גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנאי של דיין, ההתעלות של שמיר: מה אפשר ללמוד ממשלות החירום מהעבר

רבים ממי שקראו להקמת ממשלת החירום הנוכחית הזכירו את זאת שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים, אלא שדווקא אז כן הוצבו תנאים לקבלת תיקים ספציפיים ● ואיך הוקמו ממשלות חירום אחרות בהיסטוריה שלנו? נראה שככל שחולף הזמן היכולת לשתף פעולה פוחתת ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו, הליכוד (נאום בערוצים השונים, 9.10.23) / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו, הליכוד (נאום בערוצים השונים, 9.10.23) / צילום: איל יצהר

מאז האירוע הקשה בעזה, במשך ימים, כולם מדברים על ממשלת אחדות לנוכח מצב החירום, וכעת הושגה הסכמה על הקמתה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על כך. "אני קורא למנהיגי האופוזיציה להקים מייד ממשלת חירום לאומית ללא תנאים מוקדמים", הוא אמר בנאום ביום שני השבוע, והוסיף דוגמה מההיסטוריה. ממשלה כזו, הוא אמר, "הוקמה עם מנחם בגין ערב מלחמת ששת הימים".

נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית

אבל האם ממשלת החירום שהוקמה ב־1967 אכן הייתה מהלך "נטול פוליטיקה" שלא כלל תנאים מוקדמים? מה הביא להקמת הממשלה ההיא, ולהקמת ממשלות חירום אחרות לאורך ההיסטוריה, ואיך הן עבדו? בדקנו מה קרה כשמשברים לאומיים נפגשו עם אינטרסים פוליטיים, ומה ניתן ללמוד מכך.

בגין הציב תנאים

ערב מלחמת ששת הימים היה מנחם בגין מנהיג האופוזיציה, וגם אדם שנחשב מוקצה מבחינת המיינסטרים הפוליטי. לדברי פרופ' אמיר גולדשטיין מהמכללה האקדמית תל־חי, "בתקופת ההמתנה (שקדמה למלחמה) הבשיל תהליך ארוך שנים של לגיטימציה לבגין ולתנועתו", שהגיע לשיאו עם כניסתו לממשלה. אבל איך התגבשה אותה ממשלה היסטורית, והאם היא באמת הוקמה תוך הפגנת "אלטרואיזם פוליטי" ו"ללא תנאים מוקדמים"? לא ממש.

ראשית, בגין לא הצטרף לבד לממשלה. יחד איתו נכנס לממשלה גם משה דיין, חבר מפלגת רפ"י שהקים בן גוריון, ויריבו הפוליטי של ראש הממשלה לוי אשכול. דיין היה מוכר אז בציבור כבעל מוניטין ביטחוני מרשים והדרישה הייתה שהוא ימונה לשר הביטחון במקומו של אשכול שהחזיק בתפקיד במקביל להיותו ראש ממשלה. בגין עצמו, כך מתברר, היה שותף לתנאי הפוליטי הזה, אבל עוד לפני כן הוא ניסה לקדם מהלך פוליטי אחר. פרופ' גולדשטיין מציין כי במהלך תקופת ההמתנה בגין הציע להחליף את ראש הממשלה אשכול בדוד בן גוריון. לאחר שהבין כי המהלך הזה אינו אפשרי הוא המשיך להתעקש, יחד עם אנשי רפ"י, על כך שאשכול ימסור את תיק הביטחון לדיין, וסירב להפצרות של ראשי מפא"י להיכנס לממשלה עם מפלגתו בלבד.

"למעשה", אומר גולדשטיין, "מי שגרם לכך שדיין התמנה לשר הביטחון הוא בגין. ללא ההתעקשות שלו - זה לא היה קורה". אשכול, שנאלץ להיכנע לבסוף, אמר אז: "הגעתי למסקנה שמוטב לחדול להתמקח. החלטתי בלבי: ההיסטוריה - מה שאת רוצה לעשות - תעשי מהר'".

ובכל זאת, גולדשטיין מדגיש כי "אף על פי שהשיקולים הפוליטיים היו מעורבים בהליך, המניעים המרכזיים של בגין היו פטריוטיים, בעיקר מההכרה בחרדה הגדולה שאחזה בציבור ובחשיבות של הקונצנזוס למורל ולביטחון הלאומי, בעיקר לקראת אפשרות של מלחמה שעל פי ההערכות אז הייתה עלולה לגבות מחיר של אלפי הרוגים בישראל". המהלך הזה, הוא אומר, ממחיש את האופן שבו שיקולים ערכיים ופוליטיים אינם מופרדים לחלוטין. בין אם נהג משיקולים פוליטיים או פטריוטים בגין הרוויח מהמהלך. הוא נשאר בממשלה גם לאחר המלחמה, ובהמשך אף נטל חלק בממשלה הבאה בראשותה של גולדה מאיר (ממנה פרש ב־1970). כידוע, כעבור פחות מעשור הוא כבש את ראשות הממשלה במהפך הפוליטי של 1977. אגב, גם במהלך מלחמת יום הכיפורים שהגיעה עוד לפני כן, והיוותה נקודת משבר של ממש, נעשה ניסיון להקים ממשלת אחדות, אך הפעם, אומר גולדשטיין, מאיר סירבה להצעה לצרף את בגין.

שמיר בחר בשת"פ

משברים לא מגיעים רק כתוצאה ממלחמות. בשנות השמונים, תחת הנהגת הליכוד, נקלעה ישראל למשבר כלכלי חריף ולסחרור אינפלציוני, כשברקע נמשך גם "הדשדוש" בלבנון, על רקע מלחמת לבנון שנפתחה ב־1982. אלא שהבחירות שנערכו אז, ב־1984, הסתיימו ללא הכרעה. הפתרון שהועלה היה להקים לראשונה בתולדות ישראל ממשלת אחדות לאומית על בסיס רוטציה. שמעון פרס, שהמערך שבראשו עמד היה המפלגה הגדולה ביותר, יכהן כראש ממשלה בשנתיים הראשונות, ויצחק שמיר, מנהיג הליכוד, יחליף אותו בתפקיד לשנתיים נוספות.

גולדשטיין מזכיר כי גם אז היריבות בין המחנות והשסעים החברתיים היו חריפים מאוד, כך המשבר נבע לא רק מסיבות "חיצוניות". "וכאן", הוא אומר, "צריך לציין את שמיר, שאף שהיה מנהיג לא כריזמטי בפן הרטורי, בחר להוביל את המדינה לשיתוף פעולה, למגמה של עבודה משותפת ושל ריפוי השסעים. כמובן ב־1984 זה נבע גם מצורך פוליטי, אולם ראינו את זה גם ב־1988 כשהוא יכול היה להקים לבד ממשלת ימין ובחר להוביל שוב לממשלת אחדות".

בשנת 2001, על רקע נפילת ממשלתו של אהוד ברק, שלוותה במשבר ביטחוני (האינתיפאדה השנייה) וכלכלי, נערכו בישראל בחירות במתכונת חריגה, שלא חזרה מאז. בשל הבחירות הישירות שהיו נהוגות אז, הכנסת, שנבחרה ב־1999, נותרה על כנה, והבחירות נערכו רק על תפקיד ראש הממשלה. אריאל שרון ניצח בהן ברוב עצום, אך מפלגתו נותרה עם 19 מנדטים בלבד, ולא הייתה לו למעשה ברירה, אלא להקים את הממשלה עם מפלגת העבודה.

כך, במרץ 2001, הוקמה ממשלת אחדות שבה לצד שרון כראש הממשלה, כיהנו שני בכירים ממפלגת העבודה: שמעון פרס כסגן ראש הממשלה ושר החוץ ובנימין (פואד) בן אליעזר כשר הביטחון. האחדות הזו לא האריכה ימים, ובנובמבר 2002, בעקבות התנגדות העבודה להצעת תקציב המדינה לשנת 2003, היא פרשה מהממשלה.

בכלל, נראה כי ככל שחלף הזמן הפוליטיקה הישראלית הפכה חשדנית יותר ונוחה פחות לשיתופי פעולה חוצי מחנות. כך קרה גם בשנת 2020 על רקע משבר בריאותי עולמי חסר תקדים. מגפת הקורונה תפסה את ישראל כשהיא לאחר שתי מערכות בחירות שבהן לא הושגה הכרעה, כשזמן קצר לאחר פריצתה נערכו בחירות שלישיות שגם הן הסתיימו בצורה דומה. ראש ממשלת המעבר, נתניהו, יצא אז בנאום שבוודאי ישמע לכם מוכר. "ערב מלחמת ששת הימים קמה בישראל ממשלת חירום לאומית", הוא אמר, "אני קורא להקים ממשלה דומה עכשיו, עוד הערב… זו תהיה ממשלת חירום לתקופה מוגבלת, ויחד נילחם להציל את חייהם של רבבות אזרחים".

איך זה נגמר בסוף - כולם יודעים. בני גנץ נענה לקריאה והוקמה "ממשלת חילופים", שהייתה דומה במידה רבה לממשלת הרוטציה של 1984, אך הפעם חילופי רה"מ היו אמורים להיות מעוגנים בחוק, לפחות במידה מסוימת, ולא להסתמך על אמון בלבד. אלא שלאחר שהתקציב לא עבר במועד בשל התעקשות הליכוד על כך שהוא יהיה לשנה אחת, שעמדה להסתיים כבר, ולא לשנתיים (בניגוד להסכמים הקואליציוניים), הכנסת התפזרה, וישראל הלכה לבחירות בפעם הרביעית.

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון