חיילי צה''ל מחוץ לאופקים / צילום: ap, Ilan Assayag
אורנה, בעלה וששת ילדיהם התעוררו בבהלה מאזעקות ביום שבת ה־7 באוקטובר בדירתם שבאופקים. "זו היתה שבת קשה. ירדנו למקלט שבקומת הקרקע בזמן שאנחנו שומעים מחבלים טובחים בשכנים שלנו 100 מטר מאיתנו. בפעם השלישית שירדנו למקלט הגיע שוטר ואמר לנו לעלות למעלה כי מחבלים מסתובבים פה ובבית כבר יותר בטוח, למרות האזעקות".
● האלוף ישראל זיו מסביר - זו הסיבה שישראל עוד לא נכנסה לעזה
● "כך נראית ממשלה לא מתפקדת": דיון סוער בכנסת על מתווה הפיצויים
לדבריה, בני המשפחה נחשפו למראות קשים: "ראינו מהחלון ירי טילים חי ממש לידנו, הילד ראה מחבל מסתובב עם טיל כתף והיינו בפחד נוראי של יריות וירי טילים ללא הפוגה. לא זרקנו את הפח יומיים, לא ירדנו להשיג אוכל והסתדרנו עם מה שיש עד שבראשון בערב התפנינו עצמאית, ללא סיוע משום רשות, אף אחד לא דיבר איתנו ועכשיו אנחנו נדרשים לפנות את המקום שאירח אותנו עד כה - ואין לנו לאן ללכת".
אורנה מספרת שהסיוע היחיד שקיבלה מהעירייה היתה פסיכולוגית שהתקשרה ונתנה מענה לילדים, "מעבר לכך הסתמכנו על הסיוע של חמ"לים אזרחיים ושל עם ישראל היפה בשעות הקשות. התקשרנו לעירייה כדי להתפנות למלון, אבל נאמר לנו שהכל מלא ואין אפשרות כזו כרגע. גם שכנה שלנו שפונתה לים המלח נדרשה לחזור הביתה".
דין אופקים כדין שדרות?
אורנה היא רק אחת מבין רבים מתושבי אופקים שמצאו את עצמם בלב זירת קרב, לאחר שמחבלים טבחו בכ־50 מתושבי העיר. המדינה החליטה, בהמלצת הצבא, על פינוי מבצעי של אלה שמתגוררים קילומטרים בודדים מגבול עזה ומגבול הצפון, ומעבר לכך מוציאה אזרחים לתכנית "התרעננות" במרחק שבין 4-7 ק"מ מגבול עזה לרבות תושבי שדרות. אוכלוסיות מסוימות באשקלון זכאיות גם הן להתרעננות כזו, אבל חרף העובדה שאופקים ספגה אבדות קשות ותושביה מוכי טראומה ומחסור, היא לא נכללת בתכניות הממשלתיות. בשונה מראשי הערים אשקלון ושדרות, שהפצירו בממשלה בפומבי לתקצב את פינוי תושביהן, ראש עיריית אופקים איש הליכוד יצחק דנינו "מיישר קו". בדוברות העירייה נטען כי "אופקים לא הוזנחה ואנחנו מקבלים את הסיוע הדרוש". ואולם המציאות בשטח, כפי שעולה משיחות שקיים גלובס עם ארגוני חברה אזרחית, מומחים, פילנתרופים ותושבים - היא אחרת לחלוטין. ובעוד שגורמים ממשלתיים אמרו לגלובס כי "דין אופקים צריך להיות כדין שדרות", הממשלה פועלת אחרת: משרד האוצר הודיע היום כי 59 מיליון שקל יועברו לרשויות, 5 מיליון שקלים בלבד מתוכם לאופקים, שלא הוכנסה לתכניות ההתרעננות לפינוי תושבים. מהעירייה נמסר: "עיריית אופקים ממשיכה להוציא תושבים להפוגה כל העת. כרגע אין הנחיות לפינוי העיר ולכן הרשות הוציאה עד כה כ־10,000 תושבים להפוגה ותמשיך להוציא ככל שיתאפשר, באמצעות כספי המדינה שהתקבלו".
יוזמות פילנתרופיות דאגו להוצאת התושבים מהעיר לאחר כמה ימים שבהם היו נצורים בבתיהם. פרופ' בן שחר מהאוניברסיטה העברית הוא פסיכולוג קליני שהגיע לבתי המלון של המפונים יחד עם מתנדבים רבים. "צוותתי למלון נגה בים המלח, שם שהו אנשים מאופקים, וחשבנו שצריך לעשות עבודה ממוקדת טראומה הכוללת סיוע בהרכבת נרטיב מלא ומתוך הנחה בסיסית שעכשיו הם מוגנים, כי בלי הנחת הבסיס הזו אי אפשר לבצע עבודה טיפולית. אבל כל שנייה אומרים להם 'מחר אתם חוזרים' כי הוציאו אותם להפוגה מטעם העירייה".
לדבריו, היוזמה הטיפולית מרוכזת בידי פסיכולוגית בשם שרון שטרית, שיחד עם קולגות שלה עסקה בגיוס תרומות. "אחרי ארבעה ימים, להחזיר אנשים כאלו הביתה זה כמו להחזיר אותם לשדה קרב", מדגיש שחר. "שרון והמתנדבים עשו הכל כדי למשוך עוד לילה ועוד תרומות. פנינו לארגון 'בונות אלטרנטיבה' שסייעו ב־350 אלף שקל כדי להאריך את השהות, אבל זו רק קבוצה אחת, ורק מי ששפר עליו גורלו והגיע בכלל לבית המלון. גם המעברים ממלון למלון מעמידים ילדים במצבים בלתי אפשריים של חוסר ודאות".
גם הקרן החדשה לישראל תרמה לילות לינה לתושבי אופקים. "מדובר באנשים שלא נמצאים בפוסט טראומה, אלא בטראומה - כשלאף אחד מהם אין ממ"ד בבית, לחלקם אין מקלט בבניין שגרים בו ורובם פונו באמצעות פילנתרופיה לאחר האסון הזה", אומרת ברית יעקבי מהקרן.
לדבריה, "לחלק מהם עיריית אופקים מימנה כמה לילות וכרגע העירייה החזירה את כולם חזרה הביתה, כי התפיסה שלה היא שלא צריכים להיות ב'נופש'. אנחנו מדברים על משפחות שלא מעוניינות לחזור לבית שלהם וכבר התחילו בהליך הבראה יחד עם צוות מדהים של פסיכולוגיות ומורות חיילות וצוותי רפואה ומענים שלא יהיו. הבעיה היא שגם כשמגייסים כסף, אין עוד בתי מלון. במלון של תושבי אופקים בים המלח ביקשו לשכן תושבים מבארי והתנועה הקיבוצית הסכימה להפנות אותם למקום אחר אבל המדינה לא מוכנה לזה. אין סיוע ממשרדי הממשלה או העירייה, ויש אין ספור מקרים פרטניים שמגיעים אלינו. המצב הסוציואקונומי מראש לא היה טוב ובשונה מהקיבוצים בעוטף, שיש להם קהילה חזקה שיכולה להפעיל לחץ, כאן אין מספיק סיוע".
"מה זה 5 מיליון שקל?"
יוזמה משמעותית לפינוי התושבים היא של חמ"ל ההייטק "לב אחד", שמובילות החברות Fiverr ו־HiBob. גיל ויסמן מהחמ"ל מספר כי אנשיו עובדים 18 שעות ביום בקידום יוזמות שנכנסות לריק שהשאירו משרדי הממשלה. היוזמות שעליהן אחראי החמ"ל כוללות חילוץ תושבים מאזורי לחימה, ציוד וכעת פינוי תושבים. "הוצאנו 600 אנשים מאופקים, משפחות שבהן אחד מבני הזוג מגויס בצו 8 או משפחות חד־הוריות. המדינה השאירה פה וואקום גדול ותושבים מעבר לקילומטר מסוים לא מקבלים שום סיוע".
5 מיליון השקלים שהקצה משרד האוצר לסיוע לאופקים הם רק טיפה בים ולא תכנית הוליסטית. על כך עומד אורי בן משה מהחמ"ל: "המדינה שמה פס על התושבים האלה. מה זה 5 מיליון שקלים? לפנות 500 אנשים לשבוע זה מיליון וחצי שקל. אנחנו קוראים לחברות הייטק להצטרף אלינו, יש עוד עיריות שמבקשות סיוע כי כרגע הממשלה פועלת איפה שנוח לה. האנשים שפינינו היו מעדיפים להשאר אבל יש לנו חובה כלפי הרשות המקומית, שרוצה לעשות החלפה כדי לאפשר לעוד משפחות להגיע, לעיריית אופקים אין כסף, היא חיה על מענקי איזון".
עופר כ"ץ, הנשיא וסמנכ"ל הכספים של Fiverr, ציין כי החמ"ל מסייע ליישובים נוספים: "ישנם מלונות שבלי בושה מרוויחים כסף על חשבון התושבים המפונים, שמעלים את המחירים, שמגרשים אנשים בשביל להכניס אורחים שהמדינה משלמת עליהם. בחמ" הבנו שבזמן שיש ישובים שמקבלים עזרה מהמדינה, יש ישובים שנהרגו בהם 51 תושבים על ידי מחבלים שהסתובבו ברחובות והמדינה לא נותנת להם כלום. פשוט כלום. זה ביזיון ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור להם".