גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משפט הבזק של נוכל הקריפטו: למה זה לא יכול לקרות גם בישראל

מבט על ההבדלים בין ההליכים המשפטיים בהונאות כלכליות בארה"ב ובין אלה שנערכים בישראל מגלה מציאות מתסכלת: מה שלוקח פחות משנה בארה"ב יכול להגיע לשנים רבות במקרים דומים בארץ ● מומחים משפטיים מסבירים לגלובס איך עובדת השיטה המהירה של אמריקה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews
סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

החודש הורשע היזם האמריקאי סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, בשבעה אישומים של הונאה וקנונייה בהיקף של מיליארדי דולרים, במה שהוגדר על ידי התובע כ"אחת מההונאות הפיננסיות הגדולות בהיסטוריה האמריקאית". ההליך המשפטי שנערך נגדו בבית המשפט הפדרלי במנהטן נמשך 11 חודשים מתחילתו ועד הרשעתו, וחודש אחד בלבד לקח לשמוע את כל העדויות, ולחבר המושבעים בבית המשפט הפדרלי במנהטן לקבוע כי הוא אשם בביצוע העבירות. דינו ייגזר במרץ 2024.

WSJ | השותפים לשעבר של סם בנקמן פריד משיקים בורסת קריפטו חדשה
זינק ביותר מ־120% השנה: הביטקוין בשיא של שנה וחצי

אם משווים את משך ניהול המשפט למשפטים המתנהלים בישראל - הפער עצום. איך יכול להיות שקיימים כאלו פערים בין מערכות המשפט, למרות הדמיון בדרך הבאת הראיות לביהמ"ש? השווינו לתיקים בישראל ועמדנו על ההבדלים בין שיטות המשפט בעזרת שלושה עורכי דין העוסקים במשפט האמריקאי.

עו"ד קליף פיליג, שותף במשרד מיתר ומומחה למשפט אמריקאי, מסביר כי בחוקה האמריקאית מעוגנת זכותו של הנאשם למשפט מהיר. יש מדינות שמחייבות משפט בארה"ב תוך 60 ימים, אחרות מספר חודשים. בישראל, לפני הגשת כתב האישום קיים שלב של שימוע לנאשמים שאינם עצורים. שלב זה לוקח חודשים ארוכים בתיקים הגדולים. בארה"ב לא קיימת זכות זו.

עו"ד דיוויד איי. מילר, שותף בפירמת גרינברג טראוריג הבינלאומית, המתמחה בתיקי צווארון לבן, ולשעבר תובע פדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק שבו נערך המשפט של בנקמן-פריד, מספר כי המשפט כולו, מהגשת כתב האישום ועד ההרשעה, נמשך 11 חודשים. בשונה מישראל, את כתב האישום צריך לאשר בשלב הראשון חבר מושבעים גדול. מילר מסביר שעל חבר המושבעים לקבוע אם יש "יסוד סביר להאמין שהנאשם ביצע לפחות חלק מהפשעים המיוחסים לו". רק אם ייקבע כך, המשפט יתקדם לשלב הבא.

קליף פיליג שותף משרד עוה''ד מיתר מומחה למשפט אמריקאי / צילום: תומר יעקובסון

אמיר ברמלי, אביב טלמור ודניאל בירנבאום כמשל

עו"ד ג'ון הילברכט, ראש מחלקת צווארון לבן, חקירות ואכיפה ממשלתית במשרד DLA Piper, ולשעבר תובע פדרלי גם במחוז הדרומי של ניו יורק, מסביר כי אם חבר המושבעים הגדול יסכים שיש ראיות, הוא יאשר את כתב האישום, וכי במרבית המקרים הפדרליים חבר המושבעים מאשר.

עו''ד ג'ון הילברכט / צילום: DLA PIPER

בשלב הבא, לממשל יש חובה להמציא את המסמכים שעליהם מבוסס האישום לנאשם ולעורך דינו. חובה זו קיימת גם בישראל, רק שכאן היא גוררת שורה ארוכה של דיונים על מסמכים שלא הועברו וראיות חסויות, שנמשכים חודשים רבים ואף למעלה משנה. כך היה במקרה של אמיר ברמלי, שהורשע בהונאת משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל. מהגשת כתב האישום ביוני 2016 חלפו שנתיים עד שהחלה שמיעת ההוכחות. במשך אותם שנתיים התקיימו דיונים שנגעו לייצוג, בקשה לבטל את האישומים ובקשות לחומרי חקירה.

גם אצל אביב טלמור, מייסד יוטרייד למסחר אלגוריתמי, שהורשע בהונאת משקיעים בהיקף מצומצם יותר, של 76 מיליון שקל, התנהלו הליכים מקדמיים במשך שנה וארבעה חודשים, שעסקו בחומרי החקירה.

מקרה נוסף המדגים את הימשכות ההליכים המשפטיים בארץ הוא במשפטו של דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודה סטרים לשעבר, שכלל לא נשמעו בו עדים. הוא הודה בחודש שעבר בהסדר טיעון בשימוש במידע פנים. הדיון הראשון בתיק התקיים רק שנה לאחר הגשתו, וכל השנה הראשונה עסקה בהעברת חומרי חקירה ודיונים מקדמיים. כמעט שנתיים חלפו מבלי שנשמעו עדים עד להצגת ההסדר.

אחת הסיבות לפערים: קצב שמיעת העדים

ובחזרה להליך האמריקאי: מילר מסביר כי לאחר אישור כתב האישום על ידי חבר מושבעים גדול, בשלב הבא מתנהל המשפט מול חבר מושבעים קטן, שמונה בדרך כלל 12 אזרחים. אלו צריכים לקבוע אם הנאשם ביצע את העבירה מעבר לספק סביר, נטל גבוה יותר מהשלב הקודם. השופט הוא שיטיל את העונש.

לדברי הילברכט, התביעה מביאה את העדים שהם בעלי משמעות למשפט לעמדתה. הוא מתאר התנהלות דומה לישראל: "הצדדים יכולים להסכים על זימון עדים (לוותר על עדותם בביהמ"ש) ולהסכים על עובדות, אבל בגדול הראיות מגיעות דרך עדות העדים ומוצגים".

דיוויד מילר / צילום: גרינברג-טראוריג

"המחוז הדרומי של ניו יורק עובד במהירות, יותר ממחוזות אחרים", אומר מילר, ומוסיף כי חודש לשמיעת ההוכחות אינו זמן קצר בהכרח. גם הילברכט תומך בכך ומסביר כי משפטים בפני חבר מושבעים קטן נמשכים בין יומיים לשלושה חודשים, תלוי בהיקף הראיות.

אחת הסיבות לפערים הוא בקצב שמיעת העדים. בישראל, העדים לא נשמעים ברצף אלא מספר ימים בחודש בלבד, ובתיקים הגדולים והחשובים, כמו במשפטו של ראש הממשלה נתניהו, שלושה ימים בשבוע לכל היותר. לעומת זאת בארה"ב, שמיעת העדים מתקיימת באופן רציף כל יום.

מילר מתאר כי המשפט של בנקמן-פריד התנהל ברצף בימים שני עד שישי למעט ימים מסוימים שהשופט ביטל. לדברי עו"ד פיליג, "בגלל שיש חבר מושבעים שמשביתים אותם מעבודתם - יש דיונים חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום. בישראל שלושה ימים בשבוע נחשב הישג".

הבדל נוסף נעוץ במשך הזמן שהעדות של כל עד נמשכת. משך העדות תלוי בחלקו של העד אך בישראל נהוג לאפשר לצדדים לחקור את העדים המרכזיים במשך ימים ארוכים ועד למספר חודשים. בארה"ב זה לא קורה. לדברי פיליג, רוב המשפטים מסתיימים בתוך שבועות. "ההגנה צריכה לחקור נגדית את העדים מייד לאחר עדותם, ולהביא את העדים שלה אחרי שהתביעה מסיימת. בישראל זה לא פועל ככה. נותנים זמן להתכונן לשני הצדדים".

כך, משפטו של ברמלי נמשך מהגשת כתב האישום ועד הרשעה ארבע שנים וארבעה חודשים. גם המשפט של טלמור התנהל במשך ארבע שנים, שנתיים וחצי מתוכן נשמעו עדויות וניתנה הכרעת דין. המשפט של פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר, נמשך 3.5 שנים ועסק בעשר פרשיות.

כל המקרים האחרונים נחשבים למשפטים מהירים מאוד ביחס להיקף חומרי החקירה ומורכבות האישומים. במקרים הקיצוניים, משך המשפטים מגיע בישראל גם ל-8-9 שנים, כמו במקרה של עו"ד רונאל פישר, שהואשם בריבוי פרשיות של שוחד ועבירות נוספות. המשפט נמשך עד היום ועדיין לא החלה פרשת ההגנה.

ההבדלים בשלב הסיכומים ומתן פסק הדין

הבדל משמעותי נוסף הוא בשלב הסיכומים. פיליג מסביר כי בארה"ב, "מייד אחרי שהעדים הציגו את הראיות, עוברים לסיכומים בעל פה. אלו יכולים להיות באותו היום למשך מספר שעות. בארץ השופטים מאפשרים סיכומים בכתב לכל צד, באופן המעכב במספר חודשים".

עוד הבדל מצוי בדרך מתן פסק הדין. עו"ד הילברכט מסביר שחבר המושבעים מקיים דיון מיד לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות. משך הזמן הוא בין יום למספר ימים ולא נכתב פסק דין. "חבר המושבעים נדרש לסמן 'אשם' או 'לא אשם'".

"כמה שעות נחשב למהר" אומר פיליג. "אם נקבע שהנאשם לא אשם אין למדינה זכות ערעור. אם הנאשם הורשע, הוא זכאי לערעור".

עוד כתבות

פרופ' יורם פלטי, יזם חברת נובוקיור / צילום: ערן גילווארג

יזם חברת נובוקיור פרופ' יורם פלטי הלך לעולמו

פרופ' יורם פלטי, חוקר בטכניון והממציא של טכנולוגיית הטיפול בסרטן החדשנית של חברת נובוקיור, הלך לעולמו אתמול בלילה, בגיל 89 ● נובוקיור נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר ● "הבורסה לא הייתה החלום שלי. לראות חולה שהבריא זה יותר טוב מכל הנפקה"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברה שכנעה חוסכים למשוך את הפנסיה מוקדם - ותשלם קנס של 2.3 מיליון שקל

רשות שוק ההון הטילה קנס של 2.3 מיליון שקל על חברת אלמוג פתרונות פיננסים, שגרמה לחוסכים למשוך כספים מוקדם מהפנסיה תמורת עמלה גבוהה וללא רישיון פנסיוני ● לטענת הרשות מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה בשל סיבה זו ● לאחרונה נחשף בגלובס כי ישראלים מושכים בכל שנה מיליארדי שקלים מחסכונות הפנסיה

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

ליאור סגל, מנכ''ל וממייסדי עין שלישית / צילום: יקיר שוקרון

לראשונה: משרד הביטחון אישר מכירת מניות בחברה ביטחונית לקבוצה אמירתית

לגלובס נודע כי אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני אישר את העסקה לפיה קונגלומרט EDGE מאבו דאבי ישקיע כ־10 מיליון דולר תמורת 30% ממניות עין שלישית, ויהפוך לבעל המניות הגדול בה ● המטרה: שילוב המערכות הישראליות במוצרי הקבוצה ומכירתן בשווקים גלובליים

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

הדמיית מלון LUMINA / צילום: יח''צ ברקליס

ההשקעה החדשה של קבוצת ברקליס בים המלח

קבוצת ברקליס בשליטת מוטי גרין נכנסת לזירת תיירות המרפא העולמית: תשקיע כ–350 מיליון שקל בהקמת ריזורט לונג'ביטי (אריכות ימים) ורפואה מונעת בים המלח, שייקרא LUMINA ● מיהם שרי הממשלה שהגיעו לאירוע הפרישה של ינקי קוינט, והמינוי החדש בסוכנות ארלו דיגיטל של קבוצת ראובני פרידן ● אירועים ומינויים

יצחק תשובה ועידן וולס / צילום: גדעון לוין ורון קדמי

מאלברטה לת"א: חברת הקידוחים הקנדית של קבוצת דלק מגיעה לבורסה

חצי שנה אחרי שהקבוצה של יצחק תשובה הפכה לבעלת המניות הגדולה בה, מקדמת חברת הנפט והגז אינפליי מהלך לגיוס חוב ורישום מניותיה בבורסה בת"א, במקביל לבורסת בטורונטו ● הערכות: היקף גיוס האג"ח צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקל

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין

הניסוי המחתרתי שעשו נשים בלינקדאין - והתוצאות המפתיעות

טרנד מתפשט בלינקדאין הציג תופעה מדאיגה: נשים ששינו את המגדר בפרופיל דיווחו על זינוק של עד 700% בטראפיק ● ברשת החברתית דוחים את הטענות להטיה של האלגוריתם, ומומחיות בתחום טוענות כי מדובר בלא יותר ממראה לאפליה של החברה ● האם הפתרון הוא לאמץ את המשחק הגברי או דווקא לשחות נגד הזרם?

שי אהרונוביץ' ואסף רפפורט / צילום: יוסי זמיר, איל יצהר

האקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה: מחלוקת על מיליארדים בין רשות המסים לוויז

קרוב לשנה לאישור עסקת הענק, לגלובס נודע כי מחלוקת בין רשות המסים לוויז באשר לתשלום המס על הקניין הרוחני של האחרונה מערימה קשיים ● בעוד שוויז טוענת שהקניין הרוחני שלה ממוקם בארה"ב, ועל כן תשלום המס עליו בישראל הוא מופחת, הרשות סבורה ההפך ● על הפרק: כמה מיליארדי דולרים

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

הסדר חוב חדש לנוחי דנקנר: יעביר לבנקים מיליונים במזומן ויפרד מנכס בירושלים

דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי שקרסה, לא הצליח לעמוד בתנאיו של השלב הראשון ● בהסדר החוב החדש, ישלם 5 מיליון שקל במזומן, וישעבד את זכויותיו על נכסים שירש מאביו, יצחק דנקנר ז"ל

רונאל פישר בבית המשפט המחוזי, אוק' 24 / צילום: רפי קוץ

פרשת רונאל פישר: לאחר עשור של דיונים, גזר הדין יינתן השבוע

הפרקליטות דורשת 18 חודשי מאסר בגין עבירות שוחד ושיבוש, בעוד ההגנה מבקשת להסתפק בימי שירות בשל "מחדלי חקירה חמורים" ● עשור לאחר שהתפוצצה, סדרת הפרשות שחשפה רשת של סחר במידע מודיעיני וקשרים אסורים בין המשטרה לשוק הפרטי מגיעה להכרעה

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי מגיב לראשונה לסערת העברות הכספים לחינוך החרדי: "מציאות מערכתית"

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הטיח במשרד האוצר כי מדובר ב"פרקטיקה עבריינית" וקומם את החשב הכללי יהלי רוטנברג, שהגיב לו במכתב שהגיע לידי גלובס ● "הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ״מעילה״ או כ״מפעל עברייני״ אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי"

תחנת טוטו / צילום: שלומי יוסף

הציבור שילם, הטוטו גזר קופון: שנת שיא למועצה להסדר ההימורים

בטוטו רשמו בשנת 2025 עלייה של כ-5% ברווח והכנסותיו הסתכמו ביותר מ-4 מיליארד שקל ● ההערכה היא שבשנה הבאה השיא יישבר פעם נוספת, הודות למונדיאל שייערך בקיץ

מושגים לאזרחות מיודעת. מענק איזון / צילום: Shutterstock

הממשלה רוצה לשנות את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?

אחרי שנים של מענקים לרשויות המקומיות, כעת הממשלה מתכננת רפורמה • מה עומד מאחורי המענקים האלה, ואיזה שינוי אמור להתבצע? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

נפילה של 80% בזרימת הכספים למסלולי S&P 500

מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

האם יש בועה? 440 מיליארד דולר שעלולים להיראות כמו הימור

ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה מאות מיליארדים בתשתיות AI ● אך האם השוק נמצא בבועה? אלו התשובות של קתי וודס, ג'יימי דיימון ועוד כמה מהבכירים בוול סטריט ● בבנק אוף אמריקה מזהירים שלא לברוח מהשוק, עדיף לגדר דרך רכישת מניות ערך זולות יחסית ● ומה אפשר ללמוד מהיסטוריית הבועות

7.3 מיליארד שקל ''היטלים חלוטים'' נצברו בקרן העושר מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז / צילום: Shutterstock

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל

עד ה-31 לדצמבר 2025 נצברו בקרן לאזרחי ישראל, המוכרת כ"קרן העושר", סך של כ-8.8 מיליארד שקל מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז ● שותפויות הגז המקומיות משלמות מספר סוגי מסים למדינה על הכנסותיהן והפקת הגז: תמלוגים, מס חברות, ומס רווחי היתר ממשאבי טבע ("מס ששינסקי") ● רשות המיסים מעבירה את כספי ההיטלים הנגבים לחשכ"ל, שמעבירם לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון