לראשונה בשל מלחמה: המדינה תעניק פיצוי כספי לכל חלקי הארץ; יישובי העוטף, הצפון ואשקלון יקבלו יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ועובדי המשרד הציגו הערב (ה') את מתווה הסיוע שגובש למשק בעת הלחימה. עיקרי המתווה הם מתן מענקים בגין הוצאות קבועות לעסקים בכל רחבי הארץ שהכנסותיהם נפגעו בשל המצב הביטחוני, וכן השתתפות מסוימת של המדינה בשכר עובדים שלא יכולים להגיע לעבודתם. לדברי סמוטריץ', "עלות המענק היא כ-4.5 מיליארד שקל. המקור יהיה מתוך קרן הפיצויים של מס רכוש, שיש בה היום כ-18 מיליארד שקל. כל יתר הצעדים יגיעו משינוי סדרי עדיפויות מתוך התקציב, ובימים הקרובים אביא גם הגדלה של מסגרת ההוצאה".

● בלעדי | סמוטריץ' רוצה לקצץ את שכר הבכירים במגזר הציבורי לטובת מימון המלחמה 
● מתווה הסיוע שצפוי להציג שר האוצר וההתבטאות המדהימה
● בעלי עסקים שממתינים לפיצוי? כך זה הסתיים במשברים הקודמים
● יש כסף: הכלכלן שמסביר - כך ישראל תוכל לממן את המלחמה 

שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, פירט על מתווה הפיצויים: "הדבר הכי חשוב כרגע הוא חזרה לתוכנית עסקית מלאה. חלק מהפתרונות טובים לעסקים קטנים, חלקם לגדולים. אבל המתווה מתייחס לנקודה שבה אנחנו נמצאים, הוא מתאים למצב הנוכחי. לגבי המענקים, אנו מחלקים את הארץ לישובי הספר הסמוכים לגדרות בדרום וצפון, שם נותנים פיצוי מלא לפי אחד המסלולים הקבועים בחוק. אנחנו עובדים על תיקונים שהעיר אשקלון תצטרף לתחום שמקבל את הפיצוי המלא - זו עיר שסופגת הרבה וזה מתבקש. החלק השני הוא פיצוי לכל שאר הארץ, זו פעם ראשונה שעושים את זה בלחימה. עובדים כרגע על תבחינים כדי לאבחן אזורים נוספים שחשוב לתת להם פיצוי יותר גבוה מכפי שנותנים בכל הארץ".

מנהל רשות המיסים הנכנס, שי אהרונוביץ', עבר על עקרונות המענק: "נשווה את הדיווחים בהכנסות של העסקים לדיווחים מלפני שנה. עסק שמדווח חודשית ומראה ירידה של 12.5% ומעלה, זכאי להיכנס לתוך המענק. ואז אנחנו בוחנים את ההוצאות הקבועות של העסק. לכן אנו בודקים אחוז מסוים מהתשומות של העסק. בודקים את התשומות מכל 2022, מחלקים ל-12 ואז רואים את התשומה החודשית של העסק. עסק יהיה זכאי עד ל-18% מרכיב התשומות שהיה לו ב-2022. זה מוגבל גם בתקרות של הכנסה עד 400 מיליון שקל, שזה כמעט כל העסקים בישראל למעט כמאה גדולים".

"נגדיל את הגירעון, אז יהיה 3%, אולי 3.5%, לא נורא"

"הקמנו היום בקבינט העורף את מנהלת חבל התקומה", אמר סמוטריץ' בנאומו. "הקצנו מיליארד שקלים ראשוניים ועשרות תקנים. ניתן את כל הכלים כדי לשקם ולפתח את חבל הארץ.
גם אם היו חריקות בימים הראשונים, ואני מקבל את הביקורת בהבנה, אנו עוטפים היום את הניצולים ואת תושבי הצפון באופן מלא".

"בימים האחרונים התייעצתי עם אנשים חכמים ומנוסים ממני בתחום הכלכלי. נפגשתי עם שרים לשעבר ובכירים נוספים. התייעצתי וקיבלתי תשובות ואני מודה לכולם ששמו את הפוליטיקה בצד", הוסיף סמוטריץ'.

"נגדיל את הגירעון, אז יהיה 3%, אולי 3.5%, לא נורא", אמר סמוטריץ'. יצויין כי הצפי במשק הוא לגירעון גבוה הרבה יותר ב-2024, בסביבות 7-8%. גם באוצר עצמו העריכו עוד לפני תחילת המלחמה שהגירעון יגיע בשנה הבאה לסביבות 3%, בשל ההאטה במשק והשפעות הרפורמה המשפטית. זאת, לעומת יעד גירעון מקורי של 1.3%. כך שההערכות של סמוטריץ', אם כוונו ל-2024, נשמעות לא ריאליות כלל. בפרט, אם סמוטריץ' אכן מתכוון להגדיל בחקיקה את מגבלת ההוצאה.

לדברי השר, "אנו מציגים תוכנית רחבה הרבה יותר ממה שהיה בתקופת הקורונה. השתדלנו שהמענה יהיה מדויק יותר. אני יודע שאין מושלם, אבל חשוב היה לגבש מתווה מהיר ומיידי שיחול כבר בחודש אוקטובר".

"הכלכלה הישראלית חזקה ויכולה לתמוך את מאמצי המלחמה הצבאיים והאזרחיים ככל שיידרש", ציין סמוטריץ'. "יחס חוב-תוצר שלנו מצוין, הגירעון המתוכנן נמוך, התוצר שילש את עצמו בתוך פחות מ-20 שנה וקרן מס רכוש מלאה. יש לנו כסף ואנחנו נשתמש בו עכשיו לכל מה שצריך ביד רחבה. עצרנו את כל מה שלא חשוב בתקציב ואנחנו מסיטים הכל לצרכי המלחמה והתמיכה במשק, וכבר בימים הקרובים נגדיל את מסגרת התקציב בכנסת ונייצר לעצמנו גמישות מקסימלית".

"מטרת המענק היא שעסקים ימשיכו לעבוד"

ראש אגף תקציבים, יוגב גרדוס, פירט עוד על התוכנית: "אנחנו עדיין בתחילת האירוע ובחוסר ודאות גדול. היום לפי הנחיות פיקוד העורף, רוב העסקים יכולים להמשיך לעבוד. זה חשוב לחוסן הלאומי ולמאמץ המלחמתי. במישור התזרימי ניתן הקלות של מיליארדי שקלים לעסקים. דחינו תשלומי מע"מ, הוחלט היום על הגדלת מס הכנסה שלילי ל-300 אלף איש החל מחודש דצמבר. במקביל עובדים על תשלום מיידי למילואמיניקים".

לדברי גרדוס, "מטרת המענק היא שעסקים ימשיכו לעבוד. עסק שימשיך לעבוד - ירוויח יותר מכזה שיפסיק לעבוד ויקבל מענקים. לגבי המענק עצמו, העסקים שיהיו זכאים הם עסקים עד 400 מיליון שקל במחזור הכנסות. עסק שנפגע ב-25% מההכנסות בחודשיים, או ב-12.5% בחודש אחד, יקבל מענה. עסקים גדולים יותר יקבלו את הסיוע התזרימי. המלחמה הזו תהיה יקרה, יהיו הרבה הוצאות ואנחנו עוד לא יודעים כמה. הגירעון יגדל וההכנסות יירדו מטבע הדברים. אנו מייעדים קודם כל את המשאבים עבור הלחימה אבל גם עבור פעילויות תומכות. כל שקל שיתבזבז פה - נצטרך לגייס אותו לאחר מכן ועלויות הריבית גבוהות. נצטרך לכלכל את צעדינו היטב".

ההצהרה של סמוטריץ' וצמרת משרדו התעכבה, כאשר הסיבה הרשמית היא התמשכות הדיונים בקבינט החברתי-כלכלי, שכינוסו קדם להודעת שר האוצר. אלא שגורמים בתוך המשרד יודעים לספר כי זמן קצר לפני המועד להצגת התוכנית - באוצר עדיין לא מחזיקים ביד במתווה מגובש.

המתווה הזה שונה מאשר הצעדים שננקטו במבצעים צבאיים קודמים, שהיו מצומצמים יותר מכפי שמתוכנן ב"חרבות ברזל". אז הוחלט להרחיב את המנגנון הקבוע בחוק, שמורה על פיצויים מלאים לעסקים בטווח של עד 7 ק"מ מהגדר, לטווח של 40 ק"מ.

באוצר הסבירו כי המודל ההוא מתאים לאירועים שתחומים בזמן ומרחב. במקרה שהמערכה הנוכחית תתפתח לאירוע כלל-ארצי וממושך, המודל הזה לא יתאים, ולכן הוחלט למעשה ללכת על הקלות מופחתות - אבל בכל רחבי הארץ.

"מעסיק לא יוכל לשלם שכר לעובדים אשר אין לו עבורם עבודה"

מעמותת 121, שהציגה ביחד עם עוד כ-50 ארגונים עסקים וחברתיים, מתווה לסיוע לעובדים בתקופה זו, בירכו על הסיוע לעסקים, אך דורשים להגן על העובדים המושבתים. טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121: "אם המענקים אינם מותנים בשימור כל העובדים בארגון, על המדינה להגן על אלו שיפוטרו או יוצאו לחל"ת באמצעות מתן מלוא דמי האבטלה, תוך ויתור על התנאים הקבועים בחוק בשגרה כמו ניצול ימי חופש או תקופת אכשרה".

ביחס לסיוע לעסקים בהלוואות, אמרו בעמותת 121, כי ההלוואות צריכות להינתן בכל המדינה ולא רק באזורי עימות, כיוון שישנם עסקים שפעילותם נפגעה בכל רחבי הארץ והם זקוקים להלוואות בתנאים טובים ובערבות מדינה.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "תוכנית שר האוצר נכונה וראויה לטווח הקצר. אך חסרים בה אלמנטים של גיבוש תוכנית המשך לכל תקופת המלחמה ואף אחריה. יש לקוות כי בתוכנית ארוכת הטווח יושלמו אלמנטים קריטיים אלה.

"עדיין חסר, ואף לטווח קצר, נושאים הקשורים בשינויים מבניים בתחום התעסוקה וכוח האדם. מצד אחד מחסור חמור בעובדים ומנגד עודף עובדים. זו הסיבה מדוע קריטי להתמודד עם תופעת עודף העובדים המותאם לירידה במחזור העסקים. מעסיק לא יוכל לשלם שכר לעובדים אשר אין לו עבורם עבודה. חייבים לעבור בדחיפות למתכונת חל״ת גמיש. מצד אחד חופש מלא למעסיק להוציא עובדים לחופשות במימון המעסיק ומצד שני ולחל״ת במימון הביטוח הלאומי. על הממשלה גם לחשוב על עשית שימוש בסמכותה להתקין תקנות לשעת חירום אותן ניתן לחוקק תוך תקופת זמן קצרה".