גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנאי של דיין, ההתעלות של שמיר: מה אפשר ללמוד ממשלות החירום מהעבר

רבים ממי שקראו להקמת ממשלת החירום הנוכחית הזכירו את זאת שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים, אלא שדווקא אז כן הוצבו תנאים לקבלת תיקים ספציפיים ● ואיך הוקמו ממשלות חירום אחרות בהיסטוריה שלנו? נראה שככל שחולף הזמן היכולת לשתף פעולה פוחתת ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו, הליכוד (נאום בערוצים השונים, 9.10.23) / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו, הליכוד (נאום בערוצים השונים, 9.10.23) / צילום: איל יצהר

מאז האירוע הקשה בעזה, במשך ימים, כולם מדברים על ממשלת אחדות לנוכח מצב החירום, וכעת הושגה הסכמה על הקמתה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על כך. "אני קורא למנהיגי האופוזיציה להקים מייד ממשלת חירום לאומית ללא תנאים מוקדמים", הוא אמר בנאום ביום שני השבוע, והוסיף דוגמה מההיסטוריה. ממשלה כזו, הוא אמר, "הוקמה עם מנחם בגין ערב מלחמת ששת הימים".

נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית

אבל האם ממשלת החירום שהוקמה ב־1967 אכן הייתה מהלך "נטול פוליטיקה" שלא כלל תנאים מוקדמים? מה הביא להקמת הממשלה ההיא, ולהקמת ממשלות חירום אחרות לאורך ההיסטוריה, ואיך הן עבדו? בדקנו מה קרה כשמשברים לאומיים נפגשו עם אינטרסים פוליטיים, ומה ניתן ללמוד מכך.

בגין הציב תנאים

ערב מלחמת ששת הימים היה מנחם בגין מנהיג האופוזיציה, וגם אדם שנחשב מוקצה מבחינת המיינסטרים הפוליטי. לדברי פרופ' אמיר גולדשטיין מהמכללה האקדמית תל־חי, "בתקופת ההמתנה (שקדמה למלחמה) הבשיל תהליך ארוך שנים של לגיטימציה לבגין ולתנועתו", שהגיע לשיאו עם כניסתו לממשלה. אבל איך התגבשה אותה ממשלה היסטורית, והאם היא באמת הוקמה תוך הפגנת "אלטרואיזם פוליטי" ו"ללא תנאים מוקדמים"? לא ממש.

ראשית, בגין לא הצטרף לבד לממשלה. יחד איתו נכנס לממשלה גם משה דיין, חבר מפלגת רפ"י שהקים בן גוריון, ויריבו הפוליטי של ראש הממשלה לוי אשכול. דיין היה מוכר אז בציבור כבעל מוניטין ביטחוני מרשים והדרישה הייתה שהוא ימונה לשר הביטחון במקומו של אשכול שהחזיק בתפקיד במקביל להיותו ראש ממשלה. בגין עצמו, כך מתברר, היה שותף לתנאי הפוליטי הזה, אבל עוד לפני כן הוא ניסה לקדם מהלך פוליטי אחר. פרופ' גולדשטיין מציין כי במהלך תקופת ההמתנה בגין הציע להחליף את ראש הממשלה אשכול בדוד בן גוריון. לאחר שהבין כי המהלך הזה אינו אפשרי הוא המשיך להתעקש, יחד עם אנשי רפ"י, על כך שאשכול ימסור את תיק הביטחון לדיין, וסירב להפצרות של ראשי מפא"י להיכנס לממשלה עם מפלגתו בלבד.

"למעשה", אומר גולדשטיין, "מי שגרם לכך שדיין התמנה לשר הביטחון הוא בגין. ללא ההתעקשות שלו - זה לא היה קורה". אשכול, שנאלץ להיכנע לבסוף, אמר אז: "הגעתי למסקנה שמוטב לחדול להתמקח. החלטתי בלבי: ההיסטוריה - מה שאת רוצה לעשות - תעשי מהר'".

ובכל זאת, גולדשטיין מדגיש כי "אף על פי שהשיקולים הפוליטיים היו מעורבים בהליך, המניעים המרכזיים של בגין היו פטריוטיים, בעיקר מההכרה בחרדה הגדולה שאחזה בציבור ובחשיבות של הקונצנזוס למורל ולביטחון הלאומי, בעיקר לקראת אפשרות של מלחמה שעל פי ההערכות אז הייתה עלולה לגבות מחיר של אלפי הרוגים בישראל". המהלך הזה, הוא אומר, ממחיש את האופן שבו שיקולים ערכיים ופוליטיים אינם מופרדים לחלוטין. בין אם נהג משיקולים פוליטיים או פטריוטים בגין הרוויח מהמהלך. הוא נשאר בממשלה גם לאחר המלחמה, ובהמשך אף נטל חלק בממשלה הבאה בראשותה של גולדה מאיר (ממנה פרש ב־1970). כידוע, כעבור פחות מעשור הוא כבש את ראשות הממשלה במהפך הפוליטי של 1977. אגב, גם במהלך מלחמת יום הכיפורים שהגיעה עוד לפני כן, והיוותה נקודת משבר של ממש, נעשה ניסיון להקים ממשלת אחדות, אך הפעם, אומר גולדשטיין, מאיר סירבה להצעה לצרף את בגין.

שמיר בחר בשת"פ

משברים לא מגיעים רק כתוצאה ממלחמות. בשנות השמונים, תחת הנהגת הליכוד, נקלעה ישראל למשבר כלכלי חריף ולסחרור אינפלציוני, כשברקע נמשך גם "הדשדוש" בלבנון, על רקע מלחמת לבנון שנפתחה ב־1982. אלא שהבחירות שנערכו אז, ב־1984, הסתיימו ללא הכרעה. הפתרון שהועלה היה להקים לראשונה בתולדות ישראל ממשלת אחדות לאומית על בסיס רוטציה. שמעון פרס, שהמערך שבראשו עמד היה המפלגה הגדולה ביותר, יכהן כראש ממשלה בשנתיים הראשונות, ויצחק שמיר, מנהיג הליכוד, יחליף אותו בתפקיד לשנתיים נוספות.

גולדשטיין מזכיר כי גם אז היריבות בין המחנות והשסעים החברתיים היו חריפים מאוד, כך המשבר נבע לא רק מסיבות "חיצוניות". "וכאן", הוא אומר, "צריך לציין את שמיר, שאף שהיה מנהיג לא כריזמטי בפן הרטורי, בחר להוביל את המדינה לשיתוף פעולה, למגמה של עבודה משותפת ושל ריפוי השסעים. כמובן ב־1984 זה נבע גם מצורך פוליטי, אולם ראינו את זה גם ב־1988 כשהוא יכול היה להקים לבד ממשלת ימין ובחר להוביל שוב לממשלת אחדות".

בשנת 2001, על רקע נפילת ממשלתו של אהוד ברק, שלוותה במשבר ביטחוני (האינתיפאדה השנייה) וכלכלי, נערכו בישראל בחירות במתכונת חריגה, שלא חזרה מאז. בשל הבחירות הישירות שהיו נהוגות אז, הכנסת, שנבחרה ב־1999, נותרה על כנה, והבחירות נערכו רק על תפקיד ראש הממשלה. אריאל שרון ניצח בהן ברוב עצום, אך מפלגתו נותרה עם 19 מנדטים בלבד, ולא הייתה לו למעשה ברירה, אלא להקים את הממשלה עם מפלגת העבודה.

כך, במרץ 2001, הוקמה ממשלת אחדות שבה לצד שרון כראש הממשלה, כיהנו שני בכירים ממפלגת העבודה: שמעון פרס כסגן ראש הממשלה ושר החוץ ובנימין (פואד) בן אליעזר כשר הביטחון. האחדות הזו לא האריכה ימים, ובנובמבר 2002, בעקבות התנגדות העבודה להצעת תקציב המדינה לשנת 2003, היא פרשה מהממשלה.

בכלל, נראה כי ככל שחלף הזמן הפוליטיקה הישראלית הפכה חשדנית יותר ונוחה פחות לשיתופי פעולה חוצי מחנות. כך קרה גם בשנת 2020 על רקע משבר בריאותי עולמי חסר תקדים. מגפת הקורונה תפסה את ישראל כשהיא לאחר שתי מערכות בחירות שבהן לא הושגה הכרעה, כשזמן קצר לאחר פריצתה נערכו בחירות שלישיות שגם הן הסתיימו בצורה דומה. ראש ממשלת המעבר, נתניהו, יצא אז בנאום שבוודאי ישמע לכם מוכר. "ערב מלחמת ששת הימים קמה בישראל ממשלת חירום לאומית", הוא אמר, "אני קורא להקים ממשלה דומה עכשיו, עוד הערב… זו תהיה ממשלת חירום לתקופה מוגבלת, ויחד נילחם להציל את חייהם של רבבות אזרחים".

איך זה נגמר בסוף - כולם יודעים. בני גנץ נענה לקריאה והוקמה "ממשלת חילופים", שהייתה דומה במידה רבה לממשלת הרוטציה של 1984, אך הפעם חילופי רה"מ היו אמורים להיות מעוגנים בחוק, לפחות במידה מסוימת, ולא להסתמך על אמון בלבד. אלא שלאחר שהתקציב לא עבר במועד בשל התעקשות הליכוד על כך שהוא יהיה לשנה אחת, שעמדה להסתיים כבר, ולא לשנתיים (בניגוד להסכמים הקואליציוניים), הכנסת התפזרה, וישראל הלכה לבחירות בפעם הרביעית.

עוד כתבות

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"