מפעל קטן לאפודים באוקראינה. ''הרבה מהסחורה בעולם הלכה לאוקראינה'' / צילום: Reuters, Lara Hauser / SOPA Images
ארבעה חודשים לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה שחררה חברת הציוד הצבאי CAA מקרית גת סרטון שבו נראה המנכ"ל והמייסד משה עוז מסתער בירי על אפוד צבאי במטווח נשק. מדי כמה מקצי ירי הוא מחליף את האפוד המולבש על בובה ומציג לראווה את התוצאות: הפלטה הקרמית מתוצרתו משיגה תוצאות טובות יותר מפלטות אחרות.
באותם החודשים יצר עוז באמצעות חברה בפולין אפודים ופרטי לבוש צבאיים אחרים, ומכר אותם לצבא אוקראינה תמורת מיליוני דולרים, וקיווה כי עסקת הענק תאפשר לו למכור את מרכולתו בעולם. אלא שתוך זמן קצר התברר כי הציוד לא עמד בדרישות והעסקה עם אוקראינה בוטלה לכאורה.
● WSJ | טרוריסטים פלסטינים הודו: בורסת קריפטו רוסית מימנה את המתקפה על ישראל
● מייסד ועידת הייטק צייץ נגד ישראל, והמנכ"לים הישראלים מבטלים השתתפות
● יזם הסייבר שמנסה לאתר מתל אביב את החטופים בעזה: "כולנו חיילים"
על פי בקשה שהוגשה לבית המשפט השלום בירושלים השבוע עולה כי האפוד של עוז (ששינה את שמו למייקל עוז) נלקח לדגימה על ידי קצין צה"ל ונמצא כי הוא אינו עמיד אף בפני הירי הכי פשוט של רובה סער. עוז, על פי הטענה, ארגן מטוס שבו 13 אלף אפודים שהגיע לישראל בימים האחרונים, לאחר שקיבל מקדמות מגיוסי תרומות. "המסקנה המיידית ששימוש בלוחות המיגון היה מביא להרג חיילי צה"ל", נכתב בבקשת הארכת המעצר. עוז הכחיש את החשדות נגדו, וטרם הוגש כתב אישום בנושא. מעורך דינו ציון אמיר נמסר כי "הצבא האוקראיני חתם על עסקת ענק לרכישת אפודים, וכבר סופקו לו כ־70 אלף אפודים וכל זאת לשביעות רצונה של אוקראינה. גרסת מרשי מגובה בראיות, מסמכים והסכמים עם צבא אוקראינה אשר אמורים להעביר למרשי סכומי כסף ניכרים על חשבון רכישת הציוד". השופט דוד שאול גבאי ריכטר האריך את מעצרו של עוז, שנעצר בשבוע שעבר, עד יום חמישי הקרוב.
שוק פרוץ
בשבוע האחרון גויסו לצה"ל לא פחות מ־360 אלף איש, המספר הגבוה ביותר שגויס לשירות מילואים אי־פעם בבת אחת. המחסור בציוד הגנה בסיסי כמו אפודים, קסדות וברכיות יצר בן לילה שוק ענק שבצידו האחד עומדים הורים לחיילי מילואים מודאגים, מגייסי תרומות ותורמים, ומצדו השני מתווכים, ספקי ציוד צבאי ובעלי מפעלים שנתפסו ללא מענה מספק. ההורים - שמוכנים לשלם כל סכום־שהוא עבור מיגון יקיריהם - נתקלו בבת אחת בשוק פרוץ שבו נדרשת מומחיות רבה כדי להימנע ממתווכים וספקי ציוד המשווקים ציוד לא תקני, יקר או כזה שעלול לסכן את חיי החיילים.
בני יבין, יועץ בתחום המיגון האישי עם עבר בתעש ובאלביט, הפך בימים האחרונים לכתובת להורים רבים, ארגוני סיוע ותורמים שמעבירים אליו הצעות מחיר וקטלוגים שקיבלו ממפיצים וספקים מחו"ל. "חשכו עיניי ממה שאני רואה, יש כאן ספסרי מלחמה בשפע", הוא אומר ל"גלובס". "למשל, פלטות הגנה שמכונות לעיתים קרמיות שלא בצדק, אבל למעשה ניתן לרכוש אותם בסין ב־51 דולר, מוצעות כאן למכירה ב־3,000 שקל - הרבה מפיצים זרים מריחים דם, מנצלים את המחסור ומקפיצים מחירים. אין אמא שלא תשלם 3,000 שקל בשביל להגן על הילד שלה, או 30 אלף שקל אם צריך. הבעיה מתחילה בכך שבשגרה אין כמות גדולה של אפודים זמינים ותקניים בשוק, כיוון שאלה לרוב מיוצרים על ידי מפעלים מורשים בהזמנה מראש", אומר יבין. "לכן, אם אתה רואה מלאי של אפודים פנויים וזמינים בכמויות גדולות, הוא ככל הנראה מאיכות ירודה".
גם משקיע הטכנולוגיה ערן אפרת, שגייס כ־15 מיליון דולר מתורמים ישראלים וזרים לרכישת אפודים, מספר כי "הרבה מהסחורה הטובה שהייתה בעולם הלכה לאוקראינה. קיבלנו הצעות מופרכות, וזה דבר מאוד מטריד - הורה שעכשיו מקבל הצעה לרכוש אפוד לבן שלו ב־3,500 שקל ישלם את הסכום, אבל לא תמיד הוא יידע האם מדובר באפוד תקני או לא". "מי שלא באמת מבין בענף או פועל מתוך לחץ מפספס את העובדה שבענף האפודים שולט תקן של משרד המשפטים האמריקאי המכונה NIJ", מסביר יבין. "רבים בוחרים להתעלם ממנו או פשוט אינם מודעים לו ולכן שמים את כספם על קרן הצבי. ספקים זרים רבים מוכרים אפודים עם החותמת של NIJ למרות שדרגת ההגנה נמוכה, או שמדובר בגרסה ישנה של התקן, שמתעדכן אחת לכמה שנים, או שהספקית לא חידשה זמן רב את אישור ה־NIJ שלה. כבר יצא לי לראות אפודים ששירתו במלחמות בשנות ה־80 ואפילו ממלחמת וייטנאם". למי שיש לו ספק, מציע יבין, שיציץ ברשימת יצרניות האפודים המוזכרות באתר NIJ, על מנת לראות האם היצרן אכן עומד בתקן שהוא מציג בקטלוג שלו.
עוד מדגיש יבין כי מפיצים רבים מבקשים לשכנע תורמים לרכוש רק חלקים נבחרים מתוך האפוד - כמו לוח השריון, מתוך אמונה כי החלפה ללוח חזק יותר תוכל להגן טוב יותר. אלא שיבין מדגיש כי אפודים מורכבים יותר ממה שנדמה. "אי אפשר רק להחליף את הפלטה, כיוון שכל אפוד בנוי בצורה כזו שהוא גם סופג את הזעזועים של אותה הפלטה באמצעות חלק המכונה 'שריון רך', לכן ההמלצה היא לרכוש אפודים מלאים".
התקן הצה"לי
החברות הישראליות המייצרות אפודים, בהם מצדה, פמ"ס או אלביט, אינן מספקות ציוד לתורמים הישראליים, כך שאלה נדרשים לאתר את האפודים הזמינים בדרך כלל מעבר לים. בימים האחרונים החל צה"ל להגיב לתופעת התרומות לציוד צבאי, זאת מחשש לאספקה של ציוד שאיננו עומד בתקן הצה"לי. הצבא הישראלי פועל לפי תקן משלו והעביר באחרונה מסרים מכיוון אגף הלוגיסטיקה בצה"ל לארגונים התורמים, בהם גם האגודה למען החייל, להימנע מתרומות של אפודים מחו"ל. בשיתוף עם המכס עוצר הצבא משלוחי אפודים בנמלי הים והתעופה - וכך הצליח לעצור מבעוד מועד את הפצת האפודים שהוטסו לארץ על ידי CAA. האפודים נלקחים לניסוי במתקנים צבאיים ואם עברו אותו, מקבל היבואן התורם את האפשרות לתרום אותם. במקביל, פעל הצבא להקים מעבדות ניסוי מהירות ותהליכי אישור מואצים על מנת לבחון את האפודים השונים במהירות גבוה יותר.
בעוד הורים, קבוצות מתנדבים ותורמים ביקשו לרכוש אפודים באופן פרטני ולצייד את היחידה שבה משרתים קרוביהם, פנה המשקיע אפרת לעבודה ישירה ומרוכזת מול צה"ל. "אנחנו שולחים להם להם את כל המסמכים שהם דורשים - כמו למשל פרטי המעבדה שעברה את הבדיקה הבליסטית - והם מאשרים עקרונית את דגמי האפודים המתאימים להם, לא תמיד לפי סיבה שאנחנו יודעים להסביר אותה", הוא אומר. לדבריו, הוא מביא את האפודים מאירופה ומארה"ב, חלקם מיצרנים שצה"ל מכיר, המסוגלים לקבל הזמנה ולספקה בתוך שבוע. מאפודים המיוצרים בהודו ובסין, גם אם הם עומדים בתקנים בינלאומיים, הוא מתרחק.
דובר צה"ל טוען שוב ושוב כי לא קיים מחסור בציוד, ועל כך עונה לו אפרת כי "אם אין חוסרים, מדוע אתם מאשרים קבלת ציוד? ואם אין מחסור, מדוע אתם בודקים את הסחורה ומאשרים להטיס אותה לישראל? לא עדיף בכסף הזה לתמוך בעורף אם אצלכם המחסנים מלאים בציוד?".