גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש: ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש - וגם המשקיעים נוטשים

על פי חברת המחקר SNPI נמשכות ירידות בהשקעות בסטארט-אפים, המשקיעים נוטשים וקצב הצמיחה של החברות קטן ● מחברי המחקר טוענים כי לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות ● וממליצים לממשלה להשיק תכנית לעידוד יזמות ולאמץ אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית

חד קרן ישראלי אחד בלבד מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי
חד קרן ישראלי אחד בלבד מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי

דוח חדש שהתפרסם הבוקר (א') שופך מים צוננים על התחזיות האופטימיות שציפו להתאוששות בהייטק הישראלי. על פי חברת המחקר SNPI - גוף עצמאי הממומן מכספי תרומות - נמשכות הירידות בהשקעות בסטארט-אפים, המשקיעים בהייטק נוטשים או נעלמים, וקצב הצמיחה של החברות קטן בצורה כזו עד שבכל שנת 2023 נולד בישראל חד קרן אחד בלבד - חברת הייטק פרטית ששוויה מעל למיליארד דולר.

ניתוח | חוות שרתים במקום מכרות נחושת נטושים: מי ישלם עשרות מיליונים לקרקע בערבה?
ניתוח | נתוני ההייטק מציגים יציבות. האם אפשר להתחיל לחגוג את סוף המשבר?

על פי מכון המחקר, סך ההשקעות בחברות ההייטק הפרטיות בישראל עמד על 1.7 מיליארד דולר, ירידה של 40% ביחס לרבעון השלישי אשתקד, וירידה של 10.5% ביחס לרבעון השני השנה. מגמת הירידה המדאיגה בין הרבעונים נבלמה מעט, וכעת ממוקמת ישראל בין ארה"ב שרשמה ירידה של 17% באותו הזמן, לבין אירופה, שדווקא שיפרה את מצבה ב-3% בהיקף ההשקעות שזרם אליה בין הרבעון השני לשלישי השנה.

לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות

עם זאת, בהסתכלות על כלל מגמת ההשקעות מתחילת השנה, עולה כי עומק הירידה בישראל גדול יותר מאשר המגמה המקבילה בארה"ב ואירופה. סך הכל גויס בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הון בהיקף שנמוך ב-63% מהתקופה המקבילה אשתקד, ביחס לירידה תלת רבעונית של 48% באירופה ו-43% בארה"ב. מחברי המחקר מסבירים כי עומק הירידה כגודל העלייה - שהיתה תלולה יותר בישראל בהשוואה לאירופה ובארה"ב - אך מוסיפים וטוענים כי לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות. "ניתן לראות גם שמתחילת הירידות, גם בארה"ב ובאירופה היו רבעונים של עלייה בהשקעות, ואילו בישראל הירידות רצופות".

הנתון מדאיג עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שסבבי הגיוס לארבע חברות בלבד - קייטו נטוורקס, הייבוב,AI21 וחברת המשחקים קנדיבור (Candivore) השומרת על פרופיל נמוך - היוו 38% מסך כל ההשקעות ברבעון. לולא גיוסים אלה, סך ההשקעות בישראל היה עומד על מיליארד דולר בלבד ברבעון. לשם השוואה ברבעון השני של השנה סך הגיוסים של ארבע החברות שגייסו את הסכומים הגבוהים ביותר היווה 20% בלבד מההשקעות. "הריכוז הגבוה של השקעות במספר קטן של חברות הוא מדאיג ומחייב המשך מעקב", סיכמו מחברי הדוח.

ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש

מאחורי הירידה של 20% בין הרבעון השני לשלישי בהיקף ההשקעות מסתתרת דרמה גדולה יותר: מספר סבבי הגיוס נחתך כמעט בכמחצית מ- 131 עסקאות ברבעון השני ל- 77 בין החודשים יולי לספטמבר. לא הכל מיוחס למשבר העולמי או לחקיקה המשפטית. חלק מהירידה בהשקעות בישראל, כמו בכל העולם, נובעת גם מהבחירה של היזמים לגייס כסף מהמשקיעים הקיימים ללא קביעת שווי חברה, מה שמכונה כגיוס "סייף" ( SAFE ). על פי המחקר, חברות אינן מדווחות על סיבובים שכאלה ולכן מספר סבבי הגיוס בפועל גבוה מזה המפורסם. עם זאת, גיוסים אלה הם בד"כ בסכומים נמוכים, ולכן סכומי ההשקעה בפועל אינם גבוהים משמעותית מאלה המפורסמים.

בריחת המשקיעים

הדוח מציין כי מקור הירידה בהשקעות גם בהיעלמות כמה משקיעים מהזירה. למעשה, על פי SNPI, נרשמה ירידה של כשליש במספרן של קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות בהשקעות מקומיות ושל 40% במספרן של הקרנות הזרות. ב-SNPI סירבו להזכיר את שמותיהם, אך מבדיקת גלובס עולה כי בין אלה שאינן פעילות בישראל מאז תחילת השנה והיו פעילות פה ב-2022, ניתן למנות את קרן ורייזון שסגרה את פעילותה בישראל לאחר חמש שנים, וכן את בנצ'מרק, סקייל ונצר'ס (Scale Ventures), הקרן הגרמנית רוברט בוש ואת קרן ההשקעות של סיטי.

קרנות הון סיכון רבות ישבו על הגדר ונמנעו מביצוע השקעות במטרה להמתין להמשך ירידת שווי של חברות הסטארט-אפ, וכאמור העדיפו להשתתף בסבבי גיוס לא רשמיים, כגון סבבי "סייף". סיבות נוספות שהביאו את הקרנות להיעלם מהנוף הוא הקושי שלהן לגייס הון בעצמן, ולטענת החוקרים חלקם אף פסק מלהשקיע בישראל בשל אי היציבות הפוליטית. "אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות האם קרן שהשקיעה ב-2022 פסקה להשקיע בישראל בגלל שהשותפים בה לא אוהבים מה שקורה כאן או בגלל שהם מצאו הזדמנויות אטרקטיביות במקום אחר, או בגלל שהם יושבים על הגדר", אומר דני בירן, ממחברי הדוח. "בכל מקרה זו לא תופעה שניתן להתעלם ממנה כיוון שענף ההייטק המקומי תלוי במשקיעים זרים".

חד קרן אחד בלבד מתחילת השנה

אינדיקציה נוספת להצטמקות תעשיית הטכנולוגיה בישראל היא הדלדול המשמעותי בהשקעות גדולות בחברות בוגרות וקצב היצירה של חדי קרן חדשים. במכון המחקר מסכמים חד קרן אחד ויחיד שנוצר בישראל במשך כל שנת 2023: AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם ואורי גושן, שנחשבת גם ליצרנית הישראלית הגדולה ביותר של מודל שפה גדול (LLM). למעשה, ישראל משתווה למדינות כמו ליכטנשטיין, אירלנד, קנדה וצרפת בהן נוצר רק חד קרן אחד במשך תשעת החודשים האחרונים. באותה תקופה נוצרו בסינגפור שני חדי קרן, בבריטניה ובגרמניה שלושה כל אחת, ובארה"ב - 26.

מספר ה"מגה-סבבים", כלומר סבבי השקעה בהיקף של 100 מיליון דולר ומעלה, ירד מ- 36 ל-11 בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה - מתוכן רק לשלוש חברות מטה בישראל, לשבע מהן מטה בארה"ב ולאחת מהן מטה בבריטניה.

"חברות רבות שהגיעו למעמד חד קרן בשנים קודמות לא עומדות בציפיות הצמיחה או הרווחיות שלהן, וחלקן אף איבדו את מעמדן כשנאלצו לגייס הון נוסף בשווי חברה נמוך ממיליארד דולר, מה שמוביל לזהירות יתר של משקיעים שקביעת שווי", אומר דני בירן, אחד ממחברי הדוח. "דווקא על רקע זה, לידות של חדי קרן חדשים בתקופה זו מעידות על ייחודיות טכנולוגית או עסקית של חברות אלה בתחומים שנחשבים בעלי פוטנציאל רב, אשר גורמות למשקיעים להשקיע בהן בשווי גבוה למרות האוירה הכללית. עם זאת, שיעור חדי הקרן הישראלים ביחס למספרם בעולם הוא כשליש מהנתון המקביל אשתקד".

"לעובדה שב-2023 נולד בישראל רק חד קרן אחד בעוד שבעולם נולדו כ-60, כולל במדינות שאינן נחשבות מובילות טכנולוגיות, יכולות להיות כמה סיבות", מסביר בירן. "בד"כ בסבב השקעה שמביא חברה לסטטוס של חד קרן מושקע סכום גדול, מה שמחייב השתתפות של משקיעים זרים. היעדר סבבים כאלה יכול להעיד על כך שמשקיעים זרים אינם ששים להשקיע סכומים גדולים בתקופה זו בחברות ישראליות. בתקופה של קושי בגיוס הון, חברה צריכה להציג ייחודיות בולטת, טכנולוגית או עסקית, כדי להגיע לשווי של מיליארד דולר או יותר. יתכן שבשנת 2023 כמעט שלא פעלו בישראל חברות חדשות כאלה. בין אם מדובר בסיבה הראשונה, השנייה או שתיהן, זוהי תופעה מדאיגה שההייטק הישראלי אינו מורגל בה.

"כמו כן, גם הירידה המשמעותית במספר המגה-סבבים שחברות ישראליות הצליחו לגייס מתחילת השנה מעידה על אותה תופעה מדאיגה. בולטת מאד גם העובדה שהמטה של שמונה מתוך 11 החברות שכן גייסו מגה-סבבים נמצא מחוץ לישראל, מה שעלול להעיד על כך שחברות כאלה יותר אטרקטיבית בעיני משקיעים

לסיכום, המליצו בחברת המחקר על מספר צעדי תמיכה ממשלתיים בהייטק הישראל, אך פתחו בהערה הנוגעת לחקיקה המשפטית: "ההמלצה המרכזית שלנו היא להחזיר את היציבות למשק הישראלי בכלל ולתעשיית ההייטק בפרט על ידי הגעה להסכמות רחבות סביב שינויי חקיקה והצהרה ברורה שללא הסכמות כאלה, החקיקה לא תקודם. כל תסריט אחר ימשיך, ואף יחריף, את חוסר האמון בין תעשיית ההייטק והממשלה, את אי היציבות, ואת המגמות השליליות. עם זאת, חשוב להדגיש שבגלל עומק המשבר, גם הצהרה ברורה לגבי עצירת החקיקה לא תחזיר כהרף עין את המצב לקדמותו. יש סכנה ממשית שגם משקיעים וגם יזמים יחכו לראות כיצד מתפתחים הדברים בפועל. אנו ממליצים, לכן, שממשלת ישראל תגדיר ותציג בהקדם תכנית אמינה, מגובה בתקציבים, לסיוע לתעשיית ההיי טק ביציאה מהמשבר הנוכחי".

עוד ממליצים ב-SNPI לממשלה להשיק תכנית לעידוד יזמות ולמקד תקציבים של רשות החדשנות בסבבי הון מוקדמים בחברות; לאמץ אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית ולגבש פעולה נמרצת וברורה כדי להוציא את כל מרכיביה מן הכוח אל הפועל; להגדיר תחומים בהייטק שיש להם פוטנציאל גבוה למדינה - כמו מוליכים למחצה, טכנולוגיות מזון וחלל - וליישם עבורם אסטרטגיות לאומיות הכולל פיתוח והכשרה של הון אנושי ויצירת שותפויות בין מדינות. "היעדר אסטרטגיות לאומיות כאלה בישראל עלולות לפגוע עוד יותר בתחרותיות ההייטק הישראלי בזירה הבינלאומית", נכתב במחקר.

עוד כתבות

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן, מארק קרני, ראש ממשלת קנדה ופרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Kin Cheung/Pool, Patrick Doyle, Nicolas Economou

בהשפעת המהלכים המגבילים של ארה"ב וסין, מעצמות הביניים חוברות יחד

מדינות מבקשות יותר ויותר לעקוף את השחקנים הגדולים ביותר בסחר, בשרשרות אספקה ​​ובביטחון ● אך כמו שהוכח מנאט"ו, בריתות אלה לא יהיו קלות להשגה

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

שמעון אבודרהם, מנכ''ל אמות / צילום: אבישי פינקלשטיין

מניית אמות נופלת אחרי הדוחות. זו הסיבה

בחברת הנדל"ן המניב צופים ירידה בשורת ה-FFO, זו השנה השנייה ברציפות ● במקביל, בחברה רוצים להלהיב את המשקיעים ומדווחים על כניסה לתחום החדש של הדאטה סנטרס

המדינה שפלירטטה עם ישראל ועכשיו מפנה לנו עורף

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מומחה אמריקאי במדיניות חוץ מזהיר שאיראן חלשה עלולה להוביל לישראל מבודדת יותר במזרח התיכון ומסביר למה סעודיה מתרחקת מנורמליזציה, בעולם מגנים את אישור ההחלטות להעמקת סיפוח שטחים ביהודה ושומרון, ובאיזה מדינות באירופה מודאגים מאנטישמיות • כותרות העיתונים בעולם

מלון גליליון / צילום: יח''צ

המימוש של הקיבוץ הצפוני: שני מלונות נמכרו ב-142 מיליון שקל

קיבוץ כפר גלעדי מכר מחצית מהחזקותיו בשני בתי מלון, גליליון וכפר גלעדי, לישראל קנדה מלונות תמורת 142 מיליון שקל ● הרוכשת לוטשת עיניים להרחבת עסקיה בעשרות דונמים שבשטחי הקיבוץ

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

אילוסטרציה: Shutterstock

מחצית מהבית הפרטי תועבר לגבר, למרות שהוא רשום על שם האישה בלבד

בית המשפט קבע כי על אף שהבית רשום על שם האישה בלבד, המעורבות המשותפת ברכישה, בהלוואות ובחובות העסקיים של הבעל מעידים על כוונת שיתוף, ולכן מחצית מהזכויות תועבר לבעל

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

חברת הבנייה הראשונה שמדווחת: קיבלנו הודעה על זיהום קרקע בשדה דב

שיכון ובינוי קיבלה הודעה מרמ״י על ממצאי זיהום ראשוניים בשדה דב ● החברה מדגישה כי ההודעה נשלחה לכל היזמים וכי טרם ידוע אם הוא משפיע על נכסיה ● נכון לעכשיו, עבודות הבנייה בפרויקטים נמשכות כמתוכנן

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כישלון לברקת: מתוך שמונה רשתות, רק אחת ניגשה למכרז "הסל של המדינה"

השחקניות הגדולות נותרו מחוץ לפרויקט הדגל של שר הכלכלה, ורק קרפור ניגשה למכרז והציעה סל זול ב־30% מהמתחרות ● גורמים בענף: "התוכנית לא תשנה את מפת המחירים, היא מחזקת מונופולים" ● בסביבת ברקת משוכנעים: "המהלך יוביל לרעידת אדמה בשוק"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ: בלי הסכם - אפשר לפעול צבאית באיראן

לפני ביקור נתניהו - באיראן משגרים מסר לטראמפ: "להישאר ערניים" ● מבלי שיש עם אינדונזיה יחסים - אלפים מחייליה יפעלו ממש ליד הגבול עם בסיס ייעודי ● שר החוץ של טורקיה אמר אמש בריאיון כי ארה"ב העבירה דרך אנקרה אזהרה לטהראן לפני מלחמת 12 הימים עם ישראל ● איראן כיסתה את פתחי המנהרות באתר הגרעין באספהאן בעפר, כך עולה מתצלומי לוויין של המכון למדע ולביטחון בין-לאומי (ISIS) ● דיווחים שוטפים

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

הסוף לשכר הכפול: המגבלה החדשה על עובדי המדינה

בהתאם להחלטת נציבות שירות המדינה, עובדי המדינה המשרתים במילואים יוגבלו ל־40 שעות עבודה בחודש ● לאחרונה הוחלט גם להגביל את היקף גיוס המילואים ל־40 אלף משרתים בכל זמן נתון ונקבעה מכסה של 55 ימי מילואים בשנה ללוחמים ● בסקטור הפרטי המצב נותר ללא שינוי

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

אילוסטרציה: Shutterstock

בזכות המבצעים והדולר הנמוך: עלייה של 17% ברכישת טיסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות בתעופה, אחרי שבועיים של ירידות, אך לא במוצרי החשמל

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

סופית: מגה די סי של צחי נחמיאס תבנה חוות שרתים לאנבידיה במאות מיליוני שקלים

חברת בינוי חוות השרתים של צחי נחמיאס הודיעה כי נחתם ההסכם, וחוות השרתים תוקם בפארק התעשייה מבוא כרמל ● ע"פ ההערכות, אנבידיה תשקיע כ-1.5 מיליארד שקל והחווה שתיבנה תהיה אחת הגדולות בישראל

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ספוטיפיי זינקה ב-15%, הישראליות שירדו

נאסד"ק ירד ב-0.6%, דאו ג'ונס בשיא ● מנכ"ל סטרטג'י: "אם הביטקוין יירד ב־90%, נממן מחדש את החוב" ● קוקה-קולה יורדת בעקבות הדוחות ● האיחוד האירופי אישר את עסקת הרכישה של גוגל את וויז ● טראמפ: הכלכלה האמריקאית יכולה לצמוח בלפחות 15% אם קווין וורש יעמוד בראש הפד ● הצריכה בארה"ב הואטה בחדות בעונת הקניות של חגי דצמבר, על רקע רצף של מזג אוויר קשה ואינפלציה שנותרה גבוהה