מגרש החניה של ביג קריית גת, השבוע / צילום: ביג מרכזי קניות
עשר עד שש - אלו, לרוב, שעות הפתיחה העדכניות של חנויות בקניונים, במרכזים המסחריים וגם ברחובות, כלומר מאלו שפתחו עד כה. אבל גם אלה שפועלים, עדיין לא הסתגלו למציאות החדשה.
אצל חלקם העובדים הקבועים גויסו למילואים, או לא יכולים להגיע, והם פועלים עם מוכרים שהוקפצו מסניפים אחרים, או גויסו לעבודה בימים האחרונים. הקונים לרוב לא מתעכבים - הם מגיעים חדורי מטרה.
● ענף המסחר נערך להוצאת עשרות אלפי עובדים לחל"ת
● איגוד המסעדות למסעדנים: פטרו או הוציאו לחל"ת את העובדים
קניונים רבים מודיעים מדי יום ברשתות החברתיות אילו חנויות יהיו פתוחות. רשתות גדולות שולחות הודעות סמס על שעות פתיחה ועל אפשרות לבצע הזמנות טלפוניות ומשלוחים עד הבית. כמעט אצל כולם, כבר בשעה 18:00 הנוכחות מידלדלת עוד יותר.
המצב הזה הוביל את התאגדות רשתות המסחר להודיע כי אם נציגיה לא יוזמנו לדיון חירום במשרד האוצר כדי לגבש פתרונות להחזרת המסחר בישראל לפעילות מלאה, הם ייערכו לפיטורי עשרות אלפי עובדים או הוצאתם לחל"ת ביום ראשון הקרוב, ולהפסקת כל התשלומים לקניונים ולמרכזי הקניות ולמוסדות הממשלה.
תרומות שמניעות מסחר
"לאנשים אין מצב רוח לקניות, שופינג זה מושג לא קיים כמעט", אומר דן פילץ, מנכ"ל ומבעלי דיזנגוף סנטר. "80%-90% מהחנויות אצלנו פתחו השבוע בשעות מסחר מצומצמות. סוגרים מוקדם, וכמות הקהל מצומצמת. בימים האחרונים הגענו ל־15-20 אלף מבקרים". מדובר על ירידה של כ־50%-60% לעומת ימי חול בשגרה.
"הקונים שנכנסים הם ממוקדי מטרה - בעיקר סופרמרקט, רשתות פארם, ספרים ופאזלים. יש חנויות שלא פתוחות מכל מיני סיבות - עובדים שלא מגיעים, אנשים במילואים, ובעלי עסקים שקרובי משפחתם או חברים הרוגים, פצועים או נעדרים".
בסנטר פועלים כעת שלושה מערכים בנוסף למסחר: לתרומות, להתנדבות ולתמיכה. "זה מביא הרבה מאוד קהל", מציין פילץ. "מערך התרמות הציוד החל כמיועד לצבא, ובימים האחרונים מתמקד במפונים, אבל אנחנו כן צריכים ציוד טרמי לחיילים, כי יש חוסר גדול".
בסנטר מתקיימות גם פעילויות לילדים ומשפחות, הכוללות מתחמי קוביות ספוג, קולנוע מאולתר של סרטי דיסני, עמדות משחקי נינטנדו, עמדות יצירה וציור ברכות לחיילים ולמפונים, מתחם לגו ועוד.
"המערך השלישי הוא מרחב השיח הרגשי שפתחנו שמעניק מקום לדבר עם מטפלים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומטפלים אלטרנטיביים", מספר פילץ. "יש אנשים בחרדה קשה, שנמלטו על נפשם מהעוטף. הם לא מוגדרים מפונים, ואין להם שום מערך תומך.
"אולי התחלנו בריטייל, אבל אנחנו בקשב לקהילה ולצרכים שלה. אם אנשים רוצים לתרום אלף שקל למפונים וקונים בה עשרים זוגות נעלי ספורט בסנטר, זה גם מסחר. הדברים עוזרים אחד לשני".
"לא לתת פרס לטרור"
מרכזי הקניות ביג פתחו ביום שלישי השבוע את אחרון המרכזים שנותר סגור, ביג אשדוד, בתפוסה של כ־50%, שתוך יום עלתה ל־75%. התנועה בכל המרכזים עומדת בממוצע על כ־30%-40% פחות מימי שגרה, אך הפדיונות רושמים ירידה חדה יותר של עשרות אחוזים.
בעקבות זאת, ביג שלחו השבוע מכתב לשוכרים, שבו הודיעו כי בכוונתם לעזור לבעלי החנויות, ככל שיידרש. "לאור העובדה שעדיין לא ברור מה תהיה מדיניות הממשלה מול המגזר העסקי, לא נהסס לעזור בהקלות נדרשות גם במקרה של ההתרחבות הנוכחית סביב המלחמה בעזה וההשפעות הנגזרות.
"לגישתנו, הנתון המשמעותי והחשוב ביותר הוא המכירות בפועל, והעומסים הנגזרים במבט מצטבר. נבחן זאת בשבועיים הקרובים, בהתאם להתפתחויות והחלטות הממשלה בעניין מתווה הפיצויים".
במכתב הודגש כי "יחד עם נכונותנו לקחת חלק בנזקים המצטברים, אנו רואים גם בהתנהלות המשותפת שלנו גורם משמעותי בהחזרת המשק לחיים ככל הניתן. כל שוכר שלא יפתח את עסקיו לקהל, גם אם התנועה דלילה, פוגע במאמץ ובחוסן הלאומי".
חי גאליס, מנכ"ל ביג, אומר לגלובס כי "מאוד חשוב שכל מי שיכול יחזיר את העסק לעבודה, ויראה שישראל, איפה שאפשר, חוזרת לחיים, ולא נותנת פרס לטרוריסטים. הפגיעה במשק היא חלק מחוט השדרה של המדינה. מתל אביב צפונה אין סיבה לא לפתוח שום עסק".
רשת ביג, שבבעלות רוני ויהודה נפתלי, נחשבת לסוג של סמן ימני עבור קניונים ומרכזים אחרים, ומעניין יהיה לראות האם אחרים ילכו בעקבותיה. "אנחנו לא בורחים לשום מקום ונעזור לעסקים שלנו לשרוד את המשבר", מציין פילץ. "אני בטוח שההפסדים של העסקים גדולים, אבל בסופו של דבר תיגמר המלחמה, ואז נראה מה תהיה העזרה של המדינה והעירייה".
"אנשים יוצאים יותר"
קבוצת ארי נדל"ן, של היזם צחי אבו, מחזיקה במתחם סטאר סנטר באשדוד ובקניון ארנה בנהריה. "ביום רביעי השבוע 70%-80% מהעסקים במתחם באשדוד נפתחו, ובקניון בנהריה מדובר בשיעור דומה, עם מגמת עלייה עקבית", מספר רו"ח ניר לחיאני, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים בקבוצה.
"אנשים יוצאים יותר ויותר, אבל אין ספק שהמדינה כולה באבל לאומי. הפגיעה בפדיונות היא ארצית. אנחנו קשובים לשוכרים שלנו, נמצאים בקשר שוטף עם קבוצות הקמעונאים, ומחכים למתווה הפיצויים של המדינה".
גם לחיאני מתייחס להרגלי הצריכה שמשתנים. "החנויות לא פתוחות עד עשר בלילה כמו שאנחנו רגילים, כי אנשים עם הילדים בבית. הם לא יושבים במסעדות או בתי קפה, אלא אם מדובר במקומות שבהם קונים קפה וכריך, ויוצאים החוצה. להערכתי, בקרוב כמעט הכול יהיה פתוח. אנשים יתרגלו לקיים שגרת חיים בהתאם להנחיות".
"להניע את הכלכלה"
"חנויות הרחוב במרכז סגורות כמעט לחלוטין", מציין תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "מה שקיים זה סופרמרקטים ומעדניות מזון, מעט בתי קפה, ומסעדות מזון מהיר. גם במרכזי הקניות בצפון אנשים מסתובבים וקונים דברים בסיסיים, לא משהו שקשור לבילוי ופנאי.
"אם ביום רגיל משקי הבית מוציאים כ-600 מיליון שקל על צריכה, אפשר להעריך שההפסד ליום עומד על 300-350 מיליון שקל. המשמעות היא שההפסד לשוק עומד על 2.5 מיליארד שקל לכל שבוע של לחימה".
בן שחר מצביע על מקומות שאין להם תזרים הכנסות, כמו מסעדות ובתי קפה, "ולא יוכלו לשרוד לאורך זמן אלא אם המדינה תפצה מהר מאוד את העסקים הקטנים. ככל שהתקופה תהיה ארוכה יותר והמדינה לא תפצה, הם עלולים לקרוס, וחלקם בוודאי יקרסו. לא מדובר רק על הדרום, אלא באזורי גוש דן, תל אביב וחיפה.
"בשורה התחתונה, כדי להניע את הכלכלה מהר ולגרום להישרדותם של עסקים, המדינה צריכה לפצות מהר את כולם. אפשר גם לדחות תשלומי ביטוח לאומי, מע"מ ומס הכנסה לכל העסקים הקטנים שאין להם תזרים".
הפסדים מצטברים
בעלי העסקים עדיין לא מדברים על ההפסדים, למרות שאלה מצטברים. מנתוני חברת שבא, האחראית על מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי בשבוע הראשון של מלחמת חרבות ברזל חלה ירידה של 29% בהיקף ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי לעומת שבוע ממוצע ב-2023.
בשבוע הראשון של המלחמה, ההוצאות על ענף ההלבשה וההנעלה נחתכו ב-75%, מ-421 מיליון שקל ל-103 מיליון שקל. חנויות הריהוט וכלי הבית עם ירידה של 69%, ענף חנויות הפרחים והמשתלות עם ירידה של כ-60%, וענף החשמל והאלקטרוניקה עם ירידה של 41%. משרד האוצר הודיע בתחילת השבוע כי מתגבשות הקלות ומתווה פיצויים לעסקים.
ירידה ברכישות ה"רגשיות"
גם לפי נתוני חברת המידע העסקי CofaceBDi, על רקע פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ולאחר התגייסות הציבור למאמצי הלחימה, קיימת ירידה משמעותית בהיקפי הפעילות של חנויות ועסקים רבים המתמודדים עם השלכות המצב. בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מתחמי הקניות השונים פועלים במתכונות מצומצמות, זאת לצד ירידה חדה בתנועת הלקוחות החוששים לצאת מבתיהם.
לעומת זאת, ובדומה לתקופת הקורונה, המכולות והסופרמרקטים חווים עלייה בפעילות על רקע החשש של הציבור מפני החרפה במצב הביטחוני. כך, משקי בית רבים הצטיידו במוצרי מזון וצריכה רבים.
נכון למועד זה, בתי הספר היסודיים פועלים רק בחלק מהערים ובמתכונת מצומצמת, כך שבדומה לתקופת הקורונה, במרבית שעות היום בני המשפחה מצויים בביתם - ובהתאם מעלים את "צריכת המזון הביתית הממוצעת" על חשבון בתי קפה, מסעדות ושירותי הסעדה.
בחברה מציינים כי קיימת ירידה ברכישות ה"רגשיות". למעט ביצוע רכישות מתוכננות של מוצרי יסוד וצריכה בסיסיים דוגמת מזון, תרופות, היגיינה ופארם, נראה כי יצר השופינג בקרב הציבור דוכא משמעותית לנוכח המלחמה, ובהתאם היקף הרכישות הספונטניות והרגשיות פחתו.
"עם סיום של כשבועיים של לחימה, אנו מעריכים כי אובדן ההכנסות בתקופה זו במסחר הקמעונאי יסתכם בכ-4.5 מיליארדי שקל", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBDi. "בין ענפי המסחר הקמעונאי שבהם חלה פגיעה משמעותית בפעילות נציין את האופנה והנעלה, רהיטים וכלי בית, מוצרי חשמל, ציוד משרדי ועוד.
"כמו כן, ענף מוצרי הבנייה לצד ענפים משלימים כגון קרמיקה וכלים סניטריים, מיזוג אוויר ועוד, שסובלים כבר תקופה מהאטה במגזר הבנייה עקב העלאות הריבית והירידה בהכנסה הפנויה, סופגים פגיעה נוספת בימים אלה עקב עצירת פרויקטים רבים ועבודות שיפוץ, בין היתר בשל מחסור בכוח-אדם".