הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם רם בלינקוב / צילום: איל יצהר
רם בלינקוב, כשעזבת את תפקיד מנכ"ל משרד האוצר בתחילת השנה נפגשנו כדי לדבר על המהפכה המשפטית ונזקיה לכלכלה. כעת אנחנו נפגשים בעיתוי קשה אפילו יותר. איך מצב הרוח?
"אני כואב, עצבני, עצוב. הכתובת הייתה על הקיר, באופן בוהק, ולא הקשיבו".
למה כוונתך? יכולת לדמיין אירוע כזה?
"בוודאי שלא יכולתי לדמיין אירוע כזה, אבל התעסקו בשטויות וזו התוצאה. דקה אחרי שהתחיל האסון, הפוליטיקאים המשיכו בפוליטיקה. הם כבר מכינים את היום שאחרי. אין מילים בפי".
● ראש השב"כ לשעבר חושף: "התרענו לאורך כל הדרך בפני הדרג המדיני"
● "הורדנו את הכפפות": סיור הזוועות שאנחנו חייבים לעולם
● ישראלים באוניברסיטאות עילית משרטטים את קו השבר במלחמה
איבדת חברים רבים מכפר עזה במתקפה האיומה על העוטף מ־7 באוקטובר. במשך תשע שנים (עד 2020) כיהנת כיו"ר דירקטוריון מפעל כפרית שבכפר עזה. תוכל לספר על בוקר יום שבת?
"ב-7 באוקטובר חל יום הולדתי. בבוקר קיבלתי טלפון מבני הצעיר. חשבתי שהוא רוצה לברך אותי, ואז הוא אמר: 'תראה מה קורה בדרום, זה טירוף'. אחר כך הגיעה הודעת וואטסאפ מחברי הטוב זה 60 שנה, עופר ברעם, שבה הודיע לי שבנו אביב נפגע. אביב הספיק להתקשר לאשתו, היום אלמנתו, ולהזהיר אותה שמחבלים לובשים מדי צה"ל. היום אנחנו יודעים שהוא דימם למוות".
"אחר כך התחלתי להסתמס עם עוד אנשים: שי חרמש, דירקטור בכפרית ולשעבר ראש המועצה האזורית שער הנגב, שגם הוא איבד את בנו עומר. נדב גולדשטיין, סמנכ"ל כפרית, נרצח עם הבת שלו. אתמול נודע לנו שאשתו ושלושת ילדיהם חטופים. הדירקטור אביב קוץ נרצח עם אשתו ושלושת ילדיהם. דורית ורטהיים־בר אילן, עובדת מקסימה, נרצחה עם בעלה. אסור לקרוא למחבלים חיות. זו מחמאה בשביל היצורים הנאלחים האלה".
כשאתה חושב על הכשל המודיעיני, כוחות הביטחון שהתעכבו - לאילו מסקנות אתה מגיע?
"זהו ליקוי מאורות, גם בצבא וגם בדרג הפוליטי. שי חרמש כתב לי בשעה שתיים בלילה: מחלצים אותנו תחת אש. זה היה 20 שעות אחרי שהטירוף הזה התחיל".
לא ייגמר בעשרות מיליארדים
שימשת כמנכ"ל משרד הפנים בתקופת מלחמת לבנון השנייה וכראש אגף תקציבים במשרד האוצר בזמן מבצע עופרת יצוקה. על בסיס ניסיונך והבנתך את המצב, מה צריך לעשות ברמה הכלכלית?
"בזמן מלחמת לבנון השנייה, תפס אותי רוני בר־און, שר האוצר אז, ואמר 'אנחנו נוסעים לצפון, ובגדול כמעט ולא חוזרים למשרד, אלא נמצאים בשטח'. אני מצפה שמשרדי הממשלה יהיו בשטח. אני מצפה שהעסק הזה יתנהל בצורה נורמלית. במקום זה אני קורא שהם רבים על סמכויות".
"אתמול ראיתי את גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, צועק. איך יכול להיות שהמלונות לא הוסדרו תקציבית? שיתכבד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יביא אליו את הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד התיירות והחשב הכללי ויגיד להם 'אני רוצה עד הערב כיסוי תקציבי לכל המלונות שמארחים את הפליטים'. אני מצפה שלכל קיבוץ, ולכל עיר כמו שדרות, יהיה פרויקטור שיפתור את כל בעיות היישוב. זה לא קיים, לעזאזל. איך זה יכול להיות שלא מדברים עם אנשים מכפר עזה, משדרות, מאופקים?".
עוד מדגיש בלינקוב שהמערכה הנוכחית שונה בכל הנוגע לאימפקט הכלכלי ולהיקפי התקציב שיידרשו לשיקום המשק, ובמילותיו: It's a Different Ballgame.
"במלחמת לבנון השנייה לא חטפנו את ההפתעה הזאת של השחיטה ההמונית. הפגיעה הכלכלית הייתה לטווח קצר וההתאוששות הכלכלית הייתה מהירה. לא הייתה אז סכנה לשתי חזיתות. במבצע עופרת יצוקה שילמנו פיצויים מקרן מס רכוש, בהיקף של 3.5 מיליארד שקל. עוד 2.5 מיליארד שקל הופנו לצבא".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התכוון למנות את אודי אדירי, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה ובכיר באוצר, כפרויקטור לתיאום פעילות המשרדים האזרחיים (משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וארגוני החברה האזרחית). אבל מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי התנגד לכך, כי הוא לא רצה לשחרר לאדירי את הסמכויות שביקש. במשרד ראש הממשלה טענו שאין להם התנגדות, "כל עוד המינוי לא מתנגש עם עבודת מנכ״ל משרד ראש הממשלה ולא יוצר כאוס במערכת או מוסיף עומס ביורוקרטי מיותר".
"יוסי שלי - אני לא רוצה לדבר על האיש הזה אחרי מה שהוא אמר על המסיבה ברעים (בראיון לחדשות 12 אמר "המסיבה תרמה תרומה בלתי מבוטלת לכאוס" וכן השווה את תהליך זיהוי גופות הנרצחים לתור בסופר - א"ד וה"ו). אודי אדירי היה באגף תקציבים כשהייתי ממונה. הוא איש יוצא מן הכלל. ולעצם העניין: צריך לתת לאנשים סמכויות שלא נראו ולא נשמעו. אי אפשר לעבוד במשבר הזה בכלים המסורתיים, בשיטות שהיו עד 7 באוקטובר. צריך לשנות ראש, עכשיו וגם אחרי המשבר".
למה הכוונה?
"יש אינסוף מנכ"לים של משרדי ממשלה. לכל אחד יש נהג. בצבא יש אינסוף גנרלים. אנחנו מדינה שמפרגנת לסקטור הציבורי שלה. צריך לשנות את סדרי העדיפויות מהקצה אל הקצה. אי אפשר שעשרות אחוזים מהאוכלוסייה שלנו ירכבו על האחרים. זה זועק לשמים. זה לא רק 14 המיליארד של כספים קואליציוניים. זה מהבסיס".
בוא נפרוט את האמירות האלה לצעדים קונקרטיים.
"צריך לדעת שהמשבר הזה הולך לעלות הרבה כסף, והגירעון לא הולך להיות אותו גירעון, ולהפסיק לשחק את המשחקים הפאתטיים של הקופסאות (סכום כסף שאינו נכלל בחישובי תקציב המדינה ומאפשר לעקוף את תקרת ההוצאה שנקבעה בחוק תקציב המדינה, ה"ו, א"ד), כלי שאותי מקומם מאז שהומצא. צריך לשבת ולכתוב מחדש, ובקרוב, את תקציב 2024 בפרדיגמה שונה לחלוטין".
באחרונה פרסמנו שסמוטריץ' ביקש לבחון אפשרות שבכירים בעלי שכר גבוה בשירות המדינה ישתתפו משכרם בעלויות מלחמת חרבות ברזל. זה פתרון ראוי בעינייך או מהלך פופוליסטי?
"אני מקווה שכאשר אומרים 'בכירים', הכוונה היא גם לשרים. זה צעד סימבולי חשוב. אשמח שזה יקרה, אצל סמוטריץ' במשרד יש כמה בכירים שיש להם יותר לתת מאחרים".
לאנשי האוצר ברור כעת שצריך לבנות מחדש את תקציב 2024. השאלה היא אם אפשר יהיה לממן את המלחמה באמצעות הכספים הקואליציוניים ושינוי סדרי העדיפויות או שלא תהיה ברירה אלא להעמיק גם את הגירעון לצד ההוצאות?
"ברור שסיפור הגירעון ייפתח. החשש שלי הוא שהפוליטיקאים יתאהבו בעניין הזה של הגירעון וייתלו בזה במקום להסתכל במראה ולהגיד 'רגע, השתגענו פה בשנים האחרונות. בואו נראה איך אנחנו בונים פה מדינה יותר בריאה ונורמלית'. אם אנחנו חפצי חיים, הגדלת הגירעון לא יכולה להיות פתרון יחיד. חייבים לטלטל את המערכת מבחינת המבנה שלה".
לגבי עלויות המלחמה, בלינקוב סבור ש"זה לא ייגמר בעשרות מיליארדים", אך נוכח רמת החוב-תוצר של ישראל - 60% בלבד - יש מספיק רזרבות לשאוב מהן כספים. "אם עולים לרמת חוב-תוצר של מדינה ממוצעת אירופית, סביב 70%, המשמעות היא עוד 180 מיליארד שקל חוב. אני לא מציע למהר ולשפוך את הכסף, אבל עניין הכסף זה לא דבר שעוצר אותנו כרגע. אגב, בקורונה הוצאנו 150 מיליארד, על כל מיני טירופים כמו דמי חל"ת, שאני מקווה שלא יחזרו".
התנצלות כנה מהשרים
כשבלינקוב מדבר על "טלטול המערכת", הוא מכוון גם לשרים שחייבים לציבור התנצלות כנה על התנהגויות והתבטאויות מקוממות מהחודשים האחרונים.
"אם עמיחי שיקלי אמר לאמריקאים 'מיינד יור און ביזנס', איך אין לו בושה לא לבקש סליחה ולהגיד טעיתי? אם שלמה קרעי שלח את הטייסים לעזאזל, איך אין לו בושה לא לבקש סליחה? אם דודי אמסלם חילק אותנו ללבנים ושחורים, ואיים לעשות לנו את מה שעשו בדרום אפריקה, איך אין לו בושה לא להגיד 'עשיתי טעויות'? טוב שהוא הואיל בטובו להיפגש עם מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים אחרי הרבה זמן".
התוכנית שהציג האוצר למתן פיצוי לעסקים שאינם מיישובי העוטף מעוררת ביקורת גדולה. למי שנפגעו ב־100% מהמחזור באוקטובר יינתן מענק של 18% מההוצאות הקבועות, לצד השתתפות חלקית בהוצאות שכר. זה הרבה פחות ממה שניתן בקורונה. מה דעתך על מתווה הסיוע שהציגו סמוטריץ' ובכירי משרדו בשבוע שעבר?
"אני כבר לא נושא באחריות, ולכן אני לא רוצה להעיר על הפרטים. טוב שיצא מתווה, גם אם באיחור. אבל יש לי ביקורת חריפה. ניר ברקת, למשל, יצא נגד המתווה במקום לשדר אחדות. תהיתי איפה ברקת היה במהלך עשרת החודשים האחרונים. אם מצב המשק כל כך מטריד אותו, למה הוא לא פצה פה כשהמשק הלך לעזאזל? פתאום מעניין אותו מצב המשק כי הוא רוצה להישמע טוב בעיני הציבור?".
נניח שקוראים לך למילואים במשרד האוצר, לשמש כמנכ"ל משותף במשרד ולסייע במאמצים. מהם שלושת הצעדים הראשונים שצריך לעשות?
"ראשית, צריך להגיע לשיתוף פעולה עם בנק ישראל כדי לייצר פתרונות בכל הנוגע לזמינות אשראי לעסקים. שנית, אבקש מהממונה על התקציבים לגבש תוכנית עבודה מול כל הסקטורים. הצעד השלישי קשור לניהול. אני לא רוצה לראות את המנהלים באוצר יותר משלושה ימים בשבוע במשרד. אני רוצה לשמוע כל יום בערב, בדיווח בזום, מה הם עשו באותו היום ומה התוכניות שלהם למחר".
יש על מי לסמוך בממשלה?
"לא אתייחס לשרים, אלא למגזר הציבורי. חלק ממנו לא מאויש עד רגע זה, וחלק מהתפקידים מאוישים בידי אנשים שקודם לכן לא עמדו בתנאי סף. סיכול המינוי של אודי אדירי, למשל, זה מזעזע".
בדיון שנערך באוצר בשבוע שעבר נאמר שמטוסים וספינות מתקשים להגיע לישראל מטעמי ביטוח. הטענה הייתה שחברת הביטוח הממשלתית, ענבל, עדיין לא נכנסה לתמונה כדי לסייע. תשובתו של סמוטריץ' הייתה: 'אני עדיין די חדש פה, אין נוהל מוכן למקרי חירום?'.
"סמוטריץ' יודע שיש נוהל חירום. לשר האוצר ולשר התחבורה יש סמכות לתפעל את התעבורה האווירית והימית בעזרת מסמך שנקרא צו האינטרסים, שמיועד בדיוק לזמנים כאלה. זה עניין שקל מאוד לסדר, עניין של דקות".
מסר אחרון לסיום?
"לנצח".