מזוכי פרס נובל לכלכלה שמכון Clarivate הימר עליהם נכון: צ'טי, סאז, גלייסר, פיקטי, זוקמן / צילומים: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב, AP, Photo/Steven Senne רויטרס, Georges Gonon-Guillermas, Wissenschaftszentrum ,Berlin/Wikimedia ,Pool via
ביום שני הקרוב, 11 באוקטובר, יוכרזו הזוכים בפרס נובל לכלכלה לשנת 2023. הפרס היוקרתי בתחום הכלכלה אינו נכלל בהצעה המקורית של אבי הפרס אלפרד נובל, והוא מוענק רק משנת 1969 ביוזמת הבנק המרכזי של שוודיה. זאת, בעוד הפרס המקורי, הניתן גם בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הרפואה, הספרות והשלום, חולק מאז שנת 1901.
● מחקר באמצעות פעימות אור קצרצרות: אלו זוכי הנובל בפיזיקה לשנת 2023
● מההשפלה באקדמיה ועד לזכייה בנובל לרפואה: החוקרים שמאחורי חיסוני הקורונה
● השמות דלפו בטעות לתקשורת: אלו הזוכים בנובל בכימיה
הנובל הכלכלי, שיחולק בטקס בחודש דצמבר, ניתן בעבר לרשימה מכובדת מאוד של כלכלנים ידועי שם, כמו מילטון פרידמן ופרידריך האייק. בשנה שעברה חלק יו"ר הפד לשעבר, בן ברננקי, את פרס הנובל עם עוד שני חוקרים, על מחקריהם בתחום תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים.
הרשימה מתהדרת גם בנציגים ישראלים: הראשון היה דניאל כהנמן, שזכה בפרס בשנת 2002, על מחקריו בתחום קבלת החלטות, ביחד עם עמוס טברסקי (שנפטר טרם הזכייה ולכן לא חלק אותה עם כהנמן). לאחר מכן, בשנת 2005, זכה בנובל ישראל אומן בזכות מחקריו בתחום תורת המשחקים. לפני שנתיים, ב־2021, זכה ג'ושוע אינגריסט, כלכלן אמריקאי־ישראלי המתמחה בכלכלת עבודה, כלכלה עירונית וכלכלת חינוך. אינגריסט זכה בזכות תרומתו לתיאוריות מחקר נסיבתי וכלכלת עבודה.
מאז החלה חלוקת פרסי הנובל, זכו 13 ישראלים בפרסים השונים. עם זאת, חסרה נציגות ישראלית בקטגוריות הפיזיקה ומדעי הרפואה.
יותר מ־351 מועמדים לפרס הנובל לשלום
רשימת המועמדים לזכייה בפרסי הנובל אינה ידועה ולא מפורסמת לקראת החלטת ועדת הפרס, שכן מוסד הפרס אינו מיידע אף על המועמדים הסופיים מבין ההצעות הרבות שהוא מקבל מדי שנה. לפי ההערכות, השנה החלטת הוועדה בנוגע לפרס הנובל לשלום תהיה קשה במיוחד, כיוון שישנם יותר מ־351 מועמדים - המספר הגבוה ביותר מאז 2016.
ולמרות זאת, במכון המחקר Clarivate, המנתח נתונים, מנסים מדי שנה מאז 2002, להעריך מיהם פורצי הדרך בקטגוריות השונות שעשויים לזכות בפרסי הנובל. המכון מנפק הערכות לגבי הזוכים הפוטנציאליים לפי ניתוח ספציפי של ציטוטי המאמרים של החוקרים השונים במגוון רחב מאוד של עיתונים מדעיים. ההנחה היא כי חוקרים שמאמריהם צוטטו מספר רב של פעמים הם ייחודיים ופורצי דרך - ולכן הסיכוי שלהם לזכות בפרס הוא גדול יותר. זאת ועוד, מדובר בשקלול של גורמים נוספים שמצביעים על סיכויו של מועמד לזכות בפרס הנכסף. לפי המכון, מאז 2002, המודל שלהם הצליח לנחש נכונה 71 זוכי נובל בקטגוריות השונות. עם זאת, הם מדגישים, עצם הצהרת המכון על מועמד בעיקר מנבאת שהוא "ראוי" לפרס, ולא בהכרח שהוא יזכה בו.
הפרופסורים שעשויים לזכות בפרס לכלכלה
אז מיהם חמשת המועמדים הבולטים ביותר בתחום הכלכלי, שמחקריהם נחשבים לפורצי דרך חשובים? הראשון הוא אדוארד ל. גלייסר, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד וראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטה. מחקריו עוסקים ב"תובנות על כלכלה אורבנית והעיר כגורם לצמיחה".
גלייסר קיבל את הדוקטורט שלו בכלכלה ב־1992 מאוניברסיטת שיקגו, והוא עוסק כאמור בכלכלה אורבנית וביכולות הצמיחה הכלכלית של הערים. אחד המאמרים המפורסמים והמצוטטים ביותר שלו הוא זה שעסק בצמיחה עירונית הנובעת מהתפשטות וגיוון טכנולוגי. המאמר של גלייסר ושותפיו מראה כי התפשטות הטכנולוגיה לסקטורים שונים מתפתחת ביעילות בערים, וכי מעבר טכנלוגי מתעשייה אחת לאחרת יכול לעודד צמיחה ונעשה באפקטיביות בתוך העיר, בעוד מעבר טכנלוגי בתוך תעשייה ספציפית עצמה, לא מייצר את אותו אפקט בצמיחה.
השמות הבאים הם: תומא פיקטי, פרופ' בבית הספר למדעי החברה בפריז, המחלקה לכלכלה. פיקטי קיבל דוקטורט ב־1993 בגיל 22, והוא נחשב כוכב גם בזירת התקשורת בשנים האחרונות; עמנאול סאז, פרופ' בברקלי שקיבל את תואר הדוקטור ב־1999 מ־MIT; וגבריאל זוקמן, פרופ' לכלכלה באקול נורמל סופרייר וברקלי, שקיבל תואר דוקטור ב־2013. שלושתם מוכרים מאוד בעשייתם ובמחקרם על אי־השוויון בהכנסות, והשפעותיו על החברה. אחת הטענות המרכזיות העולות ממחקרם של השלושה הוא שנתח האחוזון העליון מעוגת ההכנסות בארה"ב עולה בצורה דרמטית מאז שנות ה־80. לשלושתם יש גם מחקרים רבים משותפים, כך שההנחה היא שאם יזכו הם יחלקו את הפרס יחדיו.
כלכלן בכיר נוסף שעשוי לזכות בפרס הוא ראג' צ'טי, פרופ' לכלכלה בהרווארד שקיבל את תואר הדוקטור ב־2003. צ'טי מועמד על מחקריו ב"החלטות והבנת המדיניות שתוביל למוביליות חברתית". מחקרו עוסק באלמנטים המאפשרים להגדיל את המוביליות החברתית ויצירת הזדמנויות כלכליות, כגון איכות המורים והשפעתם בבית הספר, מקום המגורים וכדומה, שיכולים להצביע על יכולת ההכנסה של הפרט בעתיד.