גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כתבי האישום על הסתה ברשת נערמים, ולא בטוח שזה יפחית טרור

אירועי ה־7 באוקטובר הביאו איתם שינוי במדיניות ההעמדה לדין בגין הסתה לטרור ברשת ● לדברי הפרקליטות, התקבלו אינדיקציות לכך שהגברת האכיפה הרגיעה את השטח, אך באקדמיה כופרים באפקטיביות של המהלך למניעת טרור, ויש גם מי שמזהיר

זירת פיגוע דקירה במזרח ירושלים, השבוע / צילום: ap, Mahmoud Illean
זירת פיגוע דקירה במזרח ירושלים, השבוע / צילום: ap, Mahmoud Illean

שבוע לאחר זוועות ה־7 באוקטובר, פרקליט המדינה עמית איסמן הכריז על שינוי במדיניות ההעמדה לדין בגין עבירות הסתה והזדהות עם ארגוני טרור. העבירות, שלרוב מטופלות בפינצטה, זכו להנחיה ברורה וחד־משמעית: יש לחקור, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה במעשי הזוועה, אף אם מדובר בפרסום בודד. בנוסף התיר איסמן למשטרה לפתוח בחקירה ללא צורך בקבלת אישור מהפרקליטות לשם כך, כפי שנהג עד היום. להעמדה לדין, יצוין, עדיין נדרש אישור של הפרקליטות.

האם כ-10% מהתלונות על "הסתה לטרור" ברשת הפכו לכתבי אישום?
הכספים הקואליציוניים כבר הוקפאו, אז מדוע נדרשה ההבהרה של היועמ"שית?
תיקים תקועים ועומס מצטבר: למה מערכת המשפט עדיין פועלת במתכונת חירום?
"ביזוי כבוד המת ושירי הלל למחבלים": כך נאבקת הפרקליטות בהסתה הגוברת ברשת

ההנחיה עשתה את שלה. בחודש שחלף מאז הטבח הוגש מספר חסר חריג של כתבי אישום בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגון טרור, והוא עומד, נכון ליום 8 בנובמבר, על 60. לשם השוואה - בין השנים בין 2018 ל־2022, שכללו בין היתר את "צעדת השיבה" וכן את אירועי מבצע "שומר החומות", הוגשו 88 כתבי אישום.

גם אם מנרמלים את המספר ביחס לשינויים שאירעו בגודל האוכלוסייה, וגם אם אפשר להצמיד להם הסבר פרקטי בדמות העובדה שבתי המשפט סגורים כעת כמעט לגמרי נוכח מצב החירום המיוחד, מה שפינה את הפרקליטים מהתיקים השוטפים - ברור שבראש ובראשונה מדובר בהחלטת מדיניות: זו המלחמה, בה"א הידיעה, של הפרקליטות עכשיו.

למספרים של הפרקליטות נלווים גם נתוני המשטרה: נכון ליום 5 בנובמבר, נבדקו על־ידי משטרת ישראל 458 פרסומים שנחשדו בהסתה. ביחס ל־201 מהם אושרה פתיחה בחקירה. מעל ל־100 חשודים נעצרו. ביחס לרבים מן הנאשמים עתרה הפרקליטות לעצרם עד תום ההליכים. בחלק מן המקרים הבקשות הללו התקבלו.

"זה אזור שחור, לא אפור"

בפרקליטות מסבירים את שינוי המדיניות בפשטות: מעשי הזוועה לא הותירו ברירה אחרת. המקרים האלה, נטען שם, כלל לא מצויים בעולמות של חופש ביטוי. "זה שחור, לא אפור. זה עמוק בקצה של המעשים הכי מזוויעים שיש", אומר גורם בכיר בפרקליטות המדינה לגלובס. "אזרח או תושב של המדינה שמוצא את עצמו מזדהה עם מעשים כאלה, נכון - גם בהיבטי מדיניות כללית של עניין ציבורי וגם בהיבטים של מדיניות משפטית - להעמיד אותו לדין, ואנחנו באמת מעמידים לדין כל מי שפרסם פרסום בודד כזה".

במקרה כזה, הוא גורס, גם אין צורך במחקר שיבסס את ההחלטה על שינוי המדיניות. יש פה בבירור סיטואציה של מעשי זוועה המוניים - וחשש מהישנות שלהם. זאת, מעבר לעובדה שהמעשים פשוט עונים להגדרות שקבע המחוקק בעבירות האלה. לדבריו, מכל מקום, האינדיקציות שמקבלת הפרקליטות מהמשטרה והשב"כ הן שהפעילות הזו מרגיעה מאוד את השטח.

הכלי הפלילי אפקטיבי?

באקדמיה, שם דווקא חובבים מחקרים אמפיריים, מטילים ספק באפקטיביות של העמדה לדין בעבירות כאלה, לפחות בכל הנוגע לטרור. ד"ר מיכאל וולפוביץ מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים חוקר בין היתר מניעים וגורמים לטרור, והוא בוחן במסגרת עבודתו גם פרסומים התומכים בטרור ברשת באופן ספציפי. לטענתו, יכולות להיות סיבות טובות מאוד להעמדה לדין בעבירות האלה, חברתיות ואחרות, אבל לא כדאי לצפות שזה יפחית טרור. במילים אחרות: זה לא כלי אנטי־טרור יעיל במיוחד.

"יש מעט מחקרים שבודקים את הקורלציה בין התדירות או הכמות של ההסתה ברשת לבין פעילות טרור, ובמחקרים שכן נעשו ראו שאין קשר, או שאם יש קשר - הוא רופף. יש גם מחקרים שמצאו קשר הפוך: הסתה לא מובילה לטרור, אלא טרור מוביל להסתה. לכן", הוא סבור, "כדאי להיפרד המחשבה שזה הכלי שיושיע אותנו מהטרור".

הוא מוסיף ומסביר כי צריך להפריד בין שתי יחידות אנליזה: המיקרו, כלומר האינדיבידואל שסופג את התוכן הרדיקלי - מה ההשפעה של התוכן הזה עליו? מה הסיכוי שבעקבות החשיפה לפרסומים הוא ירצה לבצע פעילות טרור?

והמאקרו - נניח שיש מיליון פוסטים מסיתים - איך זה משפיע על מספר האירועים שיש בפועל. "ברמת המיקרו קיימת קורלציה, אבל היא קטנה לעומת גורמי הסיכון האחרים", הוא מבהיר. "ברמת המאקרו - הקורלציה קטנה עוד יותר".

וולפוביץ מסביר כי היום גם קשה הרבה יותר לאתר פרופילים של תומכי חמאס למשל, ביחס למה שהיה לפני המלחמה, מה שעשוי ללמד על כך שמדיניות האכיפה כנראה כן מאיימת עליהם. "אבל האם ההפחתה בהסתה ברשת תוביל לירידה בטרור? ספק גדול. הירידה בחשיפה שצריך להגיע אליה כדי שזה כן ישפיע על טרור היא כל־כך גדולה, שכמעט לא ניתן להגיע אליה בלי לחסום את האינטרנט". וזה, כמובן, לא יקרה.

סכנת "פאניקה מוסרית"

המאבק של מערכת אכיפת החוק בישראל בהתבטאויות מסיתות ובהזדהות עם מעשים לא התחיל היום. פרופ' מירי גור אריה, מומחית למשפט פלילי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מזכירה כי אחרי רצח רבין הועמדו לדין מי שהזדהו עם מעשה הרצח, והם אף ישבו בשל כך בכלא. בשנת 2000 קבע בית המשפט העליון כי העבירה שעל בסיסה הורשעו אינה יכולה לחול על מי שעשו את המעשים שלא ביחס לארגון טרור, והם זוכו.

אז והיום נותרה עמדתה של פרופ' גור אריה ביחס לחקירה, מעצר והעמדה לדין בעבירות ביטוי - זהה: דרושה לשם כך זהירות מיוחדת - גם במלחמה. "אנחנו תמיד מצהירים שהמבחן האמיתי לחופש הביטוי הוא כאשר ישנן דעות שמקוממות אותנו. ובדעות נלחמים בדעות", היא מסבירה ומדגישה המשפט הפלילי הוא פשוט לא הכלי המתאים לטיפול באמירות. הוא מגביל מדי ומשתק.

באופן ספציפי חוששת גור אריה מניכור של המיעוטים המביעים את דעותיהם. כתבי האישום שהוגשו מאז ה־7 באוקטובר, רובם ככולם, הוגשו כלפי ערבים, מרביתם צעירים. בפרקליטות הדגישו כי אין כל כוונה לייצר אפקט מצנן כלפי התבטאויות של ערבים, וכי הם אינם מעוניינים להגביל את חופש הביטוי שלהם, אבל זה לא מרגיע את החששות של גור אריה. "בעתות משבר עלולה להתפתח 'פאניקה מוסרית'", היא מסבירה את התופעה הסוציולוגית שבמסגרתה בתקופות משבר, כדי לא לערער את הביטחון, "קבוצת הפנים", שמגדירה את ה"אנחנו", מרחיקה את מי שהיא לא רואה בו חלק ממנה. "לאט־לאט עלולה להתפתח דמוניזציה של המיעוטים, לראות בהם 'שטן עממי'. לכן", היא טוענת, "גם מעצימים כל ביטוי, מאמינים שהוא נורא ואיום, ורואים בהעמדה לדין בגינו הצלה של האומה מפני סכנה. לאט־לאט זה עלול להסלים. התופעות האלה ידועות קיימות וטבעיות, ולצערי גם מסוכנות".

החשש של גור אריה הוא לא רק מפני פגיעה באפשרות להתבטא, אלא גם מהשלכות הפוכות מאלה שרשויות האכיפה מכוונות אליהן - מתן דחיפה דווקא למעשי האלימות: "כשיש אזרחים שרואים בעצמם מראש מיעוט, והם מרגישים עכשיו שהם ה'טארגט' של כל הסיפור - בסוף הם יתקוממו", היא מזהירה. "צריך לאפשר להם לבטא את הקונפליקט שהם נמצאים בו".

ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ששותף בין היתר לדוח שעסק בניסוחן של עבירות ההסתה בחוק העונשין (שהן לא אלה שמכוחן העמידו לדין הפעם, אשר רלוונטיות ספציפית לטרור), דווקא סבור כי גם אם יש אפקט מצנן כאן, אם המשמעות שלו היא פחות ביטויים מסיתים - מדובר באפקט חיובי.

"צריך להיזהר עם כל מה שקורה מסביב, סתימת פיות בבתי הספר ובאקדמיה. אבל דווקא אכיפה פלילית נעשית עם ביקורת של הפרקליטות ושל בתי המשפט. גם לא כל שוטר מורשה לפתוח בחקירה - מדובר ביחידות ספציפיות שזו המומחיות שלהן. כחברה אזרחית אנחנו צריכים להיות עם עין ביקורתית לוודא שזה לא הופך להיות כלי לאכיפה פוליטית או רדיפה של ציבור מסוים. אבל כעניין עקרוני, העבירות האלה מוצדקות, והערך המוגן בבסיסן הוא חשוב".

עוד כתבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות