זה היה אמור להיות צינור החמצן של העסקים. אז למה הכסף נתקע בדרך?

בדצמבר אשתקד הודיע החשב הכללי במשרד האוצר,יהלי רוטנברג, בחגיגיות על פתיחתה של קרן הלוואות חדשה בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים, שמחזור הפעילות השנתי שלהם הוא עד 100 מיליון שקל.

● "שלחו לנו תחומי רגולציה בעייתיים": רשות האסדרה מתחילה לפעול
● ניתוח | הציבור דוהר לפיקדונות בריבית קבועה: באיזה בנק תקבלו הכי הרבה?  

התוכנית, שהחליפה את הקרן להלוואות בערבות מדינה שהוקמה בשנת 2016 ופעלה באמצעות ארבעה נותני אשראי בלבד, הרחיבה את מספרם ל־11, כולל ארבעה גופים חוץ־בנקאיים (מקס, ויזה כאל, גמא ניהול וסליקה ו־BTB) ושבעה בנקים (לאומי, הפועלים, מזרחי־טפחות, דיסקונט, מרכנתיל־דיסקונט, ירושלים ויהב).

במסגרת הקרן הופחת שיעור הבטוחות המרבי שנותני האשראי רשאים לדרוש מהעסקים, מכ־25% מסך ההלוואה לכ־15%. במקביל, הוגדל שיעור ערבות המדינה לכל הלוואה. כשהסיכון של נותני האשראי נמוך יותר והתחרות ביניהם גבוהה, הציפייה הייתה למסלול נוח ואטרקטיבי שיסייע לעסקים רבים, בתקופה של ריבית גבוהה במשק.

בשלב ראשון, היקף האשראי בקרן הועמד על כ־6.4 מיליארד שקל. בפגישה שנערכה לאחרונה עם הארגונים המייצגים את בעלי העסקים, הודו באוצר כי עד כה חולק פחות ממיליארד שקל. עוד עלה כי הוגשו עשרות אלפי בקשות, אך רק 2,000 אושרו.

"בלגן ביורוקרטי"

פתיחת הקרן פתחה בפני העסקים אפשרות להגיש בקשה להלוואה מהירה, בתנאים נוחים, באמצעות מילוי טופס דיגיטלי אחד בלבד. אך ציפיות לחוד ומציאות לחוד. לדברי בעלי עסקים וגורמים מטעמם שהגישו בקשה להלוואה, קרן ההלוואות נתקלת בחסמים ביורוקרטיים. לטענתם, מרבית הבקשות תקועות חודשים ארוכים ב"פינג פונג של טופסולוגיה" או בסטטוס "בבדיקה". לדברי ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, "הקרן הייתה אמורה לתת חמצן לעסקים ולסייע להם לשרוד מבחינה תזרימית, כדי שיוכלו להמשיך בפעילות ולהוציא את המשק מהמיתון הכלכלי, אבל ההבטחה נתקלה בחסמים בירוקרטיים שיצר הגוף שבודק את הבקשות עבור המדינה ו־85% מהאשראי בקרן לא הגיע לבעלי העסקים".

מי שמשמשת גוף מתאם ובודק יחיד של הבקשות מטעם האוצר משנת 2014 היא פירמת BDSK. עו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, מספר כי הלשכה מוצפת בחודשים האחרונים בפניות מבעלי עסקים: "יש מטרה טובה לקרן, אבל בסוף היום היא מחטיאה את המטרה עם הביורוקרטיה והחסמים. פנו אלינו הרבה מאוד עסקים שמתלוננים על כך שיש מחנק אשראי מאוד גדול, כאלה שמקבלים סירוב אחרי סירוב מהבנקים או שהם מוצאים את עצמם עם הלוואות בריבית שמתקרבת ל־12%־13%. הם פנו לקרן בערבות המדינה, שם הריבית אמורה להיות פריים פלוס אחוז עד שלושה אחוזים (7.25%־9.25%), אבל הם מצאו את עצמם בבלגן ביורוקרטי".

כהן מספר על מסכת חסמים: "האוצר מינה רק חברה אחת שבודקת את הבקשות. אין לה תחרות, היעילות שלה לא נבחנת והיא עמוסה. מבקשים מהעסקים להגיש פעם אחר פעם את אותם מסמכים. אם חלפו 14 יום מהגשת מסמך כלשהו צריך להגיש את הכול מחדש".

לדברי כהן, "הבדיקות לא ענייניות. יש סירוב לדברים פעוטים והעסקים מגיעים למצב שחצי שנה הם ממתינים לתשובה עד סירוב או הענקת ההלוואה. נתקלתי במצב של עסק שחיכה מספר חודשים לתשובה ובסוף סורב בגלל הלימות הון, כשהיה לו את ההון הנדרש, אבל לא היה עם מי לדבר. עסק אחר שהגיע אלינו סורב כי אמרו לו שהתכנית העסקית לא מתאימה, אבל לא אמרו לו למה. זה אחרי שטרטרו אותו להגיש את כל המסמכים הנדרשים 20 פעם. בשורה התחתונה, הקשיחו את הדרישות במקום להקל".

דרישה אחרת, לדברי יועצת המס גתית שלומי, היא להציג דוח רווח והפסד - גם במסגרת בקשות הלוואה ב"מסלול עסקים בהקמה", שמיועד לעסקים שטרם החלו לפעול. "לעסקים כאלה אין עדיין דוחות רווח והפסד. באחד המקרים עוסק חתם על הסכם זיכיון לפתיחת סניף של חברה מוכרת בתל אביב. הבקשה נדחתה, מאחר ונציגי הקרן ביקשו לקבל דוחות מבוקרים של זכיינים אחרים. איזה מתחרה יביא לו דוחות עם סודות מסחריים שלו? זו דרישה תמוהה בלשון המעטה", אומרת שלומי.

רו"ח ויועצת המס רויטל סיטון בן ארי, ראש תחום מיסוי בהתאחדות המלאכה והתעשייה, מציינת כי "הבעיה הקריטית הנוספת היא זמן אישור ההלוואה. כמעט ואין בקשה שמאושרת בפחות מחודשיים־שלושה. יש בעיה בסיסית בהבנת התנהלות העסקים בארץ, בקצב השינויים של עסק, במהירות התגובה של עסקים. אמנם הגוף המתאם משתדל, אבל זה מתחיל ונגמר בחוסר הון אנושי מקצועי וגידול מאסיבי של הבקשות המוגשות, הרבה יותר מיכולת הקיבולת".

מכרז לגוף בודק נוסף

בחודשים האחרונים פנה גלובס מספר פעמים אל משרד האוצר בבקשה לקבל נתונים על קרן ההלוואות בערבות המדינה - ובהם מספר הבקשות שהוגשו, כמה בקשות נמצאות בסטטוס "בבדיקה", כמה בקשות אושרו ומה הסכום שחולק עד כה - ואולם עד כה משרד האוצר לא העביר את הנתונים. תחילה מסרו כי הנתונים יפורסמו תוך מספר שבועות, אך גם בחלוף כשלושה חודשים טרם פורסמו הנתונים.

באוצר מודעים לביקורת מצד הלשכות המקצועיות והעסקים על בעיות התפקוד בקרן ולאחרונה אף נערכה פגישה בנושא. באוצר לא סתרו את הטענות של הארגונים המקצועיים כי לוקח כחצי שנה לקבל מענה לבקשות והודו בכשלים נוספים. זמן קצר לאחר הפגישה, ולאחר פניות גלובס, פורסם מכרז חדש לבחירת גוף בודק נוסף לקרן ההלוואות.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הקרן העמידה עד כה אשראי בהיקף משמעותי של כ־900 מיליון שקל ובריביות אטרקטיביות ביחס לנהוג בשוק האשראי. בניגוד לטענות, היא סייעה לאלפי עסקים בקבלת אשראי, זאת על אף צמצום תיק האשראי של כלל נותני האשראי והעלייה בשיעורי הריבית".

באשר לטענה כי כיום ישנו רק גוף מתאם אחד לבחינת הבקשות, נמסר מהאוצר כי "במכרז לבחירת הגופים המתאמים נבחרו על ידי משרד האוצר שתי חברות אשר פעילות אחת מהן הופסקה בשנת 2020 זאת לאור חשש לניגוד עניינים. בשבוע שעבר פורסם מכרז חדש לבחירת גופים מתאמים בקרן".