גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש: ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש - וגם המשקיעים נוטשים

על פי חברת המחקר SNPI נמשכות ירידות בהשקעות בסטארט-אפים, המשקיעים נוטשים וקצב הצמיחה של החברות קטן ● מחברי המחקר טוענים כי לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות ● וממליצים לממשלה להשיק תכנית לעידוד יזמות ולאמץ אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית

חד קרן ישראלי אחד בלבד מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי
חד קרן ישראלי אחד בלבד מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי

דוח חדש שהתפרסם הבוקר (א') שופך מים צוננים על התחזיות האופטימיות שציפו להתאוששות בהייטק הישראלי. על פי חברת המחקר SNPI - גוף עצמאי הממומן מכספי תרומות - נמשכות הירידות בהשקעות בסטארט-אפים, המשקיעים בהייטק נוטשים או נעלמים, וקצב הצמיחה של החברות קטן בצורה כזו עד שבכל שנת 2023 נולד בישראל חד קרן אחד בלבד - חברת הייטק פרטית ששוויה מעל למיליארד דולר.

ניתוח | חוות שרתים במקום מכרות נחושת נטושים: מי ישלם עשרות מיליונים לקרקע בערבה?
ניתוח | נתוני ההייטק מציגים יציבות. האם אפשר להתחיל לחגוג את סוף המשבר? 

על פי מכון המחקר, סך ההשקעות בחברות ההייטק הפרטיות בישראל עמד על 1.7 מיליארד דולר, ירידה של 40% ביחס לרבעון השלישי אשתקד, וירידה של 10.5% ביחס לרבעון השני השנה. מגמת הירידה המדאיגה בין הרבעונים נבלמה מעט, וכעת ממוקמת ישראל בין ארה"ב שרשמה ירידה של 17% באותו הזמן, לבין אירופה, שדווקא שיפרה את מצבה ב-3% בהיקף ההשקעות שזרם אליה בין הרבעון השני לשלישי השנה.

לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות

עם זאת, בהסתכלות על כלל מגמת ההשקעות מתחילת השנה, עולה כי עומק הירידה בישראל גדול יותר מאשר המגמה המקבילה בארה"ב ואירופה. סך הכל גויס בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הון בהיקף שנמוך ב-63% מהתקופה המקבילה אשתקד, ביחס לירידה תלת רבעונית של 48% באירופה ו-43% בארה"ב. מחברי המחקר מסבירים כי עומק הירידה כגודל העלייה - שהיתה תלולה יותר בישראל בהשוואה לאירופה ובארה"ב - אך מוסיפים וטוענים כי לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות. "ניתן לראות גם שמתחילת הירידות, גם בארה"ב ובאירופה היו רבעונים של עלייה בהשקעות, ואילו בישראל הירידות רצופות".

הנתון מדאיג עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שסבבי הגיוס לארבע חברות בלבד - קייטו נטוורקס, הייבוב,AI21 וחברת המשחקים קנדיבור (Candivore) השומרת על פרופיל נמוך - היוו 38% מסך כל ההשקעות ברבעון. לולא גיוסים אלה, סך ההשקעות בישראל היה עומד על מיליארד דולר בלבד ברבעון. לשם השוואה ברבעון השני של השנה סך הגיוסים של ארבע החברות שגייסו את הסכומים הגבוהים ביותר היווה 20% בלבד מההשקעות. "הריכוז הגבוה של השקעות במספר קטן של חברות הוא מדאיג ומחייב המשך מעקב", סיכמו מחברי הדוח.

ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש

מאחורי הירידה של 20% בין הרבעון השני לשלישי בהיקף ההשקעות מסתתרת דרמה גדולה יותר: מספר סבבי הגיוס נחתך כמעט בכמחצית מ- 131 עסקאות ברבעון השני ל- 77 בין החודשים יולי לספטמבר. לא הכל מיוחס למשבר העולמי או לחקיקה המשפטית. חלק מהירידה בהשקעות בישראל, כמו בכל העולם, נובעת גם מהבחירה של היזמים לגייס כסף מהמשקיעים הקיימים ללא קביעת שווי חברה, מה שמכונה כגיוס "סייף" ( SAFE ). על פי המחקר, חברות אינן מדווחות על סיבובים שכאלה ולכן מספר סבבי הגיוס בפועל גבוה מזה המפורסם. עם זאת, גיוסים אלה הם בד"כ בסכומים נמוכים, ולכן סכומי ההשקעה בפועל אינם גבוהים משמעותית מאלה המפורסמים.

בריחת המשקיעים

הדוח מציין כי מקור הירידה בהשקעות גם בהיעלמות כמה משקיעים מהזירה. למעשה, על פי SNPI, נרשמה ירידה של כשליש במספרן של קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות בהשקעות מקומיות ושל 40% במספרן של הקרנות הזרות. ב-SNPI סירבו להזכיר את שמותיהם, אך מבדיקת גלובס עולה כי בין אלה שאינן פעילות בישראל מאז תחילת השנה והיו פעילות פה ב-2022, ניתן למנות את קרן ורייזון שסגרה את פעילותה בישראל לאחר חמש שנים, וכן את בנצ'מרק, סקייל ונצר'ס (Scale Ventures), הקרן הגרמנית רוברט בוש ואת קרן ההשקעות של סיטי.

קרנות הון סיכון רבות ישבו על הגדר ונמנעו מביצוע השקעות במטרה להמתין להמשך ירידת שווי של חברות הסטארט-אפ, וכאמור העדיפו להשתתף בסבבי גיוס לא רשמיים, כגון סבבי "סייף". סיבות נוספות שהביאו את הקרנות להיעלם מהנוף הוא הקושי שלהן לגייס הון בעצמן, ולטענת החוקרים חלקם אף פסק מלהשקיע בישראל בשל אי היציבות הפוליטית. "אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות האם קרן שהשקיעה ב-2022 פסקה להשקיע בישראל בגלל שהשותפים בה לא אוהבים מה שקורה כאן או בגלל שהם מצאו הזדמנויות אטרקטיביות במקום אחר, או בגלל שהם יושבים על הגדר", אומר דני בירן, ממחברי הדוח. "בכל מקרה זו לא תופעה שניתן להתעלם ממנה כיוון שענף ההייטק המקומי תלוי במשקיעים זרים".

חד קרן אחד בלבד מתחילת השנה

אינדיקציה נוספת להצטמקות תעשיית הטכנולוגיה בישראל היא הדלדול המשמעותי בהשקעות גדולות בחברות בוגרות וקצב היצירה של חדי קרן חדשים. במכון המחקר מסכמים חד קרן אחד ויחיד שנוצר בישראל במשך כל שנת 2023: AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם ואורי גושן, שנחשבת גם ליצרנית הישראלית הגדולה ביותר של מודל שפה גדול (LLM). למעשה, ישראל משתווה למדינות כמו ליכטנשטיין, אירלנד, קנדה וצרפת בהן נוצר רק חד קרן אחד במשך תשעת החודשים האחרונים. באותה תקופה נוצרו בסינגפור שני חדי קרן, בבריטניה ובגרמניה שלושה כל אחת, ובארה"ב - 26.

מספר ה"מגה-סבבים", כלומר סבבי השקעה בהיקף של 100 מיליון דולר ומעלה, ירד מ- 36 ל-11 בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה - מתוכן רק לשלוש חברות מטה בישראל, לשבע מהן מטה בארה"ב ולאחת מהן מטה בבריטניה.

"חברות רבות שהגיעו למעמד חד קרן בשנים קודמות לא עומדות בציפיות הצמיחה או הרווחיות שלהן, וחלקן אף איבדו את מעמדן כשנאלצו לגייס הון נוסף בשווי חברה נמוך ממיליארד דולר, מה שמוביל לזהירות יתר של משקיעים שקביעת שווי", אומר דני בירן, אחד ממחברי הדוח. "דווקא על רקע זה, לידות של חדי קרן חדשים בתקופה זו מעידות על ייחודיות טכנולוגית או עסקית של חברות אלה בתחומים שנחשבים בעלי פוטנציאל רב, אשר גורמות למשקיעים להשקיע בהן בשווי גבוה למרות האוירה הכללית. עם זאת, שיעור חדי הקרן הישראלים ביחס למספרם בעולם הוא כשליש מהנתון המקביל אשתקד".

"לעובדה שב-2023 נולד בישראל רק חד קרן אחד בעוד שבעולם נולדו כ-60, כולל במדינות שאינן נחשבות מובילות טכנולוגיות, יכולות להיות כמה סיבות", מסביר בירן. "בד"כ בסבב השקעה שמביא חברה לסטטוס של חד קרן מושקע סכום גדול, מה שמחייב השתתפות של משקיעים זרים. היעדר סבבים כאלה יכול להעיד על כך שמשקיעים זרים אינם ששים להשקיע סכומים גדולים בתקופה זו בחברות ישראליות. בתקופה של קושי בגיוס הון, חברה צריכה להציג ייחודיות בולטת, טכנולוגית או עסקית, כדי להגיע לשווי של מיליארד דולר או יותר. יתכן שבשנת 2023 כמעט שלא פעלו בישראל חברות חדשות כאלה. בין אם מדובר בסיבה הראשונה, השנייה או שתיהן, זוהי תופעה מדאיגה שההייטק הישראלי אינו מורגל בה.

"כמו כן, גם הירידה המשמעותית במספר המגה-סבבים שחברות ישראליות הצליחו לגייס מתחילת השנה מעידה על אותה תופעה מדאיגה. בולטת מאד גם העובדה שהמטה של שמונה מתוך 11 החברות שכן גייסו מגה-סבבים נמצא מחוץ לישראל, מה שעלול להעיד על כך שחברות כאלה יותר אטרקטיבית בעיני משקיעים

לסיכום, המליצו בחברת המחקר על מספר צעדי תמיכה ממשלתיים בהייטק הישראל, אך פתחו בהערה הנוגעת לחקיקה המשפטית: "ההמלצה המרכזית שלנו היא להחזיר את היציבות למשק הישראלי בכלל ולתעשיית ההייטק בפרט על ידי הגעה להסכמות רחבות סביב שינויי חקיקה והצהרה ברורה שללא הסכמות כאלה, החקיקה לא תקודם. כל תסריט אחר ימשיך, ואף יחריף, את חוסר האמון בין תעשיית ההייטק והממשלה, את אי היציבות, ואת המגמות השליליות. עם זאת, חשוב להדגיש שבגלל עומק המשבר, גם הצהרה ברורה לגבי עצירת החקיקה לא תחזיר כהרף עין את המצב לקדמותו. יש סכנה ממשית שגם משקיעים וגם יזמים יחכו לראות כיצד מתפתחים הדברים בפועל. אנו ממליצים, לכן, שממשלת ישראל תגדיר ותציג בהקדם תכנית אמינה, מגובה בתקציבים, לסיוע לתעשיית ההיי טק ביציאה מהמשבר הנוכחי".

עוד ממליצים ב-SNPI לממשלה להשיק תכנית לעידוד יזמות ולמקד תקציבים של רשות החדשנות בסבבי הון מוקדמים בחברות; לאמץ אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית ולגבש פעולה נמרצת וברורה כדי להוציא את כל מרכיביה מן הכוח אל הפועל; להגדיר תחומים בהייטק שיש להם פוטנציאל גבוה למדינה - כמו מוליכים למחצה, טכנולוגיות מזון וחלל - וליישם עבורם אסטרטגיות לאומיות הכולל פיתוח והכשרה של הון אנושי ויצירת שותפויות בין מדינות. "היעדר אסטרטגיות לאומיות כאלה בישראל עלולות לפגוע עוד יותר בתחרותיות ההייטק הישראלי בזירה הבינלאומית", נכתב במחקר.  

עוד כתבות

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים