גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

75% מהירקות בישראל מגיעים מעוטף עזה: "אנחנו במשבר קולוסלי"

החקלאים בעוטף עזה מנסים להרים את הראש מבעד לאסון הכבד שפקד את היישובים ולהציל את מה שנותר מהמשקים ● רבים איבדו את היכולת לקטוף, לעבד ולשנע את התוצרת שהיא מפעל חייהם ● כדי ליצור סיכוי לעתיד הענף בדרום, הם מבקשים כסף, אבל לא רק: "חייבים להכין תוכנית ארוכת טווח לייצוב החקלאות והשמתה בראש סולם העדיפויות" ● בינתיים, המחירים בסופרים מטפסים ● ויש גם כאלה שמבקשים מהמדינה להפסיק עם הייבוא: "יש עודפים"

יירוטים מעל משק חלקאי במועצה האזורית אשכול / צילום: Reuters
יירוטים מעל משק חלקאי במועצה האזורית אשכול / צילום: Reuters

שבוע חלף מאז בוצעו הזוועות הבלתי נתפסות בעוטף עזה, וממדי האסון רחוקים מלהיות ברורים. גם בזירה הכלכלית קשה מאוד לנבא נבואות. אפילו את הנזקים הכבדים לא ניתן בשלב זה לאמוד במספרים ברורים. התיאור היחיד שישנה הסכמה לגביו, הוא שמדובר ב"הפסדי עתק". כאלה שיכולים למוטט ענפים שלמים לגמרי. החקלאות היא ענף כזה.

התקפת חמאס שמה קץ להסכמה עדינה בין רוסיה וישראל
עמוס גלעד מסביר: אלה היו שתי הטעויות של חמאס וזה מה שיקרה אחרי שנסלק אותו
אזור העוטף, הכולל את אשכול, שדות נגב, שער הנגב וחוף אשקלון, מכונה בענף "אסם הירקות של ישראל". על־פי נתונים שמסר יו"ר חקלאי ישראל ומזכיר תנועת המושבים, עמית יפרח, כ־75% מן הירקות בישראל מגודלים בעוטף עזה, וכך גם 20% מן הפירות, ו־6.5% מהחלב. כמו כן, ישנם בעוטף עזה לולים, רפתות ובריכות דגים.

כלל תתי־הענפים הללו ספגו מכה קשה בעקבות אירועי השבוע החולף. חקלאים ועובדים נרצחו. שטחים חקלאיים הוצתו ונפגעו באופן ישיר. רפתות ולולים נותרו ללא טיפול. מעבר לכך, בשל פגיעה בתשתיות, ב־48 השעות הראשונות ללחימה הייתה גם בעיית מים וחשמל קשה, שגרמה לפגיעה נוספת - בבעלי החיים ובגידולים החקלאיים. ביישובים סמוכי הגדר מטבע הדברים לא יכולה הייתה להיות פעילות כלל, ורבים הוגדרו כשטח צבאי סגור.

אין ידיים עובדות, הגישה לשטחים נחסמה

"יש בעיה קשה ביכולת שלנו לעבד ולקטוף את התוצרת החקלאית בשטחים האלה, ואנחנו צריכים עובדים", מסביר יפרח, בן למשפחת חקלאים ממושב אוהד שבמועצה האזורית אשכול. "את רוב העובדים התאילנדים כמובן פינינו אל מחוץ לגבולות העוטף, בוודאי את אלה שביקשו. את אלה שרצו לעבוד חיברנו לחקלאים אחרים באזור המרכז".

בעיית העובדים וקשיים לוגיסטיים נוספים שבים ועולים בכל שיחה עם חקלאי מהאזור, כמו גם בהודעה הרשמית שהוציא משרד החקלאות. החקלאים מספרים בין היתר כך: "מה שקורה כרגע הוא שהתוצרת ישנה, אך אי אפשר להגיע לשטחים, הצבא לא נותן להיכנס", מספר ירון סולומון, ראש מחלקת התיישבות ומנהל אגף המשק בתנועת כפרי האיחוד החקלאי, שהוא גם בעלים של מטע אבוקדו ופרדס במושב דקל שבמועצה אזורית אשכול.

"אין ידיים עובדות, כל הגידולים יילכו לאיבוד"

לדבריו, בעוטף ישנם כ־15 אלף דונם לגידול של אבוקדו, והענף עשוי להיפגע משמעותית מהיעדר האפשרות המיידית לטפל בהם. "עכשיו סיימנו עם הירוקים המוקדמים ומתחילים לקטוף אטינגר. אני שואל את עצמי - לא קטפתי היום, אולי מחר. אבל מה אם לא? ברגע שהאבוקדו על העץ הוא ממשיך להתנפח, ובנקודה מסוימת הוא מתפוצץ. זה מה שהולך לקרות אם לא יתנו להיכנס פנימה".

סולומון מזכיר שמעבר לחסימות הביטחוניות, גם בעיה קשה של שינוע של הסחורות. "יש הרבה נהגי משאיות שלא מוכנים לרדת לאזור", הוא אומר. בעיית השינוע עלתה השבוע גם בערים מרוחקות יותר, כמו אשקלון. אך זה לא רק השינוע.

"גם אם יתנו לי איזה שעה שעתיים שלוש לקטוף, אין לי ידיים עובדות. את הפרדס צריך לקטוף רק בסוף דצמבר, אבל גם בו צריך לטפל. ברגע שאתה לא יכול לשים מטוסי ריסוס למשל - הגידולים נפגעים. כל גידולי השדה: גזר צנוניות, בצל, קישואים ומלפפונים - הכול ילך לאיבוד", הוא מסביר.

"עכשיו למשל צריך לשתול עגבניות. אם אתה לא שותל עכשיו - בעוד כמה חודשים יהיה מחסור של פירות וירקות - ושל שתילים. חקלאות זה לא מפעל ברגים."יש פה שרשרת של דברים שגוררים אחד את השני".

במשרד החקלאות הבהירו בשורה של פרסומים רשמיים כי הם מגויסים באופן מלא לתמיכה בענף, ואף פרסמו לפני כמה ימים נוהל להענקת תמיכות כספיות לגיוס עובדים ולהענקת הסדרי לינה, מזון ותחבורה עבורם. "הקציתי 2.5 מיליון שקלים לשם כך", אומר מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא. בנוסף אישר המשרד הצבת כ־90 מיגוניות חדשות נוספות במשקים חקלאיים ביישובי עוטף עזה.

בנוסף, על רקע המחסור באספקה הוציא המשרד "צו 8 לגידול ירקות חממה" - פנייה לבעלי מבנים חקלאיים פנויים שיכולים לספק שטח לגידול. בימים האחרונים עלו מספר יוזמות אזרחיות לאיתור ידיים עובדות, וביניהן "אחים לחקלאות", שמאתרת מתנדבים.

חוסרים על המדפים או עודפים לא מנוצלים?

שנים קשות עוברות על ענף החקלאות בכלל, ועל החקלאות בעוטף בפרט. מעבר לבלוני התבערה, המבצעים הצבאיים והקורונה, הייתה גם החלטת הממשלה שהורתה על הורדת מכסי הייבוא. "הרפורמה הזו פגעה בעיקר בירקות בעוטף, ובפירות באזור הרמה והגליל העליון", טוען יפרח. "אם מדינת ישראל לא תעצור את הורדת המכסים או תיתן את התמיכות שהובטחו, נהיה בקטסטרופה שלא תשאיר חקלאות בעוטף בכלל".

בעקבות הרפורמה, הובטחו כספי תמיכה לחקלאים בסך של 770 מיליון שקלים, אלא שלפי סולומון ואחרים אלה מעולם לא הגיעו אליהם, וממילא גם בהם לא די. "ככל שמורידים את המכסים ואין הגנה על התוצרת המקומית מצד אחד, ומצד שני אין תמיכות משמעותיות כי כל מה שמציעים זה לעג לרש, ישראל תמצא את עצמה בידי היבואנים".

לביא מאשר את הדברים ואומר כי משרדו "מנהל דין ודברים ארוך ומתיש מול משרד האוצר שטרם העביר את כספי התמיכות בשגרה עבור החקלאים" בעקבות רפורמת המכסים.

"היו כבר שתי פעימות של הורדת מכסים. החקלאים בעוטף עזה ובגבול הצפון משלמים כבר שנתיים - 2022 ו־2023 את מחיר הורדת המכסים של ממשלת ישראל ומאידך לא מקבלים את התמיכות שהאוצר התחייב להעביר אליהן בהתאם להורדת המכסים", הוא מסביר. "אני מקווה שאולי עכשיו מישהו באוצר יתעורר ויחליט להרים את הכפפה ולהתחיל לתמוך בחקלאות".

חרף האמור המדינה כבר החליטה על יבוא מחו"ל של 10 מיליון ליטר חלב לחודש, שהם 33% משוק החלב בישראל, לתקופה של שלושה חודשים, ו־50 מיליון ביצים. לדברי לביא, ההחלטה לעשות כן לתקופה של שלושה חודשים בלבד היא פשרה ביחס לחצי השנה שהתבקשה באוצר. "לא נכון להכניס את אזרחי מדינת ישראל לפאניקה מיותרת", אומר לביא.

"נעשה הערכת מצב עוד חודש ואם נראה שהמלחמה נמשכת ושיש חוסרים נבחן אפשרות להגדיל את הכמויות. אבל לפתוח לחצי שנה ללא הגבלה זה פרס ליבואנים וזו בגידה בכל מי שעוסק במשק החלב בישראל".

לטענת החקלאים, אגב, גם בזה אין צורך, והנהנים מזה, פרט ליבואנים - הן הרשתות הקמעונאיות. "זו שטות ממדרגה ראשונה, יש עודפי חלב", טוען סולומון, "אנחנו לא נגד יבוא - אנחנו בעד יבוא מבוקר. ברור שאנחנו לא רוצים שלאזרחי המדינה יחסר משהו, אבל זה צריך להיעשות בשום שכל".

בנוסף הוא מזהיר שקריסת הענף תביא לעליית מחירים מסיבית, נוסף על זו שכבר ישנה. "מי שמשלם את המחיר הם האזרחים. מחיר העגבניה בנמל הוא 0.85 סנט לקילו, אבל המחירים ברשתות כבר רצים ל־10 שקלים ו־15 שקלים לקילו", טוען סולומון. כך, הוא מסביר, קורה גם עם התוצרת החקלאית המקומית.

בנוסף, טוען סולומון - מיטוט הענף יביא גם לפגיעה במים של תושבי גוש דן. "כל המים בשטחי החקלאות בעוטף הם מי קולחים ושפדן. אם החקלאות לא תיתמך כמו שצריך, תושבי תל אביב פשוט ישבו בתוך הביוב של עצמם".

התושבים עדיין מחכים לפיצויים מהמבצע הקודם

כדי שיהיה עתיד לענף הזה, ולדור המשך של חקלאים, החקלאים סבורים שישנם עוד הרבה מאוד צעדים שצריכים להתרחש. בטווח הקרוב - עיבוד והמשך תחזוקה של כל השטחים החקלאים ששרדו, בין היתר באמצעות תיקון של התשתיות ההרוסות, מיגוניות שיאפשרו הבאת עובדים ויצירת מערך אספקה יעיל שיאפשר העברה של הסחורות שיועדו לדרום, לחלקיה האחרים של המדינה.

מעבר לכך, נדרשת תמיכה כספית. גם בשיקום ההרס, וגם בתמיכות ישירות למשקים. "משק שנסגר", מסביר יפרח, "ייקח שנים להחזיר אותו לאחור". זה, לטענתם בשילוב בלימת ההורדה של המכסים, יכולה לתרום לענף בטווח המיידי.

במשרד החקלאות טוענים שפועלים על מנת שמס רכוש יינתן גם מעבר לקו ה־700 מטר מהרצועה לחקלאים שספגו נזקים עקיפים. תושבי העוטף, ובהם נציגי התנועה הקיבוצית והחקלאים, מצדם, עדיין מחכים לתשלומי מס רכוש בגין הפגיעה המבצע הקודם בעזה, מגן וחץ.

בטווח הארוך, לא יהיה די בכך והחקלאים מקווים שמהשבר הגדול תצא תוכנית לשיקום החקלאות בעוטף. הם מדברים על הוספת עובדים, על הורדה של מחירי המים, על תמיכות ישירות ועל הסרת חסמים ביורוקרטים בכל הגזרות - רמ"י, משרד השיכון, רשות החשמל וכל גורם אחר שתהיה לו השפעה על הנעשה בעוטף.

אבל יותר מכל, הם רוצים שפשוט יבינו בישראל מה החשיבות שלהם, אחרי הרבה שנים שהם חשים שהוכו מכל עבר. "אנחנו נמצאים במשבר קולוסלי. חייבים לשבת ולעשות תוכנית ארוכת טווח לייצוב החקלאות הישראלית והשמתה בראש סולם העדיפויות. אנחנו ביטחון המזון של מדינת ישראל", אומר סולומון. "במידה וחס וחלילה נמל אשדוד ונמל חיפה ייסגרו. מאיפה יביאו עגבניות או ירקות אחרים? מהירח?"

כן הם מבקשים שישתפו אותם בכל החלטה שתהיה בנושא של שיקום. "התנועה הקיבוצית והקיבוצים עצמם צריכים להיות מעורבים בכל החלטות הממשלה שיעסקו בשיקום וכן בדיונים עליהן", מדגיש נרי שוטן, ראש המחלקה הפוליטית בתנועה הקיבוצית ומי שמנהל בימים אלה את החמ"ל של התנועה. "עד עכשיו התחושה היא שממדרים אותנו. המסר שלנו חד וברור. אנחנו חייבים להיות חלק מזה, ואנחנו חייבים את המדינה איתנו. עד כה המדינה לא שם. אני מקווה שעכשיו הדברים יהיו יותר פשוטים".

"צריך להיות פה מהלך של מנהלת שיקום אחת שמנוהלת על ידי מישהו שהוא ברמת מנכ"ל משרד נורמלי - והוא צריך לתכלל עם כל הרשויות", מתעקש שוטן. "לא יכול להיות שאתמול אומרים לי ברשות המסים שצריך להכנס לאתר אינטרנט ולמלא ניירות. אף אחד לא ימלא שום נייר. עובדי המשרדים צריכים להגיע ולבצע את זה בעצמם ולא לשלוח אנשים לעשות את זה".

"צריך לטפל בכל שלבי הביורוקרטיה כמו צריך", מסביר שוטן. "בנוגע למס רכוש, זו לא רק העברה של הכסף אלא העובדה שאמרו שיעברו עם רחפן ויראו אם יש בתים שנפגעו, ובהתאם לכך יעבירו את הכסף. מה אתם מבלבלים במוח. ואם הבית נהרס מבפנים? ואם הרפת לא מתפקדת? תנו מענה הולם לאזרחים".

על כל אלה נוספת שאלה נוספת, והיא האם בני עוטף עזה בכלל ישובו לשם, אחרי כל מה שאירע. התשובה החוזרת היא גורפת: כן - אם האיום הביטחוני יוסר. "בסוף, חברי העוטף והקיבוצים, כל אחד יקבל החלטה, אבל הדבר שברור הוא שכל עוד יש חמאס בצד השני - אף אחד לא יחזור לעוטף. בסוף החוזה הבסיסי שבין האזרחים למדינה הוא שהמדינה מספקת ביטחון, והחוזה הזה הופר", אומר שוטן.

יפרח מסכים גם כן: "ככל שההכרעה במלחמה תהיה סופית ומוחלטת ותנטרל את האיום הביטחוני על הקהילות בעוטף, כך הסיכוי שהאמון של התושבים במדינה ובצבא ישתקם. זה התנאי הראשון והמשמעותי ביותר לכך שאנשים יחזרו. בטח לגבי משפחות צעירות". שוטן מצדו מבהיר כי אם זה ייפתר "כל הקיבוצים יקומו מחדש".

"החקלאים היו עוד לפני המדינה, והם יישארו וייצרו פה כי זו דרך חיים. אלה קהילות שלמות, אנשים מושרשים. אין להם מקצוע אחר, וזו אהבה שאי אפשר לתאר אותה", מספר סולומון. "אבל תצטרך להיות פה תוכנית מסודרת, מדורגת ואמיתית. זו הדרך היחידה".

תגובות

מרשות המסים נמסר: "כשבוע לפני תחילת החגים נחתם הסכם בין קרן הפיצויים - מס רכוש לכל נציגי החקלאים על מתווה פיצויים לכל יישובי עוטף עזה. מיד לאחר מכן כבר נפגשו נציגי הקרן עם מספר קיבוצים בכדי לממש את המתווה.

"למרבה הצער, תחילת מלחמת חרבות ברזל מביאה לעיכוב ביישום המתווה בשל הצורך להתמודד עם כמות גדולה מאוד של פניות בגין נזקים הישירים. אנו פועלים כעת במקביל בכדי לפצות את החקלאים ולאשר את הפיצויים לפי המתווה.

"לגבי השימוש ברחפן, בשל האיסור להיכנס כעת לאזור העוטף אנו מבקשים להיעזר ברחפן כדי לקבל תמונה כוללת של יישובי העוטף על מנת לשקול את אופן הטיפול בהמשך. כמובן שעם פתיחת האפשרות להיכנס לעוטף נגיע לשם ונבחן את הנזקים באופן ישיר.

נציגינו יגיעו בשלב זה לכל בתי המלון בהם שוהים האזרחים שפונו על מנת לסייע להם לפתוח תביעות ולהתחיל את תהליך השיקום והפיצוי. אנו עושים מאמצים גדולים להפחית למינימום את הנטל הביורוקרטי על תושבי הדרום בעת הזאת".

ממשרד האוצר נמסר: "כלל החקלאים בעוטף (עד 7 ק"מ מהגדר) יקבלו פיצוי מקיף ומלא לנזקים הישירים והעקיפים מקרן מס רכוש בדומה ליתר העסקים באזור".

עוד כתבות

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

הנפקות הענק של 2026 בוול סטריט עלולות להיות פרומו לקריסת שוק המניות

ההנפקות הצפויות השנה של ענקיות ה־AI מעוררות הייפ עצום בשווקים ● אולם השוויים הגבוהים מתעלמים מהשקעות עתק המנותקות מצפי הכנסות ורווחים ריאלי ● האם SpaceX, אנתרופיק, OpenAI ודומותיהן ישנו את הכלכלה - או יעבירו לציבור סיכון גבוה במחיר מנופח?

מוצרי חשמל באושר עד / צילום: שירה ספיר

"תאתר לי מכולה": כך קונות רשתות כמו אושר עד נינג'ה ואייפון בזול

אושר עד מציעה נינג'ה במחיר מוזל, ויוחננוף משווקת אייפון 17 בהנחה משמעותית ● בשנים האחרונות רשתות השיווק מסתערות באגרסיביות על מוצרי נון־פוד באמצעות יבוא מקביל ● כך עובד המנגנון המשומן: מדילרים בינלאומיים המנצלים עודפי מלאי במרכזי מסחר עולמיים, ועד פערי מטבע שמאפשרים "להעיף" סחורות ממותגות לשוק הישראלי במחירי רצפה

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: רמי זינגר

עם טיפול חדשני לסרטן: החברה שחותמת על הסכם מסחור משמעותי

חברת אלפא תאו חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת טולמר האמריקאית שעשוי להגיע להיקף של כמעט 200 מיליון דולר ● ההסכם כולל מסחור הטיפול של אלפא תאו לתחום סרטנים אורולוגיים ● בשנה האחרונה זינקה מניית החברה בכ-200%

למרות שהן יקרות יותר ונותנות פחות: הציבור מעדיף להפקיד לפוליסות חיסכון / צילום: Unsplash, annie spratt

פוליסת חיסכון מול גמל להשקעה: לאיפה זרמו יותר כספים ולמי היה אינטרס

נתונים שהגיעו לידי גלובס מלמדים כי ההפקדות לפוליסות החיסכון זינקו אשתקד ל־32 מיליארד שקל, לעומת 19 מיליארד שקל שהופקדו במוצר המתחרה והזול יותר, קופת גמל להשקעה ● סיבות אפשריות לכך הן העדפת חברות הביטוח את המוצר היקר יותר ותקרת ההפקדה בגמל

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה-OCED עם תחזית פסימית לישראל: הצמיחה תעמוד על 3.3% בלבד השנה

לפי התחזית של ה-OECD, המשק בישראל יצמח השנה רק ב-3.3% ● לפי הארגון, הגירעון הממשלתי צפוי להתרחב ל-5.3%, בשונה מיעד הממשלה שעומד על 4.9% ● בארגון גם קוראים להפחתת החוב הממשלתי באמצעות שמירה על צעדים שננקטו להגדלת הכנסות המדינה וצמצום הוצאות הביטחון

גיורא אלמוגי, מנכ''ל או.פי.סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור

לאחר הסגירה הפיננסית של OPC, נותר מקום אחד ברשת החשמל

חברת האנרגיה מקבוצת קנון הודיעה היום שלאומי יוביל את המימון של תחנת הכוח שלה בחדרה ● זוהי תחנת הכח השלישית מבין ארבע שרשות החשמל מקדמת, ועתה נותר מקום אחד עליו מתחרות שתיים -  דוראד וריינדיר

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

"פוצצתי את זה כי נמאס לי": המשבר החשאי של ישראייר בסלובניה נחשף

במשך שבועיים ניסתה ישראייר למצוא פתרונות לאחר שהרשויות בסלובניה סירבו לאשר את הפעלת הקו ללובליאנה, בטענה לבעיות בהסדרי האבטחה ● המאמצים לעמוד בדרישות לא הועילו, והבוקר נאלץ מטוס החברה לנחות באופן חריג בקרואטיה ● המנכ"ל אורי סירקיס: "זה חושף אותנו לתביעות. שלחנו תלונות לנציבות האירופית, אבל זה לא הזיז להם"

השופט נעם סולברג / צילום: גיל יוחנן

מפגינים חרדים גרמו נזק לביתו של שופט העליון נעם סולברג

המפגינים הגיעו לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון באלון שבות, ניפצו את חלונות רכבו וגרמו נזק למבואה ● סולברג עומד בראש ההרכב שקבע כי על המדינה לפעול לגיוס חרדים ● נתניהו גינה את האירוע: "גורמי האכיפה חייבים למצות את מלוא חומרת הדין עם הפורעים"

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

בגירה השלימה את ההנפקה בת"א - אלה המוסדיים שהשתתפו

חברת הסימולטורים הצבאיים השלימה את ההנפקה לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל לפני הכסף, בדילול מלא ● לגלובס נודע כי השתתפו בהנפקה גופים מובילים: מיטב, הפניקס, כלל, הראל ומגדל, איילון, מור ואי.בי.אי וכן עמיתים הוותיקה ● החברה גייסה 200 מיליון שקל לקופת החברה ו-655 מיליון שקל בהצעת מכר של בעלי השליטה

וואלה

בעקבות השינוי הארגוני והפיטורים: הוכרז סכסוך עבודה באתר וואלה

הנהלת וואלה מובילה בימים אלה שינוי ארגוני הכולל פיטורים וכן מעבר של כלל עורכי המדורים לשמש כעורכים כלליים ● בהודעת ארגון העיתונאים נכתב כי "רוב ברור בקרב עובדי וואלה הביעו חשש ודאגה מהכיוון אליו מובל מקום העבודה שלהם ומהשינויים הצפויים בו"

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

מצטרפת לגל הפיטורים: חברת השיווק הדיגיטלי סקאי תקצץ כ-20% מהעובדים

פחות משנתיים לאחר סבב הקיצוצים הקודם, חברת השיווק הדיגיטלי הוותיקה נערכת למהלך התייעלות נוסף ● לפי הערכות, קרוב ל-100 עובדים בישראל ובעולם יפוטרו

בית משפט / אילוסטרציה: איל יצהר

פסיקה תקדימית: לאנשי עסקים יכולים להיות שני מרכזי חיים לצורך תשלום מס

איש העסקים חיים צח, לשעבר מנכ"ל עיריית הרצליה, טען כי ניתק תושבות מישראל ועבר לפני 40 שנה לניגריה ● המחוזי בת"א קבע כי "במציאות המודרנית ניתן לחיות בו זמנית בכמה מקומות במקביל, עם זיקות מהותיות וחזקות בכל אחד מהמקומות"

פירוק קבוצת רכישה / צילום: Shutterstock

העלויות התגלו כגבוהות בהרבה וקבוצת הרכישה פורקה - האם החברים זכאים לפיצוי?

חברי קבוצת רכישה שפורקה תבעו את מארגן הקבוצה, את חברת ייעוץ הנדל"ן ואת השמאית שהכינה את דוח האפס לפרויקט - לאחר שעלויות הביצוע עלו בצורה משמעותית ● בית המשפט קבע כי התובעים היו מודעים לסיכון שלקחו, וכי לא הצליחו להוכיח רשלנות של הגורמים המבצעים

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

מנכ"ל נת"ע: "בעוד שנה וחצי יחלו החפירות של המטרו"

33 חברות מהארץ ומהעולם הגישו מועמדות לשלב הראשון של מכרזי המטרו, והפתיעו את בכירי נת"ע שהגדירו את ההיענות כגבוהה מהצפוי ● שם מעריכים כי מכונות החפירה הראשונות יעלו לשטח ב-2028 ● אלו האתגרים בדרך לפרויקט התשתית הגדול בישראל

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

עם הפנים להנפקה: אלדר השלימה את רכישת השליטה בראדקו

קבוצת אלדר, בעלת חברת ההתחדשות העירונית ראדקו, הודיע על השלמת המיזוג ביניהן לישות עסקית אחת ● קבוצת גבאי מוכרת קרקע בעיר היין באשקלון לפרץ בוני הנגב ● פרופדו תשקיע בחברת עוז נדל"ן ● וגם: כמה תשקיע הממשלה בתוכנית למיגון יישובי הצפון? ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

חבל הצלה להייטק? האוצר בוחן מתן מענקים ותשלום מס בדולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הקים צוות מיוחד לבחינת צעדי סיוע לענף על רקע היחלשות הדולר ● בין ההצעות שנבחנות: הרחבת מענקי רשות החדשנות לסטארט־אפים, דחיית תשלומי מס והיענות לבקשת חברות הטכנולוגיה לשלם מסים בדולרים במקום בשקלים

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

"הפרה בוטה של הסכמי תעופה": סלובניה מנעה נחיתת מטוס ישראלי

מטוס ישראייר נאלץ לשנות את מסלולו משום ששלטונות סלובניה לא מאפשרים למובילים ישראלים לנחות בשדה התעופה של לובליאנה ● "עירבנו בעניין את משרד החוץ ואת רשות התעופה האזרחית", טוען מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס

סניף של רשת נוי השדה / צילום: חיים אפריאט

ויזל בדרך לשוק המזון? פוקס במו"מ לרכישת השליטה ברשת נוי השדה

בעלי קבוצת פוקס הראל ויזל לא עוצר: אחרי קבלת הזכויות על שיווק מוצרי דייסון בישראל, כעת הוא מגיש הצעה לרכישת השליטה בקמעונאית הירקות והפירות נוי השדה, הכוללת 17 סניפים בפריסה ארצית ● בשלב זה לא ידועים פרטים על גובה ההצעה

עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

שר החוץ האיראני: אם ישראל תתקוף בביירות - נגיב בנחרצות

שר החוץ האיראני: "מה שסנקציות ומלחמה נכשלו בהן - לא יושג במלחמה נוספת" ● בלבנון מדווחים כי רכב הותקף בידי כטב"ם ישראלי בכביש באזור ח'לדה, קילומטרים ספורים מדרום לבירות ● מטוס אמריקאי השבית מכלית נפט שניסתה לשבור את המצור ● לאחר מכן, החל רצף אזעקות בכווית ובבחריין בעקבות ירי טילים וכטב"מים ● משמרות המהפכה טענו כי הירי הוא תגובה לתקיפת מגדל תקשורת באי קאשם, אותה האמריקאים לא הכחישו ● סנטקום: "יירטנו 3 טילים איראנים, שניים נוספים נפלו לפני שהגיעו ליעד" ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א: תחזית ה-OECD והפיחות בשקל העיבו על המסחר

הבורסה חתמה יום תנודתי באדום ● תחזית ה-OECD: הגירעון יתרחב ל-5.3% ● הדולר זינק ל-2.87 שקלים בהמשך לאיתותי הנגיד ● מדד הביטוח חטף ואיבד מעל 3% ● בניגוד למגמה: ת"א ביטחוניות החזיק מעמד בהובלת זינוק בתאת