עו''ד חיים ויסמונסקי, העומד בראש מחלקת הסייבר בפרקליטות / צילום: איל יצהר
מאז פרצה המלחמה מתקיים מאבק על דעת הקהל העולמית דרך התקשורת המסורתית והמדיה החברתית. הרשתות מוצפות בתכנים מסיתים המשבחים את מעשי החמאס - בטיקטוק למשל פורסמו סרטונים שנשאו האשטאג עם שם המבצע של החמאס בערבית, אליהם נחשפו מאות אלפי משתמשים.
● כולנו שגרירים: כך תהפכו לפעילי הסברה ברשתות
● מעט מדי, מאוחר מדי: כך הרשתות החברתיות מטפלות בפייק ניוז
● הסרטון השקרי שזכה ל-2.7 מיליון צפיות: כך נראה הקרב על התודעה
ישראל נלחמת בתופעה באמצעות העמדה לדין של אזרחים המפרסמים כאלה תכנים, אך חלק אחר חשוב אף יותר הוא בהסרת התכנים. מי שאחראי על כך מטעם המדינה היא מחלקת הסייבר של הפרקליטות שעובדת ללא הפסקה מאס החלה המלחמה. בראיון לגלובס מספר מנהל היחידה עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי על פעילות היחידה במלחמה, הסוגיות החדשות שעולות ואיך מגיבות הרשתות החברתיות.
"גלי ההסתה והתכנים המסכנים צמחו לממדים של צונאמי. אנו במהלך פעילות שיא חסרת תקדים, ביחד עם גורמי הביטחון, במטרה לצמצם את התפוצה של התכנים המסכנים את ביטחון המדינה" אומר ויסמונסקי. "אנחנו עובדים 24/7 כולל שבתות. יש ארבעה פרקליטים ועוד צוות של 14 סטודנטים, מתמחים ומעטפת מנהלית. הפעילות בסדר גודל של פי 10 מהרגיל". הוא מסביר על אופן העבודה: "מאחורי צוות הסרת התכנים במחלקה עומד מערך של עשרות אנשים מגורמי הביטחון - צבא, שב"כ, משטרה, מערך הסייבר הלאומי ועוד. הם אחראים על איתור התכנים ומעבירים אלינו".
מחלקת הסייבר בוחנת אם המידע מפר את החוק בישראל ואת תנאי השימוש של הרשת, ואז פונה לרשתות החברתיות מטעם המדינה ומבקשת להסירם. חשוב להבין שבישראל לא קיים חוק בעניין והרשתות יכולות לבחור אם להסיר את התכנים. לדברי ויסמונסקי,"זה אומנם מנגנון וולנטרי, אבל בגלל שאנחנו שחקן חוזר ומהימן ומייצגים אינטרס ציבורי זה מאפשר לנו לקבל טיפול מהיר".
מאז החלה המלחמה התקבלו במחלקה למעלה מ־9,800 תכנים חשבונות ודפים. הוגשו כ־7,540 בקשות לרשתות החברתיות. מתוכם 49% לפייסבוק, 26% לטיקטוק, 15% לטוויטר, 6% אינסטגרם, ו־3% טלגרם. ההיענות מהפלטפורמות של מטא - פייסבוק ואינסטגרם - עומדת על 92%, ובטיקטוק על 83%.
ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) המצב קשה יותר. מאז רכש אותה אילון מאסק שיתוף־הפעולה להסרת תכנים הופסק שכן פיטר רבים מצוותי ניהול התוכן. הקשר חודש על רקע המלחמה ושיתוף־הפעולה במגמת עלייה. ברקע, דרישה של האיחוד האירופי ממטא לפעול להסרת תכנים לא חוקיים הנוגעים למתקפת הרצחנית על ישראל על בסיס חוק השירותים הדיגיטליים האירופי החדש.
"הבינו את גודל השעה"
"רוב הרשתות הבינו את גודל השעה. הבינו שזה אירוע אחר", אומר ויסמונסקי. מי שלא הבינו הם רשת הטלגרם, הידועה כפלטפורמה להפצת כל תוכן ללא מגבלה. הפלטפורמה מזוהה עם פריחה של תכני טרור והסתה, חשבונות החמאס הרשמיים, ותיעודי הזוועות זמינים שם. "בטלגרם בכל העולם המצב לא טוב. לממשלות יש קושי לייצר יחסי עבודה איתם בכל הנוגע להסרת תכנים אסורים. זה ראוי לגינוי כי טלגרם הפכה למוקד משיכה לפעילי טרור ולמהללי מחבלים".
בעוד שפייסבוק פרסמו בימים הראשונים שהסירו 800 אלף תכנים וטיקטוק כחצי מיליון, מחלקת הסייבר טיפלה עד כה רק בכ־7,500. את הפער מסביר ויסמונסקי בכך שהפעולות שלהם משפיעות על סרטונים רבים. "האשטאג זו פעולה אחת אבל הורידה במכה מאות סרטים. סאונד שהוסר מטיקטוק - הסיר עימו מאות רבות של סרטונים". בנוסף הוא מסביר כי מרבית התכנים שהרשתות מסירות הן אוטומטיות, כאלה שעין אנושית עוד לא צפתה בהם, ובמחלקה מטפלים בתכנים שעברו את הסינון הראשוני. "בנוסף, ברגע שכוחות הביטחון הם אלו שמנטרים את התכנים, אפשר להניח שמדובר בתכנים שיכולים להבעיר את כל האזור".
המאבק בחסות החוק
סוג תכנים חדש עמו מתמודדים במחלקה הם תמונות משפילות של נרצחים, חטופים ופצועים. "הסוגיות של ביזוי כבודם ופרטיותם של הנפגעים הן ייחודיות למערכה הנוכחית. החלטנו שאנחנו מטפלים בזה תוך שימוש בשני טיעונים משפטיים - כשהסרטים והתמונות מועלים בתוספת שבח למתקפה, אנחנו רואים בכך פרסום אסור לפי חוק המאבק בטרור. בנוסף, ראינו בכך גם עבירות על חוק הגנת הפרטיות, במובן של ביזוי הקורבנות והשפלתם הפומבית באופן מזעזע". לדבריו, פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק שיתפו פעולה עם הסרת סרטונים כאלו.
תופעה נוספת עליה מספר ויסמונסקי היא ניצול המצב להונאות סביב גיוס תרומות, וגם תכנים המסכנים את ביטחון הכוחות. "אנו מטפלים בתכנים שמבחינה צנזוריאלית יכולים לסכן את ביטחון כוחותינו. למשל, מידע שיכול להסגיר מיקום של כוחות, חשיפת אמל"ח. לפעמים תכנים אלה עולים בתום לב, ולפעמים בזדון".
איך מחליטים אלו תכנים להסיר?
"מה שמנחה אותנו בפעילות מול הרשתות החברתיות הוא החוק בישראל. זה קובע את גבולות הגזרה של הפעילות שלנו. בנוסף, אנחנו בודקים אם התוכן מפר את תנאי השימוש של הפלטפורמה". הוא מסביר שכמדינה יש לו יתרון, בשל המידע שבידיו שניתן לאישור או שלילה. למשל, "זהות של חטוף, פצוע, וכדומה. מכיוון שלמדינה יש את יתרון המידע, המהימנות של הדיווחים שלה לפלטפורמות היא גבוהה, וכפועל יוצא מכך מרביתן משיבות במהירות".
הגדרת חמאס כדאעש
עם פייק ניוז מתקשה היחידה להתמודד. "זה תחום שכרגע לא יכול להיות מטופל על ידי האופרציה שלנו. אין מסגרת חוקית ברורה. כשמדובר בכל מה שקשור להסתה ופעילות של ארגוני טרור - הנושא חוצה את החוק באופן ברור". הוא מסביר כי ההתמודדות היא לנסות לקשור פייק ניוז לפעולה מפרת חוק - חשבונות מזויפים או שימוש במסמך מזויף.
בשבוע שעבר ועדת העלייה והקליטה התכנסה לדון בפעילות של הרשתות החברתיות בימי מלחמה. נציגי ענקיות הטכנולוגיה סירבו להתייצב. ח"כ עידן רול מיש עתיד קרא להסדיר את החקיקה בטיפול בתוכן מסית. במקביל, ח"כ גדעון סער פנה לשר המשפטים לקדם חקיקה המסמיכה את בתי המשפט לתת צו המחייב את הרשתות להסיר תכנים, אם נמצא שהפרסום פוגע בביטחון המדינה ומהווה עבירה פלילית. לוין השיב השבוע כי הוא ביקש מגורמי המקצוע לבחון זאת. ויסמונסקי מגיב "אם תעלה הצעה היא תיבחן בייעוץ וחקיקה. בינתיים אנחנו מנסים להסתכל על היש ולא האין".
הצעות נוספות שעלו עד כה הן להעביר תקנות לשעת חירום ולהחיל את חוק השידורים הדיגיטליים האירופי המחייב את הפלטפורמות אכיפה קפדנית על התכנים המפורסמים גם על ישראל.
בעוד שמטא ספגה ביקורת על התנהלותה בזמן מבצע "שומר חומות", ויסמונסקי מתאר שינוי. "החברה התעשתה סמוך לאחר פרוץ המלחמה ביחס לתכנים של חמאס, ותכנים המהללים את הפעילות של הארגון" אומר ויסמונסקי. "השאיפה שלנו היא לראות את הפלטפורמות מגדירות את חמאס באופן דומה לארגון דאעש".
מה המסר שהיית רוצה להעביר לרשתות החברתיות?
"אני רוצה לומר את הדברים דווקא לא בפריזמה משפטית אלא ברמה האנושית. למנהלי הפלטפורמות יש אחריות על התכנים, זה ברור שהן יכולות להנמיך את גובה הלהבות. בחירתן לא לפעול - היא בחירה שיש לה משמעות מעשית על המתיחות הביטחונית בכל האזור. לכן הציפייה שהן יפעילו את כל הכלים הטכנולוגיים שלהן כדי להרחיק תכנים חמאסיים ופרו־חמאסיים".