למה משמשות הנוצות המרהיבות את הציפור האקזוטית הזו?

אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור החדש "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

כשמגלה הארצות הפורטוגלי פרדיננד מגלן הגיע עם ספינתו לאינדונזיה בתחילת המאה ה-16, אחד המלחים שליוו אותו היה אנטוניו פיגאפטה. הלה, שהקפיד לתעד ביומן המסע שלו את חוויותיו, תיאר בכתביו ציפורים מדהימות ביופיין שמעולם לא ראה קודם לכן. כששאל את המקומיים מה הן אותן ציפורים, הם אמרו לו שאלו ציפורים שהגיעו "מגן עדן עלי אדמות".

הסיבה שהמקומיים כינו אותן כך הייתה בשל פלומת הנוצות הצבעוניות הגדולה המקיפה את גופן, הגורמת למתבונן לחשוב שאין להן כנפיים או רגליים, ובמעופן נראה כאילו הן מרחפות באוויר. התיאור הזה, מ-1522, המונצח ביומנו המפורסם של פיגאפטה, הוא העדות הראשונה לקיומה של ציפור גן עדן.

● מה הדהים את החוקרים שחקרו את גורילות ההרים?
● המחקר ששינה את כל מה שאנחנו יודעים על סוסוני ים
● הדג הזה נעלם והכחיד איתו את כל המערכת האקולוגית של אלסקה

הפרח שקיבל את שם הציפור האקזוטית

ב-1825, כ-300 שנה מאוחר יותר, במסעות המחקר שלו לאינדונזיה ופפואה גינאה החדשה, סיווג החוקר האנגלי וויליאם ג'ון סווינסון את ציפורי גן עדן. לראשונה בהיסטוריה, מופתה משפחת הציפורים Paradisaeidae (או בעברית "עדניים"): 45 מינים בסך הכל. בהמשך, עם פרסומה של הציפור ברבים, הפרח Strelitzia, קיבל ממנה את שמו "פרח ציפור גן עדן", בשל פריחתו הצבעונית המזכירה את הציפור במעופה.

הציפורים, הידועות בזכות יופיין והנוצות המרשימות שלהן, נפוצות בפפואה גינאה החדשה ואינדונזיה. שני מינים מהמשפחה נפוצים באזור המזרחי של אוסטרליה. רובן יקבעו את סביבת המחייה שלהן במעבה היערות הטרופיים וחלקן יעדיפו את האזורים ההרריים, בגובה שבין 1000 ל-2000 מטרים, כל עוד הם עשירים בצמחייה ובמזון. הן ניזונות מפירות, חרקים, צפרדעים וזוחלים קטנים וחלקן ילקט גם צוף.

מופע בטורקיז ובשחור שלא מהעולם הזה

מה פשר הנוצות המרהיבות שלהן? כמו תמיד, לכל דבר בטבע יש סיבה ובמקרה של ציפורי גן עדן היא קשורה לחיזור. הזכרים ניחנו בצבעים המרשימים והם משתמשים בהם על מנת לכבוש את לב הנקבות.

אלא שמין אחד לא זכה ביופי הזה, "העדני המפואר" (Lophorina superba). אם זה לא מספיק, נגזר עליו לקיים טקס חיזור ארוך ומייגע, גיהנומי ממש. הסיבה לכך היא שמהמין הזה יש יותר זכרים מנקבות. לפיכך על הזכרים לצאת מגדרם כדי לכבוש את לב הנקבה, שמצידה, תדחה בין 15 ל-20 זכרים ביום.

ואם יופי זכרי המין הזה לא קיבלו, מה כן? הטבע כמו הטבע, לא זנח אותם, וכדי לעזור להם לעמוד במשימה הקשה, הוא חימש אותם בנשק ייחודי וקטלני ביותר: ריקוד חיזור, מהמרשימים ביותר בטבע. בזמן הריקוד הזכר מנפח את עצמו ומבליט את הזפק הבוהק שלו, וכך נוצרת לה צורת מניפה שחורה עם פס טורקיז מהפנט.

הוא ירקוד כך דקות ארוכות, יקיש בזנבו ויפיק מגרונו קולות שונים ומשונים. בקיצור, מופע שלא מהעולם הזה.

במופע זה הזכר מסמן לנקבה שהוא ניחן בבריאות טובה ובחיוניות שאין שנייה לה, מה שהופך את המטען הגנטי שלו לעסקה שאסור לה לפספס.

בעוד הנקבה מתלבטת, הזכר יחזור על הריקוד הזה כמה פעמים ביום, כל עוד נראה לו שהנקבה בעניין שלו. אם לא יצליח לשכנע אותה, היא תעזוב את המקום והוא ימשיך להרשים בעזרת הריקוד שלו את הנקבה הבאה.

התבגרותם המינית המאוחרת של הזכרים

מאחר שציפורי גן עדן הן פוליגמיות, הזכר יתמיד בריקודיו במטרה להתרבות עם כמה שיותר נקבות. לאחר ההזדווגות, הנקבה תבנה קן בין צמרות העצים ותטיל בו בין ביצה אחת ל-3 ביצים.

לאחר תקופת דגירה בת 3 שבועות, ועוד חודש במהלכו הגוזלים יתחזקו, הם יעזבו את הקן.

הזכרים מתבגרים מינית יחסית מאוחר לבעלי כנף, בין גיל 4 ל-7 שנים. בזמן הזה, הם יפתחו את הנוצות המרשימות שלהם, החיוניות להם בתקופות החיזור והרבייה.