פגיעה מירי רקטה באשקלון / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg
"יש פה כשלון מודיעיני קולוסאלי בכל הנוגע לחוסר המידע המקדים לגבי הכוונות של חמאס", אומר ד"ר עידו זלקוביץ', מומחה לפוליטיקה הפלסטינית במכללה האקדמית עמק יזרעאל ואוניברסיטת חיפה. "החזרה להטרדות על הגדר בתקופה האחרונה היו כנראה חלק מהמבצע ופגעו בגדר, ובחנו את מערכי ההגנה של ישראל". זלקוביץ' מדגיש שלא כל מי שהשתתף במתקפה ידע בדיוק מתי יוצאים לדרך, אבל בכל זאת "עשרות אם לא מאות של מחבלים לקחו בה חלק, וזה עבר מתחת לרדאר הישראלי. זו נורת אזהרה".
● עמוס גלעד: "כישלון מודיעיני ברור, יכול להיות שהגיע הזמן להפיל את חמאס בעזה"
● בכיר במכון למחקרי ביטחון: "חמאס תיכנן זאת זמן רב, עקפו אותנו בסיבוב"
● סיקור שוטף | מתקפה משולבת של חמאס על ישראל: עשרות מחבלים חדרו לעוטף, לפחות 100 הרוגים ישראלים
ראש הממשלה נתניהו הצהיר הבוקר (ש') שישראל נמצאת במלחמה של ממש, וחזר על הצהרתו בסרטון מה"בור" של המטה הכללי בקריה. ואכן, נראה שמדובר באירוע לחימה שצפוי להיות ארוך וקשה במיוחד: "חמאס התכוננה הרבה זמן למבצע הזה, ואנחנו רק בראשית הדרך", מציין זלקוביץ'.
"סינוואר, דף ואנשי הזרוע הצבאית הבינו מה המשמעות של להוציא פיגוע כזה, בין אם הוא יצליח כמו שקרה ובין אם לא. הם מנסים לייצר הישג מדיני ופוליטי דרך לחימה, והיום אחת הסוגיות שמעסיקות את השיח הפלסטיני אלו האסירים, ולכן מטרת המבצע הייתה גם לחטוף חיילים ומסתבר שגם אזרחים. אפילו ילדות וזקנות, דברים שנוגדים כל אמת מידה של מוסר לחימה ומשפט בינ"ל. זה הקושי בלהתמודד עם ארגון טרור", הוסיף. לא רק אנשי ארגוני הטרור חצו את הגדר במהלך שבת, אלא גם "אספסוף" כדברי זלקוביץ', שהגיע לשדוד ולבזוז את ישובי העוטף בזמן שהתושבים נמלטו או התחבאו.
בכל הנוגע לטקטיקות שהפכו את המתקפה לקטלנית כל כך, זלקוביץ' מציין ש"רואים למידה של חמאס ממערכות אחרות, ואחד הדברים הבולטים הוא שימוש ברחפנים וצילום אונליין כמו במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, איראן מספקת להם את הידע הצבאי על השימוש בכטב"מים כאלה, ושולחים עזתים ללמוד הנדסה ואווירונאוטיקה באוניברסיטאות באלג'יריה ובאסיה". התוצאה היא ש"בפעם ראשונה אי פעם כוח פלסטיני מצליח לכבוש ישוב יהודי. אפילו ב-1948, כל מי שכבש ישובים יהודיים היו צבאות ערביים סדירים. כעת, מחובתה של ישראל להעביר את הלחימה כמה שיותר מהר לשטח אויב".
סכנה לאירוע רב זירתי
האם המלחמה מול חמאס תישאר מולם, או שתהפוך לאירוע רחב יותר? החשודה המיידית היא כמובן איראן, שפועלת בעזרת שלוחותיה ברחבי המזרח התיכון כדי לפגוע בישראל. במקביל, הסכם הנורמליזציה המסתמן מול ערב הסעודית, והרעיון של תוכנית גרעין סעודית, מגבירים את הלחץ על איראן. לטענת זלקוביץ', חמאס לא בהכרח מתואמת באופן ישיר עם איראן, אך הפעולה הזאת היא בהחלט באינטרסים שלה. הוא מצטט את הודעת משרד החוץ האיראני, שאמר ש"האירוע הוא נקודת מפנה בהיסטוריה של הסכסוך, וזה הישג גדול להתנגדות".
"אחד הדברים שמוחמד דף ישמח שיקרה, זה ליצור אירוע רב זירתי. ברגע שניכנס לאירוע כזה, יהיו יותר כלים להפעיל לחץ על ישראל להגיע להפסקת אש. זה חלק מהסיכונים שהוא לקח על עצמו.
"הוא כמובן מקווה ליצור שיתוף פעולה עם השלוחות של איראן, כמו חיזבאללה והגא"פ, אבל עוד לא יודעים אם יש יד איראנית שמתכננת מאחורי הקלעים את המהלכים. אני גם לא חושב שהוא נועד לתקוע טריז מול הסעודים".
עם זאת, ברמה הפלסטינית הרצון להרחיב את המלחמה מעבר לרצועת עזה הוא גלוי וברור. "חמאס מדברים לכלל הציבוריות הפלסטינית, וקוראים לפלסטינים ולערבים-ישראלים לתקוף. מה שחמאס היו רוצים, כחלק מתפיסת אחדות הזירות, זה לרתק כוחות ישראלים בגדה ולערער את תחושת הבטחון כמו שהיה באירועי 'שומר החומות'. אפשר לראות ברשתות החברתיות איך הם מלעיטים את הציבור בניסיון לצייר תמונת ניצחון, ולתת למתקפה נופך יותר ויותר אגדי. אחרי הירי על ירושלים, פרסמו סרטוני וידאו של חרדים בורחים מתפילה בכותל וכתבו 'המתנחלים בורחים'. זה עוד שלב בדרך להאחדת הזירות: הגדה המערבית, מזרח ירושלים וערביי ישראל".
כלכלת עזה: משבר הומניטרי שיוצר תלות בארגוני הטרור
אז מה כן האינטרס של חמאס? לדברי זלקוביץ', ישנה "ביקורת חריפה על חמאס בחודשים האחרונים, על רקע בעיות כלכליות ברצועת עזה. ישראל דווקא שחררה לחמאס חבל הצלה בדמות אשרות לפועלים. כעת, חמאס רוצים את התדמית של מי שמובילה את המאבק בישראל, אחרי שישראל התמקדה בגא"פ בשני המבצעים האחרונים. ההישג האסטרטגי שהם שואפים אליו הוא עסקת אסירים, ולכן הדגש היה על לקיחת אנשים בשבי. אבל הם אולי עשו פה חישוב לא נכון, כי כמו שזה נראה - פניה של ישראל למערכה כוללת, ועסקת חילופי שבויים ואסירים לא על הפרק. ובינתיים, יש כ-170 הרוגים עד עכשיו ו-1,000 פצועים בעזה, וישראל עדיין תוקפת בהילוך ראשון".
המצב הכלכלי בעזה עגום למדי, וזלקוביץ' מתאר אותו כ"משבר הומניטרי שמתמשך כבר שנים. מקומות שונים בעזה לא זוכים ליותר מ-4 עד 8 שעות חשמל ביום. מערכת המים והביוב במצב קטטוני. כל פעם שיש מטח של גשם, מחנות הפליטים הופכים לוונציה - רק בלי הרומנטיקה".
הדבר מתבטא גם באפשרויות המוגבלות שישנן לתושבי עזה עצמם: "מי שכוחו במותניו חולם להגר, וצעירים נעים החוצה בדרכים לא דרכים. המשכורות מאוד נמוכות, ואחת הדרכים להגיע למשכורת סבירה היא להצטרף לממסד או לאחת מתנועות הטרור - וכך יוצרים יחסי תלות בין התושבים לארגונים".
זלקוביץ' מסביר שלאחרונה נשמעו מחאות של תושבי עזה נגד חמאס בכל הנוגע למצב הכלכלי, ו"מבצעים מהסוג הזה עוזרים לחמאס להצדיק את הקיום של עצמו כמי שנלחם בישראל ומגן על עזה. מעבר לתגובה על המדיניות הישראלית באל-אקצא, שזה סיפור שהם תמיד יכולים לספר לעצמם, חמאס רוצים להרים את קרנם מול הרשות הפלסטינית".
פחד מהשלכות? "הצבא הישראלי פחדן"
נראה שבעקבות הכרזות המלחמה וגיוס המילואים ההמוני, פניה של ישראל אכן למלחמה כוללת. האם חמאס לא חוששים מההשלכות של מהלך כזה? לדברי זלקוביץ' "הם למדו אותנו. מאז 2014, ישראל הקפידה לא להיכנס לרצועת עזה. גם ב-2012 הייתה רק כניסה קרקעית מוגבלת. רואים את הצבא הישראלי כפחדן, שמתגונן מאחורי בטונדות ותוקף רק מהאוויר, כי מפחדים להיכנס לרצועה ולהתעמת איתם. התעוזה של הנוחבה, כוח הקומנדו של חמאס, נובעת משחיקה מתמדת בהרתעה הישראלית".
לגבי ההשלכות עתה, זלקוביץ' מניח ש"בתוכנית הקרב מוחמד דף וחבריו לקחו בחשבון שישראל, תגיב והם ערוכים לכך. הם רוצים להפוך את ההפצצות מהאוויר כדי להפוך את התוקף והמותקף בתודעה. יש מכונת מדיה משומנת שמשמשת אותם לצבור תמיכה בדעת הקהל הערבית והמערבית כאחד. הפצצות אגרסיביות מהאוויר ישרתו אותם, אבל עצם ההכרזה על מלחמה טורפת את הקלפים לכולם. אי אפשר באמת לדעת מה תעשה עכשיו מדינת ישראל. גם אם הם התכוננו לפלישה קרקעית, הם כנראה לא התכוננו לסדר גודל שהם הולכים לחוות. יש הרבה נעלמים במשוואה הזאת, אך לכולם ברור שזו רק שריקת הפתיחה".