גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דמוקרטיה בערבון מוגבל: מי ממנה את חברי הגוף שיבחר את יו"ר יש עתיד?

ביש עתיד הכריזו השבוע על עידן חדש שבמסגרתו מעמדו של מקים המפלגה, יאיר לפיד, לא יהיה מובטח עוד ● אלא שניסיון להבין איך מאויש הגוף הבוחר של המפלגה מעלה כי מדובר במנגנון סבוך ולא שקוף ● "ברור שללפיד יש השפעה מכרעת על הרכב הגוף", אומר פרופ' עופר קניג

קארין אלהרר, יש עתיד (בוקר טוב ישראל, גל''צ, 4.10.23) / צילום: שלומי אמסלם
קארין אלהרר, יש עתיד (בוקר טוב ישראל, גל''צ, 4.10.23) / צילום: שלומי אמסלם

לקראת בחירות 2013 הקים איש התקשורת יאיר לפיד מפלגה בצלמו ובדמותו, שהפכה מייד להצלחה אלקטורלית גדולה. כעבור כעשור, בבחירות שנערכו בשנה שעברה, הגיעה המפלגה למספר שיא של מנדטים עבורה, 24, ונדמה שכבר אפשר להתייחס אליה כגוף פוליטי יציב, שצפוי להישאר איתנו גם בשנים הקרובות. ובכל זאת, דבר אחד עדיין חסר. בניגוד למפלגות גדולות אחרות שאנחנו מכירים או הכרנו בעבר - כמו הליכוד, העבודה ואפילו קדימה - ביש עתיד אין מנגנון דמוקרטי ומסודר לבחירת יו"ר המפלגה. האם השבוע החסר הזה סוף סוף התמלא?

בלעדי | הסיפור המדהים על החברה שהסתבכה בפרו, המיליונים שאבדו ומשלחת החיפוש
ראיון | הבכיר שחטף שני כדורים במהלך קרב ו-20 שנה אחרי פתר לימ"מ את הבעיה

לפחות באופן רשמי יש עתיד אמורה להיכנס כעת לעידן חדש. במפלגה הכריזו כי בדצמבר, בעת כינוס ועידת המפלגה, יערכו לראשונה בחירות לתפקיד היו"ר. לפי הפרסומים, אפילו מועמד שיתחרה בלפיד יש הפעם - ח"כ רם בן ברק (בנובמבר 2021 כבר נפתחה הזדמנות להתמודד על התפקיד אך איש לא ניגש). ובכל זאת, רבים נותרו סקפטיים לגבי העובדה שיש כאן הליך פתוח באמת, וחברי הכנסת של המפלגה נאלצו להסביר שוב ושוב בתקשורת שלא מדובר רק במראית עין. "יש 750 אנשים (בגוף הבוחר) שלא כולם מונו על ידי לפיד בעקיפין", טענה ח"כ קארין אלהרר בראיון בגל"צ, "...בסוף זה לא בדיוק איזה 'יסמנים' שעושים כל מה שאומרים להם". עד כמה הטענה של אלהרר מדויקת? יצאנו להתחקות אחרי המנגנון המפלגתי הסבוך והמפותל שנבנה ביש עתיד, קחו אוויר והצטרפו אלינו.

מי את, "הנהלת המפלגה"?

על פי תקנון המפלגה, יו"ר יש עתיד יבחר בבחירות חשאיות שיערכו בוועידת המפלגה. חברי הוועידה הם אותם כ־750 איש שאליהם התייחסה אלהרר בדבריה, אם כי על פי התקנון הגוף יכול למנות עד 1,100 חברים, והמספר המדויק אינו סופי כרגע ועשוי להשתנות. שאלת המפתח כמובן היא איך נבחרים אותם חברי ועדה. התקנון מונה לא פחות משבעה מרכיבים שאמורים ליצור את התמהיל של הגוף הבוחר, אבל הניסיון להתחקות אחרי כל אחד מהם מוליך לא פעם למסדרון מפותל או לדרך מעגלית. קחו למשל את "נציגי המטות והקהילות". ביש עתיד יש כ־150 מטות, ועל פי התקנון כל ראש מטה או קהילה ישלח לפחות נציג אחד לוועידה, אך לא יותר מ־49. כלומר, הנציגים האלה ירכיבו לפחות 150 מתוך כ־750 החברים, וייתכן שאף הרבה יותר. מי ממנה את ראשי המטות והקהילות הללו? אותו גוף שבוחר גם את "החברים המייסדים" שיכהנו בוועידה וימנו "עד 30%" ממנה, ואחראי על מינוי תפקידי מפתח נוספים. לגוף הזה קוראים "הנהלת המפלגה".

ומה אפשר לספר על "הנהלת המפלגה"? גם כאן אין תשובות רשמיות חדות וברורות. למשל, כשפנינו לדוברות יש עתיד ושאלנו מי הם האנשים שמכהנים כיום בפועל כחברי הנהלה - מדובר בחמישה עד עשרה חברים - נמסר לנו כי לא נוכל לקבל את השמות. אבל אולי התשובה בפועל היא דווקא די פשוטה. הנה מה שכן אפשר לומר על הנהלת המפלגה. בראשה עומד יו"ר המפלגה, כלומר לפיד. יתר חברי ההנהלה ממונים על ידי היו"ר, ועל פי התקנון הוא אפילו רשאי להחליף אותם "אם הוא סבור כי אינם ממלאים את תפקידם כנדרש לטובת המפלגה, על־פי שיקול דעתו".

במילים אחרות, הנהלת המפלגה, אותו גוף דומיננטי שעשוי להיות אחראי ישירות או בעקיפין למינוי רוב חברי הגוף הבוחר, נשלט במידה רבה על ידי לפיד. לפיד גם אחראי ישירות למינוי של 5% מבין חברי הוועידה, יש לו השפעה גדולה מאוד על מינוי חברי הכנסת, שגם הם חברי ועידה, ועוד ועוד.

לא מנינו כאן את כל הדרכים שבאמצעותן מתמנים לוועידה, אך בכל מקרה הניסיון לפלח כמה בדיוק מתוך חברי הגוף הבוחר ממונים ישירות או בעקיפין על ידי לפיד, ובאיזה דרך, נידון לכישלון, וכרגע אין לכך תשובות מוחלטות. "התקנון לא לגמרי ברור בהיבט הזה - ולכן קשה לקבל מספר מדויק", אומר על כך פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שבחן את הנושא. "הוועידה של יש עתיד היא מוסד ממונה, לא נבחר, מה שמכונה בספרות: מוסד פנימי־מפלגתי לא־נבחר. זה חלק מהאלמנטים של מפלגה צעירה שעדיין לא עברה דמוקרטיזציה מלאה". ואולם, גם לפי קניג, "ברור שליו"ר המפלגה יש השפעה מכרעת על הרכב הוועידה".

פריימריז? זה מסגור שגוי

המהלך שעליו הכריזו ביש עתיד העלה גם את השאלה איך ייתכן שבמפלגה מתחילים רק כעת, ובאופן חלקי, ליישם צעדים שקיימים כבר עשרות שנים במפלגות הגדולות בישראל. גם כאן ח"כ אלהרר ניסתה לפוגג את הציניות שבה התקבל הצעד, ולהתבונן עליו דרך פרספקטיבה שונה. יש עתיד, היא אמרה, היא אמנם "מאוד דומיננטית בפוליטיקה בישראל", אבל מדובר במפלגה שקיימת רק כעשור. "צריך לזכור שלמפלגת השלטון היום, וגם למפלגת העבודה, לקח עשרות שנים להגיע לאיזשהו מנגנון. זה תהליך, זה לא קורה ביום אחד". האם זאת הפרספקטיבה ההיסטורית שבאמצעותה נכון לבחון את הדברים?

קודם כל, מדגיש קניג, "המסגור של הבחירות ב'יש עתיד' כפריימריז הוא שגוי, לפחות מהבחינה של ההגדרה בה משתמשים חוקרי מדעי המדינה. פריימריז היא שיטה כוללנית שבה מי שבוחרים - או את יו"ר המפלגה או את המועמדים לפרלמנט - הם מתפקדי המפלגה, או אפילו ציבור יותר רחב מזה". ביש עתיד, כפי שכבר ראינו, זה לא ממש הסיפור.

אבל מעבר לכך, בחינת ההיסטוריה של הפריימריז בישראל ובעולם, מראה כי ההסבר שהציעה אלהרר הוא בעייתי. הפריימריז ליו"ר המפלגה אכן הגיעו לישראל רק בשנות ה־90, כלומר, עשרות שנים לאחר שהעבודה והליכוד הוקמו, אך אי אפשר להסתכל על כך במנותק ממה שקרה בהקשר הזה בעולם.

קניג מציין כי שיטת הפריימריז נולדה בארה"ב בשנות ה־60, ומלבד ניסיון חד פעמי של ד"ש, ב־1977, לשיטה אכן לקח עשרות שנים להגיע לישראל. אלא שזה גם מה שקרה בשאר העולם. "במשך הרבה מאוד שנים הפריימריז אפיינו אך רק את ארה"ב, ורק משנות ה־90 יותר מפלגות באירופה, וגם בקנדה, אימצו את השיטה הזו. אלו תהליכים ששיקפו את רוח הזמן", הוא אומר, "בסופו של דבר זו שיטה שמבטאת יותר דמוקרטיה, השתתפותיות, תחרותיות".

ומה קרה כאן בישראל שגרם לכך שגם המפלגות הגדולות אצלנו אימצו אותה? העבודה הייתה הראשונה שפנתה אל השיטה ב־1992. יצחק רבין גבר אז על שמעון פרס במאבק על תפקיד יו"ר המפלגה, ובהמשך גם זכה בבחירות הכלליות. "הלחצים במפלגת העבודה לפתיחת ההליך היו תולדה של הרבה שנים שהמפלגה לא ניצחה בבחירות", אומר על כך קניג, "היה אז חוסר שביעות רצון מההנהגה, אבל פרס עדיין היה מאוד חזק במנגנון המפלגתי. לכן, המחשבה של רבין הייתה שהפריימריז יעניקו לו סיכוי, כיוון שבקרב הציבור הרחב של המפלגה הוא היה הרבה יותר פופולרי".

אותו הדבר קרה תוך זמן קצר גם בליכוד. שם דחף בנימין נתניהו להכנסת השיטה, לאחר ההפסד של המפלגה בבחירות 1992, ואכן כבש באמצעותה את ראשות הליכוד, ב־1993. "זה לא מקרי שרבין ונתניהו, שדחפו לאימוץ הפריימריז, גם צברו בעצמם קילומטראז' לא קטן בארה"ב - רבין כשגריר בתחילת שנות ה־70, ונתניהו כמי שכידוע התגורר שם שנים רבות - הם ספגו את רוח הפוליטיקה האמריקאית", אומר על כך קניג.

מטעמה של ח"כ אלהרר נמסר כך: "ועידת יש עתיד מונה כ750 חברים, אנשי הנהלת המפלגה שנבחרים על ידי היו"ר, חברי כנסת, ראשי מטות, פעילים שנבחרים על ידי ראשי המטות וצירים מטעם חברי הכנסת. ראשי המטות נבחרים על ידי ראש מטה השטח ובעת בחירה בהם יו"ר המפלגה לא מעורב כלל, ולכן יש ריחוק משליטתו. כמו כן, הפעילים הבולטים נבחרים על ידי ראשי המטות, וגם פה יש ריחוק מיו"ר המפלגה. יש גם נציגים מטעם חברי הכנסת, שיכולים להיות כל מי שהם בוחרים, ובלבד שהוא פקוד למפלגה שנתיים ומשלם דמי חבר. זאת אומרת, שיש מאות חברי מפלגה שאינם ממונים על ידי היו"ר ולא מאושרים על ידו. מכאן אמירתי שאין פה הצבעה של יס מנים.

"לגבי הליך הפריימריז במפלגה שקיימת 11 שנים. גם בליכוד וגם בעבודה היו תהליכים שקרו בטרם הגיעו לפריימריז מלא, שעברו דרך ועדה מסדרת. יש עתיד היא מפלגה מאוד דומיננטית בפוליטיקה הישראלית אך יחסית חדשה, ולכן אין להתפלא שהיא עדיין מצויה בתהליכים למציאת הדרך הטובה ביותר. מכל מקום, מבין כל המפלגות שהחלו דרכן ללא פריימריז, היא היחידה שהתחילה בתהליך. ובאופן כללי, אני אישית סבורה שפריימריז כמו שרואים במפלגת הליכוד, של מפקדי ארגזים, הוא תהליך משחית שאינני סבורה שמתאים ליש עתיד, ולכן צריך למצוא דרך טובה יותר להליך דמוקרטיזציה במפלגה".

מטעמה של יש עתיד לא התקבלה תגובה.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב ואיראן יחדשו את שיחות הגרעין ביום שלישי בז'נווה

לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הטרגדיה בגיל 25 והיציאה מהחובות: הדרך של מייסד חברת השמירה עד למיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3