כיפת ברזל | ראיון

בכיר לשעבר ברפאל מגלה למה חיל האוויר התנגד לפיתוח כיפת ברזל

יוסי דרוקר זכה בפרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח כיפת ברזל בשנת 2012 בחברת רפאל • בראיון לגלובס הוא מדגיש שלא כל יכולותיה של המערכת הודגמו עד כה, מדבר על הספקנות וקוצר הראיה שליוו את הפרויקט ומזהיר משאננות ביחס לפיתוחים עתידיים

סוללת כיפת ברזל / צילום: דובר צה''ל
סוללת כיפת ברזל / צילום: דובר צה''ל

יוסי דרוקר סיים לפני חמש שנים ארבעה עשורים בחברת רפאל. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל בכיר וראש החטיבה לעליונות אווירית והוביל את פיתוח כיפת ברזל, על כך זכה בפרס ביטחון ישראל בשנת 2012.

חודש ללחימה: מה העלויות הצבאיות והאזרחיות ואיך יושפעו הגירעון והצמיחה
הבכיר שסבור: "ישראל מפתיעה את חמאס, חייבים גם לחסל את הבכירים"

בראיון לגלובס הוא מספר על ההתנגדות לפיתוח ולהטמעה בחיל האוויר ומזהיר מ"עיוורון" ביחס לפיתוחים שיכולים להציל חיים כבר עכשיו, מדגיש שרק מקצת מיכולותיה של כיפת ברזל הודגמו עד כה בישראל, וגם מדבר על דור העתיד של מערכות ההגנה ויכולות הלייזר.

דרוקר החל עם צוותיו את פיתוח כיפת ברזל בשנת 2007. "ההבנה שחייבים מערכת כזו הגיעה לאחר מלחמת לבנון השנייה, אז נורו על מדינת ישראל כ־4,000 רקטות שלא פגשו מענה. הבנו את החשיבות והדחיפות ולכן לקחנו על עצמנו מטלה לסיים את הפיתוח, שאין דומה לו בעולם, תוך 3 שנים. פיתוח מערכות כאלו לוקח 15 שנה ועם הצלחה פחותה", הוא מספר.

לדבריו, כדי לעמוד בזמן השיא "אנשים עבדו אצלי, ללא הגזמה, מסביב לשעון. לא ראו את המשפחות ימים שלמים כולל בימי שישי ויסלחו לי אבל כולל בימי שבת כשהיה צריך. ערכנו סדרה ענפה של ניסויים כדי להוכיח את כשירות המערכת. חודש אחרי שהיא הוצבה בחיל האוויר, בשנת 2011 היה היירוט הראשון מול רקטה שנורתה לאשקלון. לא צריך להסביר מה הייתה ההתרגשות של העובדים ושלי כמובן בפעם הראשונה בעולם שנורה טיל כנגד רקטה וזה הסתיים בהצלחה, וחיים ניצלו".

המערכת לא סטטיסטית

כשחשבו על כיפת ברזל דמיינו היקפי שימוש כאלו?
"היה ברור מהיום הראשון על ייצור של אלפי טילים. אם רצינו לפגוע בשליש מהרקטות שנורו מלבנון היינו צריכים למעלה מאלף. היה ברור גם שהעלות צריכה להיות סבירה ושהיכולות יהיו פנטסטיות". ואכן, דווח כי במבצעים בשנים האחרונות שיעור היירוטים המוצלחים עלה על 90%.

"המספרים לגבי המלחמה נמצאים בידי חיל האוויר אבל אני לא רואה שיש ירידה ביכולות", אומר דרוקר. "יתרה מזו, אני יצאתי מרפאל לפני 5 שנים וכבר אז בחנו את המערכת מול מצבים הרבה הרבה יותר חמורים. גם מטחים בסמיכות הרבה יותר גבוהה, גם כמות יותר גדולה של רקטות באוויר בו זמנית, רקטות גדולות יותר ולטווחים גדולים יותר. אני אומר בשיא האחריות שכבר אז היו לה יכולות ליירט כל רקטה שאי פעם נורתה על מדינת ישראל מכל כיוון שהוא. היכולות ברובן עדיין לא הודגמו כי לא נדרשו, אבל הן קיימות".

עוד הוא מסביר כי המערכת היא לא סטטיסטית, "טיל תקין ומערכת תקינה פוגעים ב־100% במטרה. אלו מערכות עם הרבה רכיבים ומחשבים, ואם יש תקלה באחד מהם אז המערכת לא פוגעת. כך למשל לפני כמה שנים הייתה פגיעה ישירה בראשון לציון שבה נהרגו לצערי הרב שלושה אנשים, והסיבה אז הייתה שהמכ"ם לא היה שמיש באותו היום.

"מאז בוצעו גיבויים כדי שלא יהיו מקרים כאלו. לכן, תושבי מדינת ישראל יכולים להיות שקטים, כשבמערכת הביטחון כל הזמן ממשיכים לפתח יכולות חדשות שאותן אני כבר לא מכיר, אבל מה שהיה אז מצוין - שופר אפילו יותר".

מה במקרה של התרחבות המלחמה לחזית נוספת בצפון?
"המערכת פרוסה בכל הארץ, בצורה נכונה היא יכולה לתת מענה ארוך של הרבה מאוד זמן לאיום רקטות משני הכיוונים בו זמנית. אני מקווה שאם חלילה יתחיל ירי מהצפון שהתגובה תהיה לא רק הגנה עם כיפת ברזל אלא תקיפת מקורות הירי והרחקתם אל מעבר לנהר הליטני בלבנון ואז כמובן שהאיום יפחת, אבל היא יודעת לתת בו זמנית מענה גם לסורים, גם לחיזבאללה וגם לחמאס. צריך להבין שבמלחמה נגד הרקטות יש הגנה פסיבית כמו ממ"דים ומקלטים, הגנה אקטיבית כמו כיפת ברזל ויש התקפה שזה מה שעושים מול החמאס ובצורה מדודה מאוד מול חיזבאללה".

לאחרונה הילה חדד חמלניק ממפתחי כיפת ברזל אמרה בראיון לגלובס שהמהפך שעבר מערך ההגנה האווירית של ישראל לפני כעשור הוביל לתחושת שאננות בקרב מקבלי ההחלטות. ביחס לאמירות האלו דרוקר אומר כי "החמאסניקים היו יורים עלינו עם כיפת ברזל או בלעדיה. יכול להיות שהיכולת להכיל אירועים קטנים היא בעייתית, ויש בטח הרבה אנשים שחושבים שאסור להבליג ועל כל רקטה צריך לצאת למלחמה כוללת, אבל זה שיקול למדינת ישראל. הכלי שנתנו לה הוא סופר חשוב ותודה לאל שהוא קיים".

אין ספק, השאלה אם ההנהגה לא נרדמה כי יש מענה לירי של כיפת ברזל ודוחה בכל פעם את הטיפול באיומים שמעבר לגבול
"הייתי שואל אותך האם זה הדבר היחידי שאתה חושב שאולי הממשלה נרדמה בעניינו, ולא רק הממשלה הזו אלא שנים אחורה. כשאני ראיתי לפני שבועיים מסוק שמוריד חיילים לקרקע ונפגע, אני שואל את עצמי איפה כיפת ברזל שלו?

"אז יש עוד הרבה מה לעשות ואני מבין שהמדינה נרדמה בהרבה מאוד אזורים, אולי גם כי אי אפשר להיות עירני לכל דבר, ואולי מסיבה אחרת. אני לא פוליטיקאי. אבל להגיד שבגלל כיפת ברזל היא נרדמה - הלוואי וזה היה נכון, כי אז הייתי יכול להגיד שזה הדבר היחיד שבגללו היא נרדמה ובכל שאר הדברים היא ערה".

בהתחלה היה צורך בשכנוע

הדרך להטמעת המערכת לא הייתה פשוטה. תחילה, התחרתה בה מערכת לייזר שמבוססת על הפקה באמצעות חומרים מסוכנים. "הייתה רק מערכת אחת כזו בעולם וסירבו בצדק להציב אותה בקרית שמונה כי הנזק יכול היה לעלות על התועלת", הוא אומר, עד שוועדת נגל החליטה בשנת 2006 על כיפת ברזל כמערכת המועדפת לפיתוח.

אבל האתגרים לא פסקו גם לאחר מכן. "בזמנו הצגתי את היכולות הפוטנציאליות של כיפת ברזל למישהו שלימים נהיה מפקד חיל האוויר, ואז גם כשהיא הייתה בשלבי פיתוח. התשובה שלו הייתה: 'תשמע, אתם תעשו את המערכת הכי טובה בעולם ואנחנו אף פעם לא נשתמש בה כי היא תסכן את מטוסינו'.

"עיוורון מסוים יכול למנוע פיתוח של מערכת להרבה מאוד שנים, אסור לתת לאנשים שלא מסוגלים לראות תמונה יותר רחבה לעצור פיתוח של מערכות שעלולות להיות קריטיות", הוא מפציר.

"בחיל האוויר הייתה תחושה שהוא יכול לנצח את כולם, ולכן לא צריך הגנה ורק תנו לו מטוסים והכל יהיה בסדר, אבל זה לא עובד. עובדה, יש כתישה בלי סוף של חמאס והוא עדיין יורה עלינו רקטות".

לדרוקר יש מסר גם לגבי העתיד: "יש לתעשיות הביטחוניות יכולות נוספות שבגלל המערכת הן לא מומשו. לא רק הגנה על מסוקים, גם הרבה דברים אחרים שאני לא רוצה לפרט. אני מקווה שמערכת הביטחון תשכיל מבעוד מועד וכבר היום תטמיע פיתוחים משמעותיים של מערכות. שלא נמצא בסבב הבא, אם יהיה כזה, כשאין לנו הגנה מספקת על מטוסים, מסוקים, ספינות וכך הלאה".

דור העתיד של מערכות ההגנה נעוצות לעמדתו במערכת קלע דוד שהופעלה במספר מצומצם של אירועים עד כה והיא מתקדמת יותר ומותאמת ל"אירועים שכדאי ליירט במרחקים הרבה יותר גדולים", אבל הוא מציין בעיקר את הלייזר: "עלות היירוט תהיה זניחה, אבל בינתיים עובדים על שיפורים במערכות הקיימות".

פורסם שעושים ניסויים בלייזר כבר במלחמה הנוכחית.
"קראתי בדיוק כמוך אבל למיטב הבנתי הטכנולוגיה הזו ליירוט הרקטות שנורות על ת"א - לא קיימת. הלייזר מחמם את הרקטה עד פיצוץ. כדי לחמם רקטה שמגיעה צריך גם זמן וגם שתנאי מזג האוויר יהיו סבירים, והעוצמה של הלייזר נדרשת להיות גבוהה מאוד. לעומת זאת, לייזר להשמדת רחפנים כבר קיים כי רחפן טס לאט מאוד ועשוי מחומרים דליקים שקל להשמיד אותם, והוא גם יכול ליירט פצמ"רים".

משתמשים בו היום?
"אני לא במערכת ולא רוצה לדבר בשמה אבל יש קטעי עיתונות שאומרים שיש מערכות כאלו".