רצועת עזה / צילום: Shutterstock, Val_Yankin
הכותבים הם ראש המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במרכז בס"א. ד"ר טובי גרין, מרצה במחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן וחוקר במרכז בס"א.
הציבור הישראלי התאחד סביב המטרה להשמיד את חמאס, אבל מעט נאמר על מה שיבוא אחר כך. רבים חושבים שטיפול בנושא זה חייב להמתין עד לאחר המלחמה. לקחי ההיסטוריה מלמדים אותנו את ההיפך. כוח צבאי חייב להיות מופנה לעבר מטרה מדינית.
● דעה | החוקר שמסביר: כך הצליח חמאס להונות את ישראל, ואלה הלקחים שכדאי ללמוד
● דעה | המומחה שמציג: התוכנית שתמנע מצה״ל הסתבכות בבוץ העזתי
חיסול חמאס והחזרת השבויים הם רק חצי מהמשימה. זה מה שארצות הברית למדה בעיראק ובאפגניסטן, שם הפילו את המשטרים הקיימים ללא תוכנית ברורה למה שיבוא אחר כך. התוצאה הייתה קטסטרופה שעלתה בחייהם של אלפי חיילים אמריקאים, מאות אלפי אזרחים עיראקים ואפגנים, ובעלות של כמעט 2 טריליון דולר.
אם ישראל לא רוצה לשלם את העלויות של כיבוש ממושך ברצועת עזה, על ישראל לקבוע איזו מהאפשרויות המעטות הזמינות לה משרתת את האינטרסים שלה בצורה הטובה ביותר.
להימנע מוואקום בעזה
בעקבות פלישת ארה"ב לעיראק, פיטוריהם הסיטונאיים של כל הפקידים שהיו קשורים למפלגת הבעת’ של סדאם חוסיין, הרסו את הסיכויים לממשל אפקטיבי ושימשו כ’סמל-מגייס' לג'יהאדיסטים. כדי להימנע מיצירת ואקום דומה בעזה, על ישראל לתכנן כעת כיצד תוכל לשלב מרכיבים מהבירוקרטיה הקיימת בממשל יציב שיוקם לאחר הרחקת שלטון החמאס.
בטווח הארוך, רק ממשל פלסטיני יכול לרכוש את הלגיטימציה הפנימית והבינלאומית הדרושה לכינון סדר מדיני בר קיימא. האפשרות הזמינה והמיידית ביותר היא הרשות הפלסטינית. גם לאחר הפלתה על ידי חמאס ב-2007 ברצועת עזה, נותרה הרשות מעורבת בשליטה על השטח. במהלך אותה תקופה, הרשות הפלסטינית שמרה על שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל באופן עקבי, כדי לדכא את חמאס בגדה המערבית.
הבעיה העיקרית של הרשות כחלופה לחמאס היא חולשתה. היא מושחתת ואיבדה כל אמינות בקרב הציבור הפלסטיני. היא גם ניצבת בפני משבר מנהיגות. כך או כך, ראשי הרשות הבהירו שהם לא יכולים לחזור לרצועת עזה על גבו של "טנק ישראלי". לכן, על ישראל להתחיל לעבוד יחד עם ארה"ב על תוכניות לטיפול בבעיות האלה, בתמיכת מדינות מערביות אחרות, מדינות ערב והציבור הפלסטיני.
הפתרון עובר ברשות הפלסטינית
פתרון אפשרי הוא טיפוח מנהיגות פלסטינית טכנוקרטית בעזה שתוכל להקים מחדש, מלמטה למעלה, את מודל בניית המוסדות הקשור לראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פאיד. כשפאיד היה ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לפני יותר מעשור, השחיתות פחתה, אופן ניהול הממשל השתפר, שלטון החוק התחזק, והכלכלה צמחה.
הממשל בעזה יהיה תחת חסותה של הרשות, אבל הסיוע הכלכלי יזרום ישירות לממשל הפלסטיני החדש בעזה. מרכיב נוסף עשוי להיות העמדת ממשל פלסטיני חדש תחת פיקוח של קבוצת ייצוב בינלאומית המורכבת מקואליציה של מדינות מערביות ומדינות ערב.
הממשל החדש יזדקק לסיוע בינלאומי בהיקפים גדולים לשיקום רצועת עזה. בנוסף לבעלי ברית מערביים וערבים, לסעודים יש אינטרס לספק מימון ולגיטימציה לממשל החדש בעזה כדי לשפר את תדמיתם ויוקרתם, וכדי לאפשר את קידום הנורמליזציה של יחסיהם עם ישראל.
חיים טובים יותר עבור העזתים משרתים את האינטרסים הביטחוניים של ישראל. היא לא תיפטר מהאידיאולוגיה הקיצונית, אך תעזור לדחוק אותה לשוליים.
ברגע שהחמאס יורחק, עשויות להיפתח הזדמנויות רבות לפיתוח התשתיות שנפגעו בשל שלטונו. אלה כוללות פיתוח שדות הגז הימיים של עזה; הרחבת מתקני התפלת מים; שדרוג תשתיות אנרגיה, מים ותקשורת, ויצירת הזדמנויות תעסוקה ותעשייה חדשות.
התמיכה הפלסטינית, האזורית והבינלאומית בתהליך זה תוגבר אם ישראל תתחייב לתמוך בפיתוח הפלסטיני לא רק בעזה, אלא גם בגדה המערבית. מהלך זה יכלול הכרזת תמיכה בעד עקרון פתרון שתי המדינות וצעדים מעשיים להרחבת השלטון האזרחי של הרשות בגדה לחלקים של אזור C שכרגע תחת שילטון ישראלי מלאה. צעד כזה, לצד שיקום עזה תוכל להביא לנורמליזציה עם ערב הסעודית.
אם הקרדיט הפוליטי לשיקום עזה ושיפור הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית יינתן גם לכוחות ערביים ופלסטינים מתונים, הדבר יספק לפלסטינים אלטרנטיבה משכנעת למוות, להרס ולתבוסה שהציעו להם חמאס ואיראן.
על ישראל להכריז, כבר עכשיו, על כוונתה לפעול עם שותפים בינלאומיים, לרבות מדינות ערב מתונות והרשות הפלסטינית, לשיקום עזה ולהקמת ממשל פלסטיני חדש שיחליף את חמאס. לכל הפחות, מהלך כזה ירחיב את הלגיטימיות של הפעולה הצבאית שלה נגד חמאס.