דגל ישראל מוקרן על שער ברנדנבורג בברלין, בשבת / צילום: Reuters, Sven Käuler/dpa
בזה אחר זה התייצבו ביממה האחרונה מנהיגי המערב כדי להביע תמיכה חד־משמעית בישראל ובזכותה להגן על עצמה. על רקע התמונות הקשות מהנעשה ביישובי עוטף עזה, שכללו טבח אזרחים, חטיפת ילדים ומשפחות ואירועי בני ערובה, הרטוריקה של המנהיגים הייתה ברורה מתמיד - ומסמלת מתן אור ירוק משמעותי לישראל לצאת למבצע חסר תקדים בעזה.
● תרגום בלעדי לחשיפת WSJ | איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות
● "אירוע תקדימי כל קנה-מידה": האלוף שבטוח - כך המלחמה צריכה להסתיים
ג'ו ביידן התייצב בשבת בלילה מול המצלמות והבהיר כי "ארה"ב עומדת לצדה של ישראל. לעולם לא ניכשל בשמירה על גבה". הוא הזהיר מדינות אחרות מלהתערב בנעשה, והגדיר את התקפת הפתע כ"טרגדיה נוראה ברמה האנושית". "הממשל שלי תומך בישראל בכל הכוח וללא פשרות... אנחנו נוודא כי הם (ישראל, א"א) יכולים להגן על עצמם ולהגן על האזרחים". שר ההגנה האמריקאי הוסיף כי "בימים הקרובים נוודא שלישראל יש את מה שהיא צריכה".
גם באיחוד האירופי התמיכה היתה חד־משמעית. "טרוריסטים מחמאס הכו בלב ישראל, כשהם הורגים וחוטפים נשים וילדים חפים מפשע", כתבה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר־ליין, "לישראל יש את הזכות להגן על עצמה - היום ובימים שיבואו. האיחוד האירופי עומד לצד ישראל".
מסרים דומים לגבי הזכות של ישראל להגן על עצמה נשמעו מבירות אירופיות כמו ברלין ופריז, רומא ופראג. "הסולידריות המלאה שלנו נתונה לישראל, ויש לה את הזכות המלאה תחת החוק הבינלאומי להגן על עצמה", כתבה שרת החוץ הגרמנית אנלנה ברבוק. "צרפת ניצבת לצד ישראל והישראלים, דבקה בביטחונם ובזכותם להגן על עצמם", כתב נשיא צרפת עמנואל מקרון. "נעבוד עם השותפים הבינלאומיים שלנו ביממה הקרובה כדי לתאם את הסיוע (לישראל)", כתב ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק. אפילו הממונה על יחסי החוץ באיחוד, ג'וספ בורל, הנחשב ל"סמן שמאלי" בצמרת האיחוד, כתב כי "הסולידריות המלאה שלי נתונה לישראל". בשלב זה, הוא הבכיר ביותר שהתייחס ישירות לנושא החטופים שנלקחו לעזה, והוא כתב כמה פעמים כי "יש לשחרר מיד את החטופים שנלקחו".
הדברים הללו ודומים שנשמעו מצד שורת ראשי מדינות אחרות, מסמלים כי מדינות המערב מעניקות לישראל יד חופשית בשלב זה למבצע צבאי. אם בעבר חלק מהגורמים דיברו בעיקר על עיקרון ה"מידתיות" ועל הצורך בכך שהתגובה הישראלית תהיה "פרופורציונלית" לפגיעות שהיא חוותה, כעת לא ניתן למצוא את המונח. ייתכן שהוא יופיע בעתיד, ככל שמספר הקורבנות ברצועת עזה יילך ויעלה, אבל כעת הוא מחוץ לשולחן. חלק מהדוברים מזכירים את הצורך ב"שלום בר־קיימא" אולם ברור לכל כי מדובר בהתקפה חד־צדדית על ישראל הראויה לתגובה צבאית שכמוה לא נרשמה עד כה.
כבר לא רק הסכסוך הישראלי־פלסטיני
העובדה כי מדובר בהתקפת־פתע נגד ישראל, שנעשתה ללא פרובוקציה מיוחדת בימים האחרונים מצד המדינה, וכן האופי שלה שכלל ירי חסר אבחנה באזרחים, בחפים מפשע, בילדים ובזקנים, חידדה את העמדה האירופית והבינלאומית, ומובילה כעת לתמיכה משמעותית יותר בעבור ישראל. בעבור האירופים, מדובר בשלב זה פחות בסכסוך הישראלי־פלסטיני ויותר באירוע בסגנון הטבח בבטקלאן, או אירועים איסלמיסטיים אחרים. גם ההשוואות בתקשורת האירופית הן להתקפה על מגדל התאומים, או להתקפת הפתע היפנית על פרל הרבור.
ההצהרות של המדינות לוו בצעדים סמליים ברחבי אירופה ובארה"ב. דגלי ישראל הונפו והוקרנו בשורה של בירות אירופיות וגם בארה"ב, לאות סולידריות עם ישראל. בברלין הוקרן דגל ישראל על שער ברנדנבורג, וקנצלר גרמניה אולף שולץ - כמו גם שורת בכירים גרמנים אחרים - פירסמו את התמונה עם ההערה "סולידריות עם ישראל". גם על ארמון הממשלה ברומא שבאיטליה הוקרן דגל ישראל, וכך גם בגנואה. דגל ישראל הוקרן גם על בניין הנציבות האירופית בלב בריסל. בווינה, דגל ישראל הונף על בניין העירייה. בניו יורק, החלק העליון של בניין האמפייר סטייט הואר אף הוא בכחול ולבן לאות הזדהות עם הנעשה בישראל.
בגרמניה במיוחד, ההתקפות על ישראל זיעזעו את התקשורת ואת הממסד הפוליטי. המוציא לאור של העיתון היומי "טאגסשפיגל" כתב במאמר ביום ראשון כי על ברלין ליצוק תוכן בהבטחות העבר שלה בדבר כך ש"ביטחון מדינת ישראל הוא אחת מסיבות הקיום של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית". הוא כתב כי על גרמניה לספק נשק לישראל, לשקול השתתפות בכוחות שלום בינלאומיים בלבנון או אולי בגבול עזה־מצרים ולהודיע על הפסקת המימון של פרויקטים הומניטריים ברצועת עזה, כולל מתקן טיהור שפכים גדול שברלין הקימה על חשבונה. גם העובדה כי אחת מהחטופות לעזה היא אזרחית גרמנית, וכי אמה התראיינה לכלי התקשורת המקומיים והתחננה לכל מידע על גורלה, גורר הזדהות מצד הציבור הגרמני.
העימות בעזה עלול לגלוש לערי אירופה
על רקע גילויי הסולידריות, בלטו מהצד השני כמה חגיגות של תומכי חמאס בבירות אירופיות. אלו תועדו בווינה, בברלין וגם בלונדון. ברובע נויקלן שבברלין התאספו כמה עשרות תומכי חמאס מהארגון הפלסטיני הקיצוני "סמידון" והתעמתו עם כוחות המשטרה. הקריאות נגד ישראל נחשבות בגרמניה לאסורות כחלק מהחוקים נגד אנטישמיות. חלק מהמפגינים נעצרו והמשטרה מסרה כי תיעדה את מי שנמלט כדי להגיש כתבי אישום.
באירופה למודי לקח לגבי המהירות שבה עימות בעזה "גולש" גם לרחובות הערים הגדולות, שבהן יש אוכלוסיות גדולות של מהגרים מהמזרח התיכון. כך היה במהלך המבצעים והסבבים האחרונים בין חמאס וג'יהאד איסלאמי לבין ישראל, כאשר נרשמו הפגנות ענק וכן תקריות אנטישמיות. בשבדיה ובגרמניה כבר הגבירו את השמירה על מוסדות יהודיים.
נכון לעכשיו, דעת הקהל האירופית נמצאת תחת הרושם המזעזע של התקפת חמאס בסוף השבוע. אך ככל שמספר הקורבנות בצד הפלסטיני יעלה, וככל שהצד הישראלי יפגין את העליונות הצבאית שלו ויגבה מחיר כבד מרצועת עזה בניסיון לפגוע בחמאס, הקרדיט האירופי עשוי להישחק. בינתיים, אירופה מתייצבת עם ארה"ב לצד ישראל באופן חד־משמעי, השאלה היא עד כמה איתנה תהיה התמיכה ככל שהזמן יעבור.