המסקנות המפתיעות שעלו מהניסויים שערכו באוגרים

"אפקט קולידג'", מושג מתחום הביולוגיה, מתאר את חוסר העניין שזכרים מגלים כלפי נקבות לאחר הזדווגות • אחד ההסברים לדפוס זה הוא אבולוציוני: זכרים בטבע תרים אחרי נקבות רבות כדי להעמיד כמה שיותר צאצאים

אוגרים היו חלק מהניסויים שערך פרנק א' ביץ, חוקר התנהגות בעלי חיים / צילום: Shutterstock
אוגרים היו חלק מהניסויים שערך פרנק א' ביץ, חוקר התנהגות בעלי חיים / צילום: Shutterstock

אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור החדש "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

"אפקט קולידג'" (Coolidge Effect) הוא מושג מתחום הביולוגיה והפסיכולוגיה, המסביר את התופעה בה זכרים בטבע נוטים לאבד עניין בנקבות לאחר הזדווגות, ומצד שני מגלים עניין רב בהזדווגות עם נקבה חדשה.

החוקרים הבחינו בתגובה הזו בקרב מינים שונים של בעלי חיים, כולל בני אדם. לאחר שהזכר מזדווג עם הנקבה, סף הגירוי שלו מתחיל לרדת. ככל שהם מזדווגים יותר, כך הזכר יימשך פחות לנקבה. מסקנת החוקרים היא שההזדווגות עם נקבה חדשה תגביר את החשק של הזכר.

למה משמשות הנוצות המרהיבות את הציפור האקזוטית הזו?
המחקר ששינה את כל מה שאנחנו יודעים על סוסוני ים
הדג הזה נעלם והכחיד איתו את כל המערכת האקולוגית של אלסקה

קיימות מספר תיאוריות, לא כולן מוכחות, הקושרות את אפקט קולידג' לאבולוציה: זכרים בטבע מפזרים את זרעם בכמה שיותר הזדמנויות על מנת להגדיל את סיכוייהם להעמיד צאצאים.

הניסוי שערכו החוקרים המקסיקניים

לפני כשנה הביולוגים אלונסו פרננדס־גואסטי, חוסה אגייבאר וחוסה טלאצ'י־לופז, מהמכון הפוליטכני הלאומי במקסיקו סיטי, החליטו לערוך ניסוי שמטרתו לבדוק את אפקט קולידג' בקרב חולדות. לטובת הניסוי, הם בחרו בזכר אחד והפגישו אותו, לראשונה, עם נקבה צעירה מיוחמת.

באופן צפוי למדי, הזכר הגיע לפורקן תוך זמן קצר. בהמשך, החוקרים הפגישו ביניהם שוב ושוב בהפרשי זמן קצרים, בכל פעם שנראה היה שהוא מוכן להזדווג. ככל שהפגישו ביניהם, כך החשק שלו ירד, עד שלאחר 3 ימים איבד בה עניין לחלוטין, ולא ניסה להזדווג איתה, אף שהיתה מיוחמת.

לאחר הפסקה בת כמה ימים, החוקרים המקסיקניים ערכו את אותו ניסוי שוב, אך הפעם הפגישו את הזכר עם נקבה חדשה.

הדפוס חזר על עצמו: תחילה הזכר הגיע לפורקן תוך זמן קצר, וככל שהפגישו אותו עם הנקבה יותר ויותר פעמים, החשק שלו ירד.

כך היה עם עוד ועוד נקבות, עד שאפסו כוחותיו של הזכר והניסוי הגיע לסיומו.

ומה לגבי הנקבות בטבע? ניסויים שנערכו על נקבות אוגרים למשל, גילו שהן מקיימות סבבי ייחום מהירים יותר, והפסקות קצרות יותר בין סבב לסבב, בכל פעם שהוצג להן זכר חדש.

עוד על אפקט קולידג'

1 את המונח ״אפקט קולידג'״ הטביע ב־1956 פרנק א' ביץ' (1911־1988), חוקר התנהגות בעלי חיים אמריקאי.

2ביץ' התפרסם ב־1951 בזכות ספרו Patterns of Sexual Behavior, ונחשב לאב הרוחני של המחקר של התנהגות בעלי החיים.

3 ביץ' התרכז במחקריו בעיקר בכלבים, חולדות, חתולים, דולפינים, אוגרים ויונים.

4 במהלך ההזדווגות הראשונה, נרשמה עלייה משמעותית ברמות הדופמין (חומר כימי המתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי, ואחראי על תחושות האושר, המרץ והמוטיבציה) של החולדות ממין זכר.

"אל תשכח להזכיר זאת לאשתי"

אפקט קולידג' נקרא על שם נשיא ארה"ב לשעבר, קלווין קולידג' (1872־1933), שנודע בחוש ההומור המתוחכם שלו. הקשר לנשיא האמריקאי מקורו בסיפור, ספק אמת ספק אגדה: קולידג' ערך סיור בחווה יחד עם אשתו, גרייס קולידג'.

במהלך הסיור, הם הגיעו ללול תרנגולות גדול ומרשים. הזמן היה תקופת האביב, בשיא עונת הרבייה, וגברת קולידג' התפעלה מכמות האפרוחים הרבה בלול ושאלה את החוואי לפשר העניין.

החוואי ענה לה שהתרנגולים מזדווגים עם הנקבות בין 10 ל־30 פעמים ביום.

למשמע הדברים, סיננה אשת הנשיא בצחוק לעבר החוואי: "אל תשכח להזכיר זאת לבעלי".

כשהחוואי עידכן את הנשיא בדברי אשתו, הוא שאל אותו אם התרנגולים מזדווגים עם אותן תרנגולות בכל פעם. "בהחלט לא", ענה החוואי, "התרנגול מזדווג כל פעם עם נקבה אחרת". קולידג' הסתכל עליו, חייך ואמר: "אל תשכח להזכיר זאת לאשתי".