גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כתבי האישום על הסתה ברשת נערמים, ולא בטוח שזה יפחית טרור

אירועי ה־7 באוקטובר הביאו איתם שינוי במדיניות ההעמדה לדין בגין הסתה לטרור ברשת ● לדברי הפרקליטות, התקבלו אינדיקציות לכך שהגברת האכיפה הרגיעה את השטח, אך באקדמיה כופרים באפקטיביות של המהלך למניעת טרור, ויש גם מי שמזהיר

זירת פיגוע דקירה במזרח ירושלים, השבוע / צילום: ap, Mahmoud Illean
זירת פיגוע דקירה במזרח ירושלים, השבוע / צילום: ap, Mahmoud Illean

שבוע לאחר זוועות ה־7 באוקטובר, פרקליט המדינה עמית איסמן הכריז על שינוי במדיניות ההעמדה לדין בגין עבירות הסתה והזדהות עם ארגוני טרור. העבירות, שלרוב מטופלות בפינצטה, זכו להנחיה ברורה וחד־משמעית: יש לחקור, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה במעשי הזוועה, אף אם מדובר בפרסום בודד. בנוסף התיר איסמן למשטרה לפתוח בחקירה ללא צורך בקבלת אישור מהפרקליטות לשם כך, כפי שנהג עד היום. להעמדה לדין, יצוין, עדיין נדרש אישור של הפרקליטות.

האם כ-10% מהתלונות על "הסתה לטרור" ברשת הפכו לכתבי אישום?
הכספים הקואליציוניים כבר הוקפאו, אז מדוע נדרשה ההבהרה של היועמ"שית?
תיקים תקועים ועומס מצטבר: למה מערכת המשפט עדיין פועלת במתכונת חירום?
"ביזוי כבוד המת ושירי הלל למחבלים": כך נאבקת הפרקליטות בהסתה הגוברת ברשת

ההנחיה עשתה את שלה. בחודש שחלף מאז הטבח הוגש מספר חסר חריג של כתבי אישום בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגון טרור, והוא עומד, נכון ליום 8 בנובמבר, על 60. לשם השוואה - בין השנים בין 2018 ל־2022, שכללו בין היתר את "צעדת השיבה" וכן את אירועי מבצע "שומר החומות", הוגשו 88 כתבי אישום.

גם אם מנרמלים את המספר ביחס לשינויים שאירעו בגודל האוכלוסייה, וגם אם אפשר להצמיד להם הסבר פרקטי בדמות העובדה שבתי המשפט סגורים כעת כמעט לגמרי נוכח מצב החירום המיוחד, מה שפינה את הפרקליטים מהתיקים השוטפים - ברור שבראש ובראשונה מדובר בהחלטת מדיניות: זו המלחמה, בה"א הידיעה, של הפרקליטות עכשיו.

למספרים של הפרקליטות נלווים גם נתוני המשטרה: נכון ליום 5 בנובמבר, נבדקו על־ידי משטרת ישראל 458 פרסומים שנחשדו בהסתה. ביחס ל־201 מהם אושרה פתיחה בחקירה. מעל ל־100 חשודים נעצרו. ביחס לרבים מן הנאשמים עתרה הפרקליטות לעצרם עד תום ההליכים. בחלק מן המקרים הבקשות הללו התקבלו.

"זה אזור שחור, לא אפור"

בפרקליטות מסבירים את שינוי המדיניות בפשטות: מעשי הזוועה לא הותירו ברירה אחרת. המקרים האלה, נטען שם, כלל לא מצויים בעולמות של חופש ביטוי. "זה שחור, לא אפור. זה עמוק בקצה של המעשים הכי מזוויעים שיש", אומר גורם בכיר בפרקליטות המדינה לגלובס. "אזרח או תושב של המדינה שמוצא את עצמו מזדהה עם מעשים כאלה, נכון - גם בהיבטי מדיניות כללית של עניין ציבורי וגם בהיבטים של מדיניות משפטית - להעמיד אותו לדין, ואנחנו באמת מעמידים לדין כל מי שפרסם פרסום בודד כזה".

במקרה כזה, הוא גורס, גם אין צורך במחקר שיבסס את ההחלטה על שינוי המדיניות. יש פה בבירור סיטואציה של מעשי זוועה המוניים - וחשש מהישנות שלהם. זאת, מעבר לעובדה שהמעשים פשוט עונים להגדרות שקבע המחוקק בעבירות האלה. לדבריו, מכל מקום, האינדיקציות שמקבלת הפרקליטות מהמשטרה והשב"כ הן שהפעילות הזו מרגיעה מאוד את השטח.

הכלי הפלילי אפקטיבי?

באקדמיה, שם דווקא חובבים מחקרים אמפיריים, מטילים ספק באפקטיביות של העמדה לדין בעבירות כאלה, לפחות בכל הנוגע לטרור. ד"ר מיכאל וולפוביץ מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים חוקר בין היתר מניעים וגורמים לטרור, והוא בוחן במסגרת עבודתו גם פרסומים התומכים בטרור ברשת באופן ספציפי. לטענתו, יכולות להיות סיבות טובות מאוד להעמדה לדין בעבירות האלה, חברתיות ואחרות, אבל לא כדאי לצפות שזה יפחית טרור. במילים אחרות: זה לא כלי אנטי־טרור יעיל במיוחד.

"יש מעט מחקרים שבודקים את הקורלציה בין התדירות או הכמות של ההסתה ברשת לבין פעילות טרור, ובמחקרים שכן נעשו ראו שאין קשר, או שאם יש קשר - הוא רופף. יש גם מחקרים שמצאו קשר הפוך: הסתה לא מובילה לטרור, אלא טרור מוביל להסתה. לכן", הוא סבור, "כדאי להיפרד המחשבה שזה הכלי שיושיע אותנו מהטרור".

הוא מוסיף ומסביר כי צריך להפריד בין שתי יחידות אנליזה: המיקרו, כלומר האינדיבידואל שסופג את התוכן הרדיקלי - מה ההשפעה של התוכן הזה עליו? מה הסיכוי שבעקבות החשיפה לפרסומים הוא ירצה לבצע פעילות טרור?

והמאקרו - נניח שיש מיליון פוסטים מסיתים - איך זה משפיע על מספר האירועים שיש בפועל. "ברמת המיקרו קיימת קורלציה, אבל היא קטנה לעומת גורמי הסיכון האחרים", הוא מבהיר. "ברמת המאקרו - הקורלציה קטנה עוד יותר".

וולפוביץ מסביר כי היום גם קשה הרבה יותר לאתר פרופילים של תומכי חמאס למשל, ביחס למה שהיה לפני המלחמה, מה שעשוי ללמד על כך שמדיניות האכיפה כנראה כן מאיימת עליהם. "אבל האם ההפחתה בהסתה ברשת תוביל לירידה בטרור? ספק גדול. הירידה בחשיפה שצריך להגיע אליה כדי שזה כן ישפיע על טרור היא כל־כך גדולה, שכמעט לא ניתן להגיע אליה בלי לחסום את האינטרנט". וזה, כמובן, לא יקרה.

סכנת "פאניקה מוסרית"

המאבק של מערכת אכיפת החוק בישראל בהתבטאויות מסיתות ובהזדהות עם מעשים לא התחיל היום. פרופ' מירי גור אריה, מומחית למשפט פלילי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מזכירה כי אחרי רצח רבין הועמדו לדין מי שהזדהו עם מעשה הרצח, והם אף ישבו בשל כך בכלא. בשנת 2000 קבע בית המשפט העליון כי העבירה שעל בסיסה הורשעו אינה יכולה לחול על מי שעשו את המעשים שלא ביחס לארגון טרור, והם זוכו.

אז והיום נותרה עמדתה של פרופ' גור אריה ביחס לחקירה, מעצר והעמדה לדין בעבירות ביטוי - זהה: דרושה לשם כך זהירות מיוחדת - גם במלחמה. "אנחנו תמיד מצהירים שהמבחן האמיתי לחופש הביטוי הוא כאשר ישנן דעות שמקוממות אותנו. ובדעות נלחמים בדעות", היא מסבירה ומדגישה המשפט הפלילי הוא פשוט לא הכלי המתאים לטיפול באמירות. הוא מגביל מדי ומשתק.

באופן ספציפי חוששת גור אריה מניכור של המיעוטים המביעים את דעותיהם. כתבי האישום שהוגשו מאז ה־7 באוקטובר, רובם ככולם, הוגשו כלפי ערבים, מרביתם צעירים. בפרקליטות הדגישו כי אין כל כוונה לייצר אפקט מצנן כלפי התבטאויות של ערבים, וכי הם אינם מעוניינים להגביל את חופש הביטוי שלהם, אבל זה לא מרגיע את החששות של גור אריה. "בעתות משבר עלולה להתפתח 'פאניקה מוסרית'", היא מסבירה את התופעה הסוציולוגית שבמסגרתה בתקופות משבר, כדי לא לערער את הביטחון, "קבוצת הפנים", שמגדירה את ה"אנחנו", מרחיקה את מי שהיא לא רואה בו חלק ממנה. "לאט־לאט עלולה להתפתח דמוניזציה של המיעוטים, לראות בהם 'שטן עממי'. לכן", היא טוענת, "גם מעצימים כל ביטוי, מאמינים שהוא נורא ואיום, ורואים בהעמדה לדין בגינו הצלה של האומה מפני סכנה. לאט־לאט זה עלול להסלים. התופעות האלה ידועות קיימות וטבעיות, ולצערי גם מסוכנות".

החשש של גור אריה הוא לא רק מפני פגיעה באפשרות להתבטא, אלא גם מהשלכות הפוכות מאלה שרשויות האכיפה מכוונות אליהן - מתן דחיפה דווקא למעשי האלימות: "כשיש אזרחים שרואים בעצמם מראש מיעוט, והם מרגישים עכשיו שהם ה'טארגט' של כל הסיפור - בסוף הם יתקוממו", היא מזהירה. "צריך לאפשר להם לבטא את הקונפליקט שהם נמצאים בו".

ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ששותף בין היתר לדוח שעסק בניסוחן של עבירות ההסתה בחוק העונשין (שהן לא אלה שמכוחן העמידו לדין הפעם, אשר רלוונטיות ספציפית לטרור), דווקא סבור כי גם אם יש אפקט מצנן כאן, אם המשמעות שלו היא פחות ביטויים מסיתים - מדובר באפקט חיובי.

"צריך להיזהר עם כל מה שקורה מסביב, סתימת פיות בבתי הספר ובאקדמיה. אבל דווקא אכיפה פלילית נעשית עם ביקורת של הפרקליטות ושל בתי המשפט. גם לא כל שוטר מורשה לפתוח בחקירה - מדובר ביחידות ספציפיות שזו המומחיות שלהן. כחברה אזרחית אנחנו צריכים להיות עם עין ביקורתית לוודא שזה לא הופך להיות כלי לאכיפה פוליטית או רדיפה של ציבור מסוים. אבל כעניין עקרוני, העבירות האלה מוצדקות, והערך המוגן בבסיסן הוא חשוב".

עוד כתבות

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית