דורון ארזי, צביקה נווה, יעקב פרי / צילום: ליאורה כץ, איל יצהר
בחודש פברואר האחרון פרסמה סרגון , חברת טכנולוגיה ישראלית מתחום ציוד התקשורת, את הדוחות הכספיים שלה לשנת 2022. בשיחת הוועידה שערכה הנהלת החברה עם משקיעים ואנליסטים באותו יום, עדכנה סרגון כי היקף חשבונות החייבים שלה (trade receivables) לסוף השנה עמד על קצת מעל 112 מיליון דולר.
● התחזיות להמשך הצמיחה בארה"ב נעלמות, והחשש ממיתון שוב מרים ראש
● ניתוח | העלייה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב מבהילה את המשקיעים בבורסות
כ־11% מתוך הסכום (כלומר כ־12.4 מיליון דולר) היה חוב של לקוח יחיד, שזמן קצר קודם לכן החברה פתחה בהליך משפטי מולו. "אנחנו מאמינים שאנחנו נוקטים בצעדים אפקטיביים לגביית החוב, אך נמשיך לבחון את המצב מקרוב", הבטיח אז סמנכ"ל הכספים, רונן שטיין.
כחודשיים וחצי מאוחר יותר, בתחילת מאי, סרגון, הנסחרת בנאסד"ק, פרסמה את דוחות הרבעון הראשון של שנת 2023, ובמקביל גם את הדוח המורחב שלה (20F) לשנת 2022.
בשיחת הוועידה שנערכה עם פרסום הדוח הרבעוני, התגלה תיקון שבוצע בדוחות 2022: סמנכ"ל הכספים שטיין הפנה את תשומת לב המשקיעים לכך שהתיקון העביר את סרגון מרווח תפעולי שנתי בסך 1.4 מיליון דולר, כפי שדווח בפברואר, להפסד תפעולי של 10.9 מיליון דולר. לתיקון הייתה השפעה גם על השורה התחתונה - הפסד נקי (לפי כללי החשבונאות המקובלים - GAAP) בסך 7.4 מיליון דולר שדווח תחילה צמח להפסד של 19.7 מיליון דולר.
מהיכן נוצר הפער? מאותו חוב של לקוח יחיד; לדברי שטיין בשיחת הוועידה, "לאחרונה, היו שינויים בנסיבות, שהפחיתו את הסבירות לגביית החוב בטווח הקרוב במלואו, וכתוצאה מצאנו לנכון להכיר בהפרשה להפסדי אשראי", אשר צמחו בעקבות התיקון ב־14.3 מיליון דולר, "בעיקר מלקוח יחיד".
בדוח המורחב נכתב שלאחר מספר ניסיונות לגבות את החוב מהלקוח, כולל ניסיון להגיע להסדיר את תנאי התשלומים, וכן "כתוצאה משינוי באינטראקציה עם הלקוח, שהפכה למחלוקת, וקשיים נוספים הנוגעים לצעדים בהם נקטה החברה לגבות את החוב" - הסבירות לגבות את החוב ביעילות בטווח הקרוב קטנה, והיא לא יכולה להבטיח שצעדיה בנושא יצליחו.
שטיין הוסיף באותה שיחה כי "אנו רוצים להדגיש שאנו ממשיכים לנקוט בצעדים נמרצים לגביית החוב" וכי אין לנושא זה כל השפעה על תחזית החברה לשנת 2023 (תחזית שאף הועלתה בהמשך השנה וכיום מדברת על צמיחה של 13%־18% בהכנסות ל־334-348 מיליון דולר, ורווחיות על בסיס Non-GAAP ברמה השנתית).
חברת המודיעין שגובה כספים ברחבי העולם
מקור החוב שהגדיל את הפסדי סרגון אשתקד נבע ככל הנראה מפרויקט גדול שבו הייתה מעורבת בפרו, עם חברת Orocom. סרגון המספקת פתרונות בשוק התמסורת האלחוטית דיווחה ב־2018 על זכייה בפרויקט עם Orocom כחלק מיוזמה של ממשלת פרו, לפרוס רשת אלחוטית שתספק קישוריות בפס רחב למיליוני פרואנים שחיים באזורים כפריים מרוחקים, כשהחוזה הוערך בהיקף כולל של 26 מיליון דולר לפחות.
בדוחות 2018 סרגון ציינה שסיפקה ערבויות בנקאיות בסך 29.1 מיליון דולר לממשלה בשם Orocom, וקיבלה שני נציגים בדירקטוריון החברה הפרואנית. בדוחות בשנים שלאחר מכן דיווחה שהערבויות הוחזרו ושהחברות בדירקטוריון בוטלה.
אלא שעם השנים נוצר חוב של החברה הפרואנית לסרגון. לגלובס נודע שאחד הצעדים שנקטה החברה בניסיון לגבות את החוב היה שכירתה של חברת CGI Group, תמורת מאות אלפי דולרים, כולל מקדמה של מעל 200 אלף דולר. CGI היא חברה העוסקת במודיעין עסקי וייעוץ אסטרטגי שבראשה עומדים ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי (נשיא החברה) וצביקה נווה.
CGI עולה מדי פעם לכותרות בפרשיות שונות. כך למשל ב־2019 נגנבו ממוזיאון בדרזדן שבגרמניה תכשיטים יקרי ערך מהמאה ה־18 במסגרת שוד מתוחכם. CGI סייעה בפתרון התעלומה וכעבור כשנה נעצרו חשודים שהודו במעשה.
במקרה אחר, שנחשף בגלובס בשנה שעברה, התברר כי איש העסקים גד זאבי ביקש את עזרת CGI לגבות חוב מממשלת בולגריה, ו־CGI הציעה פתרון: המדינה האפריקנית קונגו תזמין נשק ישן מבולגריה, שתשלח את הציוד, וכשהתשלום יועבר - זאבי יתפוס את הסכום שחייבים לו. התוכנית לא יצאה אל הפועל והצדדים האשימו אחד את השני בכישלון, אך ויתרו על הליכים משפטיים ביניהם.
עוד מקרה בו הייתה מעורבת CGI פורסם ב־2018 ונגע לבחירות בגיאורגיה, שם נשכרה החברה על־ידי הנשיאה שהייתה אחת המועמדים בבחירות, למצוא מידע על המפלגה המתחרה - וגילתה, לפי הדיווחים, ניסיון לתכנן התנקשות פוליטית בראש הממשלה לשעבר, שהוא גם האיש העשיר במדינה. בישראל, לפי דיווח בעבר נשכרה CGI על־ידי חברת אורקל לאחר שנפסלה ממכרז הענן הממשלתי (נימבוס).
במקרה של סרגון, מסר צביקה נווה, מנכ"ל CGI Group: "אנחנו לא מגיבים בכלי התקשורת אודות לקוחותינו ופעילותינו בישראל ובעולם. נדגיש כי CGI מלווה בייעוץ משפטי בכל מדינה בה אנו עובדים, להבטחת הפעילות בהתאם לחוק המקומי".
מיליוני דולרים שהתאדו בכפרים מרוחקים
לגלובס נודע ש־CGI החלה לעבוד עם סרגון בנושא החוב בתחילת השנה. באפריל היא העבירה לחברה דוח ביניים על הנושא, במטרה לאמוד את הסיכויים של גביית החוב מהחברה או מבעליה. לאחר איסוף מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ושיחות עם מקורות בפרו ובקולומביה, מהסביבה הקרובה של בעלי החברה הפרואנית. CGI ציינה שלפי מקור שמכיר היטב את הבעלים, הוא כבר לא מעורב בחברה אישית וההערכה הייתה שאם יוכל להתחמק מתשלום ללא השלכות חמורות, הוא יעשה זאת.
כמו כן, למרות שהחברה הפרואנית מתחמקת מתשלום לספקים, היא עדיין פונה למכרזי ממשלה בפרו ונהנית מהקשרים שלה שם. הדוח מצא גם מספר פרסומים שליליים על סיירה מהשנים האחרונות, בהם למשל חקירה של חברה בשליטתו בהונדורס בחשד להונאה, וצווי מעצר שהוצאו בגואטמלה למנהלים בחברה אחרת שבשליטתו.
דוח הביניים של CGI כלל מסקנות לפיהן הסיכוי להחזר החוב נמוך ללא הפעלת "מינוף" מסחרי והליכים משפטיים או מציאת מידע משמעותי, אם כי ההמלצה הייתה לא לפתוח בהליך משפטי בין היתר מחשש להליך ארוך שבו הצד השני יוכל להאשים את סרגון בהתנהגות פסולה.
מסרגון נמסר בתגובה: "החברה אינה נוהגת להתייחס למידע הקשור אליה לכאורה שאינו מידע פומבי שפורסם על ידה בדיווחים על־פי דין, לרבות בקשר ללקוחותיה, ספקים, נותני שירותים וכו'".
התחמקה מניסיון השתלטות עוין
סרגון, המנוהלת על־ידי דורון ארזי, נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 165 מיליון דולר, אחרי עלייה של 3% במניה מתחילת השנה, אך ירידה של כמעט 70% ממחירה בתחילת 2021. בשנה שעברה הצליח דירקטוריון החברה להדוף ניסיון השתלטות עוינת מצד המתחרה האמריקאית אוויאט, שביקשה לרכוש את החברה בשווי כ־259 מיליון דולר, אך לא זכתה לתמיכת בעלי המניות בניסיון לשנות את הרכב הדירקטוריון. בראש הדירקטוריון של סרגון עמד אז זהר זיסאפל ז"ל, שנפטר השנה.
במחצית הראשונה של 2023 סרגון רשמה הכנסות של כ־170 מיליון דולר, צמיחה של 20% ביחס לתקופה המקבילה (מתוך הסכום, כ־15% מההכנסות הגיעו מאמריקה הלטינית), והיא עברה לרווח תפעולי של 10.4 מיליון דולר ורווח נקי של 4.1 מיליון דולר.