בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)
בנק ישראל מכר בחודש האחרון 8.2 מיליארד דולר, והקטין את יתרות המט"ח שברשותו לכ־191 מיליארד דולר. עם פרוץ המלחמה ובעקבות נסיקת שער הדולר ב־9 באוקטובר לכ־4 שקלים לדולר, הודיע הבנק על תוכנית למכירה של עד 30 מיליארד דולר, "על מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים".
● בדיקת גלובס | חברות הדירוג הורידו תחזית אך הבורסה והבנקים זינקו: "לא רלוונטיות למשקיעים"
● הנתון הנדיר שסוחף את וול סטריט ואת הבורסה בתל אביב
במבחן התוצאה, שער החליפין של השקל מול הדולר התאזן. לאחר שהגיע לרמה של 4.08 שקלים לדולר נעצר הפיחות, ולאחר פרסום יתרות המט"ח של בנק ישראל המטבע האמריקאי המשיך להיחלש והגיע לרמה של 3.85 שקלים לדולר - בדומה לרמתו טרום המלחמה. בנק ישראל חולק את הקרדיט להתייצבות השקל גם עם היחלשותו של הדולר בעולם, ובעיקר עם נאומו "המתון" יחסית של נסראללה ביום שישי האחרון. גורמים המעורים בשוק המט"ח מציינים כי מכירת הדולרים בתחילת המלחמה נעשתה בעיקר מצד גופים זרים, כך שהתייצבות שער החליפין יכולה להצביע על כך שהבריחה מהשוק המקומי מתאזנת, חרף המשך המלחמה בדרום.
"מכר סכום סביר"
תוכנית בנק ישראל למכור דולרים בהיקף גדול כל כך, כמעט 15% מסך יתרות המט"ח שהיו ברשותו, הייתה מהלך יוצא דופן, בעיקר עבור מדינות עם מדיניות שער חליפין נייד. למעשה, מדובר בפעם הראשונה שהבנק מוכר דולרים מאז החל ליישם את המדיניות ב־2005, בעיקר כדי להוכיח לשוק שיש גורם אמין המעורב במסחר. במקביל, בנק ישראל ביצע מהלכים נוספים, בהיקף נמוך משמעותית. היקף עסקאות ההחלף (SWAP) והריפו (הסכם רכש חוזר) שביצע הבנק הגיעו ל־500 מיליון דולר בלבד. המהלכים האחרונים נועדו לבצר את נזילות השוק, והיקפם הנמוך (הבנק הקצה סכום של 15 מיליארד דולר לעסקאות SWAP) מוכיחים כי הבעיה המרכזית הייתה לחץ לפיחות בשוק, שמכירות הדולרים הצליחו למנוע.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אומר ל"גלובס" שהנתונים המתפרסמים "עולים פחות או יותר עם התחזיות בשווקים - מדובר בסכום סביר שבנק ישראל מכר ויש לו עוד כמות גדולה של דולרים שהוא יכול למכור אם יצטרך".
החשש המרכזי של בנק ישראל היה שהעלייה ברמת הסיכון של ישראל (בעקבות המלחמה) תגרום לפיחות בשער המטבע שנובע מגורמים זרים, מה שיכול לגרום לספקולציות וליצור פיחות מתמשך בשקל ולפגיעה בנזילות מטבע החוץ - שיכולה להוביל לפיחות נוסף. הבנק הצליח כאמור למנוע בהלה בשוק, כך שגם כאשר גופים זרים הגדילו את חשיפתם לדולר, השוק ידע לספק את מבוקשם מבלי להקפיץ יתר על המידה את שער המטבע.
בכל מקרה, כאמור, יש כמה גורמים נוספים השומרים כעת על יציבות השקל. ראשית, הצפי בשוק לכך שהמלחמה לא תסלים מעבר למערכה הנוכחית. ההערכה של הגורמים הביטחוניים שהתבטאו עד כה היא שהזירה העיקרית תתרחש בעזה, ולא תזלוג לזירות נוספות. מעבר לכך, התחזית הנוכחית צופה שהמלחמה תסתיים עד לתחילת השנה הבאה.
המצב הביטחוני ישפיע
בנוסף, השווקים בארה"ב התחזקו מאוד בעת האחרונה והראו עליות יפות במדדים השונים. זאת, לעומת החודשים הקודמים, בהם בעיקר נראו ירידות בבורסות בוול סטריט. העליות החדות שכנעו גופים מוסדיים לשנות את החשיפה שלהם למטבע חוץ ולקנות יותר שקלים. מעבר לכך, הגופים המוסדיים העלו את חשיפתם למט"ח מאז תחילת השנה בעקבות המשבר הפוליטי בישראל והרפורמה המשפטית שקידמה הממשלה, שכעת לא נמצאת על השולחן.
הצפי להמשך תלוי בעיקר במצב הביטחוני. בנק ישראל לא התערב כאמור בצורה דרסטית בשוק המט"ח ונראה שכל עוד המלחמה לא מסלימה, אין סיבה שנראה עלייה ברמת הסיכון בישראל. יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר, אומר כי "מתחילת נובמבר נראה שיש לחץ של ייסוף השקל, לאור עליית השווקים בחו"ל. מעבר לכך נראה שיש יותר ודאות בשוק שהמלחמה לא תורחב באופן משמעותי. כל עוד התרחיש שהמלחמה לא תסלים לזירות נוספות יהיה המרכזי, אנחנו נראה יציבות".
שפריר מדגיש כי במידה ושוב יגבר הלחץ לפיחות בשקל, שיינבע מהסלמה ביטחונית, ככל הנראה נראה את בנק ישראל מוכר עוד מט"ח בכדי לאזן את השוק. בנוסף, שפריר אומר כי "מאז תחילת נובמבר אנו עדים להתחזקות מחודשת וניכרת של השקל, כתוצאה מהתמתנות החששות מהסלמה ניכרת של המלחמה בגזרה הצפונית, אך גם בשל העלייה החדה של מדדי המניות בעולם. באשר לעתיד הרחוק יותר - במידה ולאחר המלחמה יחול שינוי פוליטי והרפורמה המשפטית תרד מסדר היום - הדבר צפוי להוביל להתחזקות נוספת ואף ניכרת של השקל".