אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)
הדולר חצה היום את רף ה-4 שקלים - שיא של 8 שנים וחצי. הדולר הגיע לרף בפעם האחרונה באפריל 2015. מתחילת אוקטובר נחלש השקל מול הדולר בכמעט 5%. גם מול האירו השקל נחלש, כאשר שער החליפין עומד על 4.02 שקלים - שיא מאז סוף 2018.
● סיטיבנק מעריך: בנק ישראל יחתוך את הריבית ב-0.75% בשבוע הבא
"הגעת הדולר לשער 4 שקלים אינה בהכרח סוף הסיפור", אומר לגלובס רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות. "הרף העליון הנוכחי אינו סופי ועכשיו השיחה בשוק תהיה על הרף הבא". מנחם מסביר כי הפיחות של השקל יכול להימשך, אך לא בצניחה חופשית. "במידה והפיחות בשקל יימשך אנחנו נראה מדרגות שאותן יעבור המטבע בכל פעם, כאשר כל רף כזה יתאפיין בתנודתיות גבוהה מאוד", הסביר מנחם. הוא מציין שדבר דומה ראינו בחודשים האחרונים, כאשר שער הדולר נסחר סביב 3.8 שקלים למטבע במשך מספר ימים ולא עבר מיד לרף של 3.9. רק אחרי זמן מה השקל המשיך להיחלש.
ביום שני שעבר הכריז בנק ישראל על תוכנית חסרת תקדים לרכישת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר על מנת לחזק את השקל. זו הפעם הראשונה מאז הונהג שוק חופשי שבנק ישראל מוכר רזרבות מט"ח. הבנק החליט להתערב לאחר שבמסחר בלילה (בין ראשון לשני) באסיה השער הגיע ל-4.2 ואף 4.3 שקלים לדולר.
עם זאת, בנק ישראל לא הודיע עד מתי ימשיך במכירת הדולרים. קובי לוי, אסטרטג ריביות בלאומי, אמר לגלובס כי "בנק ישראל הגדיר כי לא יקבע רף לשקל. מטרת תוכנית המכירות היא למתן את התנודתיות ואת קצב הפיחות בשקל". כך שבמידה והתנודתיות אכן תימשך, ייתכן ובנק ישראל ימשיך למכור דולרים.
מה יעשה בנק ישראל?
התערבות בנק ישראל גורמת לשוק לתהות האם הורדת ריבית היא הצעד המתבקש הבא. כאשר מצד אחד המלחמה מורידה את הביקושים ואת הפעילות הכלכלית במשק, עולה הצורך בהורדת ריבית בכדי לתדלק את הכלכלה הצפוייה להאט בחדות לאור המלחמה. מצד שני, התערבות הבנק בשוק המט"ח היא צעד המנוגד להורדת ריבית, שגורמת לפיחות המטבע המקומי. בסיטיבנק העריכו היום שבהחלטת הריבית בשבוע הבא בבנק יורידו את הריבית בחדות ב-0.75%. עם זאת, אנליסטים אחרים מסתייגים ומסתפקים בחצי אחוז בלבד.
לוי מדגיש כי עיקר הגורמים המרכזיים לפיחות החד הם נתוני האינפלציה המפתיעים שפורסמו אתמול, והראו כי הקצב השנתי של האינפלציה התקרר בספטמבר ל-3.8%. האינפלציה שהתמתנה "הגבירה את הציפיות להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה, באופן שהעצים כוחות התורמים לפיחות של השקל במיוחד ביחס למטבעות שנושאים ריבית גבוהה יותר, כמו למשל הדולר", אומר לוי.
מנחם מוסיף כי "הצפי להורדת הריבית נובע כמובן גם מהירידה בפעילות במשק הנובעת מהלחימה, ומדד המחירים הנמוך התווסף לכך". מנחם מדגיש כי עד להחלטת הריבית בשבוע הבא, שבה בתקווה בנק ישראל יבהיר את המצב במשק ואת המהלכים שהוא צופה התנודות בשקל תימשכנה. "יש המון גורמים שונים במשק היכולים למשוך לכל כיוון בשוק המט"ח, החל מהצפי להורדת ריבית ועד עליית מניות בשוק ההון היום , כך שכל עוד אין גורם שמסיר קצת מחוסר הוודאות התנודות יימשכו".