תורים בנתב''ג / צילום: שלומי יוסף
הקיץ האחרון שוב היה עמוס בנתב"ג, לאחר התפוגגות ספיחי מגפת הקורונה, והתוצאות ניכרות לא רק בתוצאותיהן העסקיות של חברות התעופה המקומיות, אלא גם אצל רשות שדות התעופה (רש"ת).
● שאלות ותשובות | הפטור מוויזות לארה"ב: המרוויחים, לוח הזמנים והמשמעויות הכלכליות
● ניתוח | טרמינל 3 בדרך למתיחת פנים. אילו מסעדות תוכלו למצוא שם בשנה הבאה?
בסוף השבוע האחרון קיבלה רש"ת אשרור לדירוג האשראי המושלם מטעם חברת מידרוג, על רקע ההערכה כי השנה יעברו בנמלי התעופה כ-24 מיליון נוסעים, בדומה למספר בשנה שקדמה למגפה, 2019.
הנתונים הכספיים של הרשות מלמדים על זינוק חד של 345% ברווח התפעולי, שהסתכם ב-334 מיליון שקל במחצית, שגם הוא מחזיר אותה למספרים שאפיינו אותה ערב פרוץ הקורונה.
רש"ת היא הגוף האמון על החזקתם, הפעלתם, ניהולם ופיתוחם של כלל שדות התעופה הבינלאומיים והפנים-ארציים בישראל (למעט צבאיים), יחידות הבקרה האווירית ומסופי גבול יבשתיים.
הדירוג המקסימלי שלו היא זוכה ממידרוג - Aaa (מקביל ל-AAA של S&P), עם אופק יציב - נתמך בזיקה הגבוהה בין המדינה לרשות ובהערכה כי המדינה תתמוך ברשות בעת הצורך.
תוצאות הפעילות של רש"ת נגזרות במידה רבה מתעריפי אגרות התעופה ומהיקף התמלוגים למדינה. הכנסותיה, המתבססות בעיקרן על אגרות תעופה, צמחו באופן עקבי בשנים 2017-2019, אולם נפגעו באופן משמעותי בשנת 2020, על רקע התפרצות הקורונה, אשר הביאה עימה מגבלות רבות על תנועת המטוסים הבינלאומית.
ההכנסות הציגו התאוששות מסוימת בשנת 2021, אשר נמשכה ביתר שאת בשנים 2022-2023. להערכת מידרוג, הן צפויות לחזור להיקפן המלא, של טרם התפרצות הקורונה, בסיום השנה הנוכחית.
על-פי התחזית העדכנית, כמות הנוסעים בנתב"ג צפויה לעמוד על כ-24 מיליון בסוף שנת 2023, בדומה לכמות הנוסעים בשנת 2019. במקביל לכך, מגמת התאוששות דומה צפויה גם בהכנסות הרשות לשנת 2023, אשר צפויות להיות דומות להכנסות בשנת 2019.
גייסה ביוני 2021 אג"ח בהיקף של מיליארד שקל
כדי שתוכל להתמודד עם המשבר החריף של הקורונה, אושר לרש"ת לגייס חוב חיצוני למימון הוצאותיה השוטפות עד לסכום של 3.1 מיליארד שקל. הרשות גייסה ביוני 2021 שתי סדרות אג"ח בהקצאה פרטית למוסדיים (א' ו-ב') בהיקף של מיליארד שקל. הסדרות צמודות למדד המחירים לצרכן ונסחרות בתשואות לפדיון של 2.13% ו-2.36%, בהתאמה.
הדוח העדכני מתאר את עוצמת פגיעתה של הקורונה בתוצאות רש"ת. בשנים שקדמו לפרוץ המגפה חלה צמיחה עקבית בהכנסותיה, כפועל יוצא של הגידול בכמות הנוסעים בנמלי התעופה בארץ ובנתב"ג בפרט. בין 2017 ל-2019 עלתה כמות הנוסעים מ-23.1 מיליון ל-26.5 מיליון.
הכנסות הרשות טיפסו באותה תקופה מכ-3.6 מיליארד שקל ל-4.1 מיליארד שקל בהתאמה, כאשר הרווח התפעולי עמד על 939 מיליון שקל ו-887 מיליון שקל בהתאמה.
במידרוג מציינים כי נוכח רמת הרווחיות הגבוהה באותן השנים, שילמה הרשות למדינה תמלוגים בהיקפים של 962 מיליון שקל, שעלו בהדרגה ל-1.2 מיליארד שקל ב-2019.
פרוץ הקורונה מרובת-הסגרים וההגבלות החמורות על ענף התעופה הובילו לכך שבשנת 2020 תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג הסתכמה ב-4.5 מיליון נוסעים בלבד, הכנסות רש"ת צנחו לכ-1 מיליארד שקל בלבד, והיא עברה להפסד תפעולי של 1.3 מיליארד דולר.
לאחר שנה קשה נוספת ב-2021 (הפסד תפעולי של 1 מיליארד שקל) חלה מגמת התאוששות בתוצאות רש"ת אשתקד. כמות הנוסעים זינקה פי שלושה לכ-19.3 מיליון, ההכנסות הסתכמו לכ-3.55 מיליארד שקל, והיא עברה לרווח תפעולי שנתי של 510 מיליון שקל.
מגמה זו התחזקה, עולה מדוח מידרוג, במחצית הראשונה של השנה הנוכחית, שבה עמדה כמות הטסים על כ-11.4 מיליון, הכנסות הרשות גדלו ביותר מ-50% ל-2.08 מיליארד שקל, והרווח תפעולי זינק ביותר מפי ארבעה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לכ-334 מיליון שקל.