כנס החירום של פורום איגודי המשק: "המתווה של שר האוצר מנותק מהמציאות"

בהמתנה למתווה הממשלתי של הסיוע לעסקים, ביום ה-20 למלחמה, קיים היום פורום איגודי המשק כנס חירום מיוחד. הפורום מורכב מכל התאגדויות והארגונים המובילים במשק הישראלי, ביניהם התאגדות רשתות המסחר באיגוד לשכת המסחר, התאחדות התעשיינים, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, איגוד המסעדות, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות והתאחדות האולמות וגני האירועים. 

● איזה פיצוי יקבל עסק שאיבד מחזור של מיליון וחצי שקל? עדיף שלא תשאלו
● בתוך "עזה הקטנה": כך נערך צה"ל לפלישה הקרקעית לרצועה

מדובר בכינוס ראשון בתולדות המדינה של איגודי המשק, בו התייצבו כל הארגונים הגדולים והמשמעותיים במשק הישראלי, דחו את מתווה משרד האוצר והבהירו: אנחנו מאמצים את המתווה שמציע משרד הכלכלה. עוד האשימו - המתווה של האוצר מביש ומנותק מהמציאות.

"שר האוצר רד מהעץ" 

"הכלכלה, המסחר, התעשייה ותרבות הפנאי של מדינת ישראל הם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל", אמר שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר באיגוד לשכת המסחר. "אנחנו קרובים לשלושה שבועות לפתיחת המלחמה וטרם אושר מתווה סיוע למגזר העסקי בישראל. הפורום הזה, שמייצג מיליון וחצי מועסקים במדינת ישראל, מתכנס כדי להגיד למשרד האוצר ולממשלת ישראל - המתווה שלכם מנותק מהמציאות. הוא מביש ואנו דוחים אותו על הסף, היות והוא לא יאפשר למגזר העסקי לשרוד בתקופת המלחמה. 

"אנחנו אומרים לממשלת ישראל שעמלנו ארוכות מול משרד הכלכלה, שם גובש מתווה בהשתתפותנו שמוסכם על כל נציגי האיגודים שמשתתפים פה. בראש ובראשונה הפער האקוטי ביותר הוא מתן מענה להעסקת העובדים שלא ניתן להעסיקם בתקופת הלחימה. אנחנו לא מעוניינים בחל"ת ודורשים מנגנון העסקה גמיש, בהשתתפות המדינה, המעסיקים והעובדים. כולנו יחד נכנסים תחת האלונקה ונושאים בנטל. אנחנו דורשים הלוואות בערבות מדינה לכל העסקים בישראל: הקטנים, הבינוניים והגדולים, בהתאמה. אנחנו חוזרים ואומרים כפי שאמרנו לאוצר: החברות הציבוריות במסחר ובתעשייה שירוויחו רווחי יתר בתקופה הזו מתחייבות להחזיר למדינה את כל הסיוע שקיבלו, עד השקל האחרון. בנוגע לעסקים הגדולים במסחר (מעל 400 מיליון שקל מחזור שנתי) מוותרות על מענקים מהמדינה ומבקשות סיוע בתשלומי שכר הדירה, קרי: שליש השוכרים, שליש בעלי הנכסים ושליש המדינה".

עוד ציין תורג'מן כי המספרים של העובדים שהוצאו לחל"ת עדיין לא מייצגים, כיוון שעובד חייב להסכים להוצאה לחל"ת ולסיים את מצבור ימי החופשה שלו טרם לכן. "גל הצונאמי יבוא בשבוע הבא ובשבועות המאוחרים יותר. השבוע מדובר כבר ב-200 אלף. וכל שבוע שיעבור זה למעלה מ-100 אלף עובדים. שר האוצר תתעורר. אתה תראה את הנתונים בעוד שבועיים ושלושה שבועות.

"שר האוצר - אין לנו את היכולת לייצר סולם מזהב כדי שתרד מהעץ שטיפסת עליו", הוסיף תורג'מן. "רד מהעץ. פרסמת מתווה גרוע, תקשיב לנו. תן מתווה שמתכתב עם היכולת שלנו לשרוד ולהישרד. יש לנו חוזה עם מדינת ישראל - אנחנו מביאים כסף מהבית, מהמשפחה ומהבנק ובונים עסק. אם הצלחנו, המדינה מקבלת מסים. אם הפסדנו, אנחנו לבד. התרגלנו. אנחנו אומרים לשר האוצר תעזור לנו לייצר את 60% מהמסים למדינת ישראל - תעזור לנו לעזור לך. כך היה בקורונה וחזרנו לפעילות מדהימה לאחר מכן, והמדינה קיבלה את כל מה שהשקיעה. מספיק עם משחקי אגו ופוליטיקה קטנה".

״אנחנו לא רוצים שהחיילים שנלחמים בחזית יחזרו הביתה אחרי הניצחון להילחם כדי לגמור את החודש", אמר נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, שמייצג מעסיקים של כ-600 אלף עובדים במגזר הפרטי של התעשייה וההייטק. "ב-7 באוקטובר התעוררנו לגלות שמדינת ישראל הפקירה את החזית ועכשיו התחושה היא שהמדינה מפקירה את העורף.

"אנשים שלא יכולים להגיע לעבודה בגלל המלחמה לא יכולים להמשיך ולשרוד כבר שלושה שבועות בלי שכר, והמדינה צריכה לדאוג להם ולדאוג לעסקים, כדי שבסוף המלחמה נוכל כמו בקורונה, לשוב ולהתאושש ולהתחזק. לכן אנו תומכים בפיצוי שכר מיידי ובהחלת מנגנון תעסוקה גמישה במשק, כי המצב גמיש ומשתנה מרגע לרגע. אולי לא כל השכל אצלנו, אבל הוא בטוח גם לא רק במשרד האוצר, ולכן רק אם נשב ביחד- נציגי הממשלה עם נציגי המעסיקים- נוכל למצוא את הדרך הנכונה להמשך פעילות המשק״.

"הסכומים שמוצעים עבור ציבור העצמאים הינם יריקה בפרצוף של העצמאים"

"המתווה שגובש לפיצוי ציבור העצמאים והעסקים מצד משרד האוצר רחוק שנות אור מהצרכים שעולים מהשטח ויש פערים משמעותיים בין המילים הגבוהות של יד נדיבה ורצון לסייע לבין המציאות בפועל של יד קמוצה וכתף קרה", אמר עו״ד רועי כהן נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל. "הסכומים שמוצעים עבור ציבור העצמאים הינם יריקה בפרצוף של העצמאים ואפילו לא מכסים את ההוצאות הקבועות שלהם. אמרתי לאגף התקציבים שרק במשרד האוצר עסק שמגיע במצב בינוני הופך למצב קשה ועסק במצב קשה הופך למצב אנוש. איפה נשמע שעצמאי שהכנסתו ירדה לאפס יקבל אך ורק החזר הוצאות קבועות ולא דמי מחייה, אני לא יודע על דרך להתקיים במדינה הזו ממילים והבטחות, צריך כסף בחשבונות הבנק של העצמאים לקיים מחיה למשפחות שלהם , באין ברירה נגיע להלחם בועדת הכספים ולדרוש בכל דרך לאמץ את מתווה שר הכלכלה".

ענף הבנייה, לדברי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, נמצא באחד הרגעים הקשים שלו מאז קום המדינה. "80 אלף עובדי הבניין הפלסטינים ירדו ממצב כוח האדם שלנו ולא ישובו הרבה מאוד זמן אם בכלל. אתרי בנייה לא נפתחים בחלק מערי המרכז בשל החלטות של ראשי ערים בניגוד לחוק. זהו ענף שפגיעה דרמטית בו היא פגיעה בחוסן הכלכלי של ישראל. גם אפנה אתכם לדוח של מודי'ס לפיו ממשלת ישראל חייבת לשמור על ענף הבנייה עובד בצורה רציפה, לאור האשראי הגבוה שלו שנאמד בחצי טריליון שקל. יש צורך בהבאה של עשרות אלפי עובדים זרים, על מנת לשמור על ענף הבנייה מתפקד. הקבלנים ועובדיהם לא שונים מיתר עמיתיהם בענפים האחרים, וזקוקים נואשות לסיוע הכספי הן בשכר והן בהוצאות הקבועות על מנת לשרוד". 

"עסקים רבים נמצאים בסכנה קיומית של להיות או לחדול"

ענף המסעדנות התגייס מיד לאחר המתקפה הרצחנית של ארגון הטרור חמאס ביום שבת 7 באוקטובר, לתרום מזון חם לאלפי חיילים, מגויסי מילואים ומפונים מצפון ומדרום. בשבועיים וחצי האחרונים, חלק גדול מהמסעדות סגורות. אלו שעובדות, רואות צניחה חדה בהזמנות. יקיר ליסיצקי, בעלים של מסעדת 85/15, רעמסס ומועדון הבור וחבר דריקטוריון איגוד המסעדות, מתאר כיצד נתרמו מעל 400 אלף מנות חמות בשבועיים האחרונים, ואומר כי למרות המציאות הביטחונית המורכבת, "המסעדנים רוצים לפתוח את העסקים מחדש ולהראות לאויבנו את החוסן הכלכלי והחברתי של אזרחי ישראל, ולספק מפלט קטן של תקווה ושפיות ללקוחות ולעובדים שלנו. ללא אישור מיידי של תוכנית סיוע אפקטיבית לעסקים והנהגת מודל של ״חל״ת גמיש״ לטובת עובדינו, לא נצליח לחזור לפעילות. לדאבוננו. קיימת סכנה מוחשית לתשלום שכר אוקטובר של 200,000 העובדים של תעשיית המסעדות בישראל. אנחנו קוראים לממשלת ישראל ולשר האוצר סמוטריץ' להתעורר מהתרדמה ולאפשר לעורף הכלכלי והחברתי להמשיך ולתמוך בחזית, רק יחד, עורף וחזית ננצח. 

"אנחנו לא מבינים איפה אתה שר האוצר סמוטריץ'. איפה היית ב-8 באוקטובר? איפה אתה היום? איפה האחריות שלך בנימין נתניהו ראש הממשלה לאירוע? איך אני אמור לשלם כמיליון שקל משכורות ב-10 לחודש? האוצר מנסים לייצר תוכנית בזויה ורשלנית שאין לה שום קשר ליכולת להשאיר את העסקים בחיים. אנחנו חייבים לשרוד את זה. אנחנו חייבים לשרוד עבור החיילים שלנו. אף מסעדן שנמצא במילואים לא צריך לחשוב על העסק שלו. אנחנו דורשים מהם להתעשת ובאופן מיידי לאמץ את ההעסקה הגמישה, לדחות את המע"מ וליצור ודאות. תוך כדי מלחמה להקטין את הנזק".

"השפעת המלחמה על התעשייה הקטנה היא הרסנית", אמר גם יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. "המחסור בעובדים החריף עוד יותר עקב גיוס המילואים והיעדרות עובדים בשל סיבות משפחתיות ובטחון אישי. בנוסף, התפוקה של עסקים אלה ירדה משמעותית, ורבים מהם מושבתים כליל. המשמעות היא שעסקים רבים נמצאים בסכנה קיומית של להיות או לחדול. המצב במשק החמיר כבר לפני המלחמה בגלל עליית הריבית מה שהוביל ליוקר המחיה וגרם לירידה של 30% בהזמנות. הזמנות בוטלו, עובדים גויסו בצו 8, חשבוניות שהוגשו ללקוחות בספטמבר לא משולמות וזה גרם לתזרים מזומנים שלילי.

"המתווה המוצע כרגע ע״י משרד האוצר הוא בדיחה גרועה על חשבון בעלי העסקים. המציאות הזו שבה המדינה עדין לא השכילה להכין מתווה קבוע - תוכנית מגירה למקרי חירום שבהם נדרש לפצות עסקים, אינה מתקבלת על הדעת. על המדינה ופקידי האוצר לרדת ממגדל השן ולהתחבר לשטח. העסקים הקטנים מחזיקים על גבם את המשק הישראלי ובהעדר פיצוי ראוי, לבעלי העסקים אשר חלקם הגדול משרתי מילואים לא יהיו עסקים אליהם. לצד המערכה הצבאית מתנהלת כאן מערכה כלכלית שאסור למדינה להזניח, כיוון שאילו מקבלי ההחלטות לא ייקחו אחריות היום, גם כאשר ננצח את המערכה הצבאית, נפסיד את המלחמה על הכלכלה הישראלית. אנו דורשים מהמדינה לטפל בדחיפות במשבר הקשה לפני שיהיה מאוחר מדי". 

"ענף אולמות האירועים עובד עונתית", אמר נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. "הגענו לתקופה הזו אחרי שלושה חודשים שלא היתה לנו פעילות. אוקטובר ונובמבר בשבילנו הם החודשים הכי טובים בשנה, מלאי אירועים וכולנו חיכינו לתקופה הזו, לכסות על כל התקופות שלא היתה עבודה. זה לא קרה. בניגוד לעסקים אחרים, אנחנו עסקים עתירי הוצאות - ברמת שכר הדירה והארנונה, מדובר על מאות אלפי שקלים בחודש. קיבלנו את הדף של משרד האוצר ונדהמנו לראות תקרה של 300 אל שקל לכיסוי כל ההוצאות. זו בדיחה. עברנו קורונה, אבל היום אנחנו במצב שאולמות על סף קריסה. בעלי אולמות מתקשרים ובוכים מה יהיה על העובדים שלהם. הם לא יודעים מה יהיה בנובמבר. הם יודעים שבעל הנכס לא יוותר על שכר דירה, העיריה תרצה ארנונה, ואנחנו בחרדה מאוד גדולה. צריך להגדיל את התקרה ל-700 אלף שקל, והכסף הזה צריך להגיע בנובמבר. אחרת, אנחנו נמצא הרבה עסקים על סף קריסה. זה דבר קריטי עבורנו. נחזיר למדינה, חזרנו לפעילות גדולה וגלגלנו מעל 15 מיליארד שקל בענף, אבל שר האוצר צריך להבין שהוא צריך לעזור לנו לשרוד".