העיתונאי יותם קונפינו / צילום: מתוך עמוד הפייסבוק
לקח ליותם קונפינו בערך שעה מרגע שנחשף לסרטון הזוועות שהקרין דובר צה"ל לעיתונאים זרים בשבוע שעבר, ועד שהחליט לשתף בבהירות ובדיוק רב ככל האפשר עם עוקביו ב־X (לשעבר טוויטר) את מה שראה באודיטוריום.
● גיוס החרדים לצה"ל: נקודת מפנה או רק צו השעה?
● כך הפכה תפיסת ביטחון טכנולוגית לעוד קונספציה שהרדימה אותנו ב-7 באוקטובר
העיתונאי הדני־ישראלי, שגדל בדנמרק לאם דנית ואב ישראלי ועבר לישראל לפני כשש שנים, כיסה באינטנסיביות את המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר ואת מעשי הזוועה, לתקשורת הבריטית והדנית. אבל הוא לא היה מוכן לתיעוד ממצלמות מחבלי החמאס עצמם, שנתפסו אחרי הקרבות בידי צה"ל, שנערך לכדי סרט של 45 דקות והוקרן לעיתונאים.
"לקח לי קצת זמן להבין את מה שראיתי. אני חושב שהייתי בהלם, והרגשתי כעס ותסכול יוצאי דופן. אבל בערך אחרי שעה חשבתי, טוויטר יכול להיות דרך טובה להוציא את זה החוצה, כי ידעתי שזו האחריות שלי לכתוב על מה שראיתי. הרגשתי צורך לשתף את מה שראיתי".
● העיתונאי הדני לא הופתע: "אני מסקר את ישראל 20 שנה, חמאס עשה את מה שהבטיח לעשות"
● "הרגתי 10 בידיים חשופות": מצלמות הגוף של הטרוריסטים חשפו את מימדי הזוועה
קונפינו (33), שמדבר עברית, התיישב וכתב בזריזות ובכמה נקודות בלבד את מה שראה: מעשי זוועה של מחבלי חמאס, רצח, התעללות, ירי בחפים מפשע, התפארות ואכזריות בלתי נתפסת. הוא תיאר מקרה-מקרה, מאלה שמגיעים לקהל הישראלי בשבועות האחרונים לאט־לאט, מסוננים יחסית, לצד סיפורי הגבורה; מקרים שלעתים לא עושים את כל הדרך לאירופה או לארה"ב, או שממוסגרים בצורה אחרת בתקשורת הבינלאומית. הוא כתב את מה שראה בעיניו בלבד.
הציוץ הפך לוויראלי כמעט מיד, ונכון לעכשיו הגיע ליותר מ־12 מיליון צפיות ברשת החברתית. "מאוד הופתעתי כי היו לי אז בערך 2,000 עוקבים, ושיעור כזה של צפיות הוא מטורף", הוא מספר בראיון לגלובס. ההסבר, לדבריו, הוא ש"פשוט היה רצון מאוד גדול בקרב אנשים לדעת בדיוק מה קרה, בתיאור גרפי. הם רצו לדעת פרטים על הטבח של חמאס, למרות שכבר דווח על זה. מה שעשיתי זה לפשט את זה ולהעביר את המסר בצורה מאוד קצרה".
המידע על מה שנכלל בסרטון התפשט במהירות. דובר צה"ל ארגן מאז הקרנות נוספות למאות העיתונאים שביקשו לחוות באופן אישי, למרות הסכנה הנפשית, את המציאות המתועדת כדי להעביר אותה לקוראים. חלקם נשברו ויצאו באמצע. הקרנות מיוחדות אורגנו גם בניו יורק וגם לכתבים ישראלים. אבל אפקט ההלם הראשוני שהביע קונפינו, והדברים הברורים שכתב, הפכו אותו בימים שלאחר מכן לפנים של מי שהיה בהקרנה הראשונה באודיטוריום.
"החלטה נבונה של ישראל"
"בגלל שזה הפך לוויראלי, הרבה כלי תקשורת ראו את זה, ופנו אליי מכל העולם. עליתי לדבר בתוכנית של פירס מורגן, אבל גם בכלי תקשורת אמריקאים, בתקשורת ההולנדית, הספרדית, השבדית, הבריטית והדנית. כולם רצו שאני אדבר על זה. התקשורת רצתה שאני אספר לצופים מה ראיתי". הוא מספר כי חש אמפתיה רבה מצד מאזינים וקוראים מרחבי העולם. "כתבו לי והביעו תודה שסיפרתי על העדויות האלה", הוא אומר. "הם הרגישו שהתקשורת הזניחה את זה לחלוטין, שמעשי הזוועה הפכו להערת שוליים במלחמה".
אבל היה גם צד שני למטבע. "התחלתי לקבל המון הודעות אנטישמיות, הודעות שנאה בכמויות. קוראים לי חזיר ציוני, מכנים אותי בכינויים מעליבים, מקללים אותי. אומרים שאני חלק ממכונת התעמולה הישראלית, ששיקרתי לגבי מה שראיתי ושכל הסיפור הוא פייק ניוז אחד גדול, שהונדס על ידי הצד הישראלי. רמזו שאין בכלל וידאו כי אחרת הייתי מעלה אותו, וכל מיני סיפורי כזבים", מספר קונפינו. הוא עדיין מקבל הודעות כאלו בכל יום.
הוויכוח ברשתות החברתיות התלקח עד לנקודה שבה יש קהל גדול שעדיין מאמין שהדברים כלל לא קרו. ההחלטה הרגישה של צה"ל לא לשחרר את הסרטון לציבור, בשל הגרפיות הנוראה, האפקט על המורל הציבורי, פרטיות הקורבנות ושיקולים רבים אחרים, ניצבת במרכז מחלוקת שבה גם תומכי העמדה הישראלית סבורים שיש להציג את חומרי המקור.
"אני חושב שזו הייתה החלטה נבונה של ישראל להציג את החומרים הללו", אומר קונפינו, "פשוט משום שזה היה אינטרס שלהם, וזה היה אינטרס שלנו העיתונאים לפרסם אותם. זו הייתה תשובה לקמפיין ענק של תומכי חמאס ופעילים פרו־פלסטינים לערער את אמינות הדיווחים לגבי המלחמה, לזרוע ספקות לגבי הדברים שדיווחנו עליהם, לפטור את מה שכתבנו כפייק ניוז".
גם קופינו חושב כי יש לפרסם את הסרטון בציבור, אבל רק כאשר הקרבות ישככו ורק אם המשפחות של מי שנראים בסרטונים עצמם, יעניקו אישור. "אני חושב שעכשיו זה ילך לאיבוד בכל המידע שיוצא בכל מקרה. אבל כאשר הכול ייגמר, ומשפחות הקורבנות ייתנו את האישור, ישראל תוכל להראות את זה לכולם. עדיין יהיו אנטישמים ואסלאמיסטים רדיקליים ואנטי-ישראלים שלא יאמינו, אבל אני חושב שיהיו הרבה אחרים שאם הם יראו את הדברים שאני ראיתי - ישנו את דעתם", הוא אומר.
סטנדרט כפול בעולם
התקשורת הבינלאומית משחקת תפקיד בסכסוך האזורי כבר עשרות שנים. כך גם לגבי עליית כוחו של הטרור האסלאמי באירופה ובעולם. אך נדמה שהמקרה הנוכחי היה צריך להגדיר מחדש גם בעבורה את כללי המשחק, לחדד את ההבדלים בין שחור ללבן, ולא להעניק לחמאס את אותה האמינות שהיא מעניקה לצה"ל, כפי שאירע ביממה שאחרי פרשת הפיצוץ במגרש החניה של בית החולים אל-אהלי בעזה. בחלק מכלי התקשורת זה כבר קרה. ברבים אחרים זה לא.
"זה ברור לחלוטין שישראל נמדדת בסטנדרטים שונים ממדינות אחרות. העובדה שהיא צריכה לספק כל כך הרבה עדויות והוכחות לכל מה שהיא עושה מדברת בעד עצמה. אפילו כשהיא מותקפת ומתבצעים מעשי רצח נוראים וגם כשהיא תוקפת את חמאס, היא תמיד צריכה להוכיח שהיא לא אשמה במשהו, שהיא לא הפציצה את בית החולים, שהיא לא מכוונת על נשים וילדים. זאת בעוד ארגון טרור כמו חמאס יכול לטעון דברים מופרכים לחלוטין, ועדיין התקשורת פחות או יותר מאמינה לשני הצדדים באותה המידה". "זה שערורייתי בעיניי", הוא מוסיף, "וכעיתונאי אני יודע שזה לא המצב בעימותים אחרים, כשהקואליציה הבינלאומית נלחמת בדאעש, למשל".
לדבריו, אחת הסיבות לכך היא ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והכיבוש. "התדמית של ישראל במשך הרבה מאוד שנים היא מאוד גרועה, וזה אומר שהתקשורת באופן אוטומטי תומכת בצד הפלסטיני". אבל נוסף לכך אין לו ספק כי בקרב הציבור האנטי־ישראלי, "חלק גדול ממנו פשוט אנטישמי. אנשים ששונאים את ישראל בכל ליבם, ואינם מחוברים למצב, זה מגיע לשנאה לא רציונלית שפשוט נובעת מאנטישמיות. כשאתה לא מגנה שום דבר שחמאס עושה אבל משתגע כשישראל מפציצה בעזה, זו שנאה לא רציונלית".
למרות זאת, ולמרות העובדה כי ברשתות החברתיות דנים כעת בפרטי הפרטים של העדויות שנראו בסרטון, מתקיפים אותו אישית ומטילים ספק אפילו במספרי הקורבנות הישראלים, קונפינו אומר כי אינו מרים ידיים. "אני מרגיש שהשפעתי איכשהו. אני יודע את זה כי קיבלתי הודעות מקוראים מן השורה, אבל גם מעורכי עיתונים, מעיתונאים, מרחבי העולם, שאמרו לי שזה פקח את העיניים של רבים.
"יש הרבה אנשים שעדיין לא ממש עוקבים אחרי המלחמה הזאת. הם פותחים את הטלוויזיה פעם ביום ואז רואים שמפציצים את עזה, והם חושבים שישראל היא נוראה. לכן, בשבילי, היה חשוב מאוד מבחינה עיתונאית להציג את שני הצדדים באופן מדויק. מה שקורה עכשיו זה לא רק 'ישראל מפציצה את עזה' ואני חושב שסייעתי להראות את זה".