הנגידה לשעבר קרנית פלוג: "הממשלה צריכה לשנות את סדרי העדיפויות מהיסוד"

"צריך להתחיל לקבל החלטות ולבצע. להחליט שעוצרים את כל הכספים הקואליציוניים שטרם הוצאו. לפרק את משרדי הממשלה המיותרים. להפנות את הכסף לצורכי המלחמה והמשק" - כך אומרת פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר וסגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פלוג מדגישה כי "מהלכים כאלה יהיו ביטוי גם לכך שהממשלה באמת מתחילה לקלוט את גודל האירוע, שהיא מסוגלת לקבל החלטות מתוך ראייה ממלכתית, ושהיא מפנה את המקורות לאן שצריך - הצרכים מאוד מאוד גדולים".

פלוג, שדיברה לפודקסט "רוח מערבית", מתריעה ממשיכת הזמן. "ברור שקודם כל יש צרכים ביטחוניים, אבל במקביל, צריך להכריז על סיוע מהיר לעסקים כדי שישרדו. לצערי הדברים האלה לוקחים יותר מדי זמן. תוכנית שתפצה עסקים יכולה למנוע יציאה מסיבית לחל"ת. שיהיה תהליך קצר, בירוקרטיה מצומצמת. למשל, בהצהרה על עמידה בקריטריונים, לקבל תמיכה ואז להתחשבן".

בין הקשיים הרבים שחווה שוק העבודה בימים אלה, פלוג מציינת גם את המחסור בעובדים זרים ופלסטינים, ואת הקושי לחזור לעבודה כשמערכת החינוך מתפקדת באופן חלקי. "בעניין הזה, הפתרונות יותר מורכבים", היא אומרת, אך מציינת כמה רעיונות, "כמו 'הוראת שעה' שמאפשרת קליטה של עובדים זמניים בצורה קלה יחסית. צריך לחשוב יצירתית - אולי להקל על גמלאים פנויים שמוכנים לעבוד, לשלב אוכלוסייה חרדית, לתמרץ סטודנטים לעבודה זמנית. זה כמובן מעבר להתנדבות המאוד מאוד מרשימה שאנחנו רואים".

באילו עוד נושאים מיידיים הממשלה צריכה לטפל?
"יש את כל הסוגיה של טיפול במפונים. הנושא מורכב, כי בתי המלון הגיעו לתפוסה מלאה. אפשר לחשוב בכיוון יצירתי, כמו למשל להשתמש בדירות Airbnb. יש הרבה מאוד צרכים, ואני רוצה לחזור להתחלה - להתחיל לפנות מקורות שהיו מיועדים לכל מיני מטרות סקטוריאליות ואחרות, שהן בוודאי לא בעדיפות כיום".

יש ביקורת על כך שמשרד האוצר לא שופך את הכסף בצורה מספקת.
"יש פה שני צדדים. מטבע הדברים, אגף התקציבים מעוניין לשמור על הקופה הציבורית, בין היתר באמת בגלל שהוא לא יודע כמה זמן תימשך המלחמה, ולכן לא בהכרח נכון מבחינתו להוציא את הכול עכשיו. אני חושבת שאם היה יותר ברור שיש נכונות של הממשלה לשנות את סדרי העדיפויות בצורה יסודית, גם לתקציב שעוד נשאר עכשיו ובוודאי לתקציב 2024, זה היה מאפשר לאנשי האוצר להיות הרבה יותר נדיבים. יש הרבה גורמים שיודעים תמיד להגיד על מה להוציא - הייתי רוצה שאותם גורמים גם יגידו על מה אפשר לוותר.

"ברור שהגירעון יגדל, ואין מנוס מזה. אבל צריך לקוות שהגידול בהוצאות המלחמה, הפיצוי והשיקום, יבואו לפחות חלקית משינוי סדר העדיפויות הממשלתי, וגם שנקבל סיוע מארה"ב שיכסה חלק מההוצאות. אם זה יקרה, זה בר־קיימא. גם השווקים יתייחסו בצורה יותר טובה לממשלה שמסוגלת לקבל החלטות. לא רק איפה להוסיף, אלא מאיפה להוריד. יכולת ההתמודדות עם הגידול בחוב תלויה גם באמון שרוחשים לאופן שבו הממשלה מתנהלת, וגם בעוצמת ההתאוששות".

תקציב חדש ורפורמות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה. לדעת פלוג, מדובר בהחלטה עקבית ונכונה. "הנגיד משקיע את עיקר המשקל על שער החליפין. אם הפיחות המהיר של השקל יביא לעלייה באינפלציה, זה יקשה עליו עוד יותר אחר־כך להוריד את הריבית. כשמסתכלים על היסודות של המשק הישראלי - הם איתנים. לאחר שנחזור לנורמליות בכל תחומי החיים, נוכל לראות איפה שער החליפין מתייצב".

אחרי המלחמה, מה המדינה צריכה לעשות כדי לחזור למסלול?
"גם לפני המלחמה אפשר היה לבקר את הרכב התקציב, עד כמה הוא באמת מקדם חוסן כלכלי, תשתיות והשתתפות בשוק העבודה וכדומה. אני חושבת שאחרי המלחמה, החשיבות של לבנות מחדש את תקציב 2024 היא קריטית. זה לא רק הרכב התקציב, זה גם רפורמות.

"ניקח לדוגמה את מערכת החינוך, שבסופו של דבר לא מוציאה בוגרים עם כלים להשתלב כאזרחים ואנשים בשוק העבודה. החשיבות לטפל בכל הנושאים האלה דווקא בעקבות המלחמה היא קריטית. כל הנושא של החינוך של האוכלוסייה החרדית. כישורים בסיסיים, שיאפשרו השתלבות שלהם בשוק העבודה. אני מקווה שהנושא הזה ועוד נושאים שצריך לשפר יקבלו ביטוי גם בתקציב וגם ברפורמות.

"מעבר לזה, אני חושבת שמה שראינו במשבר הזה הוא דוגמה חיה לצורך לחזק את איכות המגזר הציבורי. ראינו בהרבה מאוד תחומים חוסר יכולת והכשרה. בשנים האחרונות הייתה החלשה משמעותית של השירות הציבורי, וזה מתנקם בנו, בעיקר בעיתות משבר".