD שילכו לבית הספר שישה ימים בשבוע ולא חמישה. למי זה טוב? זה אינו ברור, שהרי המורים אינם פראיירים: כמו מרבית השכירים במשק, הם עובדים חמישה ימים בשבוע. אולי זה מועיל לתלמידים ולרמת הלימוד? הישגי תלמידי ישראל, בהשוואה לתלמידי המדינות המפותחות, דווקא אינם מקור לגאווה לאומית. אולי הרווח האמיתי הינו של הורי התלמידים - ששפר עליהם גורלם בהשוואה להורי התלמידים בעולם, שכן הם יכולים לנצל את יום שישי לסידורים או לפעילויות פנאי, ללא שהם צריכים לטפל בילדיהם? גם זה אינו כך, שכן מספר ימי החופשה של התלמידים מבתי הספר, שבהם הוריהם עובדים, ובהם השבוע לפני פסח, חופשות חנוכה ול"ג בעומר וחופשת הקיץ, הינו בהיקף חריג ביחס לשאר מדינות העולם. וכך הרווח של ההורים בישראל בימי שישי, כרוך במצוקה שלהם באותם ימי חופשה מבית הספר, בהם הם עובדים.
אף אחד לא נפגע
אם לא למורים, לתלמידים או להורים, שמא המתווה הייחודי של שבוע הלימודים בישראל טוב לתוצר הלאומי? מתברר שלא. מכיוון שההורים נאלצים לשמור על הילדים בשבוע לפני פסח, בחנוכה, בחופש הגדול וכו', הם נאלצים לקחת ימי חופשה, לקחת את הילדים איתם לעבודה, או לעשות שימוש בימי מחלה. כל אלה מתבטאים בפגיעה ממשית בתוצר הלאומי, כלומר בהקטנתו.
לפני כארבע שנים העלה בנק ישראל תוכנית סדורה לארגון מחדש של מתווה הלימודים השבועי והשנתי, והראה שמבחינה כלכלית מתווה זה יוכל להגדיל את התוצר הלאומי מדי שנה ב־1.3 מיליארד שקלים לכל הפחות, וזאת מבלי לפגוע באף אחד מהצדדים - התלמידים, ההורים והמורים; ומבלי שעצם השינוי כרוך בעלות לתקציב המדינה.
לפי ההצעה יופסקו הלימודים בימי שישי, והתלמידים יעברו ללמוד חמישה ימים בשבוע, ללא הארכת יום הלימודים. האם הדבר כרוך בהפחתת מספר שעות ההוראה והלימוד? התשובה לכך שלילית, שכן שעות הלימודים הנגרעות מימי שישי יתווספו באותם ימים, בהם לא מתקיימים לימודים היום, אך ההורים עובדים בהם כרגיל.
האם צמצום הפער בין ימי החופשה של התלמידים וההורים יפגע במורים? גם לכך התשובה שלילית. לפי ההצעה, המורים יעבדו ארבעה ימים בשבוע: תהיה להם חופשה שבועית בת יומיים, ביום שישי וביום נוסף במהלך השבוע. ארבעה ימי עבודה בלבד בשבוע הינו הסדר מיוחד, שאינו שכיח במשק. ההסדר יטיב עם המורים, ונראה שאין בכך פגם. להיפך, הוא עשוי למשוך להוראה כוחות חדשים, שיעזרו לענות על המחסור במורים.
האוצר לא התעקש
ומה על ההורים, שיצטרכו להשגיח על ילדיהם בימי שישי? ראשית, כך מקובל בכמעט כל העולם: הילדים נמצאים תחת השגחת הוריהם במשך שני ימי סוף השבוע. שנית, יש לקוות שההורים, אשר הרוב המכריע מתוכם אינו עובד בימי שישי, ישמחו לבלות יותר זמן עם ילדיהם בסוף השבוע. שלישית, ניתן לצפות כי מגזר פעילויות הפנאי וההעשרה לילדים, כלומר חוגים ופעילויות, ימקד את פעילותו בימי שישי, במקום בשעות אחרי הצהרים משך השבוע. ואחרון־אחרון אבל חשוב מאוד: הרווח המעשי והרווח הנפשי להורים העובדים, מכך שבימים המצוינים למעלה (השבוע לפני פסח, וכו') הם לא יצטרכו לטפל במציאת 'סידור' לילדים, לא יסולא בפז.
מתווה זה היה מונח בפני מקבלי ההחלטות במשרד האוצר בזמן הדיונים על הסכם השכר האחרון עם הסתדרות המורים בסתיו 2022. שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, תמך בו בפומבי. אולם המתווה לא אומץ - הסתדרות המורים התנגדה באופן נחרץ לדיון בנושא במסגרת המו"מ עם נציגי האוצר, ואלה ויתרו. במקום זאת נקבע בהסכם שכר זה שתבוטל חופשת בתי הספר בשלושת ימי איסרו חג ומול זאת תתווסף חופשה בימים שבין יום כיפור לסוכות. משמעות השינוי היא שהנטל המוטל על ההורים למצוא 'סידור' לילדיהם באסרו חג הוחלף בנטל למציאת סידור בימים שבין יום כיפור לסוכות. האם השינוי משפר את מצבם של ההורים, המורים, או אולי מגדיל את התל"ג? למרבה הצער, התשובה שלילית לחלוטין.
נקווה כי באחת מהשנים הבאות נתבשר על רציונליזציה של מתווה הלימודים השבועי, באופן שהוצע על ידי בנק ישראל, לכזה שמתקיים בכל מערכות הלימודים בעולם.