גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד: עבור ביהמ"ש, איפוק פירושו כוח

אם בג"ץ יפעיל את נשק יום הדין ויפסול את חוקי היסוד הנדונים בפניו, הוא עלול לאבד את בסיס הלגיטימציה שמאפשר לו להחזיק בכוח החריג הזה

שופטי העליון דנים בבג''ץ הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שופטי העליון דנים בבג''ץ הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

הכותב הוא ראש המחקר של מכון תכלית

האפשרות שבג"ץ יפעיל ביקורת על חוקי היסוד חריגה בנוף העולמי, אך ניתנת להצדקה בנסיבות החוקתיות הכאוטיות השוררות כאן. כעת מגיעה שעת המבחן. אם בג"ץ יתפתה לעשות שימוש לא זהיר ב "נשק יום הדין" ביחס לחוקי היסוד הנדונים בפניו, הוא עלול לאבד את בסיס הלגיטימציה שמאפשר לו להחזיק בכוח החריג.

כדי להבין מדוע, חשוב להצטייד בפרספקטיבה. בכל מדינה דמוקרטית ישנו גוף או מנגנון המשמש כשומר הסף של הצופן הגנטי שלה - אוסף הערכים המכוננים והנורמות השלטוניות המגדירים את זהותה. שומר הסף פועל כדי להבטיח כי אלה יעמדו איתנים מול רוחות השעה, וכי שינוי בהם יהיה מדוד, שקול ומשקף את רצון העם (ולא רק רוב בעם).

צופן גנטי ושומר סף

ברוב המדינות, החוקה מייצגת את הצופן הגנטי, ושומר הסף הוא מנגנון השינוי החוקתי. מי שרוצה לשנות את החוקה האמריקאית צריך לעבור משוכה גבוהה בדמות רוב של שני-שליש בכל אחד מבתי הקונגרס ואשרור של לפחות שלושה-רבעים מהמדינות. ההליך הכמעט בלתי אפשרי הוא שומר הסף האולטימטיבי מפני זעזועים לא רצויים וגחמות רגעיות.

מדינות אחרות, כמו גרמניה ונורבגיה, קבעו בחוקותיהן פסקאות נצחיות - נורמות שאין לשנות בשום רוב. במקרים אלה, "מפתח האפס" מצוי בידי העם אך במחיר גבוה: עריכת שינוי בנורמות-העל הנצחיות כרוכה במיטוט החוקה והקמה מחדש של המשטר כולו. ויש גם את בריטניה, שם שומר הסף הוא תרבות דמוקרטית מושרשת. למרות שאין חוקה או הוראות הדורשות רוב מיוחד, לא יעלה על הדעת שחבר פרלמנט יגיש הצעה המערערת את יסודות הדמוקרטיה.

במדינות הללו, "מפתח האפס" שמור בצורה זו או אחרת בידי הציבור ונבחריו. אם הם יהיו נכונים לשאת בתהליך המורכב, כל שינוי הוא אפשרי.

במיעוט קטן של דמוקרטיות, בית המשפט מחזיק את תפקיד שומר הסף בנאמנות עבור הציבור. "מפתח האפס" מופקד לא בידי מנגנון המתיימר לשקף את רצון העם, אלא בידי שופטים בשר ודם. זהו אינו דבר טריוויאלי. מספר קטן של אנשים שלא עומדים למבחן הציבור מקבל לידיו את הכוח להחליט מתי שינוי חוקתי חותר תחת עקרונות יסוד נצחיים שמעולם לא נוסחו במפורש. את פסיקתם לא יוכלו להפוך גם 120 חברי כנסת או מיליוני מוחים.

מדוע דווקא בישראל עשויה להיות הצדקה לחריג הזה? התשובה מתחלקת לשתיים: ראשית, במשטר הדמוקרטי, כמו בחיים בכלל, צריך לבחור בחלופה הפחות גרועה. השנים האחרונות הוכיחו שהרוב בכנסת לא יכול לשמש שומר סף הנהנה מאמון הציבור. בהיעדר כללים לשינוי חוקי היסוד, ובהינתן מערכת פוליטית מקוטבת שאין פרה קדושה המוגנת מפני גחמותיה, צריך מבוגר אחראי.

לשמוט את הקרקע

שנית, יש משהו בהליך השיפוטי, בענייניות הדיונים, בהיצמדות לתקדימים, ובחובה לבסס החלטות על ראיות ונימוקים, שאולי רומז שהשופטים יפעילו את הכוח הזה באחריות וריסון. "אנו איננו האסיפה המכוננת של המדינה", כתבה השופטת דפנה ברק-ארז בפרשת חוק הלאום. ההכרה במורכבות הכרוכה בסמכות לבקר חוקי יסוד הובילה אז את השופטים להשאיר חרך קטן ומוגבל להתערבותם: רק אם יחוקק חוק יסוד "השולל את ליבת הזהות היהודית או הדמוקרטית של המדינה", או זה העולה כדי "הרס בלתי הפיך של השיטה החוקתית, "בית המשפט יפסול את החוק.

זוהי ההבטחה שנתן בג"ץ שעה שבחן, אולי ביקש, תפקיד עוצמתי שמעטים בתי המשפט שקיבלו לידיהם.

כעת מגיע מועד הפירעון של ההבטחה. אין ספק בליבי כי כל 15 השופטים סבורים כי חוק הסבירות במתכונת שנחקק הוא תיקון פגום. רובם בטח סבורים כי חוק הנבצרות מיותר ונחקק בחיפזון. אך הם לא קיבלו מהציבור רשות לערוך מקצה שיפורים לחוקי היסוד. אין משפטן רציני המסוגל לטעון כי צמצום עילת הסבירות שקול לשלילת זהותנו כמדינה דמוקרטית. אין תשתית ראייתית העומדת באמות-מידה משפטיות מקובלות לטענה שאם החוקים יישארו לעמוד ניפול למדרון חלקלק בסופו נתעורר לדיקטטורה.

הפעלת הסמכות להתערבות בחוקי יסוד כעת עלולה לשמוט את הקרקע תחת הטענה שבית המשפט מסוגל לשמש כשומר סף אחראי של ערכי היסוד הנצחיים של מדינת ישראל, ותחזק את טענת המתנגדים שבדמוקרטיה לא ניתן להעמיד בקו ההגנה האחרון גורם בלתי נבחר. מנגד, הפגנת איפוק תשמש הוכחה לרבים כי אכן יש שופטים בירושלים, וכי כל עוד לא הגענו אל המנוחה והנחלה של קבלת חוקה, הם ראויים לאמון כשומרי הסף הטובים ביותר שיש לשיטה שלנו להציע.

עוד כתבות

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

לידיעת דמרי ופתאל: יש גם מפסידים מההצטרפות של פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

תנודתיות בוול סטריט אחרי דוח התעסוקה; מניות התוכנה יורדות

הנאסד"ק יורד בכ-0.1% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות מטפסות ● מניית קורנית מזנקת במעל 15% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עולים ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 66 אלף דולר, מניות הקריפטו מאבדות גובה

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים