שנה הספיקה לה: הענקית הביטחונית הזרה שעוזבת את ת"א למרות זינוק במניה

לאונרדו DRS רכשה אשתקד את חברת ראדא הישראלית, ובעקבות זאת החלה להיסחר בנאסד"ק ובת"א • שווייה כיום עומד על 16.4 מיליארד שקל, ומשקף תשואה של 88% למשקיעי ראדא, שנותרו להחזיק במניה לאחר המיזוג למרות אי כניסתה למדדים

דב סלע, מנכ''ל ראדא / צילום: סיון פרג'
דב סלע, מנכ''ל ראדא / צילום: סיון פרג'

בנובמבר שעבר השלימה החברה הביטחונית האמריקאית לאונרדו DRS את רכישת ראדא הישראלית, ובעקבות זאת מניותיה החלו להיסחר בבורסות נאסד"ק ותל אביב, הבורסות בהן נסחרה קודם ראדא. כעת, מודיעה החברה על מחיקתה הצפויה ממסחר בתל אביב, שמתוכננת ל-31 בדצמבר - כשנה לאחר שהחלה להיסחר כאן.

העסקה שמקפיצה את מניית האנרגיה הישראלית ביותר מ-10%
למה מניות הטכנולוגיה בירידה? בגלל שתשואות האג"ח מתעקשות לעלות
לאחר נפילה של 99% במניה: חבל ההצלה של חברת האוטוטק מישראל

מבחינת הבורסה, מדובר על מחיקה של חברה גדולה יחסית - לאונרדו, שהייתה טרם הרכישה של ראדא חברה פרטית, נסחרת כיום בשווי של 16.4 מיליארד שקל - אך מחיקתה מהמסחר לא תשפיע על המדדים, משום שהיא לא נכללת בהם, וזה גם הרציונל למחיקה - לדברי יוסי בן-שלום, יו"ר ראדא (כיום חברה בת של לאונרדו DRS).

על־מנת להיכלל במדדים, התנאי של הבורסה היה החזקות ציבור בשיעור של 20%, ואילו בלאונרדו ההחזקה נמוכה מעט - כ-19%. ניתן היה להגיע בקלות יחסית להחזקה של 20% על-ידי הפצת מניות קטנה, אולם הנהלת החברה החליטה לא לעשות זאת. כתוצאה מכך, העניין מצד משקיעים בישראל ירד והם מכרו את ההחזקות שלהם. בן-שלום מעריך היום שיש בבורסה בתל אביב ביקושים של 50-100 מיליון דולר למניות לאונרדו, לו הייתה נכללת במדדים, מצד קרנות שעוקבות אחרי המדדים ומצד מוסדיים שמתעניינים במניה.

העובדה שהמשקיעים הישראליים מכרו את רוב ההחזקות בלאונרדו בשנה החולפת גרמה למי שעשה זאת להפסיד עלייה נאה של 88% במניה תוך פחות משנה. זאת, בזמן שמדד ה-S&P 500 עלה ב-8%, ומדד ת"א 125 רשם תשואה אפסית: "אני עדיין מחזיק במניה ברמה האישית, ועם כל מי שדיברתי, ייעצתי שימשיך להחזיק ויש כאלה שמודים לי על זה", אומר בן-שלום. אגב, במקביל, גם מניית החברה האם של לאונרדו DRS ,לאונרדו SpA, הנסחרת בבורסה באיטליה, נהנתה מעלייה של כ-80% והיא נסחרת כיום בשווי 7.8 מיליארד אירו.

ראדא, החברה הישראלית שרכשה לאונרדו אשתקד, עוסקת בעיקר בתחום המכ"מים הטקטיים, המספקים הגנה אקטיבית לכוחות המתמרנים. לאונרדו ,DRS שמפתחת פתרונות וטכנולוגיות לתחומי ההגנה, הייתה שותפה של ראדא במשך מספר שנים עד לרכישה.

העסקה לרכישת ראדא בוצעה במניות, כך שבחברה הממוזגת, בעלי המניות של ראדא החזיקו ב-19.5% לאחר השלמת המיזוג. עם זאת, בשוק התקשו לתמחר במדויק את העסקה, משום שלאונרדו DRS הייתה, כאמור, חברה פרטית, ולא היה מחיר מניה שאליו ניתן להתייחס.

החברות ציינו כי שוויה של ראדא בעסקה היה 775 מיליון דולר, אך ימים ספורים לפני השלמת המיזוג, היא נסחרה בשווי של פחות מ-500 מיליון דולר. נכון להיום, החזקה של 19.5% בלאונרדו DRS שווה כ-838 מיליון דולר, פרמיה על המחיר שנקבע בעסקה ובעיקר על שווי מניית ראדא זמן קצר לפני השלמת העסקה.   

חברות דואליות גדולות נוספות נמחקו מהמסחר בשנים האחרונות

מחיקה מהמסחר של חברה דואלית היא מהלך קל יחסית, שמחייב את החברה להודיע על הכוונה להימחק 90 יום קודם לכן, ולא דורש ביצוע הצעת רכש משום שהמניה ממשיכה להיסחר בבורסה בחו"ל. לאונרדו DRS מצטרפת במהלך המחיקה לעוד חברות זרות גדולות שרכשו חברות מקומיות, נסחרו תקופה מסוימת בבורסה בתל אביב והחליטו לבסוף להימחק מהמסחר בה.

לדוגמה, חברת  ,IFFשרכשה את יצרנית חומרי הגלם לתעשיית הטעם והריח פרוטרום,  נמחקה ב-2020, כשנתיים לאחר העסקה. חברת התרופות פריגו נסחרה כ-16 שנים בתל אביב לאחר שרכשה את אגיס, אך לאחר שמכרה את פעילותה בישראל נמחקה מהמסחר ב-2021. לעומת זאת, בין החברות הזרות שנסחרות בתל אביב היום ניתן לציין את פוורפליט מארה"ב, שנוצרה ממיזוג חברה אמריקאית עם פוינטר הישראלית; את אופקו, שרכשה ב-2013 את פרולור הישראלית, ותכננה ב-2018 להימחק מהבורסה בתל אביב, אך לבסוף חזרה בה והמשיכה להיסחר; ואת לייבפרסון האמריקאית, שיש לה פעילות גם בארץ.

עוד חברה זרה שנסחרה תקופה מסוימת בבורסה בתל אביב לפני שהחליטה להימחק ממנה היא חברת התרופות מיילן, שניסתה ב-2015 להשתלט על פריגו השתלטות עוינת. כחלק מהניסיון היא נרשמה למסחר בתל אביב במהלך שהיה אמור להקל עליה להשתלט על פריגו, שהייתה אז דואלית. כשנרשמה למסחר, מיילן התחייבה להישאר להיסחר בתל אביב לפחות שנה במקרה של כישלון הצעת הרכש, אך נשארה זמן רב יותר. כשנתיים לאחר שניסיון ההשתלטות נבלם, מיילן הודיעה שתימחק ממסחר בבורסה בתל אביב, בצעד שהיה צפוי משום שלחברה לא הייתה כל זיקה לישראל.