אודות "המרוץ להארכת החיים"
בזמן שמדינות מתמודדות עם ההשלכות החברתיות והכלכליות של התארכות תוחלת החיים, המדע שמאחורי פיצוח מנגנון ההזדקנות מתקדם ותעשיית אריכות הימים משגשגת. פרויקט מיוחד של גלובס בודק האם בעתיד זיקנה תוכר כמחלה, והאם פריצות הדרך הן ברכה או קללה
לפני חמש שנים, בעיצומה של קריירה מספקת כרופאת פגים וילודים, החלה פרופ' ציפי שטראוס לחוות קשיי שינה. "חברות שלי העלו את האופציה של מנופאוזה, ובירור מעמיק העלה שאכן אני בקדם־מנופאוזה", היא מספרת על האופן שבו התגלגלה לעיסוק בלונג'ביטי, אריכות ימים. "הגילוי ממש הציל אותי. טיפלתי בעצמי והתחלתי ללמוד לעומק את השפעת המנופאוזה על הגוף. בהדרגה הבנתי שטיפול הורמונלי הוא רק דוגמה לאופן שבו ניתן להשפיע על התבגרות הגוף גם באמצע החיים".
התפיסה ההוליסטית של הזדקנות בריאה לא הייתה בתוכנית הלימודים בתקופה שבה שטראוס הוכשרה, "ובכל זאת, זו בעיה רפואית. בין גיל 75 ל־85, בדרך כלל, יש עשור של הידרדרות בכל התחומים: קוגניטיבית, סיעודית, נפשית. אבל יש אנשים שמרגישים מצוין עד גיל 95 ואז מתים בשקט, והסיכוי שזה יקרה מושפע לא מעט מסגנון החיים. המטרה שלי היא שיהיו יותר ויותר כאלה".
מחקר קריטי לכלכלה
בעקבות התהליך האישי שעברה, פנתה שטראוס למנכ"ל שיבא, פרופ' יצחק קרייס. "אמרתי לו, יש לנו הזדמנות להיות הראשונים שמקימים מרכז אריכות ימים בתוך בית החולים, שמיישם רק התערבויות מוכחות. תוך כדי כך אפשר לאסוף מידע שיכול לעזור למטופלים ולמחקר של אריכות ימים. אנחנו רוצים לעשות דמוקרטיזציה של מחקר אריכות הימים הבריאה". בשיבא אימצו את הרעיון בהתלהבות, והקליניקה של שטראוס צפויה להיפתח ב־2024. בבית החולים מסרבים למסור מספרים מדויקים ורק לומר שהושקעו בה מיליוני שקלים והיא תעסיק 15 אנשי צוות רפואי.
לדברי שטראוס, אריכות חיים בריאה תמנע מאיתנו אסון כלכלי, ולכן היא קריטית לחברה. זאת הסיבה שארגון הבריאות העולמי, הממוקד בבריאות הציבור, הכריז על 2020־2030 כעל "עשור הלונג'ביטי" והוציא קולות קוראים למחקר בתחום.
עד היום הצטבר לא מעט ידע על תהליך ההזדקנות, אומרת שטראוס. "בחיות מעבדה, אנחנו כבר מצליחים להאט את ההזדקנות או אפילו להסיג אותו לאחור. בעכברים, אפילו בכלבים, אנחנו מאריכים תוחלת חיים בשנתיים או שלוש, ובמעבדה רואים גם בעלי חיים שנראים בסוף חייהם, ופתאום החיוניות חוזרת אליהם".
פרופ' ציפי שטראוס, מייסדת ומנהלת הקליניקה בשיבא / צילום: שיבא
המחקר רציני מאוד, אך התיווך שלו לציבור לפעמים פחות. "צצות קליניקות פרטיות שמציעות טיפולים המבוססים על מחקרים לא מאוד מתוקפים, חלקם אפילו מופרכים, וכמובן הן לוקחות המון כסף".
רק כדי לסבר את האוזן, לפי כתבה שפורסמה לאחרונה ב"וול סטריט ג'ורנל", קליניקות פרטיות בארה"ב גובות כ־100 אלף דולר בשנה על טיפולים כאלה, הכוללים בדיקת הגיל הביולוגי, גילוי מוקדם של סרטן, טיפול בתאי גזע וחידוש שיער.
4.5 שעות של בדיקות
איך תעבוד הקליניקה בשיבא?
"היא תהיה פתוחה לכל אדם שיעמוד בקריטריונים מסוימים. ב־2024 לא נבקש תשלום כלל, וגם בהמשך התשלום צפוי לעמוד על כמה אלפי שקלים לשנה של בדיקות וטיפולים מקיפים. שיבא משקיע המון כסף במרכז, ומביא לצדי גם מומחית עולמית, פרופ' אוולין בישופ, עד לאחרונה חוקרת באוניברסיטת שנחאי לרפואה ובריאות הציבור וחוקרת אורחת באוניברסיטת תל אביב.
"המטופלים שלנו הם אנשים בני 50 בערך, בריאים פחות או יותר, אולי עם מחלות רקע מסוגים שונים, אפילו סרטן בעבר. אנחנו עושים להם בדיקות מקיפות שלוקחות כארבע שעות וחצי. הן לא נועדו לחפש מחלות דווקא - בשביל זה יש לנו רפואה ציבורית מצוינת - אלא לזהות את המצב הפיזיולוגי הכללי ולהבין איך למקסם את הפוטנציאל הבריאותי.
"אנשים לפעמים חושבים שאם הם עושים ספורט ואוכלים ירקות, מה כבר אפשר לשנות? ובכל זאת, לפעמים בבדיקות הללו יש הפתעות. למשל, בתחום מאסת השריר. אני נוהגת לרוץ, ובכל זאת בבדיקות גיליתי שאין לי מאסת שריר מספקת, והוספתי גם תרגילי כוח".
מכשיר DXA לבדיקת הרכב הגוף, שישתמשו בו בקליניקה / צילום: Shutterstock
מה עוד אתם בודקים?
"ויטמינים וכוח פיזי, תפקוד כל החושים, קוגניציה, זיכרון, חרדה, טרשת עורקים, מרפאת שינה, מיקרוביום, שיווי משקל, עושים ריצוף גנטי ובודקים גם אפיגנטיקה. כל הבדיקות הללו עוברות עיבוד באלגוריתם שפיתחנו.
"אחרי שבועיים, המטופלים חוזרים אלינו ואנחנו מציגים להם תמונה של בריאותם לפי תחומים. לאחר מכן מחברים אותם לאפליקציה כמו שעון ספורט, שבנוסף למדידה גם שואלת שאלות, ונותנת פידבק ועצות. המטופלים מגיעים למעקב אחרי חצי שנה, ושוב אחרי שנה".
מה לגבי תוספי מזון?
"מעט מאוד מהם הוכחו על בני אדם. המוצרים שנמכרים בחנויות לא אחידים. בקופסה אחת החומר הפעיל נמצא ברמות זניחות ובקופסה אחרת של אותו מותג הוא יהיה במינונים מדאיגים. יוצאי דופן הם ויטמין D וכורכום, שכנראה עוזר לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות. אז אנחנו חוקרים תוספי מזון, אבל בינתיים לא ממליצים עליהם".
לדברי שטראוס, "יש לנו, ואנחנו צופים שיהיו לנו עוד, שיתופי־פעולה עם מגוון חברות ומכוני מחקר אחרים".
ממה אנשים בסוף מתים?
אולי אנחנו בכלל חוששים מהדברים הלא נכונים, אומרת שטראוס. "אם היו מחסלים את כל הסרטן בעולם, היינו מאריכים את תוחלת החיים בערך בשנתיים. סוכרת? בערך בחודשיים. הסוכרת מחרבת את החיים אבל הורגת לאט. מחלות לב הן משמעותיות יותר, הן שוות 7־8 שנים. אבל ממה אנשים בסוף מתים? הם בודדים, מדוכדכים, ואז לא עושים ספורט, מאבדים מאסת שריר או מאסת עצם ומתים מנפילה. או שהם מתחילים לאבד בהדרגה את חוש השמיעה, ואז לא יכולים לשוחח ולנהל קשרים חברתיים ומידרדרים קוגניטיבית. אבל בעוד שכל ילד קטן עובר בדיקת שמיעה, מבוגרים רבים לא נבדקים. אני ממליצה לבדוק שמיעה באופן קבוע מגיל 60".
באיזה גיל את חושבת שאידאלי להתחיל לחשוב על אריכות ימים ולטפל בזה?
"היום אנחנו עובדים עם בני 50 כי הם מתעניינים בזה. אני מאמינה שבעתיד העניין יגיע כבר בגילאי 35־45. אבל בעצם, אנחנו מתחילים להזדקן עוד לפני שאנחנו נולדים. את זה אני אומרת כרופאת פגים. לשליה ולרחם יש השפעה על תהליכים שמכתיבים את איכות ותוחלת חיינו. ההיריון משפיע על האפיגנטיקה. הלידה משפיעה על סינדרומים מטבוליים. יש לנו עוד המון מה ללמוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
