גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמית הלוי, הליכוד (שבע תשע, 103 FM, 10.10.23) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אחת ההחלטות החריגות שהתקבלו בעימות הנוכחי מול עזה הוא עצירה מוחלטת של אספקה לרצועה. "אף מתג חשמל לא יורם, שיבר מים לא ייפתח ומשאית דלק לא תיכנס - עד להשבת החטופים הישראלים הביתה", הצהיר שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ. אבל מה זה אומר בפועל? ח"כ עמית הלוי הסביר כי "החשמל שכ"ץ סגר ברצועת עזה מהווה 30% מהחשמל של עזה, והמים שאנחנו מספקים לעזה באופן ישיר מהווים 10%". האם אלה אכן הנתונים?

משיחה עם ד"ר עילי רטיג, מומחה לאנרגיה וביטחון מהמחלקה למדעי המדינה בבר אילן, מתברר שהחישוב במקרה הזה הוא אינו כה טריוויאלי. נתוני OCHA - משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים - מראים כי בזמני שגרה ישראל מספקת לרצועת עזה כ־120 מגה וואט ביום. עוד כ־70 מגה וואט מגיעים מחשמל שמופק בתחנת הכוח בעזה, המתבססת על סולר (עוד נתון לא גבוה, שלא מדווח, מגיע לעיתים ממצרים). מהיכן מגיע יתר החשמל? זה, הוא מסביר, מגיע מגנרטורים פרטיים (שגם הם זקוקים לסולר), ומפאנלים סולאריים שנמצאים על גגות חלק מהבתים.

בעזה, כך מתברר, יש פריסה רחבה מאוד של פאנלים כאלה שמומנו על ידי תוכניות של האיחוד האירופי והאו"ם, והנתח שהם מהווים מתוך כלל הפקת החשמל הוא כנראה מהגבוהים בעולם. כמה מוסיפים הגנרטורים והפאנלים? כאן יש רק הערכות. רטיג מזכיר מחקר של פרופ' איתי פישהנדלר ופרופ' ליאור הרמן משנת 2021, שעל סמך ניתוח תצלומי לוויין הסיקו כי פאנלים סולאריים לבדם אחראים לכ־25% מהחשמל ברצועה. הוא עצמו סבור כי ישנה חפיפה - לפחות מסוימת - בין הפאנלים הסולאריים (שעובדים רק ביום), לבין הגנרטורים הפרטיים שמגבים אותם, כך שההערכה שלו מדברת על כך ששני האמצעים יחד אחראיים לכ־25% מהחשמל ברצועה.

ומה קורה כעת ברצועה כשאין חשמל מישראל וגם הכנסת הסולר הופסקה? רשות החשמל בעזה כבר הודיעה כי תחנת הכוח שלה הושבתה, כך שלכאורה כ־75% מאספקת החשמל נעצרה. אם כי, כידוע, המחסור פוגע בעיקר באוכלוסייה האזרחית. "סביר להניח שבבונקרים התת־קרקעיים של חמאס ובמפקדה עדיין יהיה חשמל מכיוון שהם אגרו סולר במשך שבועות וחודשים קדימה", אומר רטיג.

החשמל קשור ישירות גם לעניין השני שהזכיר ח"כ הלוי: אספקת המים. על פי רשות המים של עזה, נכון ל־2019, המים שישראל סיפקה באמצעות חברת מקורות היוו כ־12% מסך משק המים העזתי, בדומה לנתון שהוזכר על ידי הח"כ. יחד עם זאת, היות שחלק גדול מאספקת המים שם גם היא "פיראטית", כלומר, מבוססת על קידוחים פרטיים ומספקת תוצר שבמקרים רבים לא עומד בסטנדרטים של "מים ראויים לשתייה", חלק חשוב במשק המים העזתי הם מתקנים לטיהור שפכים והתפלת מי ים. אלה הובאו לרצועה על ידי ארגונים בינלאומיים, וכעת, ללא אספקת חשמל, הם יתקשו לפעול.

לסיכום: אין נתונים רשמיים על סך החשמל שנצרך ברצועת עזה מדי יום, ולכן גם אין נתון מדויק על השיעור שהיוותה מתוכו אספקת החשמל הישראלית. על פי הערכות, 120 מגה וואט שסופקו על־ידי ישראל היוו כ־50% מסך התצרוכת (ולא 30% כפי שציין הלוי), כ־25% נוספים יוצרו על ידי תחנות כוח ברצועה, ועוד כ־25% על ידי גנרטורים פרטיים ופאנלים סולאריים.

תחקיר: אביה שקלאר־חמו