האם כ-80% מהחרדים מסיימים לימודים ללא תעודת בגרות?

עד כמה נמוכים שיעורי הזכאות לבגרות במוסדות החינוך החרדיים? בדקנו • המשרוקית של גלובס

ח"כ שרן השכל, המחנה הממלכתי (הנבחרים, רדיוס, 1.9.23) / צילום: שלומי יוסף
ח"כ שרן השכל, המחנה הממלכתי (הנבחרים, רדיוס, 1.9.23) / צילום: שלומי יוסף

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

במהלך ראיון ברדיו רדיוס תקפה ח"כ שרן השכל את הממשלה שמשקיעה במקומות שלא יניבו בעתיד הכנסות, ונתנה כדוגמה את נושא החינוך. כשהמראיין הזכיר לה ש"תקציב החינוך עלה מאוד", היא השיבה כי העלייה מגיעה ל"מקומות הלא נכונים", והתייחסה לחינוך החרדי: "...מעל ל־70 או 80 אחוז מהנערים במגזר החרדי לא מסיימים הרי עם תעודת בגרות… לא נותנים להם את הכלים להצליח ולממש את הפוטנציאל שלהם". האם זה נכון?

לפי "שנתון החברה החרדית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת הלימודים תש"ף (השנה שהסתיימה בקיץ 2020 - האחרונה שלגביה יש נתונים בשנתון) 39% מתלמידי כיתות י"ב במוסדות שנמצאים בפיקוח חרדי ניגשו לבחינות הבגרות. זאת, לעומת 95% מהתלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי. כלומר, 61% מתלמידי החינוך החרדי לא ניגשו לבגרות. אבל השכל דיברה על נתון הזכאים לבגרות, וכאן אכן נרשמת צניחה נוספת, שמעמידה את הנתון הזה על 14% בלבד. אגב, אם מצמצמים את הנתון לבעלי תעודת בגרות המתאימה לרף הקבלה של האוניברסיטאות - וזה ההקשר שעליו דיברה השכל - הנתון אף יורד ל־9%.

 

איך נראה הנתון הזה לעומת שנים קודמות? המספרים בשנתון מצביעים על מגמת עלייה איטית בשנים האחרונות (ראו תרשים). את העלייה תולים ד"ר גלעד מלאך ולי כהנר, מחברי המסמך, בעיקר במספר התלמידות החרדיות שניגשות לבגרות. ואכן, מעניין לציין כי בתש"ף עמד שיעור הבנות החרדיות הזכאיות לתעודת בגרות על 23%, ואילו שיעור הבנים הגיע ל־4% בלבד. "כיום רוב הבנות החרדיות נבחנות לפחות בבחינת בגרות אחת", כותבים בהקשר זה מלאך וכהנר.

לפני סיום, הערה על דרך הצגת הנתונים שהבאנו כאן. בכתבה שפורסמה לאחרונה ב"הארץ" נכתב למשל כי בתש"ף 24% מהחרדים היו זכאים לבגרות. ממה נובעים הפערים? מקור הנתונים בכתבה הוא משרד החינוך, אך כפי שהסביר בעבר אריאל קרלינסקי, דוקטורנט באוני' העברית, יש בהם עיוות מסוים. "משרד החינוך מחשיב את מי שעוברים לישיבה גדולה בי"ב כנושרים", הוא אמר ב"וואלה", וכך הם לא נכללים בחישוב. לכן, עבור מי שמעוניין לדעת מהו שיעור הזכאים לבגרות מבין כלל שכבת הגיל החרדית, בדיקה כזאת היא פחות רלוונטית.

בשורה התחתונה: דבריה של השכל נכונים. בשנת הלימודים תש"ף (2020) רק 14% משכבת הגיל הרלוונטית במגזר החרדי הייתה זכאית לתעודת בגרות. הנתונים הללו משקפים מגמת עלייה איטית לעומת השנים שקדמו לה, שרובה מיוחסת לגידול בשיעור התלמידות החרדיות שניגשות לבגרות.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: שרן השכל

מפלגה: המחנה הממלכתי

תוכנית: הנבחרים, רדיוס

תאריך: 1.9.23

ציטוט: "מעל ל־70%־80% מהנערים במגזר החרדי לא מסיימים עם תעודת בגרות"

ציון: נכון

חה"כ שרן השכל התראיינה לתוכנית "הנבחרים" של רדיו רדיוס וטענה שהממשלה משקיעה במקומות הלא נכונים, וכדוגמה לכך נתנה את נושא החינוך. המראיין הזכיר לה ש"תקציב החינוך עלה מאוד". על כך השכל השיבה: "הוא עלה מאוד, אבל במקומות הלא נכונים. מה זאת אומרת במקומות הלא נכונים? במקומות שבהם החינוך הוא לא חינוך עכשיו לתת כלים לילדי ישראל להצלחה עתידית. הוא במערכת חינוך שהיא כושלת, שלדעתי זה מעל ל-70 או 80 אחוז מהנערים במגזר החרדי לא מסיימים הרי עם תעודת בגרות, הם לא מגיעים אחר-כך לאקדמיה והם נכשלים ופורשים בשנה הראשונה שלהם בתוכניות של האוניברסיטה, כי לא נותנים להם את הכלים להצליח ולממש את הפוטנציאל שלהם". אנחנו התרכזנו בשאלת הזכאות לבגרות.

לצורך בדיקת טענתה של חה"כ השכל, הסתכלנו בנתונים המופיעים בשנתון החברה החרדית ל-2022 של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנתונים הראשונים שם הם של שיעור התלמידים שניגשו לבחינות הבגרות. בשנה"ל תש"ף נבחנו 39% מתלמידי כיתות י"ב במוסדות שנמצאים בפיקוח חרדי, לעומת 95% מהתלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. כלומר 61% מתלמידי החינוך החרדי לא ניגשו לבגרות, מספר גבוה אך משמעותית נמוך מהמספרים בהם נקבה השכל. עם זאת היא דיברה על מי ש"מסיימים עם תעודת בגרות", ולכן יש צורך לבדוק את שיעור הזכאים לבגרות. נציין לפני כן שבעוד 59% מהתלמידות בפיקוח החרדי ניגשות לבחינות הבגרות, רק 14% מהתלמידים במערכת זו ניגשים. מכלל התלמידים והתלמידות, רק 9% עומדים ברף הקבלה של האוניברסיטאות.

לפי השנתון, באותו שנתון רק 14% מתלמידי י"ב בחינוך בפיקוח החרדי באותה שנת לימודים היו זכאים לתעודה (לעומת 83% בזרמי החינוך האחרים). כלומר, מדובר ב-86% שאינם זכאים לתעודת בגרות, מה שמסתדר היטב עם אמירתה של השכל. כדי שהדבר לא יתבסס על נתונים של שנה בודדת, בדקנו גם מספר שנים אחורה, בהסתמך על שנתונים משנים קודמות (נציין שבחלקן השנתונים נכתבו בשיתוף פעולה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים לחקר ישראל). את הנתונים, המגיעים עד שנה"ל תשע"ה, ריכזנו בטבלה הבאה.

מהטבלה עולה שהמצב נמצא במגמת שיפור, בהתחשב בכך שבתשע"ה רק 11% מתלמידי הזרם החרדי היו זכאים לתעודת בגרות, שיפור של שלוש נקודות אחוז, או של 27.3%. בשנה"ל תשע"ה 76% מתלמידי הזרמים האחרים היו זכאים לתעודת בגרות, מה שמהווה שיפור של שבע נקודות אחוז, או 9.2%. כמובן, יש לזכור שכדי ששיעור העלייה יהיה זהה, על הזרמים הממלכתי והממלכתי-דתי היה לעלות עד ל-96%, מספר לא ריאלי. כמו כן, בשנתון מודגש שלמרות העלייה, הפער בין הזכאים לתעודת בגרות בקרב מערכת החינוך החרדית לבין הזכאים במערכות החינוך האחרות הולך וגדל.

בשנתון מסבירים שהעלייה נמשכת לפחות מאז שנה"ל תשס"ט, ותולים אותה בעיקר בעליית תלמידות שניגשות לבחינות הבגרות: "בחינות הבגרות החלו לחדור בהיקף רחב לתיכונים של רשת 'בית יעקב', וכיום רוב הבנות החרדיות נבחנות לפחות בבחינת בגרות אחת (לא כולל מבחני סאלד, הנפוצים בבתי הספר החרדיים ומּוכרים כנקודות שקולות לתעודת בגרות חלקית)". אכן ניתן לראות בגרף המצורף שבעוד תלמידים שניגשו לבגרויות היו 14% גם בשנה"ל תשס"ט וגם בשנה"ל תש"ף, התלמידות באותה תקופה עלו מ-31% ל-59%.

חשוב לציין שמאוד תלוי על איזה מקור מסתמכים. כך למשל, כתבה שפורסמה ב"הארץ" מספטמבר 2023, שכותרתה "נעצרה מגמת העלייה בבגרות לחרדים", מראה שבשנה"ל תשפ"ב 25.6% מהתלמידים החרדים היו זכאים לבגרות, ובתש"ף (השנה האחרונה לגביה יש נתונים בשנתון) הם עמדו על 24%. הנתון הזה אמנם עדיין מסתדר עם דבריה של השכל (שדיברה על הטווח שבין 70 ל-80% בלי תעודת בגרות), אך יש לתת את הדעת על הפער בין הנתונים. הכתבה, כך מוסבר שם, מתבססת על נתוני "התמונה החינוכית" שמפרסם משרד החינוך כחלק מנתוני השקיפות בחינוך שלו. עם זאת, כפי שהוסבר בכתבה שפורסמה בוואלה בדצמבר 2022, ישנו "עיוות" מסוים בנתוני משרד החינוך.

כך נכתב בכתבה: "אריאל קרלינסקי, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטה העברית, זיהה את העיוות במספרים שהציג משרד החינוך וערך מחקר שהשלים את החסר: כמה חרדים באמת יוצאים ממערכת החינוך עם תעודה ביד, ומהו היחס בין הגברים לנשים הזכאים לבגרות. 'נוצר מצב משעשע שבו ככל שפחות בתי ספר מגישים לבגרות - אחוז הזכאים עולה', הוא מסביר. 'החישוב של משרד החינוך לא מעוות את הנתונים של רוב המגזרים - אבל בנוגע לבנים חרדים הוא עלול ליצור מצג שווא. הבעיה טמונה בין היתר בעובדה שמשרד החינוך מחשיב את התלמידים שעוברים לישיבה גדולה בי"ב כנושרים. הם לא נספרים בחישוב היחס הכולל בין הזכאים - לאלו שלא וזאת בעיה. אני רוצה לדעת מה הסיכוי בפועל של ילד לצאת עם בגרות'". החישוב של קרלינסקי, שביקש להבין כמה מבני שכבת הגיל בחברה החרדית זכאים לבגרות ולא רק מקרב הלומדים בבתי הספר שמגישים לבגרות, הביא אותו למסקנה דומה מאוד לזו של מחברי שנתון החברה החרדית: 14%.

לסיכום: נכון לשנה"ל תש"ף רק 14% מתלמידי החינוך החרדי היו זכאים לתעודת בגרות, בעיקר בזכות התלמידות שניגשות לבגרויות ובקרבן יש מגמת עלייה לאורך השנים. נתונים של משרד החינוך, שמתייחסים רק לבתי הספר שמגישים לבגרות ולא על כל התלמידים החרדים, מראים שבאותה שנה הנתון עמד על 24%. בכל מקרה, מדובר במספרים שעומדים על בין 76% ל-86%. לכן דבריה של השכל נכונים.