יירוטים מעל משק חלקאי במועצה האזורית אשכול / צילום: Reuters
כמעט ארבעה שבועות לאחר המתקפה הרצחנית של ארגון הטרור חמאס, יחד עם האבדות הקשות, אחד הענפים שגם הם חווים משבר קשה הוא ענף החקלאות. האדמות בעוטף עזה ובצפון הארץ, עליהן גדלים כמויות גדולות של ירקות כמו עגבניות, תפוחי אדמה וגזר, כמעט ריקות. חלקן מוגדרות כשטח צבאי סגור שאליו הכניסה אסורה.
חלק מהיבולים שגדלים שם לא ניתן לקטוף. גם אין מי. פועלים תאילנדים רבים נרצחו ונחטפו. חלק גדול מאלה שלא, טס מכאן. השאר פוזרו למקומות אחרים. במקביל נאסרה כניסתם של עובדים פלסטינים, הפועלים גם הם שנים עם החקלאים הישראלים.
● "אני במילואים, הלך כל היבול": מצוקת החקלאים בצפון בדרך לצלחת שלנו
● 75% מהירקות בישראל מגיעים מעוטף עזה: "אנחנו במשבר קולוסלי"
● חקלאי העוטף איבדו אמון במערכת, מתנדבי השומר החדש מנסים למלא את החסר
על רקע משבר כוח-האדם בענף החקלאות, הממשלה אישרה, ביוזמת שר הפנים משה ארבל, שר העבודה יואב בן צור ושר החקלאות אבי דיכטר, להתיר את כניסתם המיידית של 5,000 עובדים זרים בחקלאות, שיגויסו ויוזמנו לישראל על-ידי לשכה פרטית בעלת היתר לתיווך עובדים זרים לענף החקלאות.
ההחלטה התקבלה לאור ההשלכות מרחיקות הלכת של מלחמת "חרבות ברזל" על משק החקלאות בישראל, ולאור הצורך לוודא רציפות תפקודית של משק החקלאות במדינה, ובמקביל לפעילות מואצת ליישם הסכמים בילטראליים קיימים ולהתקשר בהסדרים חדשים עם מדינות מוצא בהליך מהיר.
לפי נתוני משרד החקלאות, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר יצאו מישראל כ-7,800 עובדי חקלאות זרים, מתוך כ-30,000 עובדי חקלאות זרים שעבדו בישראל טרם תחילת הלחימה. בנוסף, במשך תקופה זו הוחלט שלא להתיר את כניסתם לישראל של כ-20,000 עובדים פלסטינים לענף החקלאות.
במשרד מציינים כי במסגרת המהלך המשותף ייכנסו לישראל כ-5,000 עובדים זרים בחקלאות, ובכלל זה זרים ששהו בישראל בעבר בתוכניות השתלמות חקלאיות מוכרות, אשר יגויסו על-ידי לשכות פרטיות מורשות לחקלאות, שלא במסגרת הסכמים בילטראליים, וזאת בכפוף להוראות כל דין ולנהלי רשות האוכלוסין וההגירה.
נזכיר כי בסוף השבוע שעבר ספגה חוות הלולים במושב מרגליות שבגבול לבנון פגיעה ישירה של טיל. החווה של משק דוידי היא גם ספקית הביצים העיקרית לצה"ל וגם ספקית ביצים לרשתות. לפי משרד החקלאות, כ־70% מלולי התרנגולות המטילות מרוכזים בגליל ובגולן, והם מייצרים כ־73% מסך התוצרת הארצית. ביישובים בטווח עד 5 ק"מ מגבול לבנון, מיוצר כ־50% מסך התוצרת הארצית. כ־40% מגידולי הפירות הנשירים והסוב־טרופיים בישראל (אבוקדו, ענבים, מנגו, אפרסקים, בננות ופירות הדר) נמצאים בצפון.
לפי נתוני משרד החקלאות, אזור העוטף (אשכול, שדות נגב, שער הנגב וחוף אשקלון) מהווה את אסם הירקות של המדינה. באזור הדרום מגודלים כ-60,000 דונם תפוחי אדמה, לצד אלפי דונמים של גזר, עגבניות, בטטה, פלפלים, חצילים, כרוב ומלפפונים.
"אורך נשימה לחקלאים"
"המהלך יעניק אורך נשימה לחקלאים שזקוקים לכטח העבודה הקריטי הזה, ואנו נמשיך להביא פתרונות נוספים לסוגיה זו", מסר שר החקלאות אבי דיכטר. "כך החקלאות הישראלית תבטיח חזרה לשגרה, רציפות תפקודית והבטחת ביטחון מזון, לצד המלחמה.
"בהזדמנות זו אני מברך את כל המתנדבים והמתנדבות שמתגייסים למאמץ הלאומי ומסייעים לחקלאות בארץ. אנו במשרד החקלאות קוראים לציבור להיכנס לאתר שלנו ולהתעדכן במקומות בהם קיים ביקוש למתנדבים. זו החקלאות שלכם, ואלה החקלאים שלנו".
"מפרוץ המלחמה אנו עוסקים ביצירת פתרונות מהירים על-מנת שהמשק יוכל להמשיך ולתפקד", מסר שר העבודה יואב בן צור. "אנו נמצאים בשעת חירום, ויש צורך מיידי בידיים עובדות, בוודאי בענף החקלאות, כדי שנשמור על תוצרת הארץ וניתן לתעשייה הישראלית את מירב הכלים לתפקוד יעיל. עצרנו את כניסתם של עובדים הפלסטינים ופעלנו בימים האחרונים בשיתוף-פעולה של כלל המשרדים כדי להביא בשורה לחקלאים ולשוק העבודה בישראל".
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו, מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא ומנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן הבהירו כי ימשיכו לעבוד כתף אל כתף עד למציאת פתרונות הולמים למשבר שנוצר בעקבות המלחמה. "נמשיך לפעול יחד בשיתוף-פעולה, ולא נחסוך במאמצים עד שנשיג פתרונות אפקטיביים ומהירים לחקלאות ולחקלאים תוך שמירה על רציפות תפקודית וביטחון המזון", נמסר.