ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם(ג'רוזלם פוסט), אלכס קולומויסקי (ידיעות אחרונות)
שלושה שבועות אל תוך המלחמה, עדיין לא מצליחה הממשלה למנות פרויקטור לניהול הפן האזרחי של המצב, להציג מתווה כלכלי לסיוע למשק, או אפילו לכנס את הקבינט החברתי־כלכלי בצורה סדירה.
פעמיים ניסה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מתוקף היותו ראש הקבינט הכלכלי בפועל, למנות פרויקטור שיתכלל את המענה לעורף. פעמיים התפוצצו המינויים ברגע האחרון בגלל מאבקי כוח וסמכויות. גורמים בסביבתו של סמוטריץ' אומרים שכרגע אין מועמד אחר על הפרק.
● "תתפטר או תתעורר": הקמפיין נגד השר סמוטריץ' והסערה
● ראיון | "מה שלקח 25 שנה לבנות, קל להרוס": המומחית שבטוחה - כך אפשר לשקם את כלכלת ישראל
היום הודיע הפרויקטור המיועד, מאיר שפיגלר, כי הוא מסיר את מועמדותו לתפקיד ראש מרכז השליטה. שפיגלר התעקש להמשיך לכהן כמנכ"ל חברת החשמל במקביל לתפקיד, אך הדבר העלה קשיים משפטיים ובדירקטוריון חברת החשמל התנגדו לכך.
לפני שפיגלר, התכוון סמוטריץ' למנות את אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר. אדירי תכנן לקחת חופשה מעבודתו במגזר הפרטי, אלא שמינויו ירד לבסוף מהפרק לאחר שמנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, סירב למסור לידיו סמכויות הנדרשות לצורך העבודה מול משרדי הממשלה. לבסוף הוסדרו הסמכויות, בדיל בין סמוטריץ' לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו שלי ייתן מסמכויותיו לפרויקטור האזרחי - ובתמורה יקבל סמכויות אחרות על מנהלת התקומה בראשות תא"ל (במיל') משה אדרי. אולם, לאחר הניסיון הלא מוצלח, מינויו של אדירי כבר לא היה אקטואלי.
הסיוע הכלכלי לא מגיע
אם לא די בכך, הממשלה עדיין לא אישרה מתווה סיוע לעסקים. נתניהו אמר במסיבת העיתונאים שקיים במוצאי שבת כי הנחה את סמוטריץ' "להכניס את הידיים לכיסים". זאת, על רקע המתווה שהציג האוצר לפני שבוע וחצי, שספג ביקורת חריפה מבעלי העסקים וגם בתוך הקואליציה, בטענה למענקים מצומצמים ולחוסר מענה בסוגיית הוצאת עובדים לחל"ת.
באוצר עובדים על מתווה משופר, שאמור להגדיל את הגובה המקסימלי של המענקים. באוצר עדיין מתנגדים למודל חל"ת בתשלום, אבל בימים האחרונים כבר נשמעים בתוך המשרד קולות אחרים שמבינים שיהיה צורך בפשרה מסוימת. לגלובס נודע כי אחד הרעיונות שעלו בתוך האוצר הוא לקבוע מודל של חל"ת בתשלום, אבל רק באזורים הסמוכים ללחימה. לפי רעיון ראשוני זה, המדינה תסבסד דמי חל"ת לעובדים בטווח של עד 20 קילומטרים מהגדר בעזה.
בולט בהיעדרו: הקבינט
ב־15 באוקטובר הורחבו סמכויות הקבינט החברתי־כלכלי לטיפול במשבר. הממשלה הסמיכה את הקבינט "לדון במגוון נושאים שיתנו מענה לכלל הנושאים האזרחיים הנוגעים למלחמה. בין היתר, הבטחת רציפות תפקודית אזרחית, מענה כלכלי לבעלי עסקים ובמגזר הציבורי, שיקום היישובים והקהילות בעוטף עזה, הקמת קבינט מצומצם, הסברה ועוד".
הוא התכנס יום לאחר מכן, ובנוסף ב־19 בחודש - וזאת הייתה הפעם האחרונה. זאת, למורת רוחם של חברי כנסת ושרים החברים בקבינט. משיחה עם גורמים בכירים עולה כי השר סמוטריץ' המתין למינויו של מאיר שפיגלר לפרויקטור האזרחי של המלחמה, בטרם הוא מכנס את הקבינט לישיבות נוספות.
הקבינט כולל בשגרה מספר רב של שרים, החל מראש הממשלה עצמו, שר האוצר כממלא מקום ושרי הפנים, תיירות עבודה אנרגיה תקשורת תרבות ועוד. בעקבות המלחמה, הודיע נתניהו כי שר האוצר ינהל בפועל את הוועדה ויקבל את כל הסמכויות הנתונות ליו"ר. במקביל, הממשלה החליטה לפני שבועיים לשנות את הרכב הקבינט ולצרף את השרים גדעון סער, חילי טרופר, יואב קיש, אוריאל בוסו ויעקב מרגי, ואת השרה יפעת שאשא ביטון כמשקיפה.
גורם בכיר שהשתתף באחד משני הדיונים שנערכו אמר לגלובס כי הוא לא התנהל בתיאום וביעילות: "כל אחד מהשרים רוצה לדבר ולהראות שהוא פעיל, ומהצד השני מעלים ביקורת על השרים שכן עושים משהו". הוא הדגיש שמספרם הרב של השרים בקבינט מחליש את יכולת התפקוד שלו.
בפתח הישיבה הראשונה אמר השר סמוטריץ' כי "הטיפול והשיקום ביישובי העוטף, באנשים, בשכונות, בבתים, בקהילות יהיה יסודי, מכיל, אנושי, משתף ומתייעץ, עם אפס בירוקרטיה, אפס רגולציה ועם כל הכלים, כולל כאלה שלא הכרנו עד היום. אתם תראו בהחלטה מיליארד שקלים ראשונים וזה ראשוני ומיידי".
בינתיים, גם תככים בתוך הממשלה מונעים קבלת החלטות. שר הכלכלה ניר ברקת מתח ביקורת חריפה על מתווה הפיצויים של האוצר, ודרש בשבוע שעבר לכנס את הקבינט בכדי לאשר תוכנית סיוע חדשה.