שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ
במשרד האוצר מזהים פתיחת חזית נוספת בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובין אגף התקציבים. אחרי שלא הסכימו מהיכן לקצץ כדי לממן את עלויות המלחמה ואת הסיוע לאזרחים - כי סמוטריץ' מתעקש להגן על כספים קואליציוניים - כעת מתחילה להתגלע מחלוקת גם באשר לשאלה לאן בדיוק לייעד את תקציבי החירום.
● "זו כבר מיני מלחמה": המומחית שבטוחה - כך ישראל צריכה להתנהל מול חיזבאללה
● חמאס ירה יותר לראשון לציון ופחות לתל אביב. אלה הסיבות
מה שקורה עכשיו מפליא למדי. מספר משרדי ממשלה קטנים, בהם משרד המודיעין של השרה גילה גמליאל ומשרד המסורת של השר מאיר פרוש, דורשים לקבל מהאוצר תקציבים במסגרת חלוקת תקציבי הטיפול בהשלכות המלחמה. בתקופה האחרונה גוברת הביקורת הציבורית על עצם קיומם ותקצובם של משרדים אלה, שהנחיצות בהם שנויה במחלוקת בשגרה, ועל אחת כמה וכמה בשעה שכל שקל נדרש להשקעה נבונה.
במשרד המודיעין נחרדו כשגילו בסוף השבוע כי האוצר מתכוון לקצץ 35 מיליוני שקלים מתקציבם לצורכי השעה. במשרד ירושלים ומסורת ישראל התבשרו על קיצוץ של 70 מיליון שקל מתקציבם - רובם מתוך התקציב שיועד ללימודים אקדמיים לתושבים הערבים במזרח ירושלים, שאותו עיכב סמוטריץ' בחודשים האחרונים.
מה יעשו השרים? יודיעו שהם מסרבים להעביר כספים מתקציביהם למען סיוע לתושבי העוטף? בכך הם עלולים להביא על עצמם קיתונות של ביקורת מכלל הציבור. כך, במקום להילחם נגד הקיצוצים - הם מבקשים להיכלל במסגרת ההקצאה המחודשת של כספי הסיוע האזרחי. לשם כך, במשרדים קטנים שונים מנסים כעת להוכיח שפעילותם חיונית לצליחת האתגרים שקמו על מדינת ישראל, ומפעילים לחצים על סביבתו של סמוטריץ'.
"המשרדים הקטנים משתוללים, אומרים שלא נתנו להם כלום", אומר גורם באוצר. לדבריו, "עם המשרדים הגדולים יותר, שקשורים להשלכות המלחמה, כמו בריאות ורווחה, סגרנו מראש מה הם יקבלו".
החלטות מנוגדות לעמדת אנשי המקצוע
ביום חמישי בלילה הפתיע סמוטריץ' את הקואליציה וגם את צמרת משרדו, כשהודיע להם דרך התקשורת על קיצוץ חלקי בלבד בכספים הקואליציונים שנותרו בקופה ל-2023, ועל דחיית הדיון בנתח העיקרי של הכספים הקואליציוניים, שנמצא בתקציב 2024, ועומד על כ-8 מיליארד שקל. שתי ההחלטות היו מנוגדות לחלוטין לעמדת אנשי המקצוע, שמקוששים בימים אלה מקורות תקציביים, וקראו להסיט את כל הכספים שהובטחו למפלגות הממשלה לבנייה המחודשת של התקציב.
מתוך סך של 10.5 מיליארד שקל זמינים בכספים קואליציוניים, אישר סמוטריץ' להעביר רק 1.6 מיליארד שקל לטיפול בהשלכות הלחימה. בניגוד להצהרה של סמוטריץ', שלפיה קיצץ 70% מהכספים הקואליציוניים, בפועל מדובר ב-15% בלבד מהכספים הקואליציונים שעדיין נותרו בתקציב הדו-שנתי ל-2023-2024. אם נשקלל גם את הכספים שכבר נוצלו על ידי השותפות הפוליטיות, מגיעים לקיצוץ סמלי של 11%.
עד כה, רק על דבר אחד הסכימו סמוטריץ' ואגף התקציבים, וגם זה באופן חלקי: על השימושים החדשים של התקציבים עד סוף 2023, שיגיעו במיעוטם מהקיצוץ בכספים הקואליציוניים ובתקציבים אחרים של הממשלה - וברובם מהגדלת הגירעון.
לפי הנייר של סמוטריץ', נדרשת הגדלת תקציב מיידית של 13.3 מיליארד שקל לצרכים האזרחיים. סך המקורות שנמצאו על ידי האוצר מגיע לכ-4.5 מיליארד שקל, כך שמתוכננת הגדלת מסגרת ההוצאה של כ-8.8 מיליארד שקל, בין שבאמצעות "קופה חוץ-תקציבית" ובין שבדרך אחרת.
רשימת השימושים החדשים לכספים שציין סמוטריץ' כוללת ברובה יעדים בנושאים הגיוניים במצב הנוכחי, כמו 3.5 מיליארד שקל לפינוי התושבים מיישובי הדרום והצפון, 1.6 מיליארד שקל לביטחון לאומי ומיליארד שקל לבריאות. פחות אהבו באוצר סעיפים כמו תוספת 200 מיליון שקל עבור "יהודה ושומרון התעצמות וכוננות", אבל בסופו של דבר, הפערים לא היו גדולים.
המנכ"לים מתלוננים שגרדוס קיפח אותם
אלא שעכשיו, כבר לא בטוח שסמוטריץ' יצליח להסתפק בהקצאת 13.3 מיליארד שקל בלבד כפי שהצהיר ביום חמישי. הלחצים עליו מצד ראשי הקואליציה והשרים מאיימים להגדיל את ההוצאות, במחיר של המשך הגידול בגירעון.
סמוטריץ' הגיע ביום ראשון לישיבת הממשלה, שבה נאלץ לספק תשובות לחבריו. בשעת כתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור האם הצליח לשכנע את שותפיו הבכירים, כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ש"ס אריה דרעי, להסכים לקיצוצים - ומאיפה בדיוק לקצץ.
ייתכן שייאלץ לבסוף להתפשר הן בצד לקיחת התקציבים מהמשרדים והן בצד התוספות התקציביות שיעביר להם.
אם לא די בכך, יש מי שמזהה את הקרע בין שר האוצר לאגף התקציבים בראשותו של יוגב גרדוס, כהזדמנות לצבור כוח. בפורום מנכ"לי משרדי הממשלה, התלוננו מנכ"לים על אגף התקציבים בטענה שקיפח אותם בהצעה שהגיש לסמוטריץ' בדבר חלוקת הכספים המחודשת.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שניתן להגדיר את יחסיו עם סמוטריץ' כ"מעורערים", התחיל לקיים בפורום מעין דיון תקציבי בדבר הקצאת הכספים. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, קטע את השיח וביקש שהמנכ"לים יעלו את טענותיהם בצינורות המקובלים, מול אגף התקציבים.
ממשרד ירושלים ומסורת ישראל נמסר כי "הכספים מיועדים להמשך פעילות משרד ירושלים ומסורת ישראל מפרוץ המלחמה הכוללת בין היתר השלמת ההקמה של בית חולים שיקומי בירושלים לפצועי המלחמה, טיפול וסיוע לכ-15 אלף מפונים בירושלים, ותוכניות לחיזוק הביטחון והחוסן בירושלים".