''השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילומים: רויטרס, מד''א)
קריסת עשרות אלפי עסקים, ירידה בצריכה הפרטית, ירידה בהכנסות ממסים, עלייה בהוצאות המדינה על ביטחון וסיוע למשק, גירעון גבוה ואבטלה - כך, על פי ההערכות, צפויה להיראות שנת 2023, שמסתמנת כשנה כלכלית אבודה במשק הישראלי, וכזו שתוביל את ישראל להיכנס לשנת 2024 עם תנאים כלכליים בעייתיים.
● 1,200 מבני קבע בתוך 3.5 חודשים: הפתרון של חברות הנדל"ן למפוני עוטף עזה
● שאלות ותשובות | מלחמת הרחפנים הראשונה: איך אפשר להתגונן מפני איום שעולה 1,500 דולר בלבד?
"מלחמת 'חרבות ברזל' פגשה את המשק הישראלי עם רמת פעילות כלכלית גבוהה, עם קצב צמיחה של 3% ברבעון השני של 2023 ועם עלייה בהשקעות, בצריכה הפרטית וביצוא", אומר ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של לה"ב ומנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית. "המלחמה תחריף את הגירעון התקציבי כבר בשנה הקרובה, הן בשל הירידה בהכנסות הממשלה והן בשל הגידול החד בהוצאותיה. זאת, על רקע הירידה בפעילות העסקית, הוצאת עובדים לחל"ת על ידי הרשתות הגדולות והירידה בתשלומי השכר לשכירים מענפים שפעילותם באזורי העימות הושבתה, ומנגד, הגידול בהוצאות הממשלה שיכללו גם את עלויות המלחמה הישירות, הוצאות הביטחון, שיקום ופיצוי העסקים והאזרחים שנפגעו באופן ישיר ועקיף עקב הלחימה".
הגירעון יזנק ל־5.7% ב־2024
על פי סקירה כלכלית שביצעה עבור גלובס לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (לה"ב), באמצעות מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, העלות התקציבית הכוללת של מלחמת חרבות ברזל תעמוד על כ-80 מיליארד שקל, כ-4% תמ"ג בקירוב, והגירעון יזנק ל-4.3% ול-5.7% בשנים 2023-2024 בהתאמה - פי ארבעה ופי חמישה מגובה גירעון של 1.1% שקבעה הממשלה לכל שנת 2023 טרם המלחמה, ורחוק מתחזית בנק ישראל מיולי, לגירעון של 1.3% ו-1.5% בשנים 2023-2024.
במשרד האוצר דנים על הגדלת תקציב המדינה מעבר לגודלו הנוכחי - העומד על 514 מיליארד שקל, תוך הגדלת הגירעון לכ-4%, ובנק ישראל מעריך עלייה מתונה יחסית בגירעון בהשוואה להערכות לפני המלחמה, עם גירעון שיסתכם בכ-2.3% תוצר ב-2023 ו-3.5% ב-2024.
ואולם, ההערכה של מרכז מאקרו עגומה יותר. "להערכתנו, הפגיעה במשק תהיה משמעותית יותר מהערכת בנק ישראל. הגירעון יגיע לכ-80-115 מיליארד שקל בשנה הבאה", מסביר נתנזון. "הפגיעה במשק הישראלי תתבטא בהעמקת החולשה של הצריכה הפרטית, פגיעה בהון הפיזי וביכולת לעבוד באזורי הלחימה ובאזורים מאוימים, עם שיבושים בייצור ובשרשראות האספקה. בנק ישראל מבסס את תחזיתו על ניתוח סבבי לחימה קודמים, אך נראה כי המשבר הנוכחי שונה לחלוטין בהשפעותיו, בשל אופיו הקיצוני".
העלויות התקציביות של המבצעים הקודמים נעו בין 6 לכ-20 מיליארד שקל. לדברי ד"ר נתנזון, היקף הפגיעות במלחמת חרבות ברזל יוביל לזינוק עלויות המלחמה ביחס למערכות קודמות.
"לסגור משרדים מיותרים ולהסיט תקציבים"
"אני מעריך כי השלכות הלחימה המוכרות מסבבים קודמים יחמירו בצורה ניכרת בסבב הנוכחי. הפגיעה בתקציב ובגירעון בשל הוצאות המלחמה והפיצויים, הפגיעה בפעילות במשק ובכך בהכנסות המדינה, וכמובן הפגיעה בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים ובמשקי הבית, בשל הירידה בפעילות הכלכלית - כולן חמורות יותר", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב.
"עכשיו החובה של ממשלת ישראל היא לצמצם בהוצאות ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. עליה להסיט תקציבים להוצאות המלחמה, להודיע על ביטול העברות הכספים הקואליציוניים ולתכנן מחדש את תקציב שנת 2024, תוך התאמות למציאות הביטחונית והכלכלית, ולא לטמון את הראש בחול ולהגיד יהיה בסדר, כי לא יהיה בסדר. הורדת תחזית הדירוג בפתח, וחייבים לייצר צעדים בוני אמון וודאות בכלכלה הישראלית".
עם פרוץ המלחמה עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזית הצמיחה כלפי מטה, אם כי באופן מתון. לפי התחזית העדכנית, התוצר יצמח ב-2.3% וב-2.8% בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה. להערכת לה"ב, גם התחזיות הללו אופטימיות מדי. על פי הערכת ד"ר נתנזון, שיעור הצמיחה במשק יעמוד על 2.5% בשנת 2023 ו-2% בלבד בשנת 2024.
99% מהפעילות העסקית בישראל מתבצעת באמצעות עסקים קטנים ובינוניים. העסקים האלה מעסיקים כ-60% מכלל המועסקים במגזר העסקי, ואחראים ליותר ממחצית התוצר העסקי שלנו. המלחמה וההחמרה במצב הביטחוני פגשו את העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים במצב מאתגר ממילא. העלאות הריבית בישראל והלחצים האינפלציוניים פגעו בציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים בצורה ניכרת, ורבים מהעסקים עדיין לא התאוששו מהבור הכלכלי שאליו נקלעו בתקופת הקורונה. גם התנודתיות בשקל הוסיפה על נטל ציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים.
עשרות אלפי עסקים צפויים להיסגר
על פי הסקירה הכלכלית של מכון מאקרו, ערב המלחמה היו בישראל כ-704 אלף עסקים פעילים והצפי היה לכ-726 אלף ב-2024. להערכת ד"ר נתנזון, המלחמה תוביל לירידה במספר העסקים הפעילים, הן עקב קריסת עסקים והן עקב האטה בקצב פתיחת עסקים חדשים. "לפי תחזיתנו כעת, המתחשבת בסבב הלחימה, יהיו בישראל בסוף שנת 2023 כ-685 אלף עסקים ו-698 אלף ב-2024. כלומר, תהיינה פגיעה ממשית במעל 19 אלף עסקים ב-2023 ובכ-28 אלף ב-2024.
"מדובר בעסקים פעילים והפגיעה היא ה'הפסד' של המשק הישראלי במספר העסקים. הסיבה לגידול במספר העסקים שייפגעו ב-2024 טמונה בהערכתנו, כי הפגיעה הממשית תתרחש בתחילת 2024, לאחר שלושה חודשי לחימה והקושי הגובר של העסקים להתמודד עם האתגר הכלכלי עם חלוף הזמן", מסביר נתנזון.
אחד הענפים הנפגעים באופן חמור מעימותים צבאיים הוא ענף התיירות, המהווה חלק משמעותי בהכנסות המדינה, ושעדיין לא חזר לנתונים שנרשמו לפני הקורונה.
"הפגיעה בתיירות מתבטאת בירידה בכניסות התיירים והמבקרים", מסביר נתנזון, "וכמובן בפעילות הכלכלית שהם מוסיפים למשק במסעדנות, הארחה, תחבורה וכד'. ענף התיירות הנכנסת בישראל הוא בין ענפי היצוא המשמעותיים, כך שהפגיעה תתבטא כמובן גם בהכנסות המדינה".
ענף אחר שנפגע בצורה חמורה בעקבות הלחימה הוא ענף החקלאות שפעילותו ממוקמת בגבולות ישראל, בעוטף עזה וגבול הלבנון. נתח גדול מאוד מהתוצרת החקלאית בישראל מקורו בעוטף עזה.
גם ענף הבנייה חווה פגיעה חמורה מאז תחילת המלחמה. לפי הערכת התאחדות הקבלנים, מאז תחילת המלחמה צנחה פעילות הבנייה בכ־80 אחוז, בין היתר עקב החלטתן של עיריות רבות להורות על השבתת אתרי בנייה, כתוצאה מחשש של תושבים מפני הימצאות של פועלים פלסטינים.